השיטפון הגדול של צפון קוריאה (1995) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Aviabvrio (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
החלפות (ארצות הברית, גאוגרפי, שנות ה-90, ו-2001)
שורה 3: שורה 3:


== רקע ==
== רקע ==
ה[[גאוגרפיה של קוריאה הצפונית]] היוותה מאז ומתמיד אתגר משמעותי למדינה. כ-80% משטחה של המדינה הררי ובשטח שנותר יש [[מזג אוויר]] קר אשר אינו מאפשר לגדל תוצרת חקלאית במהלך כל השנה. מבחינה גיאוגרפית ובהתאם לגודלה, צפון קוריאה מעולם לא הייתה מסוגלת לספק לעצמה את צורכי המזון של אוכלוסייתה ונראה כי אינה יכולה לעמוד בכך.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Area Handbook Series: North Korea, A Country Study|קישור=http://dx.doi.org/10.21236/ada284251|שנת הוצאה=1993-06-01|מחבר=Andrea M. Savada}}}}
ה[[גאוגרפיה של קוריאה הצפונית]] היוותה מאז ומתמיד אתגר משמעותי למדינה. כ-80% משטחה של המדינה הררי ובשטח שנותר יש [[מזג אוויר]] קר אשר אינו מאפשר לגדל תוצרת חקלאית במהלך כל השנה. מבחינה גאוגרפית ובהתאם לגודלה, צפון קוריאה מעולם לא הייתה מסוגלת לספק לעצמה את צורכי המזון של אוכלוסייתה ונראה כי אינה יכולה לעמוד בכך.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Area Handbook Series: North Korea, A Country Study|קישור=http://dx.doi.org/10.21236/ada284251|שנת הוצאה=1993-06-01|מחבר=Andrea M. Savada}}}}


התפרקותה של [[ברית המועצות]] בסוף שנות ה-80 הובילה לפגיעה אנושה בצפון קוריאה הן מהבחינה הכלכלית והן מבחינת המשאבים אשר הייתה רגילה לקבל בזול.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Measurements of solar heavy ions inside the earth's magnetosphere|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/1350-4487(95)00102-k|כתב עת=Radiation Measurements|שנת הוצאה=1995-01|עמ=307–310|כרך=25|doi=10.1016/1350-4487(95)00102-k|מחבר=J. Kopp, R. Beaujean, N.L. Grigorov, M.A. Kondratyeva}}}} כך למשל, צנח היקף המסחר בין המדינות מ-40% בסוף שנות ה-80 ל-10% בלבד בשנת 1993, ערב הרעב הגדול.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Measurements of solar heavy ions inside the earth's magnetosphere|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/1350-4487(95)00102-k|כתב עת=Radiation Measurements|שנת הוצאה=1995-01|עמ=307–310|כרך=25|doi=10.1016/1350-4487(95)00102-k|מחבר=J. Kopp, R. Beaujean, N.L. Grigorov, M.A. Kondratyeva}}}} גם הציוד הצבאי שמכרה לשני הצדדים ב[[מלחמת איראן–עיראק|מלחמת אירן-עיראק]] בשנות ה-80 היווה הכנסה משמעותית (על אף הציוד הלקוי והרמה הנמוכה שלו), מקור הכנסה שהסתיים עם שוך הקרבות ב-1988. פוטנציאל צמיחה נוסף היה [[הלוואה]] מבנקים מערביים, אך שורה של הונאות קטנות בשנות ה-70 של כסף [[יפן|יפני]] ו[[צרפתי]], כמו גם שימוש לא מושכל בכספים, גרמו לאי אמון ב[[ממשלת קוריאה הצפונית|ממשלה הצפון קוריאנית]] תוך סתימת הגולל על האופציה הזאת גם כן.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Famine in North Korea Redux?|קישור=http://dx.doi.org/10.2139/ssrn.1284487|כתב עת=SSRN Electronic Journal|שנת הוצאה=2008|doi=10.2139/ssrn.1284487|מחבר=Marcus Noland, Stephan M. Haggard}}}} עזרה דחופה בתחילת שנות ה90 קיבלה צפון קוריאה מסין, אשר הפכה ליבואנית העיקרית של המדינה המבודדת ובשנת 1993 ייצאה סין לצפון קוריאה 77% מהדלקים ו-68% מהמזון.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=A fast implementation of the incremental backprojection algorithms for parallel beam geometries|קישור=http://dx.doi.org/10.1109/23.552746|כתב עת=IEEE Transactions on Nuclear Science|שנת הוצאה=1996|עמ=3328–3334|כרך=43|doi=10.1109/23.552746|מחבר=Chung-Ming Chen, Zang-Hee Cho, Cheng-Yi Wang}}}} עם זאת, הסכנה בהישענות על גורם אחד לייבוא פגשה את צפון קוריאה כאשר פרץ [[משבר פיננסי|משבר כלכלי]] ומחסור בדגנים בסין, אשר הוביל להפחתה דרמטית של הייצוא בשנתיים הבאות.
התפרקותה של [[ברית המועצות]] בסוף שנות ה-80 הובילה לפגיעה אנושה בצפון קוריאה הן מהבחינה הכלכלית והן מבחינת המשאבים אשר הייתה רגילה לקבל בזול.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Measurements of solar heavy ions inside the earth's magnetosphere|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/1350-4487(95)00102-k|כתב עת=Radiation Measurements|שנת הוצאה=1995-01|עמ=307–310|כרך=25|doi=10.1016/1350-4487(95)00102-k|מחבר=J. Kopp, R. Beaujean, N.L. Grigorov, M.A. Kondratyeva}}}} כך למשל, צנח היקף המסחר בין המדינות מ-40% בסוף שנות ה-80 ל-10% בלבד בשנת 1993, ערב הרעב הגדול.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Measurements of solar heavy ions inside the earth's magnetosphere|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/1350-4487(95)00102-k|כתב עת=Radiation Measurements|שנת הוצאה=1995-01|עמ=307–310|כרך=25|doi=10.1016/1350-4487(95)00102-k|מחבר=J. Kopp, R. Beaujean, N.L. Grigorov, M.A. Kondratyeva}}}} גם הציוד הצבאי שמכרה לשני הצדדים ב[[מלחמת איראן–עיראק|מלחמת אירן-עיראק]] בשנות ה-80 היווה הכנסה משמעותית (על אף הציוד הלקוי והרמה הנמוכה שלו), מקור הכנסה שהסתיים עם שוך הקרבות ב-1988. פוטנציאל צמיחה נוסף היה [[הלוואה]] מבנקים מערביים, אך שורה של הונאות קטנות בשנות ה-70 של כסף [[יפן|יפני]] ו[[צרפתי]], כמו גם שימוש לא מושכל בכספים, גרמו לאי אמון ב[[ממשלת קוריאה הצפונית|ממשלה הצפון קוריאנית]] תוך סתימת הגולל על האופציה הזאת גם כן.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Famine in North Korea Redux?|קישור=http://dx.doi.org/10.2139/ssrn.1284487|כתב עת=SSRN Electronic Journal|שנת הוצאה=2008|doi=10.2139/ssrn.1284487|מחבר=Marcus Noland, Stephan M. Haggard}}}} עזרה דחופה בתחילת שנות ה-90 קיבלה צפון קוריאה מסין, אשר הפכה ליבואנית העיקרית של המדינה המבודדת ובשנת 1993 ייצאה סין לצפון קוריאה 77% מהדלקים ו-68% מהמזון.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=A fast implementation of the incremental backprojection algorithms for parallel beam geometries|קישור=http://dx.doi.org/10.1109/23.552746|כתב עת=IEEE Transactions on Nuclear Science|שנת הוצאה=1996|עמ=3328–3334|כרך=43|doi=10.1109/23.552746|מחבר=Chung-Ming Chen, Zang-Hee Cho, Cheng-Yi Wang}}}} עם זאת, הסכנה בהישענות על גורם אחד לייבוא פגשה את צפון קוריאה כאשר פרץ [[משבר פיננסי|משבר כלכלי]] ומחסור בדגנים בסין, אשר הוביל להפחתה דרמטית של הייצוא בשנתיים הבאות.


== לוח הזמנים של השיטפון בשנת 1995 ==
== לוח הזמנים של השיטפון בשנת 1995 ==
שורה 21: שורה 21:
בחודשים לאחר השטפון, החל רעב המוני בכל רחבי המדינה ודיווחים מערביים על אוכלוסיות עשירות שאכלו 'קלחי תירס שטרם הבשילו'{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Book Review: Hazel Smith, Hungry for Peace: International Security, Humanitarian Assistance and Social Change in North Korea (Washington DC: United States Institute of Peace, 2005, 368 pp., $19.95 pbk.)|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/03058298070350030712|כתב עת=Millennium: Journal of International Studies|שנת הוצאה=2007-09|עמ=786–788|כרך=35|doi=10.1177/03058298070350030712|מחבר=Masood Hyder}}}} תועדו בהרחבה. שיעור ה[[תת-תזונה]] באוכלוסייה עלה ל-14% בשנת 1997{{הערה|{{צ-ספר|שם=South Korea|קישור=http://dx.doi.org/10.4324/9781315130071|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2017-07-05|מקום הוצאה=New Brunswick: Transaction Publishers, [2016]|ISBN=978-1-315-13007-1|מחבר=Daniel J. Schwekendiek}}}} וכמות המזון שחולקה הצטמצמה מממוצע של 700 גרם ליום ב-1987 ל-128 גרם ליום בלבד בשיא המשבר בשנת 1997. בניסיון ממושך להקל על המצוקה הציעה ממשלת קוריאה הצפונית לאזרחיה את קיומו של משטר "מזונות חלופיים" כדי שיוכלו לשרוד. לדוגמה, קוביות קטנות של קליפות [[עץ|עצים]], [[עלה|עלים]] ו[[דשא]].{{הערה|{{צ-ספר|שם=The Responsibility to Protect|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/acprof:oso/9780199797769.003.0033|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2011-11-25|ISBN=978-0-19-979776-9|עמ=346–371|מחבר=Kjell Magne Bondevik, Kristen Abrams}}}} עד היום לא ידוע כמה אנשים מצאו את מותם ב[[הרעב ההמוני בקוריאה הצפונית|רעב ההמוני בקוריאה הצפונית]], אך ההערכות מדברות על בין 330,000 ל-3,500,000 בני אדם.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=The North Korean Famine and Its Demographic Impact|קישור=http://dx.doi.org/10.1111/j.1728-4457.2001.00219.x|כתב עת=Population and Development Review|שנת הוצאה=2001-06|עמ=219–238|כרך=27|doi=10.1111/j.1728-4457.2001.00219.x|מחבר=Daniel Goodkind, Loraine West}}}}
בחודשים לאחר השטפון, החל רעב המוני בכל רחבי המדינה ודיווחים מערביים על אוכלוסיות עשירות שאכלו 'קלחי תירס שטרם הבשילו'{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Book Review: Hazel Smith, Hungry for Peace: International Security, Humanitarian Assistance and Social Change in North Korea (Washington DC: United States Institute of Peace, 2005, 368 pp., $19.95 pbk.)|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/03058298070350030712|כתב עת=Millennium: Journal of International Studies|שנת הוצאה=2007-09|עמ=786–788|כרך=35|doi=10.1177/03058298070350030712|מחבר=Masood Hyder}}}} תועדו בהרחבה. שיעור ה[[תת-תזונה]] באוכלוסייה עלה ל-14% בשנת 1997{{הערה|{{צ-ספר|שם=South Korea|קישור=http://dx.doi.org/10.4324/9781315130071|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2017-07-05|מקום הוצאה=New Brunswick: Transaction Publishers, [2016]|ISBN=978-1-315-13007-1|מחבר=Daniel J. Schwekendiek}}}} וכמות המזון שחולקה הצטמצמה מממוצע של 700 גרם ליום ב-1987 ל-128 גרם ליום בלבד בשיא המשבר בשנת 1997. בניסיון ממושך להקל על המצוקה הציעה ממשלת קוריאה הצפונית לאזרחיה את קיומו של משטר "מזונות חלופיים" כדי שיוכלו לשרוד. לדוגמה, קוביות קטנות של קליפות [[עץ|עצים]], [[עלה|עלים]] ו[[דשא]].{{הערה|{{צ-ספר|שם=The Responsibility to Protect|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/acprof:oso/9780199797769.003.0033|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2011-11-25|ISBN=978-0-19-979776-9|עמ=346–371|מחבר=Kjell Magne Bondevik, Kristen Abrams}}}} עד היום לא ידוע כמה אנשים מצאו את מותם ב[[הרעב ההמוני בקוריאה הצפונית|רעב ההמוני בקוריאה הצפונית]], אך ההערכות מדברות על בין 330,000 ל-3,500,000 בני אדם.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=The North Korean Famine and Its Demographic Impact|קישור=http://dx.doi.org/10.1111/j.1728-4457.2001.00219.x|כתב עת=Population and Development Review|שנת הוצאה=2001-06|עמ=219–238|כרך=27|doi=10.1111/j.1728-4457.2001.00219.x|מחבר=Daniel Goodkind, Loraine West}}}}


בשנת 1996 היו כמה שטפונות נוספים ובשנים 1997, 2000 ו2001 הייתה בצורת.
בשנת 1996 היו כמה שטפונות נוספים ובשנים 1997, 2000 ו-2001 הייתה בצורת.


[[קוריאה הצפונית]] טוענת עד היום כי השיטפון הגדול היה אירוע בלתי טבעי והסיבה המרכזית אשר הובילה [[הרעב ההמוני בקוריאה הצפונית|לרעב הגדול]]. מנגד, מומחים טוענים כי הרעב הגדול היה בלתי נמנע ונבע כתוצאה מ[[התפרקות ברית המועצות|נפילת ברית המועצות]], המשבר הפנימי של דגן בסין, חוסר תכנון וסוציאליזם לקוי ולפיכך השיטפון הגדול החמיר את הרעב אך לא היה הסיבה המרכזית לפריצתו.<ref>{{צ-מאמר|שם=Book Review: Hazel Smith, Hungry for Peace: International Security, Humanitarian Assistance and Social Change in North Korea (Washington DC: United States Institute of Peace, 2005, 368 pp., $19.95 pbk.)|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/03058298070350030712|כתב עת=Millennium: Journal of International Studies|שנת הוצאה=2007-09|עמ=786–788|כרך=35|doi=10.1177/03058298070350030712|מחבר=Masood Hyder}}</ref>
[[קוריאה הצפונית]] טוענת עד היום כי השיטפון הגדול היה אירוע בלתי טבעי והסיבה המרכזית אשר הובילה [[הרעב ההמוני בקוריאה הצפונית|לרעב הגדול]]. מנגד, מומחים טוענים כי הרעב הגדול היה בלתי נמנע ונבע כתוצאה מ[[התפרקות ברית המועצות|נפילת ברית המועצות]], המשבר הפנימי של דגן בסין, חוסר תכנון וסוציאליזם לקוי ולפיכך השיטפון הגדול החמיר את הרעב אך לא היה הסיבה המרכזית לפריצתו.<ref>{{צ-מאמר|שם=Book Review: Hazel Smith, Hungry for Peace: International Security, Humanitarian Assistance and Social Change in North Korea (Washington DC: United States Institute of Peace, 2005, 368 pp., $19.95 pbk.)|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/03058298070350030712|כתב עת=Millennium: Journal of International Studies|שנת הוצאה=2007-09|עמ=786–788|כרך=35|doi=10.1177/03058298070350030712|מחבר=Masood Hyder}}</ref>


=== סיוע חיצוני ===
=== סיוע חיצוני ===
בשנת 1995 הגישה צפון קוריאה, שכמעט ולא הייתה חברה בשום מוסד בינ"ל, בקשה רשמית ל[[סיוע הומניטרי]] והקהילה הבינ"ל נענתה. בין השנים 1995-2005, הוענק סיוע של כ-2.3 מיליארד דולר לצפון, 67% ממנו כמזון כאשר עיקר המסייעים היו ארה"ב, יפן, סין, קוריאה הדרומית, אירופה וארגוני סיוע בתחום המזון מרחבי העולם.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Nevin Scrimshaw: (January 20, 1918 — February 8, 2013)|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/156482651303400101|כתב עת=Food and Nutrition Bulletin|שנת הוצאה=2013-03|עמ=3–5|כרך=34|doi=10.1177/156482651303400101}}}} צפון קוריאה לא התאוששה עד היום מהשטפונות ונעזרת במומחים חיצוניים לשיקום רשת החשמל ותכנון המזון בשטחה.
בשנת 1995 הגישה צפון קוריאה, שכמעט ולא הייתה חברה בשום מוסד בינ"ל, בקשה רשמית ל[[סיוע הומניטרי]] והקהילה הבינ"ל נענתה. בין השנים 1995-2005, הוענק סיוע של כ-2.3 מיליארד דולר לצפון, 67% ממנו כמזון כאשר עיקר המסייעים היו ארצות הברית, יפן, סין, קוריאה הדרומית, אירופה וארגוני סיוע בתחום המזון מרחבי העולם.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Nevin Scrimshaw: (January 20, 1918 — February 8, 2013)|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/156482651303400101|כתב עת=Food and Nutrition Bulletin|שנת הוצאה=2013-03|עמ=3–5|כרך=34|doi=10.1177/156482651303400101}}}} צפון קוריאה לא התאוששה עד היום מהשטפונות ונעזרת במומחים חיצוניים לשיקום רשת החשמל ותכנון המזון בשטחה.


== ראו גם ==
== ראו גם ==

גרסה מ־22:18, 6 ביולי 2020

השיטפון הגדול בצפון קוריאה (1995) הוא רצף אירועי שטפונות שהתרחשו בקוריאה הצפונית בין השנים 19941996 (ששיאו בשנת 1995) אשר הובילו את המדינה המבודדת לתקופת הרעב ההמוני בקוריאה הצפונית. השטפונות תרמו לדרדור המצב ההומניטרי בקוריאה הצפונית באופן ישיר וכתוצאה מכך מתו מרעב על פי ההערכות בין 330,000 ל-3,500,000 בני אדם.[1]

קובץ:שטפונות בצפון קוריאה 2016.jpg
נזקי שטפונות בצפון קוריאה בשנת 2016

רקע

הגאוגרפיה של קוריאה הצפונית היוותה מאז ומתמיד אתגר משמעותי למדינה. כ-80% משטחה של המדינה הררי ובשטח שנותר יש מזג אוויר קר אשר אינו מאפשר לגדל תוצרת חקלאית במהלך כל השנה. מבחינה גאוגרפית ובהתאם לגודלה, צפון קוריאה מעולם לא הייתה מסוגלת לספק לעצמה את צורכי המזון של אוכלוסייתה ונראה כי אינה יכולה לעמוד בכך.[2]

התפרקותה של ברית המועצות בסוף שנות ה-80 הובילה לפגיעה אנושה בצפון קוריאה הן מהבחינה הכלכלית והן מבחינת המשאבים אשר הייתה רגילה לקבל בזול.[3] כך למשל, צנח היקף המסחר בין המדינות מ-40% בסוף שנות ה-80 ל-10% בלבד בשנת 1993, ערב הרעב הגדול.[4] גם הציוד הצבאי שמכרה לשני הצדדים במלחמת אירן-עיראק בשנות ה-80 היווה הכנסה משמעותית (על אף הציוד הלקוי והרמה הנמוכה שלו), מקור הכנסה שהסתיים עם שוך הקרבות ב-1988. פוטנציאל צמיחה נוסף היה הלוואה מבנקים מערביים, אך שורה של הונאות קטנות בשנות ה-70 של כסף יפני וצרפתי, כמו גם שימוש לא מושכל בכספים, גרמו לאי אמון בממשלה הצפון קוריאנית תוך סתימת הגולל על האופציה הזאת גם כן.[5] עזרה דחופה בתחילת שנות ה-90 קיבלה צפון קוריאה מסין, אשר הפכה ליבואנית העיקרית של המדינה המבודדת ובשנת 1993 ייצאה סין לצפון קוריאה 77% מהדלקים ו-68% מהמזון.[6] עם זאת, הסכנה בהישענות על גורם אחד לייבוא פגשה את צפון קוריאה כאשר פרץ משבר כלכלי ומחסור בדגנים בסין, אשר הוביל להפחתה דרמטית של הייצוא בשנתיים הבאות.

לוח הזמנים של השיטפון בשנת 1995

חודשי יולי-אוגוסט ידועים כתקופת המונסונים באזור זה של כדור הארץ, אך בדרך כלל הגשם יורד מספר שעות ביום לתקופה קצרה. באוגוסט 1994 חוותה המדינה שטפונות ברמה בינונית אשר הובילו לאובדן של תוצרת חקלאית מקומית ופגיעה בהמוני כפריים. כשנה לאחר מכן, ב-30 ביולי 1995 החל לרדת גשם זלעפות אשר רק הוסיף והתחזק עד 18 באוגוסט. הגשם ירד באופן רצוף למשך כשבועיים וחצי ולא פסק 'אפילו לדקה'. בנפת פיונגסן שבמחוז חוואנגחייאה, תועדו 877 מ"מ של גשם תוך שבע שעות בלבד וכמות המים בנהר היאלו הוערכה במיליארד מטרים מעוקבים במשך 72 שעות.[7] משקיפים זרים תיארו את הגשם כבעל 'מימד תנ"כי' וזקני האזור טענו כי גשם כזה לא תועד באזור במשך 70 שנה.[8] השטפונות גרמו לפינוי של 5.4 מיליון איש, אשר היוו כרבע מאוכלוסיית המדינה.

נזקי השיטפון והשפעותיו

נפילת החשמל

כתוצאה מהגשמים החריגים, קרסה תוך זמן קצר כמעט כל רשת החשמל במדינה. מסילות הברזל שהיו תלויות בחשמל נותקו וכך למעשה נמנעה גם הגעה של פחם על מסילות הברזל לתחנות החשמל הנותרות. תיקון התחנות ההידרואלקטריות היה כמעט בלתי אפשרי בשל מחסור בתעשייה כבדה, בציוד ובמומחים. כתוצאה מכך סבלה צפון קוריאה ממחסור כרוני בחשמל עד תחילת שנות ה-2000.[9]

המחסור במזון

השטפונות השפיעו על 30% משטח המדינה והחריבו את השטחים החקלאיים, את יבולי הקציר, את מאגרי הגרעינים ואת התשתיות הכלכליות של מחוזות רבים. האובדן העיקרי היה של מאגרי החירום של הדגנים, בשל העובדה שהם אוכסנו במאגרים תת-קרקעיים. ע"פ ההערכות כ-1.2 מיליון טונות של תוצרת אבדה בשטפונות במהלך ימים ספורים.[10]

הרעב

ערך מורחב – הרעב ההמוני בקוריאה הצפונית

בחודשים לאחר השטפון, החל רעב המוני בכל רחבי המדינה ודיווחים מערביים על אוכלוסיות עשירות שאכלו 'קלחי תירס שטרם הבשילו'[11] תועדו בהרחבה. שיעור התת-תזונה באוכלוסייה עלה ל-14% בשנת 1997[12] וכמות המזון שחולקה הצטמצמה מממוצע של 700 גרם ליום ב-1987 ל-128 גרם ליום בלבד בשיא המשבר בשנת 1997. בניסיון ממושך להקל על המצוקה הציעה ממשלת קוריאה הצפונית לאזרחיה את קיומו של משטר "מזונות חלופיים" כדי שיוכלו לשרוד. לדוגמה, קוביות קטנות של קליפות עצים, עלים ודשא.[13] עד היום לא ידוע כמה אנשים מצאו את מותם ברעב ההמוני בקוריאה הצפונית, אך ההערכות מדברות על בין 330,000 ל-3,500,000 בני אדם.[14]

בשנת 1996 היו כמה שטפונות נוספים ובשנים 1997, 2000 ו-2001 הייתה בצורת.

קוריאה הצפונית טוענת עד היום כי השיטפון הגדול היה אירוע בלתי טבעי והסיבה המרכזית אשר הובילה לרעב הגדול. מנגד, מומחים טוענים כי הרעב הגדול היה בלתי נמנע ונבע כתוצאה מנפילת ברית המועצות, המשבר הפנימי של דגן בסין, חוסר תכנון וסוציאליזם לקוי ולפיכך השיטפון הגדול החמיר את הרעב אך לא היה הסיבה המרכזית לפריצתו.[15]

סיוע חיצוני

בשנת 1995 הגישה צפון קוריאה, שכמעט ולא הייתה חברה בשום מוסד בינ"ל, בקשה רשמית לסיוע הומניטרי והקהילה הבינ"ל נענתה. בין השנים 1995-2005, הוענק סיוע של כ-2.3 מיליארד דולר לצפון, 67% ממנו כמזון כאשר עיקר המסייעים היו ארצות הברית, יפן, סין, קוריאה הדרומית, אירופה וארגוני סיוע בתחום המזון מרחבי העולם.[16] צפון קוריאה לא התאוששה עד היום מהשטפונות ונעזרת במומחים חיצוניים לשיקום רשת החשמל ותכנון המזון בשטחה.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Daniel Goodkind, Loraine West, The North Korean Famine and Its Demographic Impact, Population and Development Review 27, 2001-06, עמ' 219–238 doi: 10.1111/j.1728-4457.2001.00219.x
  2. ^ Andrea M. Savada, Area Handbook Series: North Korea, A Country Study, 1993-06-01
  3. ^ J. Kopp, R. Beaujean, N.L. Grigorov, M.A. Kondratyeva, Measurements of solar heavy ions inside the earth's magnetosphere, Radiation Measurements 25, 1995-01, עמ' 307–310 doi: 10.1016/1350-4487(95)00102-k
  4. ^ J. Kopp, R. Beaujean, N.L. Grigorov, M.A. Kondratyeva, Measurements of solar heavy ions inside the earth's magnetosphere, Radiation Measurements 25, 1995-01, עמ' 307–310 doi: 10.1016/1350-4487(95)00102-k
  5. ^ Marcus Noland, Stephan M. Haggard, Famine in North Korea Redux?, SSRN Electronic Journal, 2008 doi: 10.2139/ssrn.1284487
  6. ^ Chung-Ming Chen, Zang-Hee Cho, Cheng-Yi Wang, A fast implementation of the incremental backprojection algorithms for parallel beam geometries, IEEE Transactions on Nuclear Science 43, 1996, עמ' 3328–3334 doi: 10.1109/23.552746
  7. ^ Masood Hyder, Book Review: Hazel Smith, Hungry for Peace: International Security, Humanitarian Assistance and Social Change in North Korea (Washington DC: United States Institute of Peace, 2005, 368 pp., $19.95 pbk.), Millennium: Journal of International Studies 35, 2007-09, עמ' 786–788 doi: 10.1177/03058298070350030712
  8. ^ Philip Hwang, The Impossible State: North Korea Past and Future by Victor Cha, American Foreign Policy Interests 36, 2014-05-04, עמ' 212–214 doi: 10.1080/10803920.2014.925343
  9. ^ David F. Von Hippel, Peter Hayes, Engaging North Korea on Energy Efficiency, Korean Journal of Defense Analysis 8, 1996-12, עמ' 177–221 doi: 10.1080/10163279609464564
  10. ^ Douglas James Noble, Public health in Democratic People’s Republic of Korea, BMJ Global Health 4, 2019-03, עמ' e001440 doi: 10.1136/bmjgh-2019-001440
  11. ^ Masood Hyder, Book Review: Hazel Smith, Hungry for Peace: International Security, Humanitarian Assistance and Social Change in North Korea (Washington DC: United States Institute of Peace, 2005, 368 pp., $19.95 pbk.), Millennium: Journal of International Studies 35, 2007-09, עמ' 786–788 doi: 10.1177/03058298070350030712
  12. ^ Daniel J. Schwekendiek, South Korea, New Brunswick: Transaction Publishers, [2016]: Routledge, 2017-07-05, ISBN 978-1-315-13007-1
  13. ^ Kjell Magne Bondevik, Kristen Abrams, The Responsibility to Protect, Oxford University Press, 2011-11-25, עמ' 346–371, ISBN 978-0-19-979776-9
  14. ^ Daniel Goodkind, Loraine West, The North Korean Famine and Its Demographic Impact, Population and Development Review 27, 2001-06, עמ' 219–238 doi: 10.1111/j.1728-4457.2001.00219.x
  15. ^ Masood Hyder, Book Review: Hazel Smith, Hungry for Peace: International Security, Humanitarian Assistance and Social Change in North Korea (Washington DC: United States Institute of Peace, 2005, 368 pp., $19.95 pbk.), Millennium: Journal of International Studies 35, 2007-09, עמ' 786–788 doi: 10.1177/03058298070350030712
  16. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Nevin Scrimshaw: (January 20, 1918 — February 8, 2013), Food and Nutrition Bulletin 34, 2013-03, עמ' 3–5 doi: 10.1177/156482651303400101