הסכם פריז (2015) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
←עזיבת ארצות הברית: הז"י, מועתק מילה במילה |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
בתחילת חודש יוני 2017 הודיע [[ממשל טראמפ]] על הליך לפרישתה של ארצות הברית מההסכם, שיקח מספר שנים, ובמקביל משא ומתן מחודש על ההסכם "שיהיה הוגן יותר למשלמי המסים של ארצות הברית".{{הערה|{{הארץ|רויטרס|הנשיא טראמפ: ארה"ב פורשת מהסכם האקלים|1.4141361|1 ביוני 2017}}}} |
בתחילת חודש יוני 2017 הודיע [[ממשל טראמפ]] על הליך לפרישתה של ארצות הברית מההסכם, שיקח מספר שנים, ובמקביל משא ומתן מחודש על ההסכם "שיהיה הוגן יותר למשלמי המסים של ארצות הברית".{{הערה|{{הארץ|רויטרס|הנשיא טראמפ: ארה"ב פורשת מהסכם האקלים|1.4141361|1 ביוני 2017}}}} |
||
ההכרזה על פרישה מהסכם האקלים יצרה חזית של מעצמות העולם נגד המהלך.{{הערה|{{וואלה!|עמרי נחמיאס, טל שלו וסוכנויות הידיעות|גינויים לפרישת ארה"ב מהסכם האקלים: "הפנתה את גבה לעולם"|3069701|02 |
ההכרזה על פרישה מהסכם האקלים יצרה חזית של מעצמות העולם נגד המהלך.{{הערה|{{וואלה!|עמרי נחמיאס, טל שלו וסוכנויות הידיעות|גינויים לפרישת ארה"ב מהסכם האקלים: "הפנתה את גבה לעולם"|3069701|02 ביוני 2017}}}} |
||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
גרסה מ־20:09, 17 בדצמבר 2018
הסכם פריז נחתם ב-12 בדצמבר 2015 במהלך ועידת האקלים בפריז.[1] נכון לנובמבר 2017, חתמו על ההסכם 195 מדינות, ביניהן גם ישראל, שחתמה על ההסכם ב-22 באפריל 2016. ההסכם נכנס לתוקפו בתאריך זה.
רקע
מטרות ההסכם הוא העצמת יישום אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים (UNFCCC) שהושקה בפסגת כדור הארץ (1992), באמצעים הבאים:
- הגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית. השאיפה היא להגביל את ההתחממות עד סוף המאה ה-21 ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד.[2]
- הגברת היכולת להסתגל להשפעות השליליות של שינויי האקלים וכן טיפוח העמידות בשינויי אקלים והפחתת פליטות גזי החממה באופן שלא יפגע בייצור המזון.
- עידוד הזרמת כספים בתחום הפחתת פליטות גזי חממה ועמידות לשינויי אקלים.
בנוסף, ההסכם שואף לצמצום פליטת גזי חממה. ההתחייבות המרכזית של כל מדינה החתומה על הסכם פריז הוא להגיש תוכנית כל חמש שנים שבה יפורטו הדרכים שתנקוט כדי להתמודד עם שינויי האקלים.[3]
אימוץ
ההסכם נכנס לתוקף לאחר שלפחות 55 מדינות אישררו את ההסכם.[4] ישראל אשררה את הסכם האקלים בתאריך 14 בנובמבר 2016 והייתה למדינה ה-110 בעולם שאשררה את ההסכם הבינלאומי.[5]
יציאה מההסכם
על פי סעיף 28 להסכם, צדדים בהסכם יכולים להודיע לאו"ם על יציאה מההסכם רק 3 שנים לאחר שההסכם נכנס לתוקף בעבור אותה מדינה. למשל, ארצות הברית תוכל להודיע על פרישה החל מהתאריך 4 בנובמבר 2019. היציאה מההסכם נכנסת לתוקף שנה לאחר מסירת ההודעה.
עזיבת ארצות הברית
בתחילת חודש יוני 2017 הודיע ממשל טראמפ על הליך לפרישתה של ארצות הברית מההסכם, שיקח מספר שנים, ובמקביל משא ומתן מחודש על ההסכם "שיהיה הוגן יותר למשלמי המסים של ארצות הברית".[6]
ההכרזה על פרישה מהסכם האקלים יצרה חזית של מעצמות העולם נגד המהלך.[7]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מסמך ההסכם (באנגלית), 12 בדצמבר 2015
הערות שוליים
- ^ אי-פי, נציגים מ-175 מדינות חתמו על הסכם האקלים, באתר הארץ, 23 באפריל 2016
- ^ צפריר רינת, ועידת האקלים אישרה את ההסכם ההיסטורי לבלימת ההתחממות הגלובלית, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2015
- ^ סוכנויות הידיעות, חרף הבטחת טראמפ: לפרישה מהסכם פריז לא יהיו השלכות מידיות לארה"ב, באתר וואלה!, 02 ביוני 2017
- ^ שירות כלכליסט, ארה"ב וסין אישררו את הסכם פריז להפחתת פליטת גזי חממה, באתר כלכליסט, 3 בספטמבר 2016
- ^ עדי חשמונאי, ישראל אשררה את הסכם האקלים: "מחויבים למאבק בהתחממות הגלובלית", באתר וואלה!, 14 בנובמבר 2016
- ^ רויטרס, הנשיא טראמפ: ארה"ב פורשת מהסכם האקלים, באתר הארץ, 1 ביוני 2017
- ^ עמרי נחמיאס, טל שלו וסוכנויות הידיעות, גינויים לפרישת ארה"ב מהסכם האקלים: "הפנתה את גבה לעולם", באתר וואלה!, 02 ביוני 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:קצרמר
'2: מדעי המדינה' אינו ערך חוקי