סיוון מלכיאור

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: נולד עם השם, קרובת המשפחה היחידה שהשאיר זה .

סיוון מלכיאור (1951-1991) היה פעיל לזכויות ההומוסקסואלים בישראל, יושב ראש ראשון של האגודה לשמירת זכויות הפרט ומעמודי התווך של הקהילה הגאה בישראל בשנות ה-70.

מלכיאור נולד בשבדיה עם השם סוון פורומרק, ועלה לישראל כנער בשנות ה-60 שם בחר לעצמו את השם סיוון מלכיאור.

בשנת 1974 ארגן את מצעד המסיכות בכיכר מלכי ישראל, כמה נערים הומוסקסואלים לבשו מסכות ודרשו מהמדינה שוויון זכויות. כיום אפשר לקרוא לפעילות הזו מצעד הגאווה הראשון בישראל. הוא היה היחיד שהעז להתראיין לאחר ההפגנה בפנים חשופות לערוץ הראשון^{[דרוש מקור]}.

עם הקמת האגודה ל"שמירה על זכויות הפרט" (שלימים הפכה לאגודת הלהט"ב) בשנת 1975 הצטרף לאגודה והיה פעיל בשורותיה, הוא ניהל את ישיבת הועד הראשונה, ונבחר לתפקיד יו"ר האגודה באסיפה הכללית הראשונה^{[דרוש מקור]}. הוא התפטר מהאגודה תוך שנה, בגלל תפקיד שהוצע לו במערכת הביטחון^{[דרוש מקור]}, וחזר לכהן בוועד ב-1979.

במהלך פעילותו באגודה אירגן מפגשים חברתיים, וניסה להחליף את המילה "עליזים", שדבקה בהומוסקסואלים בישראל באותם הימים, במונח "נעימים". כדי להביא את המושג "נעימים" לתודעת הציבור, הוא ארגן הפגנה של הומוסקסואלים שסוקרה בהרחבה במבט לחדשות, כאשר היה בישראל רק ערוץ טלוויזיה אחד. אולם, ניסיונו זה לא עלה יפה והמושג לא הפך לשמיש.

בישראל הוא ניהל מערכת יחסים עם רו הרץ שהיה צעיר ממנו ב13 שנים, עובדה שלא מצאה חן אצל חלק מחברי האגודה.

בשנת 1982 הוא חזר לשוודיה, וחי עם בן זוג יהודי דתי, שהתאבד כשגילה שנדבקו שניהם באיידס.

בשנת 1991 הוא מת מהאיידס. קרובת המשפחה היחידה שהשאיר זה אמו המתגוררת בשוודיה.

קישורים חיצוניים

• סיוון מלכיאור באתר האגודה