הבדלים בין גרסאות בדף "תאוריית מערכות אקולוגיות"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עריכה קלה
מ
(עריכה קלה)
'''תיאוריית מערכות אקולוגיות''', הנקראת גם '''התפתחות בקונטקסטבהקשר''' או '''תיאוריית אקולוגיה אנושית''', היא ספציפיקציה של 5 סוגי מערכות סביבתיות, עם ההשפעה הדו-מגמתית ביחס שביניהן.
 
== תיאוריית מערכות אקולוגיות ==
===התיאוריה האקולוגית של ברונפנברנר:===
התיאוריה פותחה ע"יעל ידי הפסיכולוג הרוסי -אמריקני [[אורי ברונפנברנר]] בשנת 1979, ומשתייכת לתחום של [[פסיכולוגיה התפתחותית]]. אליבאברונפנברנר דברונפנברנר,הושפע ברעיונותיו מ[[לב ויגוצקי]] ו[[קורט לווין]] היו השראה ניכרת. בהתחלה היו הן רק 4:
 
המערכות הסביבתיות על פי התאוריה הן:
התיאוריה פותחה ע"י הפסיכולוג הרוסי אמריקני [[אורי ברונפנברנר]] בשנת 1979, ומשתייכת לתחום של [[פסיכולוגיה התפתחותית]]. אליבא דברונפנברנר, [[לב ויגוצקי]] ו[[קורט לווין]] היו השראה ניכרת. בהתחלה היו הן רק 4:
* '''<u>מיקרו-מערכת:</u>''' - סביבות ישירות (משפחה, בית-ספר, [[קבוצת השווים]], אזור המגורים וטיפול בילד); הסביבה בה האינדיבידואל חי. ההקשרים לזה הם משפחתו, עמיתיו, בית-ספרו ואזור המגורים. במיקרו-מערכת מתרחשות האינטראקציות הכי ישירות עם סוכנים סוציאליים: ההורים, עמיתים, מורים וכיוצא בכך. האינדיבידואל הוא לא רצפטור פסיבי ביחס הניסיון של הרקע הזה – אך גורם אחר מסייע לבנייתו.
* '''<u>מזו-מערכת:</u>''' סיסטמה- מערכת שממנה את הקשרים בין סביבות ישירות (כמו של בית הילד עם בית הספר); היחסים בין מיקרו-מערכות או קשרים בין הקונטקסטים – היחס של חוויות משפחה לחוויות בית-ספר, חוויות בית-ספר לחוויות כנסייה וחוויות משפחה לחוויות עמיתים. לדוגמא, ייתכן וילדים שהוריהם דחו או הזניחו אותם יתקשו לפתח מערכת-יחסים חיובית עם מוריהם, כאופי סמכות בוגר.
* '''<u>אקזו-מערכת:</u>''' - הגדרות סיסטמה חיצוניות שאין נוגעות לילד במישרין, כגון מקום העבודה של ההורים; החוליה בין רקע סוציאלי בו לאינדיבידואל אין תפקיד אקטיבי לקונטקסט הישיר שלו. למשל, חוויותיהם של בעל או בן בבית עלולות להיות מושפעות מאלו של האם בעבודה. ייתכן שהאם תקבל קידום שדורש יותר נסיעות בעבודה, מה שלא יתאים לאב, ויצור אטמוספרה מתוחה וקונפליקטית שתשנה את אורח ההדדיות עם הילד עצמו.
<u>* '''מקרו-מערכת:'''</u> הקונטקסט- ההקשר הגדול ותרבותי - אוריינט נגד אוקסידנט, כלכלה לאומית, קולטורה פוליטית, תקשורת, תת-תרבות וכ'ו; ההשפעה התרבותית, סוציו-כלכלית ומיצבית.
 
בהמשך עבודתו של ברונפנברנר, הוא הוסיף מערכת סביבתית חמישית לארבע הקודמות עליהן כתב:
'''<u>מיקרו-מערכת:</u>''' סביבות ישירות (משפחה, בית-ספר, [[קבוצת השווים]], אזור המגורים וטיפול בילד); הסביבה בה האינדיבידואל חי. ההקשרים לזה הם משפחתו, עמיתיו, בית-ספרו ואזור המגורים. במיקרו-מערכת מתרחשות האינטראקציות הכי ישירות עם סוכנים סוציאליים: ההורים, עמיתים, מורים וכיוצא בכך. האינדיבידואל הוא לא רצפטור פסיבי ביחס הניסיון של הרקע הזה – אך גורם אחר מסייע לבנייתו.
* '''<u>כרונו-מערכת:</u>''' - הרובד של אירועים סביבתיים ותעבורות שבמהלך החיים; ההסתגלות ונורמליזציה לשינויים שאולי לא התקבלו היטב או הפתיעו בפרק זמן בו התרחשו. הכרונו-מערכת גם מתייחסת לקונטקסט סוציו-היסטורי – לדוגמא, המשוואה בחילופיות של אתיקה, חקיקה, תנאים וזכויות: כמו ההשפעה הפסיכולוגית של [[המהפכה המינית]] או [[התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית]].
'''<u>מזו-מערכת:</u>''' סיסטמה שממנה את הקשרים בין סביבות ישירות (כמו של בית הילד עם בית הספר); היחסים בין מיקרו-מערכות או קשרים בין הקונטקסטים – היחס של חוויות משפחה לחוויות בית-ספר, חוויות בית-ספר לחוויות כנסייה וחוויות משפחה לחוויות עמיתים. לדוגמא, ייתכן וילדים שהוריהם דחו או הזניחו אותם יתקשו לפתח מערכת-יחסים חיובית עם מוריהם, כאופי סמכות בוגר.
'''<u>אקזו-מערכת:</u>''' הגדרות סיסטמה חיצוניות שאין נוגעות לילד במישרין, כגון מקום העבודה של ההורים; החוליה בין רקע סוציאלי בו לאינדיבידואל אין תפקיד אקטיבי לקונטקסט הישיר שלו. למשל, חוויותיהם של בעל או בן בבית עלולות להיות מושפעות מאלו של האם בעבודה. ייתכן שהאם תקבל קידום שדורש יותר נסיעות בעבודה, מה שלא יתאים לאב, ויצור אטמוספרה מתוחה וקונפליקטית שתשנה את אורח ההדדיות עם הילד עצמו.
 
לפי הקונסטרוקציהמבנה התיאורטיתתיאורטי הזוזה, כל מערכת מכלילה חוקים, ניגודיות, נורמות ותקנים שמעצבים את ההתפתחות הפסיכולוגית. למשל, משפחה שמתגוררת באזור אורבאני נתקלת בקשיים שמשפחה אשר מתגוררת בקהילת שער לא, ווייס ורסה. המודל יכול לשמש כאבן-פינה למחקר אנתרופולוגי של היחס בין בני-אדם וכמו כן לדיסציפלינות של [[פסיכולוגיה חברתית]], [[פסיכוהיסטוריה]], ו[[פסיכולוגיה חברתית היסטורית]].
<u>'''מקרו-מערכת:'''</u> הקונטקסט הגדול ותרבותי - אוריינט נגד אוקסידנט, כלכלה לאומית, קולטורה פוליטית, תקשורת, תת-תרבות וכ'ו; ההשפעה התרבותית, סוציו-כלכלית ומיצבית.
 
לאחר מכן הוספה המערכת חמישית:
 
'''<u>כרונו-מערכת:</u>''' הרובד של אירועים סביבתיים ותעבורות שבמהלך החיים; ההסתגלות ונורמליזציה לשינויים שאולי לא התקבלו היטב או הפתיעו בפרק זמן בו התרחשו. הכרונו-מערכת גם מתייחסת לקונטקסט סוציו-היסטורי – לדוגמא, המשוואה בחילופיות של אתיקה, חקיקה, תנאים וזכויות: כמו ההשפעה הפסיכולוגית של [[המהפכה המינית]] או [[התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית]].
 
לפי הקונסטרוקציה התיאורטית הזו, כל מערכת מכלילה חוקים, ניגודיות, נורמות ותקנים שמעצבים את ההתפתחות הפסיכולוגית. למשל, משפחה שמתגוררת באזור אורבאני נתקלת בקשיים שמשפחה אשר מתגוררת בקהילת שער לא, ווייס ורסה. המודל יכול לשמש כאבן-פינה למחקר אנתרופולוגי של היחס בין בני-אדם וכמו כן לדיסציפלינות של [[פסיכולוגיה חברתית]], [[פסיכוהיסטוריה]], ו[[פסיכולוגיה חברתית היסטורית]].
 
== קישורים חיצוניים ==
* פרופ' אורי ברונפנברנר, אוניברסיטת הרווארד 1979, [http://ilana-reches.co.il/ecology.pdf האקולוגיה של התפתחות האדם], בפורמטאוניברסיטת הרווארד, 1979 {{PDF.}}
* אורי ברונפנברנר, [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/aklim/aklimHinuchi/YedaTeoreti/Brunfnvrener1997.htm מודלים אקולוגיים של התפתחות אנושית], 1997, באתר "שפ"ינט"
 
[[קטגוריה:פסיכולוגיה התפתחותית]]
[[ru:Теория экологических систем]]
[[zh:生态系统理论]]
 
== קישורים חיצוניים ==
* פרופ' אורי ברונפנברנר, אוניברסיטת הרווארד 1979, [http://ilana-reches.co.il/ecology.pdf האקולוגיה של התפתחות האדם], בפורמט PDF.

תפריט ניווט