תאוריית מערכות אקולוגיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תאוריית מערכות אקולוגיות, הנקראת גם התפתחות בהקשר או תאוריית אקולוגיה אנושית, היא ספציפיקציה של 5 סוגי מערכות סביבתיות, עם ההשפעה הדו-מגמתית ביחס שביניהן.

תאוריית מערכות אקולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאוריה האקולוגית של ברונפנברנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאוריה פותחה על ידי הפסיכולוג הרוסי-אמריקני יורי ברונפנברנר בשנת 1979, ומשתייכת לתחום של פסיכולוגיה התפתחותית. ברונפנברנר הושפע ברעיונותיו מלב ויגוצקי וקורט לווין. על פי התאוריה אי אפשר לבחון את התפתחות הילד אלא בהקשר של הסביבה בה הוא מתפתח, ובנוסף כדי לראות תמונה מלאה של התפתחות הילד אי אפשר להסתפק במבט צר בהתייחס לכל הקשר והקשר, אלא בתמונה רחבה שבה ההקשרים משפיעים הן על הילד והן זה על זה. המערכות הסביבתיות על פי התאוריה הן:

  • הסביבה הקרובה (מיקרו-מערכת) - הגורמים הבאים במגע ישיר עם הילד, (משפחה, בית-ספר, קבוצת השווים, אזור המגורים וטיפול בילד); הסביבה בה האינדיבידואל חי. ההקשרים לזה הם משפחתו, עמיתיו, בית-ספרו ואזור המגורים. במיקרו-מערכת מתרחשות האינטראקציות הישירות ביותר עם סוכנים חיברות: ההורים, עמיתים, מורים וכיוצא בכך. האינדיבידואל הוא לא רצפטור פסיבי ביחס הניסיון של הרקע הזה – אך גורם אחר מסייע לבנייתו.
  • יחסים בין הקשרים בסביבה הקרובה (מזו-מערכת) - מערכת שממנה את הקשרים בין סביבות ישירות (כמו של בית הילד עם בית הספר); היחסים בין מיקרו-מערכות או קשרים בין ההקשרים – היחס של חוויות משפחה לחוויות בית-ספר, חוויות בית-ספר לחוויות כנסייה וחוויות משפחה לחוויות עמיתים. לדוגמה, ייתכן וילדים שהוריהם דחו או הזניחו אותם יתקשו לפתח מערכת-יחסים חיובית עם מוריהם, כאופי סמכות בוגר.
  • ההקשר החברתי-כלכלי (אקזו-מערכת) - הגדרות סיסטמה חיצוניות שאין נוגעות לילד במישרין, כגון מקום העבודה של ההורים; החוליה בין רקע סוציאלי בו לאינדיבידואל אין תפקיד אקטיבי לקונטקסט הישיר שלו. למשל, חוויותיהם של בעל או בן בבית עלולות להיות מושפעות מאלו של האם בעבודה. ייתכן שהאם תקבל קידום שדורש יותר נסיעות בעבודה, מה שלא יתאים לאב, ויצור אטמוספירה מתוחה וקונפליקטית שתשנה את אורח ההדדיות עם הילד עצמו.
  • ההקשר התרבותי (מקרו-מערכת) - ההקשר הגדול ותרבותי - הערכים והכללים של התרבות שבה נמצא הילד (לדוגמה: ערכי המזרח מול ערכי המערב), כלכלה לאומית, קולטורה פוליטית, תקשורת, תת-תרבות (תרבויות שונות בתוך מדינה אחת); ההשפעה התרבותית, סוציו-כלכלית ומיצבית.

בהמשך עבודתו של ברונפנברנר, הוא הוסיף מערכת סביבתית חמישית לארבע הקודמות עליהן כתב:

  • כרונו-מערכת - הרובד של אירועים סביבתיים ותעבורות שבמהלך החיים; ההסתגלות ונורמליזציה לשינויים שאולי לא התקבלו היטב או הפתיעו בפרק זמן בו התרחשו. הכרונו-מערכת גם מתייחסת לקונטקסט סוציו-היסטורי – לדוגמה, המשוואה בחילופיות של אתיקה, חקיקה, תנאים וזכויות: כמו ההשפעה הפסיכולוגית של המהפכה המינית או התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית.

לפי מבנה תאורטי זה, כל מערכת מכלילה חוקים, ניגודיות, נורמות ותקנים שמעצבים את ההתפתחות הפסיכולוגית. למשל, משפחה שמתגוררת באזור אורבאני נתקלת בקשיים שמשפחה אשר מתגוררת בקהילת שער לא, ווייס ורסה. המודל יכול לשמש כאבן-פינה למחקר אנתרופולוגי של היחס בין בני-אדם וכמו כן לדיסציפלינות של פסיכולוגיה חברתית, פסיכוהיסטוריה, ופסיכולוגיה חברתית היסטורית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לא נולדים אלימים - החיים הרגשיים והחברתיים של ילדים קטנים, מרים רוזנטל, ליהי גת וחנה צור, הקיבוץ המאוחד, 2008, עמוד 81, מעגלי השפעה משולבים - המודל האקולוגי להתפתחות
  • התפתחות הילד - טבעה ומהלכה, אלן סרוף, רוברט קופר וגאני דהארט, האוניברסיטה הפתוחה, 2004, פרק 2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]