נרווה

פסלו של נרווה ברומא

נרווה (30-98, Marcus Cocceius Nerva), קיסר רומא משנת 96 ועד 98 לספירה.

בתחילת דרכו היה סנאטור, וכאשר דומיטיאנוס נרצח, הוא נבחר מקרב חברי הסנאט לכהן כקיסר.

מפעלו של נרווה היה בעיקר בתחומי המדינה, וגם תיקונים מתקופת דומיטיאנוס, להלן: שחרר גולים ממשפטים שנערכו בתקופת דומיטיאנוס, ביטל את משפטי ביזיון המלכות, החזיר את הרכוש שנלקח על ידי דומיטיאנוס לתושבים, והקל את המסים לרומאים ולאיטלקים.

בנה מחסני תבואה כדי להקל את חילוקה לתושבים, ושיקם את מערכת הספקת המים.

בניסיון למנוע את העוני באימפריה, הטיל על הסנאט לקנות קרקעות לכבוד העניים למגוריהם.

מפעלו העיקרי ביותר של נרווה היה הקמת מוסד ה"אלימנטה" אשר תמך באיכרים ובילדים. המפעל פעל כך שאיכרים יקבלו כסף מטעם המדינה, וישלמו ריבית נמוכה. הריבית עברה לשלטונות המוניקיפיות אשר שילמו את כל הריבית, עם תוספת מכספם, להורי ילדים כדי שבידיהם יהיה מספיק כסף לטפל בילדיהם.

בתקופת שלטונו אימץ נרווה את טריאנוס נציב גרמניה העילית ובכך קבע שטריאנוס יהיה יורשו.

נרווה מת בשנת 98 לספירה, ככל הנראה מזקנה, וטריאנוס ירש אותו כקיסר.

יחסו ליהודים

עם עליית נרווה לשלטון באה הקלה ביחסי היהודים עם האימפריה. הוא הקל את גביית המס היהודי ואסר על רדיפתם של אנשים בשל אורח החיים היהודי שלהם.

לקריאה נוספת

• משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, ע"מ: 443-437