סיליקה ג'ל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בינוויקי
Odedee (שיחה | תרומות)
עריכה והגהה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:SilicaGel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיליקה ג'ל]]
[[תמונה:SilicaGel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיליקה ג'ל]]
'''סיליקה ג'ל''' הוא חומר מלאכותי קשיח אך אוורירי עשוי גרגירים, המורכב מ[[נתרן]] [[צורן|צורני]], ומשמש בעיקר כחומר סופג לחות, באריזות תעשייתיות. הוא מופץ בתוך שקיות קטנות.
'''סיליקה ג'ל''' הוא חומר מלאכותי קשיח אך אוורירי עשוי גרגרים, המורכב מ[[נתרן]] [[צורן|צורני]], ומשמש בעיקר כחומר סופג לחות, באריזות תעשייתיות. הוא מופץ בתוך שקיות קטנות.
אפשר להשיגו בדרך כלל בצורת גרגירים שקופים, או בתוספת חומר צובע המזהה את כמות הלחות הספוגה בחומר.
אפשר להשיגו בדרך כלל בצורת גרגירים שקופים, או בתוספת חומר צובע שנותן מדד ויזואלי גס לגבי כמות הלחות הספוגה בחומר.
החומר אינו פעיל כימית. בתצורות רבות בו הוא נמכר בכדי לצבוע אותו או על מנת להעניק לו תכונות נוספות, הוא מעורב עם רעלים, ולעתים רחוקות יותר עם חומרים מסרטנים. בצורתו השקופה, אינו רעיל ואינו מסרטן גם לא בהיותו תחת השפעת חום.
החומר אינו פעיל כימית. בתצורות רבות בו הוא נמכר בכדי לצבוע אותו או על מנת להעניק לו תכונות נוספות, הוא מעורב עם רעלים, ולעתים רחוקות יותר עם חומרים מסרטנים. בצורתו השקופה, אינו רעיל ואינו מסרטן גם לא בהיותו תחת השפעת חום.


==היסטוריה ושימושים==
==היסטוריה ושימושים==
החומר ידוע כבר משנת 1640 כקוריוז מדעי, הסיליקה שימשה ב[[מסכות גז]] במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] אך ביצור בכמות תעשייתית הוחל רק ב[[1919]] עם רישום [[פטנט]] על תהליך היצור, על ידי פורפ' וולטר א. פטריק, מאוניברסיטה בבולטימור, מרילנד.
החומר ידוע כבר משנת 1640, אז נחשב לקוריוז מדעי. הסיליקה שימשה ב[[מסכות גז]] במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] אך בייצור בכמות תעשייתית הוחל רק ב-[[1919]], עם רישום [[פטנט]] על תהליך היצור, על ידי פרופסור וולטר א. פטריק מ[[אוניברסיטת ג'ונס הופקינס]] ב[[בולטימור]] שב[[מרילנד]]. בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה לסיליקה ג'ל חשיבות רבה כחומר השומר על [[פניצילין]] מפני לחות. הסיליקה משמשת גם בתעשיית ה[[דלק]] כ[[זרז]] ליצור [[בנזין]] ב[[אוקטאן]] גבוה. כמו כן הסיליקה משמשת כסופח לחות בתעשיית האלקטרוניקה. במערכות שידור לווייני, שם לחות עלולה לגרום לשינויי תדר בתשדורת, משתמשים במערכת המעבירה אוויר דרך משטחי סיליקה ג'ל. הסיליקה ג'ל משמש גם במערכות קירור ודחיסה, שם לחות עלולה לגרום לפיצוצים וכשלים בצנרת.
בזמן [[מלחמת העולם השניה]] היתה לסילקה חשיבות רבה כחומר השומר על [[פניצילין]] מפני לחות. הסיליקה משמשת גם בתעשיית ה[[דלק]] כ[[זרז]] ליצור [[בנזין]] ב[[אוקטאן]] גבוה. כמו כן הסיליקה משמשת כסופח לחות בתעשיית האלקטרוניקה. במערכות שידור לוויני, שם לחות עלולה לגרום לשינויי תדר בתשדורת, הסיליקה מופעלת במערכת המעבירה אויר דרך משטחי סיליקה. הסיליקה משמשת בתוך מערכות קירור ודחיסה, שם לחות יכולה לגרום לפיצוצים וכשלים בצנרת.


במעבדה לכימיה הסיליקה משמשת בצורות שונות בשיטות ה[[כרומטוגרפיה]], שיטות להפרדה וזיהוי חומרים על ידי העברתם בתוך גרגרי סיליקה, וגרימה להפרדתם באמצעים שונים במקומות שונים על פני המצע.
במעבדה לכימיה, הסיליקה ג'ל משמש בצורות שונות בשיטות ה[[כרומטוגרפיה]], שיטות להפרדה וזיהוי חומרים על ידי העברתם בתוך גרגרי סיליקה ג'ל, וגרימה להפרדתם באמצעים שונים במקומות שונים על פני המצע.


ניתן ליצר מסיליקה בצירוף עם מתכות שונות את חומר החיזור M-SG שבעזרתו מפיקים מימן באופן תעשייתי.
בצירוף עם מתכות שונות, ניתן לייצר מסיליקה ג'ל את חומר החיזור M-SG, שבעזרתו מפיקים [[מימן]] באופן תעשייתי.


==כימיה ומבנה==
==כימיה ומבנה==
[[שטח הפנים]] העצום של הסיליקה, כ800 מ"ר לגרם, מאפשר לה לספוח כמות גדולה של מים, ובכך להוות חומר סופח לחות.
[[שטח הפנים]] הגדול של הסיליקה ג'ל מאפשר לו לספוח כמות גדולה של מים, ובכך לשמש חומר סופח לחות. ניתן להחזיר לסיליקה את יכולת הספיחה על ידי חימום החומר ב-120 מעלות צלסיוס, ואידוי המים מתוכו.
ניתן להחזיר לסיליקה את יכולת הספיחה על ידי חמום החומר ב120 מעלות צלסיוס, ואידוי המים מתוכה.


[[קטגוריה:תרכובות]]
[[קטגוריה:תרכובות]]

גרסה מ־11:48, 13 בנובמבר 2007

סיליקה ג'ל

סיליקה ג'ל הוא חומר מלאכותי קשיח אך אוורירי עשוי גרגרים, המורכב מנתרן צורני, ומשמש בעיקר כחומר סופג לחות, באריזות תעשייתיות. הוא מופץ בתוך שקיות קטנות. אפשר להשיגו בדרך כלל בצורת גרגירים שקופים, או בתוספת חומר צובע שנותן מדד ויזואלי גס לגבי כמות הלחות הספוגה בחומר. החומר אינו פעיל כימית. בתצורות רבות בו הוא נמכר בכדי לצבוע אותו או על מנת להעניק לו תכונות נוספות, הוא מעורב עם רעלים, ולעתים רחוקות יותר עם חומרים מסרטנים. בצורתו השקופה, אינו רעיל ואינו מסרטן גם לא בהיותו תחת השפעת חום.

היסטוריה ושימושים

החומר ידוע כבר משנת 1640, אז נחשב לקוריוז מדעי. הסיליקה שימשה במסכות גז במהלך מלחמת העולם הראשונה אך בייצור בכמות תעשייתית הוחל רק ב-1919, עם רישום פטנט על תהליך היצור, על ידי פרופסור וולטר א. פטריק מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור שבמרילנד. בזמן מלחמת העולם השנייה הייתה לסיליקה ג'ל חשיבות רבה כחומר השומר על פניצילין מפני לחות. הסיליקה משמשת גם בתעשיית הדלק כזרז ליצור בנזין באוקטאן גבוה. כמו כן הסיליקה משמשת כסופח לחות בתעשיית האלקטרוניקה. במערכות שידור לווייני, שם לחות עלולה לגרום לשינויי תדר בתשדורת, משתמשים במערכת המעבירה אוויר דרך משטחי סיליקה ג'ל. הסיליקה ג'ל משמש גם במערכות קירור ודחיסה, שם לחות עלולה לגרום לפיצוצים וכשלים בצנרת.

במעבדה לכימיה, הסיליקה ג'ל משמש בצורות שונות בשיטות הכרומטוגרפיה, שיטות להפרדה וזיהוי חומרים על ידי העברתם בתוך גרגרי סיליקה ג'ל, וגרימה להפרדתם באמצעים שונים במקומות שונים על פני המצע.

בצירוף עם מתכות שונות, ניתן לייצר מסיליקה ג'ל את חומר החיזור M-SG, שבעזרתו מפיקים מימן באופן תעשייתי.

כימיה ומבנה

שטח הפנים הגדול של הסיליקה ג'ל מאפשר לו לספוח כמות גדולה של מים, ובכך לשמש חומר סופח לחות. ניתן להחזיר לסיליקה את יכולת הספיחה על ידי חימום החומר ב-120 מעלות צלסיוס, ואידוי המים מתוכו.