סמואל דל קמפו – הבדלי גרסאות
טיוטה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים == |
== פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים == |
||
במהלך אוקטובר 1941 הוקם [[גטו]] בעיר צ'רנוביץ והחלו גירושים ל[[טרנסניסטריה]]. בהיעדר נציגות פולנית רשמית ברומניה, הועבר ייצוג האינטרסים של אזרחי פולין ברומניה לצ'ילה, ודל קמפו החל להנפיק דרכונים צ'יליאנים ליהודים בעלי אזרחות פולנית, כולל לבני משפחת קיסלר מצ'רנוביץ ומשפחת רוזנטל מבוקרשט. לאחר שהגירושים מצ'רנוביץ לטרנסניסטריה התחדשו ביוני 1942, דל קמפו המשיך להתערב עם השלטונות הרומניים לטובת "ה[[יהודים]] בהגנת צ'ילה". בהתבסס על פרוטוקולים מוקלטים מדיונים במועצת השרים של רומניה, [[יד ושם]] הצליח להעריך כי כ -1,200 יהודים קיבלו דרכונים צ'יליאניים המספקים להם הגנה מפני הגירושים. באביב 1943 נותקו היחסים הדיפלומטיים בין צ'ילה לרומניה ו[[שווייץ]] החלה לייצג את האינטרסים של צ'ילה. המסמכים |
במהלך אוקטובר 1941 הוקם [[גטו]] בעיר צ'רנוביץ והחלו גירושים ל[[טרנסניסטריה]]. בהיעדר נציגות פולנית רשמית ברומניה, הועבר ייצוג האינטרסים של אזרחי פולין ברומניה לצ'ילה, ודל קמפו החל להנפיק דרכונים צ'יליאנים ליהודים בעלי אזרחות פולנית, כולל לבני משפחת קיסלר מצ'רנוביץ ומשפחת רוזנטל מבוקרשט. לאחר שהגירושים מצ'רנוביץ לטרנסניסטריה התחדשו ביוני 1942, דל קמפו המשיך להתערב עם השלטונות הרומניים לטובת "ה[[יהודים]] בהגנת צ'ילה". בהתבסס על פרוטוקולים מוקלטים מדיונים במועצת השרים של רומניה, [[יד ושם]] הצליח להעריך כי כ -1,200 יהודים קיבלו דרכונים צ'יליאניים המספקים להם הגנה מפני הגירושים. באביב 1943 נותקו היחסים הדיפלומטיים בין צ'ילה לרומניה ו[[שווייץ]] החלה לייצג את האינטרסים של צ'ילה. המסמכים שהוציא דל קמפו לא התאימו בבירור למדיניות ממשלת צ'ילה; כששליחי שוויץ ביקשו ממשרד החוץ של צ'ילה להבהיר את מדיניות המשרד בנוגע להענקת דרכונים צ'יליאניים, נאמר להם כי "הם מעדיפים שלא להעניק דרכונים חדשים ללא אישור משרד החוץ של צ'ילה. "<ref name=":0" /> |
||
== לאחר המלחמה == |
== לאחר המלחמה == |
||
דל קמפו מונה לקונסול הכללי ב[[ציריך]], אך המינוי מעולם לא נכנס לתוקף, ודל קמפו מעולם לא חזר לכהן במשרד החוץ של צ'ילה. הוא נפטר ב[[פריז]] בשנות |
דל קמפו מונה לקונסול הכללי ב[[ציריך]], אך המינוי מעולם לא נכנס לתוקף, ודל קמפו מעולם לא חזר לכהן במשרד החוץ של צ'ילה. הוא נפטר ב[[פריז]] בשנות ה-60.<ref name=":0" /> |
||
== הכרה והנצחה == |
== הכרה והנצחה == |
||
גרסה מ־15:43, 4 ביוני 2021
סמואל דל קמפו (בספרדית: Samuel del Campo; שנת לידה והמוות: 1882 - (9 - 1960)) דיפלומט בשירות החוץ של רפובליקת צ'ילה, חסיד אומות העולם, שעזר ליהודי רומניה בהכנת מסמכים שונים במלחמת העולם השנייה.
קורות החיים
סמואל דל קמפו היה דיפלומט בשירות החוץ של רפובליקת צ'ילה. בין השנים 1941 ל -1943 שימש כשר האוצר בנציגות צ'ילה בבוקרשט שברומניה, וסייע ליהודי רומניה בהנפקת מסמכים שונים - בעיקר ליהודי פולין בצ'רנוביץ.[1]
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
במהלך אוקטובר 1941 הוקם גטו בעיר צ'רנוביץ והחלו גירושים לטרנסניסטריה. בהיעדר נציגות פולנית רשמית ברומניה, הועבר ייצוג האינטרסים של אזרחי פולין ברומניה לצ'ילה, ודל קמפו החל להנפיק דרכונים צ'יליאנים ליהודים בעלי אזרחות פולנית, כולל לבני משפחת קיסלר מצ'רנוביץ ומשפחת רוזנטל מבוקרשט. לאחר שהגירושים מצ'רנוביץ לטרנסניסטריה התחדשו ביוני 1942, דל קמפו המשיך להתערב עם השלטונות הרומניים לטובת "היהודים בהגנת צ'ילה". בהתבסס על פרוטוקולים מוקלטים מדיונים במועצת השרים של רומניה, יד ושם הצליח להעריך כי כ -1,200 יהודים קיבלו דרכונים צ'יליאניים המספקים להם הגנה מפני הגירושים. באביב 1943 נותקו היחסים הדיפלומטיים בין צ'ילה לרומניה ושווייץ החלה לייצג את האינטרסים של צ'ילה. המסמכים שהוציא דל קמפו לא התאימו בבירור למדיניות ממשלת צ'ילה; כששליחי שוויץ ביקשו ממשרד החוץ של צ'ילה להבהיר את מדיניות המשרד בנוגע להענקת דרכונים צ'יליאניים, נאמר להם כי "הם מעדיפים שלא להעניק דרכונים חדשים ללא אישור משרד החוץ של צ'ילה. "[1]
לאחר המלחמה
דל קמפו מונה לקונסול הכללי בציריך, אך המינוי מעולם לא נכנס לתוקף, ודל קמפו מעולם לא חזר לכהן במשרד החוץ של צ'ילה. הוא נפטר בפריז בשנות ה-60.[1]
הכרה והנצחה
ב- 23 בנובמבר 2016 החליטה הוועדה לייעוד חסידי אומות העולם להכיר בסמואל דל קמפו כחסידי אומות העולם.[1]
הערת שוליים
- ^ 1 2 3 4 Yad Vashem to Honor Samuel del Campo, Righteous Among the Nations from Chile, on Sunday, 20-october-2017-00-00.html (באנגלית)