הלוואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הלוואה היא סוג עיסקה, בה גוף כלשהו, משאיל סכום כסף לגוף אחר, לתקופה מוגבלת בזמן, לפי תנאים שנקבעים מראש. הגוף הנותן את הכסף נקרא 'מלווה' והגוף שמקבל את הכסף נקרא 'לווה'. סכום הכסף עצמו שניתן בהלוואה נקרא 'קרן'. ניתן למצוא מקרים מיוחדים, של הלוואות פשוטות, בהן הלווה צריך להחזיר למלווה את הקרן בלבד. כך למשל הלוואות הניתנון על ידי גופי 'גמילות חסדים' הפועלים ללא מטרת רווח. ברוב מוחלט של המקרים, צריך המלווה לשלם בעד הזכות להחזיק בכסף, תשלום נוסף מעבר ל'קרן'. תשלום זה נקרא 'ריבית' והוא נגזר בדרך כלל, מהסכום של הקרן באמצעות חישובים מתמטיים שונים ומגוונים. בין הגורמים הקובעים את הריבית ניתן למנות פרמטרים כלכליים כלליים, כגון גובה הריבית במשק, ובנוסף להם, פרמטרים כלכליים של הלווה עצמו, כגון 'רמת הסיכון' המיוחסת לו וההיסטוריה הכלכלית שלו. רוב ההלוואות הניתנות בעולם, מסופקות על ידי בנקים, שזה אחד מהעיסוקים העיקריים שלהם. אך בנוסף לאלו, קיימים גם גופים רבים אחרים העוסקים במתן הלוואות, החל מחברות ביטוח ועד לאנשים פרטיים.

לעתים, נדרש הלווה לשעבד למלווה בטוחות, להנחת דעתו של המלווה וזאת להבטחת ביצוע התשלומים על ידי הלווה, על פי הסכם ההלוואה. בטוחות אלו ניתנון למימוש אם וכאשר הלווה מפר את התחייביותיו. כאשר ההלוואה משמשת לרכישת נכס, משועבד לעתים הנכס הנרכש עצמו כבטוחה.

קיימים סוגים רבית של הלוואות, הנבדלים זה מזה בשיטות בהן מתקבל ומוחזר הכסף. כך למשל יש הלוואות בתשלום אחד, הלוואות עם החזר בתשלומים, הלוואות עם מתן הקרן לשיעורין, קווי אשראי ועוד ועוד.

מטרתת ההלוואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת ההלוואה היא לאפשר ללווה, לבצע פעילות כלכלית כאשר הוא נמצא במצב של חוסר במשאבים כלכליים מספיקים. ללא קבלת הלוואה, על הגוף המבקש לבצע את הפעילות הכלכלית הנדרשת, לאסוף מספיק כסף מראש. דוגמא לכך יכולה להיות עיסקה של רכישת רכב. אדם שמבקש לרכוש רכב יכול לחסוך ולאסוף כסף על מנת לרכוש את הרכב. כשיש בידו הסכום המספיק לרכישה, הרכישה יכולה להתבצע. לחילופין יכול האדם לקחת הלוואה, ולהקדים את הרכישה באופן ניכר. אמנם התשלום עבור הרכב יהיה גבוה יותר, שכן למחיר יצטרפו תשלומי הריבית, אך בתמורה יקבל הרוכש, אפשרות להקדים את הנאתו מהרכישה, וגם לזה יש ערך כלכלי. במקרה של רכישת רכב, יכול הרוכש להכניס לחישוב הכלכלי גם גורמים נוספים, כגון חיסכון בתשלומים עבור אמצעי תחבורה אלטרנטיבי, הגנה מפני עליית מחירים ועוד.

מאפייני ההלוואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יכולה הלוואה להינתן במטבעות שונים. בניגוד להשאלה החזר ההלוואה אינו חייב להיעשות באותם ערכים פיזיים בהם ניתנה (אותם שטרות פיזיים או מטבעות) אלא גם בשטרות או מטבעות אחרים של אותו מטבע בו ניתנה ההלוואה (או אף במטבע אחר על פי שער המרה, כפי שנקבע בהסכם ההלוואה). בכל הלוואה, מקבל הלווה בתחילה סכום של כסף מהמלווה (בתשלום אחד או במספר תשלומים), אותו הוא מחזיר, בדרך כלל תוך חלוקה לתשלומים, למלווה. שירות זה כרוך לעתים בעלות, הנקראת ריבית, המהווה מחיר השימוש בכסף. טבלה המפרטת את תנאי ההחזר של הלוואה (המועדים והסכומים להחזר קרן ההלוואה ותשלומי הריבית) קרויה לוח סילוקין. סכום ההלוואה שטרם נפרע למועד מסוים (לרבות הריבית שטרם נפרעה בגין התקופה שחלפה ממועד מתן ההלוואה ועד לאותו מועד) קרויה חוב.

מתן הלוואות הוא אחד מעיסוקיהם העיקריים של מוסדות פיננסיים. הלוואות הניתנות על ידי בנקים ממומנות בדרך כלל על ידי פקדונות שהבנקים מקבלים מן הציבור. כמו כן, זוהי צורת מימון טיפוסית עבור מוסדות אחרים המנפיקים חוזי חוב, כגון איגרות חוב.

סוגים אחרים של הלוואות הם הלוואות כנגד משכנתה, חיובי כרטיס אשראי, איגרות חוב וחיובים שונים אחרים. הלוואה כנגד משכנתה היא סוג נפוץ במיוחד של אשראי, המשמש אנשים רבים על מנת לקנות מקרקעין. בהסדר זה, משתמשים בכסף במיוחד לצורך קניית המקרקעין. הלווה משעבד את הנכס לבנק עד אשר ההלוואה משולמת במלואה. אם הלווה אינו מחזיר את ההלוואה על פי החוזה, הבנק יכול לקחת את הנכס ולמכור אותו על מנת לקבל את כספו חזרה.

בשנים האחרונות מתפתח בעולם תחום הלוואות עמית לעמית הידוע גם בשם הלוואות חברתיות או הלוואות המונים המאפשר לאנשים ולעסקים קטנים לקבל הלוואות, לא מובטחות (הלווה אינו מעמיד בטוחה למלווה כחלק מתנאי ההלוואה כהגנה מפני חדלות פרעון), הממומנות על ידי אנשים וחברות אחרות, בדרך כלל, צדדים שלישיים לא קשורים. כל זאת, מבלי לעבור דרך גורמי התיווך המסורתיים כגון בנקים, חברות כרטיסי אשראי או גופי מימון חוץ בנקאיים אחרים. מרכיב בסיסי בתחום ההלוואות עמית לעמית הוא השימוש באינטרנט כזירה למפגש בין לווים למשקיעים. העובדה שמדובר על פלטפורמה אינטרנטית מביא לירידה חדה בהוצאות התפעול ועל כן תוצאה יעילה יותר כלכלית הן למבקשי ההלוואה והן למשקיעים.

תשלומים לפרעון ההלוואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחזר החודשי בגין הלוואה הניתנת במועד כלשהו, כאשר הפרעון נעשה בתשלום חודשי קבוע, החל בתום חודש ממועד מתן ההלוואה, מחושב על פי הנוסחה הבאה:

P = L \cdot \frac{c\,(1 + c)^n}{(1 + c)^n - 1}

כאשר:

P - גובה ההחזר החודשי הצפוי;
L - סכום ההלוואה;
n - מספר חודשי ההלוואה;
c - שיעור הריבית החודשית.

סוגי הלוואות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להבחין בסוגים שונים של הלוואות, המיועדות לקהלים שונים ולמטרות שונות. נתאר מספר סוגים נפוצים של הלוואות:

מסגרת אשראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

'מסגרת אשראי' הינה התחייבות של ספק ההלוואה, בדר"כ בנק, לתת ללקוח הלוואה שוטפת לפי הצורך ולפי דרישה. כך למשל, אם לגוף כלשהו יש מסגרת אשראי של 50,000 שקל, הרי שבכל רגע נתון, הוא יכול להיות במצב שבוא הוא חייב כסף לבנק, עד למסגרת המאושרת שלו. ובדוגמא שלנו, עד 50,000 שקל. הריבית שהלקוח משלם, היא על פי צריכת האשראי בפועל. כך שאם מתוך המסגרת נוצלו למשל רק 10,000 שקל, הרי שהריבית תשולם רק על 10,000 אלו ולא על כל המסגרת.

תשלום הריבית מתבצע אחת לתקופה מוסכמת מראש. מקובל שתקופה זו היא חודשית, אך אין זה בהכרח כך. כמו כן, על הלקוח לשלם לבנק עמלה כלשהי, הנגזרת מגודל מסגרת האשראי, עבור עצם הזכות לקבל מסגרת אשראי. עמלה זו מהווה פיצוי לבנק, על כך שהבנק מתחייב לספק את הכסף הדרוש, ללא כל התראה מראש.

למסגרת האשראי שימושים מסחריים רבים, המאפשרים לעסקים לפעול, כאשר ההכנסות של העסק, מגיעות במועדים שאינם מתאמים למועדים בהם יש לעסק הוצאות. באופן דומה, גם למשקי הבית יכולה להיות מסגרת אשראי, המאפשרת למשק הבית להתגבר על הוצאות שאינן מתואמות עם מועדי ההכנסות.

טעות נפוצה, הן של עסקים והן של משקי בית, היא להתייחס למסגרת האשראי כאל אפשרות להשתמש בכסף זמין, ולהיות, כפי שמקובל לאמר בשפת העם, ב"מינוס תמידי". מצב זה אמנם מאפשר שימוש בכסף של מסגרת האשראי פעם אחת, אך התשלום על כך הוא בריבית קבועה המשולמת כל חודש, ללא סוף, ומהווה עול קבוע.

בדרך כלל, נדרש הלקוח המבקש את מסגרת האשראי, לספק בטוחות כלשהן כנגד מסגרת האשראי הניתנת לו. בטוחות אלו יכולות להיות רכוש, או יכולות להיות בטוחות כספיות. נשאלת השאלה אם כן, מה הטעם בבטוחות כספיות על מנת לקבל מסגרת אשראי שהינה בעצמה אפשרות לקבל כסף. ובכן, היתרון בכך הוא שנשארת ההפרדה בין הבטוחות הכספיות, לבין העסק. כך למשל יכול סכום כסף להיות בחיסכון לטווח ארוך, ולהשאר באותו חיסכון, ולשמש במקביל כבטוחה למסגרת אשראי, מבלי שהחיסכון עצמו צריך להיפסק.

עד שנת 2006, הבנקים איפשרו למשקי הבית, להיות בחריגה ממסגרת האשראי שניתנה להם. הדבר היה רווחי מאד עבור הבנקים, שכן עבור חריגות אלו, נגבתה ריבית חריגה גבוהה במיוחד. בשנת 2006 פירסם בנק ישראל הוראות חדשות, שנועדו להפסיק את הנוהל הזה‏[1]. על פי הוראות אלו, אסור על הבנקים לתת ללקוחות אשראי כלשהו שאינו מוסדר מראש במסגרת אשראי, אלא במקרים קיצוניים. כמו כן, הקשיח הבנק את היכולת לגבות ריבית חריגה.

כרטיס אשראי מהווה אף הוא מסגרת אשראי קבועה. ביצוע קניות בכרטיס אשראי, מאפשר תשלום בכל אחד מימי החודש, כאשר התשלום עצמו מתבצע כל חודש, בתאריך קבוע מראש. ברישומי בנק ישראל נקרא כרטיס זה כרטיסי חיוב נדחה (deferred debit card)‏[2]. רוב כרטיסי האשראי בישראל הינם מהסוג הזה. כרטיס זה נוח מאד למקבלי משכורת שכן את התשלום לחברת כרטיסי האשראי אפשר להגדיר כך, שיהיה לאחר תשלום המשכורת. אך גם כאן, אליה וקוץ בה. שכן שימוש לא נכון בכרטיס אשראי גורם לכך שההוצאות הן על חשבון המשכורת העתידית ולא על חשבון המשכורת שכבר התקבלה. אמנם, מסגרת האשראי הזו ניתנת בדרך כלל ללא תשלום, ולכן מבחינה מתמטית השימוש בה נכון, אך מהצד שאינו כלכלי נטו, הדבר גורם למשתמש להיות כל הזמן בחוב כלפי חברת כרטיסי האשראי, ובכך להיות תלוי בה. שכן ביום בו יפסק השימוש בכרטיס האשראי, עלול בעל הכרטיס למצוא עצמו ללא כסף וללא אמצעי תשלום.

אופציה נוספת לשימוש בכרטיס אשראי כמקור להלוואה, הוא לקבוע תשלום חודשי קבוע המשולם לחברת כרטיס האשראי. שאר החיובים נשארים במסגרת האשראי המסופקת על ידי חברת כרטיסי האשראי. ברישומי בנק ישראל נקרא כרטיס זה כרטיסי אשראי מתגלגל ( revolving credit card)‏[3].

עסקת תשלומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

'עיסקת תשלומים' אינה נראית כהלוואה, אך למעשה היא מהווה הלוואה לכל דבר ועניין. בעיסקת תשלומים, הלקוח מקבל מוצר, ומשלם עבורו לשיעורין. באופן כזה, קניה בסכום גדול הופכת להיות עיסקה קלה יותר, שכן הסכום היוצא בכל חודש הוא קטן יחסית לסכום העיסקה הכולל. מבחינה מתמטית, עיסקת תשלומים בריבית אפס, ובהתעלם מעמלות, הינה תמיד עיסקה כדאית (בהשוואה לאותה עיסקה ללא תשלומים), שכן מדובר באשראי חינם. אך באופן מעשי, העובדה ש"לא מרגישים" את התשלומים, גורמת לצריכה מוגברת, ואוסף של הרבה תשלומים מהרבה רכישות שונות, יכול להיות בסופו של דבר גורם מעיק על כלכלת המשפחה. קל וחומר כאשר מדובר בעיסקת תשלומים בריבית.

הלוואה קצרת מועד (Payday Loan)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הלוואה קצרת מועד

'הלוואה קצרת מועד' הינה הלוואה לטווח קצר מאד, שיכול להמדד מימים ספורים ועד לחודשים בודדים. הלוואה זו ניתנת בד"כ על ידי גופים חוץ בנקאים, המתמחים בהלוואות מסוג זה. המאפיין העיקרי של הלוואה זו היא שהריבית גבוהה באופן חריג מריבית בנקאית רגילה. ערך הריבית יכול להמדד במספר עשיריות האחוז ליום, דבר השקול לריבית שנתית של אלפי אחוזים. ישנן מדינות בהן הלוואה זו חוקית לחלוטין. כך למשל בריטניה, ארה"ב אוסטרליה ומדינות נוספות באירופה. בישראל הלוואה מסוג זה אינה חוקית, והפעילות במסגרת זו מתבצעת באמצעות השוק האפור ובאמצעות השוק השחור.

הלוואה לטווח בינוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

'הלוואה לטווח בינוני' הינה הלוואה הנלקחת לתקופה מוגבלת, הנמדדת בדר"כ בחודשים ועד לשנים בודדות. הלווה מסוג זה תהיה בדר"כ הלוואה בריבית קבועה, וללא הצמדה. סכום ההלוואה הניתן, הריבית והדרישה לביטחונות תלויה במידה רבה במוניטין שיש ללקוח, ובהיסטוריה הפיננסית שלו. הלוואה מסוג זה יכולה להיות לכל מטרה, החל ממימון של טיול ועד למימון רכב. אחד השימושים היעילים שיש בהלוואות מסוג זה, הוא על מנת להיפטר משימוש כרוני במסגרת אשראי. באופן כזה, הלקוח מלווה את הסכום שהוא זקוק לו על מנת "לסגור את המינוס", ויכול להתחיל דף חדש מבחינה פיננסית. כמובן ששימוש לא נכון, והעדר בקרה עצמית עלול לגרום יותר נזק מתועלת. שכן אם הלקוח ישתמש בהלוואה על מנת לסגור את מסגרת האשראי שלו, אך עם הזמן יחל להשתמש בה מחדש, הרי שימצא עצמו בחוב כפול, ובמצב פיננסי קשה משהיה מלכתחילה.

משכנתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משכנתה

'משכנתה' היא הלוואה, הנלקחת בדרך כלל לטווח ארוך (30 שנה ואף יותר), שמטרתו לאפשר ללווה לרכוש מקרקעין. המקרקעין עצמו משמש כבטוחה עיקרית, אך לעתים נדרשות ערבויות נוספות, כגון ערבים האחראים לתשלום במקרה שבעל החוב העיקרי אינו ממלא את התחייבויותיו. משכנתה ניתנת בדרך כלל על ידי גופים המתמחים בכך. בישראל אלו הבנקים למשכנתאות. בגלל אורכה, ובגלל שבדרך כלל סכום ההלוואה גדול, המשכנתה הינה מוצר מורכב, ונדרשת תשומת לב ניכרת ואף מומחיות, על מנת לבחור במשכנתה הנכונה. טעות בבחירת המשכנתה הנכונה עלולה לגרום ללווה נזקים ניכרים, שיכולים להגיע לסכומים ניכרים.

כאשר לווה נקלע לקשיים ואינו משלם את תשלומי המשכנתה, יש בידי המלווה, לתפוס חזקה על הנכס, ולמכור אותו על מנת להקטין את החוב או לסגור את כולו. המוטיבציה של המלווה, הינה למכור את הנכס במחיר, שיכסה את החוב, ולא יותר מכך. זאת משום שממילא אין לו זכות לקבל סכום גבוה מסכום החוב. אם שוויו של הנכס גדול מסכום החוב, יתכן כי המלווה ימכור אותו במחיר נמוך, ובכך יאיץ את המכירה. כל זאת תוך גרימת נזק נוסף ללווה, שעלול למצוא עצמו בהפסד של הנכס והן של כספים רבים ששילם עד כה.

החוק בישראל מגן על הלווה, ודורש שהמכירה תתבצע בתום לב. עם זאת, משקיעים רבים מחפשים נכסים שמגיעים לכינוס נכסים ורוכשים אותם במחירים נמוכים. ניתן לראות איפא, ששימוש במשכנתה יכול להועיל מאד במקרה שהמשכנתה נלקחת באופן אחראי ונבון, אך גם להביא לחורבן כלכלי במקרה ההפוך.

הלוואה כמוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוואה הינה למעשה עיסקה הדומה מאד לעיסקת שכירות. בדיוק כפי שניתן לשכור רכב לזמן קצוב, כך ניתן לשכור כסף לזמן קצוב. התמורה דומה מאד. עבור הזכות להחזיק במוצר לתקופה מוגבלת בזמן, משלמים תשלום כלשהו, מוסכם מראש. אחת הסיבות לקושי להבחין בעובדה שזו עיסקת שכירות לכל דבר, היא שהכסף זורם בתחילה בכיוון ההפוך מהמצופה בעיסקת שכירות רגילה: מהספק אל הלקוח. אך אם נעשה תרגיל מחשבתי, שבו נכניס את סכום הכסף שמלווים לקופסה סגורה, נראה שאנו שוכרים את הקופסה עם הכסף לזמן מוגבל, ומשלמים עבור הזכות להחזיק בה. בתום תקופת השכירות, מחזירים את הקופסה כשהייתה.

כמובן שההשוואה הנ"ל מתאימה להלוואה פשוטה מאד. במציאות, הלוואה הינה עיסקה יותר מורכבת. שכן את הסכום שמלווים, הנקרא גם 'קרן', ניתן להחזיר בשיעורין. וכן התשלום שניתן תמורת הזכות להחזיק בקרן, הנקרא ריבית, תלוי אף הוא בגורמים שונים. יוצא מכך, שביצוע השוואה צרכנית בין הצעות הלוואות שונות, כפי שמתבצע באופן רגיל על ידי צרכנים על כל מוצר אחר, דורש מומחיות שאינה זמינה לכל אדם.

השוואת הלוואות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת השיטות המקובלות לאפשר השוואה בין הלוואות, לכל אדם שאינו כלכלן או מתמתטיקאי, הוא לשים את הצעות ההלוואה השונות, על סרגל מדידה אחד. בארצות רבות, בעיקר בארה"ב ובבריטניה, מקובל מושג הנקרא APR שהוא למעשה ריבית אפקטיבית שנתית‏[4]. הרעיון הוא לתת לצרכנים מספר, המכיל בתוכו את הריבית, העמלות, הוצאות פתיחת תיק או כל דבר אחר. באופן זה, הצרכנים יכולים להשוות את ה APR של הצעות הלוואה שונות, ולדעת מה זול יותר. משמעות המספר באופן מעשי הוא:

מה סה"כ העלות של ההלוואה באחוזים, אם ההלוואה הייתה נלקחת לתקופה של שנה בדיוק. במידה וההלוואה ארוכה יותר, קצרה יותר, משולמת בתשלומים או כל דבר אחר, מתבצעת התאמה מתמטית. בארצות רבות, חובה לציין בכל פרסום הנוגע להצעת הלוואה, את ערך ה APR, של ההלוואה. בישראל, אין חובה כזו, דבר המקשה על הלקוחות לבצע השוואה צרכנית.

חשוב לציין, ש APR אינו מספר פלא הפותר כל בעיה. כאשר מדובר בהלוואות הניתנות במטבע חוץ, או השוואת הלוואות צמודות עם הלוואות שאינן צמודות, וכמו כן, השוואה של הלוואות בריבית פשוטה לבית הלוואות בריבית דריבית, הרי שמספר זה חסר ערך לחלוטין. לפי כך, כאשר מדובר בהלוואות לטווח ארוך כגון משכנתאות, הרי שאין פתרון קל להשוואה בין ההצעות השונות. אך כאשר מדובר בהלוואות לטווח קצר או בינוני, הניתנות ממילא בד"כ במטבע מקומי וללא הצמדה, הרי שה APR הוא כלי השוואה מצויין.

השוואת הלוואות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מושג ה APR אינו מקובל ופירסומו אינו קבוע בחוק. ההלכה הרווחת בישראל הוא פרסום של ריבית חודשית נומינלית. בדרך כלל על בסיס ריבית הפריים שמפורסמת על ידי בנק ישראל. פרסום זה אינו כולל עמלות שונות, וקשה לבצע השוואה מלאה. כך למשל, מקובל שהלוואות לרכב ניתנות בריבית משתנה המתבססת על אחוז מסויים מעל (או מתחת) לריבית הפריים. בסביבה של ריבית נמוכה מאד, כפי שקרה בישראל בסביבות שנות 2015, יוצא שעמלת פתיחת תיק הלוואה, מהווה אחוז ניכר מאד מהתשלום עבור ההלוואה. על מנת להדגים זאת, נתבונן במספרים טיפוסיים המתאימים לשנת 2015. עלות פתיחת תיק הינה כ 1500 שקל. עלות הריבית השנתית על הלוואה של כ 100,000 ש"ח בריבית של 2% לשנה היא כ 2000 ש"ח. ניתן לראות אם כן, עלות פתיחת התיק, כמעט ומכפילה את עלות ההלוואה.

הלוואה ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מצוות הלוואה

לפי ההלכה היהודית ישנה מצווה לתת הלוואות לנצרך לכך. אולם, אסור לקחת או לתת ריבית בעד ההלוואה, כשהלווה הוא יהודי. איסור זה כולל כל סוג של טובת הנאה עבור החזקת ממון השייך לשני, כגון הנחה על תשלום מראש, או ריבית על תשלום בתשלומים. בגלל איסור זה נהוגות ברוב הבנקים בישראל הלוואות בהיתר עסקה, המאפשרת תשלום ריבית עבור ההלוואה.

רוב ההלכות לגבי הלוואות נמצאות בחלק חושן משפט של שולחן ערוך ובדיני "מלוה ולווה" של הרמב"ם. דוגמאות למושגים:

  • מלוה בשטר - הלווה את חברו בשטר צריך לפורעו בעדים.
  • מלווה בעל פה - מול עדים, אך לא בשטר. אינו חייב לפורעה בעדים. וכיוון שאינה לה קול - אינה נגבית בשעבוד.
  • מלווה להוצאה ניתנת - מלוה אינה יכולה לשמש כמקור כסף זמין.
  • מלוה הכתובה בתורה - חובת תשלומין שהטילה תורה על האדם, כגון פדיון הבן שחייבים לתת לכהן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בנק ישראל, הוראה בנושא ניהול מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב (עמ' 1), ‏9 בפברואר 2005
  2. ^ בנק ישראל, כרטיסי אשראי - מידע כללי
  3. ^ בנק ישראל, כרטיס אשראי מתגלגל
  4. ^ APR Explained (עמ' 1), ‏26 במאי 2015 (באנגלית)