לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "מבצע מוראל"

הוסרו 1,880 בתים ,  לפני 13 שנים
עריכה, הגהה
מ (←‏קישורים פנימיים: ביטול קשורים שלא קיימים יותר)
(עריכה, הגהה)
{{לערוך|סגנון}}
'''מבצע מוראל ''' היה מבצע ל[[עלייה|העלאת]] [[יהדות מרוקו|יהודי מרוקו]]. החל ב-[[16 במרץ]] והסתיים ב-[[24 ביולי]] [[1961]] ובמסגרתו עלו ל[[מדינת ישראל]] כ-500 ילדים יהודים.זהו פרק עלום, מבצע מחתרתי ונועז , מרתק בתולדות עליית יהודי מרוקו.
 
לפני סגירת השערים לעלייה ממרוקו לישראל.
מבצע זה היה תוכנית של [[המוסד]] להברחת מאות ילדים יהודים ממרוקו לישראל .למעשה היה זה מבצע שהתבסס על איש אחד '''דיוויד ליטמן''', יהודי עשיר מז´נבה, שחיפש מה לעשות למען עמו. במשימה שניתנה לו , חילוצם של ילדים יהודים ממרוקו מתחת לאפם של השלטונות, במסווה של מסע נופש לשווייץ, סיכן את עצמו ואת משפחתו . כדי לשמור על חשאיות מפעיליו לא סיפרו לו שהוא עובד עבור המוסד וחשב שהוא עובד למען [[הסוכנות היהודית]] רק בדיעבד נודע לו שהמפעילים שלו היו אנשי מוסד.
הצליח ה[[מוסד]] לארגן יציאה חשאית של משפחות עד שקרה אסון, ספינת המעפילים [[אגוז]] טבעה וכל 44 נוסעיה מחציתם [[ילד|ילדים]] נספו. נוצר צורך דחוף בנתיב חדש, רעיון חדש.
 
==רקע==
כך נולד הרעיון:שליח ארגון יתחזה לנציג של ארגון שוויצרי הומניטרי שיוצב ב[[קזבלנקה]] יפנה לשלטונות [[מרוקו]] ביוזמה להוציא מאות ילדים יהודים ומוסלמים לחופשה בשווייץ הילדים היהודיים אחרי שהות קצרה בשווייץ ימשיכו לישראל.מבצע זה היה תכנית סודית של המוסד להברחת מאות נערים ונערות יהודים ממרוקו לישראל לפני סגירת השערים לעלייה.
[[מרוקו]] הייתה [[מדינת חסות ]] של [[צרפת]]. ב[[הסכם פז]] שנחתם בשנת [[1912]], הוחלט על הפיכתה של מרוקו ל[[מדינת חסות]] בכך קיבלה מרוקו את הגנתה הצבאית של המעצמה הצרפתית כנגד האיום הגרמני, ומנעה את כיבושה האפשרי בידי גרמניה. הסכם זה, שהתאים לתחילת המאה העשרים, לא התאים לשאיפותיה הבדלניות של מרוקו לאחר תום מלחמת העולם השנייה, כאשר [[גרמניה]] פסקה מלהוות איום צבאי. אולם פירוק הסכם החסות לא היה מקובל על ממשלת [[צרפת]]. במסגרת התנגדותה לפירוק ההסכם, כפתה צרפת על סולטן מרוקו [[מוחמד החמישי]] לצאת מתחומי ארצו לגלות, מאחר שסברה כי הצהרותיו היוו איום מדיני על ההסכם. רק בשנת [[1956]], לאחר מאבק מר, קיבלה מרוקו את עצמאותה המדינית והשתחררה מ[[הסכם פז]] ויהודיה נעשו אזרחים בעלי זכויות שוות. מרוקו על מנת לשמור על תושביה היהודים, שהייתה זקוקה להם יותר מאי פעם, כדי למלא את החלל שנוצר אחרי עזיבת הצרפתים את מרוקו, השלטונות המרוקאים אסרו את יציאתם החופשית של היהודים את המדינה .
 
[[המוסד]] הצליח לארגן יציאה חשאית עד שקרה אסון, ספינת המעפילים [[אגוז ]]טבעה וכל 44 נוסעיה מחציתם ילדים נספו. נוצר צורך דחוף בנטיב חדש וכך נולד הרעיון :שליח ארגון יתחזה לנציג של ארגון שווייצרי הומניטרי שיוצב בקזבלנקה יפנה לשלטונות מרוקו ביוזמה להוציא מאות ילדים יהודים ומסלמית לחופשה בשווייץ . הילדים היהודיים ואחרי שהות קצרה בשווייץ ימשיכו לישראל.
 
'''דייוויד ליטמן''' ממשפחה יהודית בריטית עשירה היה בראשית [[1961]] בן 28 בוגר בבית ספר בריטי מעולה, נוצרי-אנגליקני, ומנהיג קבוצות ההוקי, הקריקט, הטניס והאגרוף. בית הספר הבריטי הכין אותו לכל משימה, הוא היה בעל ביטחון עצמי גבוה, לא חשב לרגע על סכנה.
באותו הזמן בשוויץ:
אחרי שליטמן התדפק על דלתותיהם של הארגונים היהודיים בז'נבה וביקש שיטילו עליו משימות ולהם לא היה מה להציע לו היגיע לארגון (OSE)ראשי תיבות בצרפתית של עבודה וביטחון ליתומים שעסק בהצלת ילדים בתקופת השואה ואחריה . בשביל מנהל הארגון ליטמן היה מתנה משמים כי יומים קודם לכן פנו אליו מ[[הסוכנות היהודית]] ב[[שווייץ]] בבקשה לשייע במציאת מתנדב לשליחות חשאית ב[[מרוקו]].ליטמן בחזותו ובבאוגרפיה שלו התאים כמו כפפה ליד לתפקיד וכך נולד מבצע מוראל(מילה צרפתית ומשמעה ציור קיר)שבמסגרתו עלו לישראל 530 ילדים.
'''דיוויד ליטמן''' בן למשפחה יהודית בריטית עשירה היה בראשית 1961 בן 28 בוגר בבית ספר בריטי מעולה, נוצרי-אנגליקני, ומנהיג קבוצות ההוקי, הקריקט, הטניס והאגרוף היה בעל ביטחון עצמי גבוה. בית הספר הבריטי הכין אותו לכל משימה, הוא ידע מה המצב במרוקו , היהודים אומנם נעשו אזרחים בעלי זכויות שוות אחרי מתן העצמאות, אך השלטונות המרוקאים על מנת לשמור על תושביהם שהיו זקוקים להם יותר מאי פעם, למלא את החלל שנוצר אחרי עזיבת כרבע מליון הצרפתים את מרוקו, אסרו את יציאתם החופשית את המדינה . ליטמן שמע גם על טביעתה של ספינת המעפילים [[אגוז]] עם 44 המעפילים.הוא הרגיש עצבות גדולה וחיפש מה לעשות למען עמו.
 
אחרי שליטמןליטמן התדפק על דלתותיהם של הארגונים היהודיים בז'נבה וביקש שיטילו עליו משימותמסימה ולהם לא היה מה להציע לו. הוא הגיע היגיעלבסוף לארגון (OSE)ראשי תיבות בצרפתית של עבודה וביטחון ליתומים שעסק בהצלת ילדים בתקופת השואה ואחריה . בשביל מנהל הארגון ליטמן היה מתנה משמים כי יומיםיומיים קודם לכן פנו אליו מ[[הסוכנותמהסוכנות היהודית]] ב[[שווייץ]]בשווייץ בבקשה לשייעלסייע במציאת מתנדב לשליחות חשאית ב[[מרוקו]]במרוקו. ליטמן בחזותו ובבאוגרפיהובביוגרפיה שלו התאים כמו כפפה ליד לתפקיד וכך נולד מבצע מוראל(מילה צרפתיתבמבצע ומשמעההוא ציורסיכן קיר)שבמסגרתואת עלועצמו לישראלואת 530משפחתו ילדים. כדי לשמור על חשאיות, מפעיליו לא סיפרו לו שהוא עובד עבור המוסד והוא היה בטוח שהוא עובד למען [[הסוכנות היהודית]] .דויד ליטמן יצא מיד לקזבלנקה מצויד במכתב מארגון שוויצרי הומניטרי פתח משרד והתחיל לעבוד.
אנשי המוסד עברו מבית אל בית ב[[קזבלנקה ]] ושכנעו את הורי הילדים לתת לילדיהם לעלות לישראל למבצע נרשמו 630 ילדים שזה דבר לא פשוט בכלל, וזה שכולם היו יהודים כמעט טירפדה את המבצע . מפקד המשטרה בקזבלנקה שהיה אמור לחתום על אישור היציאה כעס ואמר לליטמן שהוא שותף למזימה ציונית, כל השמות יהודים! ליטמן בייום סצינת הפתעה ויותר מאוחר ואחד מראשי שירות הביטחון המרוקאי שהיה בקשרים החברתיים עם עימו אישר את הרשימה.
 
אנשי המוסד '''גד שחר''' ו'''פנחס קציר''' עברו מבית אל בית בקזבלנקה ושכנעו את הורי הילדים לתת לילדיהם לעלות לישראל. כל זאת תוך סיכון וללא ידיעת שלטונות מרוקו אלה היו אחרוני העולים ממרוקו לפני ששערי הארץ הזו נסגרו ליהודים. הצעירים אולצו להיפרד ממשפחותיהם ולצאת "אל הבלתי נודע". זהו פרק עלום, מבצע מחתרתי נועז ומרתק בתולדות עליית יהודי מרוקו.
את הילדים חילקו ל- 6 קבוצות היו צריכים לטוס לשווייץ ואחרי שבועיים לטוס לישראל כאשר נחתו ראשוני הילדים בישראל השמועות החלו לרחוש וחוגים חרדיים עוררו סערה פוליטית וציבורית ששוב ילדים דתיים מארצות האסלם מופנים לחינוך החילוני והדברים שודרו ב[[קול ישראל]] בשעה שחלק מהילדים היו עוד במרוקו וגם ליטמן ומשפחתו למרבה המזל הוויכוח בישראל לא היגיע לידיעת שלטונות מרוקו אך החשש הוביל לקיצור המבצע כך שבסופו של דבר יצאו במסגרת המבצע חמש קבוצות בסך הכל 530 ילדים.
 
במלאות 25 שנה למבצע מוראל, בשנת [[1986]] התקיים ב[[אשקלון]] כנס של הילדים שעלו במסגרתו בני הזוג ליטמן הוזמנו ונפגשו עם הילדים שבגרו וליטמן זכה לתעודת הוקרה על פועלו.