הסכם פריז (2015) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
←‏עזיבת ארצות הברית: הז"י, מועתק מילה במילה
שורה 20: שורה 20:
בתחילת חודש יוני 2017 הודיע [[ממשל טראמפ]] על הליך לפרישתה של ארצות הברית מההסכם, שיקח מספר שנים, ובמקביל משא ומתן מחודש על ההסכם "שיהיה הוגן יותר למשלמי המסים של ארצות הברית".{{הערה|{{הארץ|רויטרס|הנשיא טראמפ: ארה"ב פורשת מהסכם האקלים|1.4141361|1 ביוני 2017}}}}
בתחילת חודש יוני 2017 הודיע [[ממשל טראמפ]] על הליך לפרישתה של ארצות הברית מההסכם, שיקח מספר שנים, ובמקביל משא ומתן מחודש על ההסכם "שיהיה הוגן יותר למשלמי המסים של ארצות הברית".{{הערה|{{הארץ|רויטרס|הנשיא טראמפ: ארה"ב פורשת מהסכם האקלים|1.4141361|1 ביוני 2017}}}}


ההכרזה על פרישה מהסכם האקלים יצרה חזית של מעצמות העולם נגד המהלך.{{הערה|{{וואלה!|עמרי נחמיאס, טל שלו וסוכנויות הידיעות|גינויים לפרישת ארה"ב מהסכם האקלים: "הפנתה את גבה לעולם"|3069701|02 ביוני 2017}}}} עם זאת, שלושת המושלים של קליפורניה, וושינגטון וניו יורק, שמדינותיהן מהוות חמישית מהכלכלה האמריקנית, הודיעו כי חרף הודעתו של הנשיא הם ימשיכו במאבקם בהתחממות הגלובלית.{{הערה|{{mako|חדשות 2|המסר לטראמפ: "אסור לצעוד אחורה"|f2006352d286c51004|news-world/international-q2_2017|2 ביוני 2017}}}}
ההכרזה על פרישה מהסכם האקלים יצרה חזית של מעצמות העולם נגד המהלך.{{הערה|{{וואלה!|עמרי נחמיאס, טל שלו וסוכנויות הידיעות|גינויים לפרישת ארה"ב מהסכם האקלים: "הפנתה את גבה לעולם"|3069701|02 ביוני 2017}}}}


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־20:09, 17 בדצמבר 2018

ראשי המשלחות לועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים בפריז

הסכם פריז נחתם ב-12 בדצמבר 2015 במהלך ועידת האקלים בפריז.[1] נכון לנובמבר 2017, חתמו על ההסכם 195 מדינות, ביניהן גם ישראל, שחתמה על ההסכם ב-22 באפריל 2016. ההסכם נכנס לתוקפו בתאריך זה.

רקע

מטרות ההסכם הוא העצמת יישום אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים (UNFCCC) שהושקה בפסגת כדור הארץ (1992), באמצעים הבאים:

  1. הגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית. השאיפה היא להגביל את ההתחממות עד סוף המאה ה-21 ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד.[2]
  2. הגברת היכולת להסתגל להשפעות השליליות של שינויי האקלים וכן טיפוח העמידות בשינויי אקלים והפחתת פליטות גזי החממה באופן שלא יפגע בייצור המזון.
  3. עידוד הזרמת כספים בתחום הפחתת פליטות גזי חממה ועמידות לשינויי אקלים.

בנוסף, ההסכם שואף לצמצום פליטת גזי חממה. ההתחייבות המרכזית של כל מדינה החתומה על הסכם פריז הוא להגיש תוכנית כל חמש שנים שבה יפורטו הדרכים שתנקוט כדי להתמודד עם שינויי האקלים.[3]

אימוץ

ההסכם נכנס לתוקף לאחר שלפחות 55 מדינות אישררו את ההסכם.[4] ישראל אשררה את הסכם האקלים בתאריך 14 בנובמבר 2016 והייתה למדינה ה-110 בעולם שאשררה את ההסכם הבינלאומי.[5]

יציאה מההסכם

על פי סעיף 28 להסכם, צדדים בהסכם יכולים להודיע לאו"ם על יציאה מההסכם רק 3 שנים לאחר שההסכם נכנס לתוקף בעבור אותה מדינה. למשל, ארצות הברית תוכל להודיע על פרישה החל מהתאריך 4 בנובמבר 2019. היציאה מההסכם נכנסת לתוקף שנה לאחר מסירת ההודעה.

עזיבת ארצות הברית

קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

בתחילת חודש יוני 2017 הודיע ממשל טראמפ על הליך לפרישתה של ארצות הברית מההסכם, שיקח מספר שנים, ובמקביל משא ומתן מחודש על ההסכם "שיהיה הוגן יותר למשלמי המסים של ארצות הברית".[6]

ההכרזה על פרישה מהסכם האקלים יצרה חזית של מעצמות העולם נגד המהלך.[7]

ראו גם

קישורים חיצוניים

  • מסמך ההסכם (באנגלית), 12 בדצמבר 2015

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:קצרמר

'2: מדעי המדינה' אינו ערך חוקי

ערך זה הוא קצרמר בנושא איכות הסביבה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.