לדלג לתוכן

קנצונה – הבדלי גרסאות

נוספו 22 בתים ,  לפני 14 שנים
מ
תיקון קישור
מ (זוטא)
מ (תיקון קישור)
'''קנצונה''' (ב[[איטלקית]]: '''Canzone'''; ברבים קנצוני) פירושה שיר או [[באלאדה]] שמקורם איטלקי או [[פרובנס|פרובנסלי]]. המונח משמש גם להגדרת סוג של שירה הדומה ל[[מדריגל]]. לעתים מכנים יצירה פשוטה ושירית באופיה קנצונה, בייחוד אם מחברה איננו איטלקי. דוגמה טובה לכך היא ה[[אריה (מוזיקה)|אריה]] "Voi che sapete" מתוך [[נישואי פיגארו]] של [[וולפגנג אמדאוס מוצרט]].
 
במוזיקה ובשירה, קנצונה היא יצירה מוזיקלית [[פוליפוניה|רב-קולית]] מ[[המאה ה-16]], המבוססת על שירים קצרים שמקורם ב[[פרובנס]], [[צרפת]] ושהיו פופולרים באיטליה ב[[ימי הביניים]]. השירים עסקו באהבה, טבע ויופי נשי. הם הורכבו מבתים שווים באורכם, ונחתמו בהקדשה או בבית קצר יותר. מספר השורות לבית היה בדר"כ 14, כמו ב[[סונטה (שירה)|סונטה]]. למעשה, הועלו השערות שהסונטה נבעה מהקנצונה. הכותבים המפורסמים ביותר של קנצונות היו המשוררים מ[[המאה ה-14]]: גווידו קוולקנטי, [[דנטה אליגיירי]] ו[[פרנצ'סקו פטרארקה]]. הצורה המוזיקלית שלהם הייתה עיבוד קולי למלות השירים; המונח canzone הנו גם בר-חליפין עם canzona, צורה אינסטרומטאלית חשובה משלהי [[המאה ה-16]] וראשית [[המאה ה-17]]; יצירות כאלה כונו לעתים קרובות "קאנצוני דה סונאר" וחשיבותן נעוצה בהיותן מבשרות ה[[סונאטה]]. הטרמינולוגיה הייתה חופשית למדי בסוף [[תקופת הרנסאנס]] וראשית [[תקופת הבארוק]] ומה ש[[מלחין]] אחד כינה "קנצוני דה סונאר" עשוי היה להיקרא "קנצונה" או אפילו [[פנטזיה]], אצל מלחין אחר. ביצירותיהם של מלחינים מסומים, כמו למשל פאולו קוואליאטי, נראה שלמונחים לא הייתה שום משמעות צורנית מכל וכל. בתחילה התבססו הלחנים על שירים פוליפוניים צרפתים-פלמים ("[[שנסון|שנסונים]]"), ומאוחר יותר הולחנו לחנים מקוריים. הקנצונות הכליות, כגון הקנצונה לכלי נשיפה ממתכת של [[ג'ובאני גבריאלי]], השפיעו על צורת ה[[פוגה]] ומהן התפתחה [[צורת הסונאטה]].
 
== לקריאה נוספת ==