אפיטף – הבדלי גרסאות
מ בוט מוסיף: zh-classical:墓誌 |
מ בוט מוסיף: fy:Grêfskrift; שינויים קוסמטיים |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אפיטף''' (תרגום מ[[יוונית עתיקה]]: "על הקבר") הוא כתובת שנחרטת על גבי [[מצבה]]. |
'''אפיטף''' (תרגום מ[[יוונית עתיקה]]: "על הקבר") הוא כתובת שנחרטת על גבי [[מצבה]]. |
||
[[ |
[[קובץ:0041_-_Milano_-_Sant%27Ambrogio_-_Atrio_-_Lapide_Lanfranco_Beccaria_1439_-_Foto_Giovanni_Dall%27Orto_25-Apr-2007.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אפיטף מ[[מילאנו]], שנת [[1439]]]] |
||
האפיטף בא לספר את שבחי המת ואת תהילתו. בעולם הקלאסי לאפיטף היו גם כללים צורניים. בדרך כלל בצורת [[שיר]] של שני טורים. אפיטפים נחרתו גם כסיפורים, גם כציורים ושיבחו את הקרבות הגדולים מעשי הבנייה וחיי השליטים. האפיטפים היו נהוגים בכל רחבי [[העולם העתיק]]. המלל של האפיטפים, בכל התקופות, יש בהם עניין רב - ספרותי, היסטורי וביוגרפי. ספרות מחקר שלימה נוצרה אודות האפיטף. ממחקרים אלו לומדים החוקרים רבות על אישים, תקופות, לשונות וסגנונות ספרותיים. |
האפיטף בא לספר את שבחי המת ואת תהילתו. בעולם הקלאסי לאפיטף היו גם כללים צורניים. בדרך כלל בצורת [[שיר]] של שני טורים. אפיטפים נחרתו גם כסיפורים, גם כציורים ושיבחו את הקרבות הגדולים מעשי הבנייה וחיי השליטים. האפיטפים היו נהוגים בכל רחבי [[העולם העתיק]]. המלל של האפיטפים, בכל התקופות, יש בהם עניין רב - ספרותי, היסטורי וביוגרפי. ספרות מחקר שלימה נוצרה אודות האפיטף. ממחקרים אלו לומדים החוקרים רבות על אישים, תקופות, לשונות וסגנונות ספרותיים. |
||
כתיבת האפיטפים נהוגה גם בעולם [[יהדות|היהודי]]. מנהג כתיבת האפיטף הביא גם ליצירת ז'אנר [[ספרות |
כתיבת האפיטפים נהוגה גם בעולם [[יהדות|היהודי]]. מנהג כתיבת האפיטף הביא גם ליצירת ז'אנר [[ספרות]]י של יצירת אפיטפים בדיוניים או אמיתיים, אבל בעלי מגמות וכוונות, שנכתבו בידי [[משורר]]ים שונים. חלקם נחרתו ממש באבני המצבות של המשוררים, וחלקם נכתבו כשירים ונדפסו בספרי המשוררים. |
||
ב[[עברית]] ידוע שירו של [[חיים נחמן ביאליק]] "אחרי מותי ספדו ככה לי", שיש בו הצעה לכתיבת האפיטף. [[איציק מאנגר]], משורר ה[[יידיש]] הגדול כתב מספר סונטות שהן אפיטפים לכל דבר. למרות זאת, דווקא אצל היהודים, שהרבו להשתמש באפיטף, לא נוצרה מלה אחת המתרגמת בדיוק את המלה "אפיטף". |
ב[[עברית]] ידוע שירו של [[חיים נחמן ביאליק]] "אחרי מותי ספדו ככה לי", שיש בו הצעה לכתיבת האפיטף. [[איציק מאנגר]], משורר ה[[יידיש]] הגדול כתב מספר סונטות שהן אפיטפים לכל דבר. למרות זאת, דווקא אצל היהודים, שהרבו להשתמש באפיטף, לא נוצרה מלה אחת המתרגמת בדיוק את המלה "אפיטף". |
||
⚫ | |||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:ספרות]] |
||
⚫ | |||
[[en:Epitaph]] |
[[en:Epitaph]] |
||
שורה 23: | שורה 22: | ||
[[et:Epitaaf]] |
[[et:Epitaaf]] |
||
[[fr:Épitaphe]] |
[[fr:Épitaphe]] |
||
[[fy:Grêfskrift]] |
|||
[[hu:Sírfelirat]] |
[[hu:Sírfelirat]] |
||
[[ia:Epitaphio]] |
[[ia:Epitaphio]] |
גרסה מ־15:13, 20 באפריל 2009
אפיטף (תרגום מיוונית עתיקה: "על הקבר") הוא כתובת שנחרטת על גבי מצבה.
האפיטף בא לספר את שבחי המת ואת תהילתו. בעולם הקלאסי לאפיטף היו גם כללים צורניים. בדרך כלל בצורת שיר של שני טורים. אפיטפים נחרתו גם כסיפורים, גם כציורים ושיבחו את הקרבות הגדולים מעשי הבנייה וחיי השליטים. האפיטפים היו נהוגים בכל רחבי העולם העתיק. המלל של האפיטפים, בכל התקופות, יש בהם עניין רב - ספרותי, היסטורי וביוגרפי. ספרות מחקר שלימה נוצרה אודות האפיטף. ממחקרים אלו לומדים החוקרים רבות על אישים, תקופות, לשונות וסגנונות ספרותיים.
כתיבת האפיטפים נהוגה גם בעולם היהודי. מנהג כתיבת האפיטף הביא גם ליצירת ז'אנר ספרותי של יצירת אפיטפים בדיוניים או אמיתיים, אבל בעלי מגמות וכוונות, שנכתבו בידי משוררים שונים. חלקם נחרתו ממש באבני המצבות של המשוררים, וחלקם נכתבו כשירים ונדפסו בספרי המשוררים.
בעברית ידוע שירו של חיים נחמן ביאליק "אחרי מותי ספדו ככה לי", שיש בו הצעה לכתיבת האפיטף. איציק מאנגר, משורר היידיש הגדול כתב מספר סונטות שהן אפיטפים לכל דבר. למרות זאת, דווקא אצל היהודים, שהרבו להשתמש באפיטף, לא נוצרה מלה אחת המתרגמת בדיוק את המלה "אפיטף". תבנית:נ