תאוריית מערכות אקולוגיות – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
עריכה קלה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תיאוריית מערכות אקולוגיות''', הנקראת גם '''התפתחות |
'''תיאוריית מערכות אקולוגיות''', הנקראת גם '''התפתחות בהקשר''' או '''תיאוריית אקולוגיה אנושית''', היא ספציפיקציה של 5 סוגי מערכות סביבתיות, עם ההשפעה הדו-מגמתית ביחס שביניהן. |
||
== תיאוריית מערכות אקולוגיות == |
== תיאוריית מערכות אקולוגיות == |
||
===התיאוריה האקולוגית של ברונפנברנר:=== |
===התיאוריה האקולוגית של ברונפנברנר:=== |
||
⚫ | |||
המערכות הסביבתיות על פי התאוריה הן: |
|||
⚫ | |||
⚫ | * '''מיקרו-מערכת''' - סביבות ישירות (משפחה, בית-ספר, [[קבוצת השווים]], אזור המגורים וטיפול בילד); הסביבה בה האינדיבידואל חי. ההקשרים לזה הם משפחתו, עמיתיו, בית-ספרו ואזור המגורים. במיקרו-מערכת מתרחשות האינטראקציות הכי ישירות עם סוכנים סוציאליים: ההורים, עמיתים, מורים וכיוצא בכך. האינדיבידואל הוא לא רצפטור פסיבי ביחס הניסיון של הרקע הזה – אך גורם אחר מסייע לבנייתו. |
||
⚫ | * '''מזו-מערכת''' - מערכת שממנה את הקשרים בין סביבות ישירות (כמו של בית הילד עם בית הספר); היחסים בין מיקרו-מערכות או קשרים בין הקונטקסטים – היחס של חוויות משפחה לחוויות בית-ספר, חוויות בית-ספר לחוויות כנסייה וחוויות משפחה לחוויות עמיתים. לדוגמא, ייתכן וילדים שהוריהם דחו או הזניחו אותם יתקשו לפתח מערכת-יחסים חיובית עם מוריהם, כאופי סמכות בוגר. |
||
⚫ | * '''אקזו-מערכת''' - הגדרות סיסטמה חיצוניות שאין נוגעות לילד במישרין, כגון מקום העבודה של ההורים; החוליה בין רקע סוציאלי בו לאינדיבידואל אין תפקיד אקטיבי לקונטקסט הישיר שלו. למשל, חוויותיהם של בעל או בן בבית עלולות להיות מושפעות מאלו של האם בעבודה. ייתכן שהאם תקבל קידום שדורש יותר נסיעות בעבודה, מה שלא יתאים לאב, ויצור אטמוספרה מתוחה וקונפליקטית שתשנה את אורח ההדדיות עם הילד עצמו. |
||
⚫ | |||
בהמשך עבודתו של ברונפנברנר, הוא הוסיף מערכת סביבתית חמישית לארבע הקודמות עליהן כתב: |
|||
⚫ | ''' |
||
⚫ | * '''כרונו-מערכת''' - הרובד של אירועים סביבתיים ותעבורות שבמהלך החיים; ההסתגלות ונורמליזציה לשינויים שאולי לא התקבלו היטב או הפתיעו בפרק זמן בו התרחשו. הכרונו-מערכת גם מתייחסת לקונטקסט סוציו-היסטורי – לדוגמא, המשוואה בחילופיות של אתיקה, חקיקה, תנאים וזכויות: כמו ההשפעה הפסיכולוגית של [[המהפכה המינית]] או [[התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית]]. |
||
⚫ | ''' |
||
⚫ | ''' |
||
⚫ | לפי מבנה תיאורטי זה, כל מערכת מכלילה חוקים, ניגודיות, נורמות ותקנים שמעצבים את ההתפתחות הפסיכולוגית. למשל, משפחה שמתגוררת באזור אורבאני נתקלת בקשיים שמשפחה אשר מתגוררת בקהילת שער לא, ווייס ורסה. המודל יכול לשמש כאבן-פינה למחקר אנתרופולוגי של היחס בין בני-אדם וכמו כן לדיסציפלינות של [[פסיכולוגיה חברתית]], [[פסיכוהיסטוריה]], ו[[פסיכולוגיה חברתית היסטורית]]. |
||
⚫ | |||
לאחר מכן הוספה המערכת חמישית: |
|||
⚫ | ''' |
||
⚫ | לפי |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
* אורי ברונפנברנר, [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/aklim/aklimHinuchi/YedaTeoreti/Brunfnvrener1997.htm מודלים אקולוגיים של התפתחות אנושית], 1997, באתר "שפ"ינט" |
|||
[[קטגוריה:פסיכולוגיה התפתחותית]] |
[[קטגוריה:פסיכולוגיה התפתחותית]] |
||
שורה 28: | שורה 27: | ||
[[ru:Теория экологических систем]] |
[[ru:Теория экологических систем]] |
||
[[zh:生态系统理论]] |
[[zh:生态系统理论]] |
||
⚫ | |||
⚫ |
גרסה מ־22:41, 21 באפריל 2010
תיאוריית מערכות אקולוגיות, הנקראת גם התפתחות בהקשר או תיאוריית אקולוגיה אנושית, היא ספציפיקציה של 5 סוגי מערכות סביבתיות, עם ההשפעה הדו-מגמתית ביחס שביניהן.
תיאוריית מערכות אקולוגיות
התיאוריה האקולוגית של ברונפנברנר:
התיאוריה פותחה על ידי הפסיכולוג הרוסי-אמריקני אורי ברונפנברנר בשנת 1979, ומשתייכת לתחום של פסיכולוגיה התפתחותית. ברונפנברנר הושפע ברעיונותיו מלב ויגוצקי וקורט לווין.
המערכות הסביבתיות על פי התאוריה הן:
- מיקרו-מערכת - סביבות ישירות (משפחה, בית-ספר, קבוצת השווים, אזור המגורים וטיפול בילד); הסביבה בה האינדיבידואל חי. ההקשרים לזה הם משפחתו, עמיתיו, בית-ספרו ואזור המגורים. במיקרו-מערכת מתרחשות האינטראקציות הכי ישירות עם סוכנים סוציאליים: ההורים, עמיתים, מורים וכיוצא בכך. האינדיבידואל הוא לא רצפטור פסיבי ביחס הניסיון של הרקע הזה – אך גורם אחר מסייע לבנייתו.
- מזו-מערכת - מערכת שממנה את הקשרים בין סביבות ישירות (כמו של בית הילד עם בית הספר); היחסים בין מיקרו-מערכות או קשרים בין הקונטקסטים – היחס של חוויות משפחה לחוויות בית-ספר, חוויות בית-ספר לחוויות כנסייה וחוויות משפחה לחוויות עמיתים. לדוגמא, ייתכן וילדים שהוריהם דחו או הזניחו אותם יתקשו לפתח מערכת-יחסים חיובית עם מוריהם, כאופי סמכות בוגר.
- אקזו-מערכת - הגדרות סיסטמה חיצוניות שאין נוגעות לילד במישרין, כגון מקום העבודה של ההורים; החוליה בין רקע סוציאלי בו לאינדיבידואל אין תפקיד אקטיבי לקונטקסט הישיר שלו. למשל, חוויותיהם של בעל או בן בבית עלולות להיות מושפעות מאלו של האם בעבודה. ייתכן שהאם תקבל קידום שדורש יותר נסיעות בעבודה, מה שלא יתאים לאב, ויצור אטמוספרה מתוחה וקונפליקטית שתשנה את אורח ההדדיות עם הילד עצמו.
- מקרו-מערכת - ההקשר הגדול ותרבותי - אוריינט נגד אוקסידנט, כלכלה לאומית, קולטורה פוליטית, תקשורת, תת-תרבות וכ'ו; ההשפעה התרבותית, סוציו-כלכלית ומיצבית.
בהמשך עבודתו של ברונפנברנר, הוא הוסיף מערכת סביבתית חמישית לארבע הקודמות עליהן כתב:
- כרונו-מערכת - הרובד של אירועים סביבתיים ותעבורות שבמהלך החיים; ההסתגלות ונורמליזציה לשינויים שאולי לא התקבלו היטב או הפתיעו בפרק זמן בו התרחשו. הכרונו-מערכת גם מתייחסת לקונטקסט סוציו-היסטורי – לדוגמא, המשוואה בחילופיות של אתיקה, חקיקה, תנאים וזכויות: כמו ההשפעה הפסיכולוגית של המהפכה המינית או התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית.
לפי מבנה תיאורטי זה, כל מערכת מכלילה חוקים, ניגודיות, נורמות ותקנים שמעצבים את ההתפתחות הפסיכולוגית. למשל, משפחה שמתגוררת באזור אורבאני נתקלת בקשיים שמשפחה אשר מתגוררת בקהילת שער לא, ווייס ורסה. המודל יכול לשמש כאבן-פינה למחקר אנתרופולוגי של היחס בין בני-אדם וכמו כן לדיסציפלינות של פסיכולוגיה חברתית, פסיכוהיסטוריה, ופסיכולוגיה חברתית היסטורית.
קישורים חיצוניים
- אורי ברונפנברנר, האקולוגיה של התפתחות האדם, אוניברסיטת הרווארד, 1979
- אורי ברונפנברנר, מודלים אקולוגיים של התפתחות אנושית, 1997, באתר "שפ"ינט"