הצגת המקור של הדף "המשט לעזה (2010)"

'''המשט לעזה''' הידוע כ"'''משט המרמרה'''" היה משט [[אוניה|אוניות]] שיצא מ[[טורקיה]] ב[[מאי]] [[2010]] לכיוון [[רצועת עזה]]. על פי הצהרת מארגניו ומשתתפיו, מטרת המשט הייתה הומניטרית: להעביר [[סיוע הומניטרי|ציוד הומניטרי]] לתושבי הרצועה חרף [[הסגר על רצועת עזה]], שהוטל לאחר השתלטות ארגון ה[[טרור פלסטיני|טרור הפלסטיני]] [[חמאס]], במהלך ה[[עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה]], ולעורר את דעת הקהל העולמית לנושא. לעומת זאת עמדת [[ישראל]] הייתה כי מטרתו האמיתית של המשט היא תמיכה ב[[טרור]] חמאס באמצעות [[התגרות]] שנועדה לקעקע את זכותה של ישראל להילחם בטרור ובדרך זאת לסייע למאבקו, מאחר שהמצב ההומניטרי ברצועת עזה טוב, בין השאר, משום שניתן להעביר סיוע הומניטרי דרך [[מעבר גבול|מעברי הגבול]] היבשתיים עם ישראל ועם [[מצרים]].

במשט השתתפו שש אוניות שיצאו מחופי [[טורקיה]] ועליהן מאות נוסעים פרו-[[פלסטינים]], חברי ארגונים [[אסלאמיזם|אסלאמיים]], כגון [[IHH]] (שהיה ממארגני המשט), [[פוליטיקאי]]ם ומספר [[עיתונאי]]ם. לדברי [[דובר צה"ל]], השתתפו במשט גם 40 [[שכיר חרב|שכירי חרב]] שהצטרפו למשט במטרה ליצור עימות אלים.{{הערה|שם=שכירי חרב|1=[http://www.youtube.com/watch?v=16sANhzjcC0 סרטון המציג את הציוד] בערוץ ה[[יוטיוב]] של [[דובר צה"ל]]; [http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/10/06/0201.htm תוקפי הלוחמים: שכירי חרב המשתייכים ל"אל-קאעידה"] באתר דובר צה"ל}}{{הערה|[http://www.terrorism-info.org.il/HebSite/html/search.asp?sid=9&pid=90&numResults=19&isSearch=yes&isT8=yes מידע נוסף אודות הכוונות האלימות של "הגרעין הקשה" של פעילי IHH במהלך הפלגת הספינה Mavi Marmara ואמצעי הלחימה שהיו ברשותם], 10 ביוני 2010 {{PDF}}}} ישראל סירבה לאפשר את פריקת האוניות ב[[נמל עזה]], ובמקום זאת הציעה למארגני המשט להעביר את הציוד שבאוניות לידי ישראל, וממנה, לאחר בדיקה, לעזה על ידי אנשי ה[[או"ם]] ו[[הצלב האדום]].{{הערה|[http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/10/06/0602.htm רה"מ: חמאס מונע העברת הסיוע ההומינטארי לעזה], אתר דובר צה"ל], 6 ביוני 2010}} משתתפי המשט סירבו והמשיכו לשוט לכיוון הרצועה.

בעקבות זאת עלו לוחמי [[שייטת 13]] על הספינות, והשתלטו עליהן מחוץ ל[[מים טריטוריאליים|מים הטריטוריאליים]] של ישראל.{{הערה|[http://reshet.tv/חדשות/News/Politics/Security/Article,44607.aspx דיווח בחדשות ערוץ 2] {{קישור שבור|17.8.2024}} }} בחמש מהאוניות ההשתלטות נתקלה בהתנגדות פסיבית והיו בהן מעט נפגעים, אך במהלך ההשתלטות על האונייה הגדולה ביותר, "מאווי מרמרה" (מכונה בקצרה "מרמרה"), התרחש עימות אלים. חלק מהנוסעים תקפו את ה[[שירות בצה"ל|חיילים]] ב[[אלה (נשק)|אלות]], במוטות ברזל, ב[[סכין|סכינים]], ולטענת [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] גם ב[[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]], ובירי מ[[אקדח]]ים שנחטפו מהחיילים.{{הערה|שם=טירקל|{{ynet||ידיעה על דו"ח ועדת טירקל|4017608|23 בינואר 2011}}.}} נוסעים אף חטפו חלק מהחיילים. החיילים פתחו באש לעבר התוקפים, הרגו תשעה מנוסעי האונייה ופצעו 20. עשרה מחיילי צה"ל נפצעו, בהם שניים שנפצעו קשה. רוב ההרוגים והפצועים זוהו עם ארגון [[IHH]] או עם ארגונים אסלאמיים טורקיים.{{הערה|שם=מלמ2|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||כמעט כל ההרוגים בעימות האלים על גבי הספינה מאוי מרמרה זוהו בוודאות כחברים בארגונים טורקיים אסלאמיסטיים, רובם בעלי אופי קיצוני ואנטי מערבי|18086|20 ביוני 2010}}{{ש}}{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||מרבית הפצועים בעימות האלים על גבי ה"מרמרה" זוהו בוודאות כמשתייכים ל-IHH ולארגונים טורקיים, להערכתנו בעלי אופי אסלאמיסטי, המשתפים עמו פעולה|18077|6 ביולי 2010}}{{ש}}{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||על-פי מידע מצטבר מתועד היטב שבעה מתוך תשעת ההרוגים בעימות האלים על גבי ה"מאווי מרמרה" הודיעו לפני האירוע על שאיפתם להיות שהידים|18068|13 ביולי 2010}}}} הפעולה תועדה על ידי [[אמצעי תקשורת|כלי תקשורת]] ישראליים וזרים שנכחו על ספינות המשט. למעט מקרים בודדים, כל החומרים שצולמו על ידי הפעילים על הספינות הוחרמו על ידי צה"ל ולא יצאו לציבור.{{הערה|[http://english.aljazeera.net/news/middleeast/2010/06/20106374525843674.html דיווח באלג'זירה]}} יחידת [[דובר צה"ל]] תיעדה אף היא את ההתרחשויות ופרסמה מספר [[סרט קצר|סרטוני וידאו]] ב[[עיתונות בישראל|עיתונות]] ובאתר [[יוטיוב]].{{הערה|ראו לדוגמה, [http://www.youtube.com/watch?v=0LulDJh4fWI סרטון המתעד תקיפת החיילים]}} הציוד שהיה על הספינות נפרק מהאוניות ב[[נמל אשדוד]], אך כאשר צה"ל החל בהעברתו לרצועה סירב החמאס לקבלו.

בשל הפעולה ותוצאותיה החלה סערה תקשורתית בישראל ובעולם, שהעלתה לדיון את הסגר על עזה ופעולות ישראל. בזירה ה[[דיפלומטיה|דיפלומטית]] ספגה ישראל גינויים ממדינות רבות וכן ב[[מועצת הביטחון של האו"ם]], ו[[שגרירי ישראל|שגריריה]] זומנו לשיחות או גורשו. בייחוד הורעו [[יחסי טורקיה–ישראל|היחסים בין ישראל לטורקיה]], שרוב נוסעי המשט היו אזרחיה. בעקבות הסערה הציבורית הוקמו כמה [[ועדת חקירה|ועדות חקירה]] ישראליות ובין-לאומיות לבדיקת אירועי המשט.

[[ועדת טירקל (המשט לעזה)|ועדת טירקל]] לבדיקת אירועי המשט, שבין חבריה היו שני משקיפים זרים, קבעה שבעת ההשתלטות על "מרמרה" חיילי השייטת פעלו באופן סביר, ישראל פעלה בהתאם ל[[משפט בין-לאומי פומבי|חוק הבין-לאומי]], פעילי IHH הם שאשמים ב[[אלימות]] הקשה, והטלת [[הסגר (מלחמה)|הסגר הימי]] על רצועת עזה נעשתה בהתאם לדין הבין-לאומי ולהנחיות [[אמנת סן רמו]] הנוגעות להטלת מצור ימי.

בתחילת [[2013]], בסיועו של נשיא ארצות הברית [[ברק אובמה]], התנצלה ישראל בפני טורקיה במהלך שיחה טלפונית שניהל ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] עם עמיתו הטורקי [[רג'פ טאיפ ארדואן]], שבה הוא הבהיר שהתוצאות הטרגיות של המשט לא היו מכוונות, הביע בשם ישראל צער על פגיעה ואובדן חיי אדם, והתנצלות על כל טעות שיכלה להוביל לאובדן חיי אדם.{{הערה|שם=התנצלות הודעה}}{{הערה|שם=התנצלות טמקא}} ביוני [[2016 בישראל|2016]] הכריזו ישראל וטורקיה על [[חוזה|הסכם]] פיוס ביניהן, שבמסגרתו תשלם ישראל [[פיצויים|פיצוי]] של כ-20 מיליון [[דולר אמריקני|דולר]] לנוסעי המרמרה.

==רקע==
=== הסגר על רצועת עזה ===
[[הסגר על רצועת עזה]] הוטל ביוני [[2007]] על ידי [[ישראל]] ו[[מצרים]] בתגובה ל[[עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה|השתלטות החמאס]] המוגדר כ[[ארגון טרור]] על רצועת עזה. בעקבות הסגר, מעבר ה[[סחורה|סחורות]] במעברים בין הרצועה למצרים וישראל הושם תחת פיקוח הדוק ורק סחורות מאושרות בכמויות מוגדרות הורשו לעבור לרצועה – בעיקר [[סיוע הומניטרי]] ובפרט [[מזון]], [[דלק]] ו[[מכשור רפואי|ציוד רפואי]]. על הסגר נמתחה ביקורת רבה ברחבי העולם ונטען שאיננו חוקי ושעל אף מעבר האספקה ההומניטרית לרצועה – נוצר בה [[משבר הומניטרי]]. ישראל דחתה טענה זאת ואמרה כי המצב בעזה טוב ומתאפשרת העברת סחורות וציוד הומניטרי.{{הערה|שם=דובר1|כיוון=שמאל}}

=== ארגון IHH ===
ארגון [[IHH]] הטורקי חבר לתנועת [[Free Gaza]] {{אנג|Free Gaza Movement}} ופעילים פרו-פלסטיניים שונים בארגון המשט. אלו אספו מימון והכינו שש אוניות ועליהן ציוד ואספקה והצהירו כי ישוטו עימן לעזה.

ישראל הוציאה בעבר את ארגון [[IHH]] אל מחוץ לחוק לאחר שהתברר כי זה מעביר כספים לארגון החמאס.{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||ארגון IHH הנוטל חלק מרכזי בארגון המשט לרצועת עזה: קרן סיוע הומניטרית טורקית בעלת אוריינטציה אסלאמית-קיצונית ואנטי מערבית|18108|27 במאי 2010}}}} במחקר אירופאי על הארגון נטען כי זה נחשד על ידי טורקיה בקשרים עם כוחות מוסלמים ב[[אפגניסטן]], ב[[צ'צ'ניה]] וב[[בוסניה (אזור)|בוסניה]], ובפשיטה על משרדיו ב[[איסטנבול]] נמצאו כלי נשק וחומרי חבלה.{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|הארגון שעומד מאחורי המשט – מסייע לטרור|113/702|30 במאי 2010||}}}} [[משרד החוץ|משרד החוץ של ישראל]] האשים את הארגון גם בקשרים ל[[אל-קאעידה]] ו[[ג'יהאד עולמי|הג'יהאד העולמי]],{{הערה|טובה לזרוף ויעקב לפין, "[http://www.jpost.com/Israel/Article.aspx?id=176998 Barak: Flotilla organizers to blame]" באתר [[ג'רוזלם פוסט]], 31 במאי 2010}} וגם נציג [[האיחוד האירופי]] בארצות הברית למאבק ב[[מימון טרור]], ז'אן לואי בורגייר, העיר על קשרים בין הארגון לאל-קאעידה ואף קבע כי מדובר בארגון טרור וחלק מרשת טרור עולמית.{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|"כבר ב-96' ידעתי שיוזמי המשט הטורקי הם טרוריסטים"|1.1212407|16 ביולי 2010}}}}

===מטרות המשט===
על פי עדויות מארגניו ומשתתפיו, למשט היו שלוש מטרות:{{הערה|דו"ח ועדת הבדיקה של מועצת זכויות האדם של האו"ם, סעיף 79}}
#לשבור את הסגר על רצועת עזה שהטילה מדינת ישראל.{{הערה|[http://www.freegaza.org/en/home/56-news/1165-the-freedom-flotilla-sails-to-gaza-in-may הודעה] באתר מארגני המשט {{קישור שבור|17.8.2024}}}}
#למשוך את תשומת הלב בעולם אל המצב ברצועת עזה ואל תוצאות הסגר.
#להעביר [[סיוע הומניטרי|ציוד הומניטרי]] לתושבי הרצועה.

בנאום שנשא מנהיג ה-IHH, [[בולנט ילדרים]], כחודשיים לפני המשט הוא תיאר את הסכסוך בין ישראל לחמאס כחלק מ"מתקפה" שבה נתונים מוסלמים ברחבי העולם. הוא הציג את מטרת המשט בהסרת המצור מעל עזה ובבידודה של ישראל בעולם, והביא שלושה תרחישים אפשריים לגבי אופן התנהלות המשט. לדבריו, כל צורה שבה תגיב ישראל תוביל להצלחת יעדי המשט. "ברגע שאנחנו מתניעים את המשט, אנחנו מנצחים".{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||בנאום שנשא מנהיג IHH בולנט ילדרים, כחודשיים לפני המשט, הוא שטח בפני קהל תומכיו אידאולוגיה אסאלמית-רדיקלית בעלת אופי אנטי-מערבי ואנטי-ישראלי|18032|5 בספטמבר 2010}}}}

בהודעה שפרסם ראש [[מנהלת תיאום וקישור|מנהלת התיאום והקישור]] בעזה ב-26 במאי נאמר כי זו פעולה פרובוקטיבית. עוד נאמר בהודעה כי קיימת אספקה קבועה של ציוד לרצועת עזה והתושבים שם נמצאים במצב הומניטרי טוב.{{הערה|שם=דובר1|1=[http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/10/05/2603.htm המשט פרובוקטיבי, אין בעיה הומניטארית בעזה"], אתר דובר צה"ל, 26 במאי 2010}}

כמה חודשים לאחר אירועי המשט אמר בולנט ילדרים כי ראשי המשט כלל לא תכננו להגיע לעזה או להתעמת עם כוחות צה"ל. לדבריו, המשט תוכנן להגיע לנמל [[אל-עריש]] וממשלות ישראל וארצות הברית אף קיבלו הודעה על כך.{{הערה|תום שרון, [http://reshet.tv/חדשות/News/Politics/Security/Article,54414.aspx מנהיג הטרור מהמרמרה בעזה – הסכין הוענקה לחמאס במתנה], [[חדשות 2]], 25 בדצמבר 2010 {{קישור שבור|17.8.2024}}}}

==המשט==
[[קובץ:Flotillagazamapaheb.svg|שמאל|ממוזער|300px|מסלול המשט לעזה]]
על פי התכנון המקורי, במשט היו אמורות להיכלל 9 אוניות ממדינות שונות, בהן [[יוון]], [[שוודיה]] ו[[אירלנד]]. בפועל 3 מהאוניות לא יצאו לדרך, ובכיר צה"ל מסר כי בוצעו בהן "פעולות אפורות".{{הערה|[[אריק בנדר]], [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/114/753.html בכיר בצה"ל: חיבלנו בספינות שלא הפליגו], אתר [[nrg מעריב]]}} האוניות הראשונות התכנסו ב[[טורקיה]] ויצאו משם לכיוון [[קפריסין]] ב-22 במאי [[2010]], שם תכננו לפגוש באוניות נוספות ולהפליג אל עבר רצועת עזה.{{הערה|{{וואלה!|ניר יהב ויהושע בריינר|על אף איומי ישראל: המשט לעזה יצא לדרך|1677399|22 במאי 2010}}}} יציאת המשט מטורקיה לוותה במפגן הזדהות בהשתתפות אלפי משתתפים, שבו נכחו פוליטיקאים בכירים מטורקיה, השייח' [[ראאד סלאח]] ואישים נוספים. על פי [[המרכז למורשת המודיעין]] בעצרת נטלו חלק גם אישים המזוהים עם [[האחים המוסלמים]].{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||משט הסיוע לרצועת עזה – תמונת מצב|18109|26 במאי 2010}}}}

במשט השתתפו 679 נוסעים על גבי האוניות,{{הערה|{{ynet|רוני סופר|העצורים יגורשו בקרוב; ומה עם אלו שלא הזדהו?|3897290|1 ביוני 2010}}}} לרבות פעילי שלום ו[[זכויות האדם|זכויות אדם]], עיתונאים, דיפלומטים ופוליטיקאים זרים, בני אזרחויות שונות, כאשר הייצוג הבולט הוא לטורקים.{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||הרכב 561 הנוסעים, שהיו על גבי הספינה הטורקית Mavi Marmara, זהות המשתתפים ואופי הארגונים שעמדו מאחוריהם ויעדיהם|18020|26 בספטמבר 2010}}}} בין נוסעי המשט היו גם מספר ישראלים, בהם חברת הכנסת [[חנין זועבי]] מ[[בל"ד]] והשייח' ראאד סלאח. כמו כן, לטענת דובר צה"ל, בין משתתפי המשט הייתה גם קבוצה של כ-40 [[שכיר חרב|שכירי חרב]], אשר היו ללא מסמכי זיהוי, מצוידים היטב ב[[מסכת אב"כ|מסכות אב"כ]], [[אמצעי ראיית לילה]] ו[[שכפ"צ|אפודי מגן]] ובכיסיהם נמצאו סכומי כסף נכבדים.{{הערה|שם=שכירי חרב}}{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||בחינת אמצעי הלחימה והציוד הרב, אשר נמצאו על "המרמרה" ואופן השימוש בהם, מצביעים בבירור על הכנות מוקדמות ללחימה אקטיבית מול חיילי צה"ל ומזימים טענות אנשי IHH בדבר "התנגדות פאסיבית" בלבד|18042|23 באוגוסט 2010}}}} דובר צה"ל אף פרסם כמה סרטונים שבהם נראים כמה מנוסעי האונייה מצהירים על רצונם למות כ[[שהיד]]ים וחלקם אף נפרדו מבני משפחותיהם.{{הערה|{{נענע10||רגע לפני השתלטות השייטת: "אינשאללה אהיה שהיד"|722863|||}}}}{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||נכונות פעילי המשט לעזה למות כשהידים|18092|15 ביוני 2010}}}} בסרטונים נוספים נראים פעילים המשמיעים קריאות קרב ושירים בגנות היהודים ונערכים לקראת העימות עם חיילי צה"ל.{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||שלהוב היצרים על גבי הספינה Mavi Marmara טרם העימות עם כוחות צה"ל|18093|}}{{ש}}{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||עדויות נוספות להערכות "הגרעין הקשה" של פעילי IHH לקראת העימות עם צה"ל|18089|16 ביוני 2010}}{{ש}}{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||שלהוב היצרים על גבי הספינה Mavi Marmara על ידי מנהיג IHH ופעילים נוספים|18087|18 ביוני 2010}}}} על פי דיווחים עיתונאיים, אלו היו הנוסעים שתקפו את החיילים.{{הערה|{{ישראל היום||"היו מאורגנים ומתודרכים היטב, עם היררכיה ברורה של מפקד ומפקדי משנה"|6786}}}} חלק מהאוניות נשאו עימן מטען של ציוד לרצועת עזה, לרבות ציוד רפואי (חלקו פג תוקפו), [[ביגוד|בגדים]], ו[[בנייה|ציוד בנייה]].{{הערה|שם=דובר צה"ל פירוט ציוד|דובר צה"ל, [http://idfspokesperson.com/2010/06/03/unloading-of-humanitarian-aid-from-the-flotilla-continues-3-june-2010/ פריקת המטען מהמשט נמשכת], אתר דובר צה"ל, 3 ביוני 2010}}{{הערה|שם=ynet העברת ציוד|{{ynet|חנן גרינברג|שבוע אחרי: חמאס מונע כניסה, וציוד המשט נערם|3901613|7 ביוני 2010}}}}{{הערה|שם=nrg העברת ציוד|{{nrg|אמיר בוחבוט|ציוד הסיוע מהספינות הועבר לכרם שלום|114/856|1 ביוני 2010|1|2}}}} שלוש מהאוניות לא נשאו כלל מטען הומניטרי או ציוד בנייה.{{הערה|שם=טירקל1|[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/alternatefiles/he/turkel_heb_a_0.pdf דוח ועדת טירקל], עמ' 149–151}}

המשט תוכנן לעבור דרך [[קפריסין]], אך ממשלת קפריסין סירבה לאפשר לאוניות המשט להיכנס לתחומה, ולכן נאלצו האוניות לעגון בנמל [[פמגוסטה|גזימאוסה]] בשטח המדינה העצמאית [[דה פקטו]] [[הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין|קפריסין הטורקית]].{{הערה|{{וואלה!|יהושע בריינר ופנחס וולף|קפריסין לא תאפשר למשט לעזה לצאת משטחה|1679864|27 במאי 2010}}}} לאחר מספר ימים המשיכו האוניות בדרכן אל עבר הרצועה. על פי עדויות של כמה ממשתתפי המשט, בשל העובדה כי בעזה אין נמל מים עמוקים או תשתית מתאימה לפריקה של סחורות מספינות גדולות, תכננו מארגני המשט להוריד את המטען בעזרת סירות קטנות, או באמצעות [[עגורן|מנוף]] של אחת מהספינות.{{הערה|ע"פ דו"ח ועדת הבדיקה של מועצת זכויות האדם של האו"ם, סעיף 90}}

==האוניות המשתתפות==
#[[קובץ:Mavi Marmara side.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הספינה הגדולה ביותר מבין הספינות שהשתתפו במשט, "מאווי מרמרה", בדרכה לחופי עזה]]"'''מאווי מרמרה'''" – הגדולה שבאוניות שהשתתפו במשט. הפליגה תחת [[דגל קומורו|דגל]] [[קומורו]], נרכשה למען המשט לעזה על ידי ארגון IHH. על סיפונה היו כ-29 אנשי צוות וכ-561 נוסעים. האונייה לא נשאה ציוד הומניטרי.{{הערה|שם=טירקל1}}
# "'''צ'לנג'ר 1'''" – הפליגה תחת [[דגל ארצות הברית|דגל]] [[ארצות הברית]], תופעלה על ידי "תנועת עזה החופשית". על האונייה היו 17 נוסעים ואנשי צוות. האונייה לא נשאה ציוד הומניטרי.{{הערה|שם=טירקל1}}
# "'''אלפתרי מסוגיוס'''" (Eλεύθερη Mεσόγειος) הפליגה תחת [[דגל יוון|דגל]] [[יוון]], תופעלה על ידי "אוניות לעזה" היוונית ו"הקמפיין האירופאי לסיום המצור על עזה". האונייה נשאה ציוד הומניטרי.{{הערה|שם=טירקל1}}
# "'''ספנדוני'''" (Σφενδόνη) – הפליגה תחת דגל יוון, תופעלה על ידי "אוניות לעזה" היוונית ו"הקמפיין האירופאי לסיום המצור על עזה". על האונייה היו 48 נוסעים ואנשי צוות, רובם אירופאים. האונייה לא נשאה ציוד הומניטרי.{{הערה|שם=טירקל1}}
# "'''עזה'''" – הפליגה תחת [[דגל טורקיה|דגל]] [[טורקיה]], תופעלה על ידי [[ארגון הסיוע האסלאמי הטורקי]] (IHH). על האונייה היו 18 נוסעים ואנשי צוות, כולם טורקים. האונייה נשאה משטחי בטון וקורות מתכת.{{הערה|שם=טירקל1}}
# "'''דפני Y'''" – הפליגה תחת [[דגל קיריבטי|דגל]] [[קיריבטי]] והופעלה על ידי ארגון IHH. על האונייה היו 21 נוסעים ואנשי צוות, כולם טורקים. האונייה נשאה ציוד הומניטרי וציוד לבנייה.{{הערה|שם=טירקל1}}

==מבצע רוחות שמיים 7==
{{סכסוך צבאי
 | מערכה=[[הסגר על רצועת עזה]]
 | מלחמה=
 | תמונה=
 | תאריך התחלה=[[30 במאי]] [[2010]]
 | תאריך סיום= [[31 במאי]] [[2010]]
 | קרב לפני=
 | קרב אחרי=
 | מקום=[[הים התיכון]]
 | תוצאה=כוחות צה"ל משתלטים על אוניות המשט
 | טריטוריות=
 | עילה=ניסיון של הספינות לשבור את [[הסגר על רצועת עזה]]
 | קואורדינטות=
 | צד ראשון=[[מדינת ישראל]]
 | מפקד ראשון=
 | כוח ראשון=לוחמי [[שייטת 13]] חמושים ברובי [[פיינטבול]], [[אקדח]]ים ו[[תת מקלע]]ים מסוג [[עוזי|מיני עוזי]]{{הערה|עמוס הראל, [https://archive.today/20101025235652/http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1194996.html הרמטכ"ל גבי אשכנזי לוועדת טירקל: אין לי את המותרות של מי ששואל], 19 באוקטובר 2010}}
 | צד ראשון-אבדות=10 חיילים פצועים, מהם 2 באופן קשה
 | צד שני=ארגון [[IHH]] ותנועת [[Free Gaza]]
 | מפקד שני=
 | כוח שני=כמה עשרות פעילים פוליטיים פרו-פלסטיניים על סיפון הספינה "מאווי מרמרה", חמושים ב[[נשק קר]] וייתכן שגם ב[[נשק קל|נשק חם]]
 | צד שני-אבדות=10 הרוגים, כ-30 פצועים
 | הערות=
 | מפה={{מממו|מזרח הים התיכון}}
|שם=מבצע רוחות שמיים 7}}
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Mavi Marmara Passengers Attack IDF Soldiers with Metal Rods.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונות שפרסם [[דובר צה"ל]] בהם נראים נוסעי הספינה מכים את החיילים]]
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Mavi Marmara Passengers Throw IDF Soldier Off Ship Deck.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חייל צה"ל מושלך אל הסיפון התחתון]]
{{מצגת
|רוחב=250
|
קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Weaponry Found Aboard the Mavi Marmara (1).jpg#[[סכין|סכינים]], [[מסור]]ים ו[[כלי נשק]] חדים שנמצאו על המרמרה
קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Weaponry Used by Passengers Aboard the Mavi Marmara (2).jpg#סכינים, [[אלה (כלי נשק)|אלות]] וכלי נשק קרים שנמצאו על המרמרה
קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Weaponry Found Aboard the Mavi Marmara (4).jpg#[[רוגטקה]] ועליה כתוב "[[חזבאללה]]" שנמצאה על המרמרה
}}
בלילה שבין 30 ל-31 במאי [[2010]], עם התקדמות המשט אל עבר נמל [[עזה]], בעודו ב[[מים בין-לאומיים]] כ-190 ק"מ צפון מערבית לעזה,{{הערה|[http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/bamahana/2010/גיליון+21/0201.htm רוחות סערה], אתר דובר צה"ל}} [[צה"ל]] הוציא לפועל את "מבצע רוחות שמיים 7" להשתלטות על האוניות והבאתן לישראל.

כוחות [[חיל הים]] התקרבו אל אוניות המשט ופקדו עליהן לעצור ולא להפר את הסגר, ובמקום זאת לפנות ל[[נמל אשדוד]], שם הציוד ייפרק, ייבדק ויועבר לרצועת עזה דרך מעברי הגבול היבשתיים – בפיקוח אנשי המשט. ההצעה נענתה בשלילה ובקריאות גנאי מצד ספינות המשט.{{הערה|[http://www.youtube.com/watch?v=qKOmLP4yHb4&NR=1 Israeli Navy Addresses a Ship in the Flotilla and Offers it to Dock in the Ashdod Port], בערוץ דובר צה"ל באתר [[יוטיוב]]}}

[[חיל הים]] הזהיר כי אם לא ייענו להוראות – כוחות חיל הים ייאלצו להשתלט על הספינות. בתגובה [[הווידה עראף]], ממארגנות המשט, השיבה באריכות: "[[חיל הים הישראלי]], זהו משט החירות. אנו שישה כלי שיט ממונעים המכילים נוסעים ומטען הומניטרי בלבד שיעדם רצועת עזה. אנו לא נושאים דבר שמהווה איום על כוחותיכם החמושים. לפיכך, אין הצדקה לכל שימוש בכוח מצידכם כלפינו. המצור על עזה הוא בלתי-חוקי תחת החוק הבין-לאומי. יש לנו אישור מרשויות הנמל של עזה להיכנס. אנו חוזרים, איננו מהווים איום לכוחותיכם החמושים. אין הצדקה ל... [קטוע]... איום מצדכם כלפי אזרחים לא-חמושים." בהמשך נשמעו רעש ותשדורות אחרות, ולאחר זמן מה נשמעו קולות אשר לא הזדהו ואמרו: "שתקו, חזרו ל[[אושוויץ]]" ו"אנחנו עוזרים לערבים שהולכים נגד ארצות הברית, אל תשכחו את [[פיגועי 11 בספטמבר|11 בספטמבר]], חבר'ה."{{הערה|[http://www.youtube.com/user/idfnadesk#p/c/D367B77C57326D3E/15/9dE2StbDL_Q Unedited Radio Transmission Between Gaza Flotilla and Israeli Navy], ערוץ [[דובר צה"ל]] באתר [[יוטיוב]]; דברי התשובה של עראף החל ב-3:26, אזכור אושוויץ החל ב-2:05, אזכור פיגועי 11 בספטמבר ב-5:42}}{{הערה|{{וואלה!|יהושע בריינר עם כוחות צה"ל בים|מיוחד – כתב וואלה! עם כוחות השייטת בלב ים|1681175|1 ביוני 2010}}}} צה"ל טען כי מקור הקריאות הוא בספינות המשט. בעקבות הכחשות מצד משתתפי המשט וטענות לעריכת ההקלטה המקורית פרסם צה"ל את ההקלטה המלאה והלא ערוכה. למרות זאת, נשמעו עדיין טענות לזיוף.{{הערה|[http://www.maannews.net/eng/ViewDetails.aspx?ID=289874 Israel under fire for doctoring flotilla recordings], באתר [[סוכנות ידיעות|סוכנות הידיעות]] הפלסטינית [[מען (סוכנות ידיעות)|מען]] {{קישור שבור|17.8.2024}}}}

בעקבות זאת יצאו לוחמי [[שייטת 13]] ומספר לוחמי [[יחידת קורל]] לאוניות במטרה להשתלט עליהן ולנתבן לכיוון נמל אשדוד.{{הערה|{{ynet|שמוליק חדד ואמנון מרנדה|מרמרה באשדוד: "מורידים את האנשים בזהירות"|3896952|31 במאי 2010}}}}

===ההשתלטות על ה"מרמרה"===
ההשתלטות על 5 אוניות מתוך ה-6 שהשתתפו במשט בוצעה ללא אירועים מיוחדים, אך במהלך ההשתלטות על האונייה "מרמרה" – האונייה הגדולה במשט – התרחש עימות אלים, ובמסגרתו לדברי צה"ל גם נורתה אש חיה לעבר החיילים.{{הערה|[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=55165 "הם יורים עלינו מנשק חי!" – זעקו החיילים המופתעים] {{וידאו}}}}

על פי עדויות שפורסמו על ידי צה"ל, חלק מנוסעי האונייה "מרמרה" התכוננו והתארגנו מבעוד מועד להשתלטות הכוחות על הספינה ולעימות פיזי עם החיילים, הביאו עימם ציוד והכינו [[כלי נשק]] מאולתרים (כגון אלות, מוטות ובקבוקים שבורים) לתקוף בהם את החיילים.{{הערה|שם=שכירי חרב}}{{הערה|שם=מרמרה הכנות|1=[http://www.youtube.com/watch?v=HZlSSaPT_OU Flotilla Rioters Prepare Rods, Slingshots, Broken Bottles and Metal Objects to Attack IDF Soldiers] בערוץ [[דובר צה"ל]] באתר [[יוטיוב]]}}

ההשתלטות עצמה תועדה על ידי מצלמות באוניות ומסוקי צה"ל וכן על ידי העיתונאים ששהו על הסיפון. החיילים ירדו אל הספינה ב[[פאסט-רופ|חבל המשתלשל ממסוק]], וכבר עם ירידת החייל הראשון התנפלו עליו נוסעים והחלו להכותו. אותם נוסעים המשיכו לתקוף את החיילים, השליכו אחד מהם מה[[סיפון (אונייה)|סיפון]], ולקחו מכל הבא ליד כדי להכות בחיילים, ובכלל זה מוטות, [[שרשרת|שרשראות]] ומוטות מתכת, וכן נטלו נשק של ממש – כגון סכינים, [[רימון הלם]] ו[[בקבוק תבערה]].{{הערה|שם=תיעוד תקיפה במרמרה|1=[[דובר צה"ל]] העלה ל-[http://www.youtube.com/user/idfnadesk#p/c/D367B77C57326D3E ערוץ היוטיוב] שלו מספר סרטונים המתעדים זאת; ראו לדוגמה: [http://www.youtube.com/watch?v=gYjkLUcbJWo&NR=1 תיעוד השתלשלות החיילים הראשונים והשלכת החייל מהסיפון], [http://www.youtube.com/watch?v=bU12KW-XyZE תיעוד רימון ההלם ובקבוק התבערה]}}{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||עדויות מפורטות של קציני וחיילי צה"ל, הנחשפות לראשונה ונתמכות על ידי תיעוד רב, ממחישות את אופיה ההתקפי והברוטאלי של לחימת פעילי ה-IHH ושותפיהם על גבי ה"מרמרה"|19076|23 בינואר 2011}}}}

על פי תיעוד העיתונאים שעל גבי סיפון המרמרה וכן תחקיר צה"ל לאחר התקרית, נוסעים פירקו חיילים מנשקם ומציודם האישי וחטפו אותם לבטן האונייה.{{הערה|שם=חטיפת החיילים|{{הארץ|סוכנויות הידיעות|צלם אל-ג'זירה העיר: הפעילים לכדו ארבעה חיילים|1.1559340|3 ביוני 2010}}{{ש}}{{הארץ|שירות "הארץ"|העיתון הנפוץ בטורקיה מציג תמונות של לוחמי שייטת חבולים ומדממים|1.1559336|6 ביוני 2010}}{{ש}}{{הארץ|עמוס הראל|תחקיר השייטת: שלושה לוחמים נחטפו בזמן הפשיטה לבטן האנייה|1.1205253|4 ביוני 2010}}}} על פי דובר צה"ל, נוסעים פתחו באש חיה על החיילים, ככל הנראה מכלי הנשק שלקחו מהחיילים, ופצעו את חלקם.{{הערה|[[רון בן-ישי]], [http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3896796,00.html A brutal ambush at sea], באתר [[ynet]],{{כ}} 30 במאי 2010}}{{הערה|[http://www.youtube.com/watch?v=mFGuwUGaI9o Flotilla Passengers Fire Live Ammunition at IDF Soldiers], בערוץ [[דובר צה"ל]] באתר [[יוטיוב]]}} בדיווח ל[[ועדת החוץ והביטחון|וועדת החוץ והביטחון]]{{הערה|{{וואלה!|פנחס וולף|אשכנזי: "מתכוננים למשט אלים שייצא מלבנון"|1704373|6 ביולי 2010}}}} מסר ה[[רמטכ"ל]] [[גבי אשכנזי]] כי כאשר אחד מהחיילים הראשונים עלה על הסיפון, ירה מישהו מהנוסעים בנשק שהיה עוד קודם לכן על הסיפון, והוא נפגע בבטנו. עוד אמר כי נמצאו על הספינה קליעים ותרמילים שאינם שייכים לכלי הנשק של צה"ל. מנגד, אחד ממארגני המשט טען כי הנשק שנלקח מהחיילים נזרק לים ולא נעשה בו שימוש.{{הערה|Donald Macintytre, "[http://www.independent.co.uk/news/world/middle-east/draped-in-palestinian-flags-turkeys-martyrs-of-the-flotilla-are-laid-to-rest-1991106.html Draped in Palestinian flags, Turkey's martyrs of the flotilla are laid to rest]". The Independent, June 4, 2010|כיוון=שמאל}} בדו"ח שהגישה וועדת טירקל נקבע כי אנשי ה-IHH השתמשו בנשק חם נגד חיילי צה"ל במהלך האירועים.{{הערה|שם=טירקל}}

כ-40 דקות לאחר ההשתלטות הראשונית על הספינה, קיבלו כוחות צה"ל אישור לפתוח באש חיה.{{הערה|שם=מלמ1|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (26 במאי – 1 ביוני 2010)|18101}}}} העימות נמשך שעות והסתיים לבסוף בהשתלטות לוחמי צה"ל על האונייה ומעצר הנוסעים. בעימות נהרגו 9 מנוסעי האונייה וכ-30 נפצעו. נוסע עשירי מת במאי [[2014 בישראל|2014]], לאחר שנמצא במצב תרדמת בעקבות פציעתו.{{הערה|{{ynet||4 שנים אחרי: הרוג עשירי מתקרית המרמרה|4523096|24 במאי 2014}}}} מקרב חיילי צה"ל היו 10 פצועים (ביניהם השחקן [[דין מירושניקוב]] ששירת בשייטת 13 באותה התקופה), ושניים מתוך עשרת החיילים שנפצעו, נפצעו במצב קשה. כל הפצועים פונו ב[[מסוק]]ים ל[[בית חולים|בתי חולים]] בישראל.{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|תיעוד: כך הותקפו לוחמי השייטת בעת הפשיטה|114/335|31 במאי 2010|1|2}}}}{{הערה|[http://www.mfa.gov.il/MFA/Government/Communiques/2010/Israel_Navy_warns_flotilla_31-May-2010.htm IDF forces met with pre-planned violence when attempting to board flotilla], הודעת [[משרד החוץ]], 31 במאי 2010 {{אנגלית}}}}

לדברי הטורקים, [[נתיחה שלאחר המוות|נתיחות לאחר המוות]] שבוצעו בטורקיה הראו ששמונה מההרוגים נפגעו מ-30 [[כדור (תחמושת)|כדורים בקוטר 9 מ"מ]], חלקם מטווח קרוב. חמישה מבין ההרוגים נורו ב[[ראש]]ם. על פי אחד ה[[רופא]]ים, אחד מההרוגים נפגע מירי מטווח רחוק של כדור מסוג לא מזוהה.{{הערה|{{ynet||דיווח: 9 ההרוגים במשט נורו 30 פעם מטווח קצר|3899176|5 ביוני 2010}}}}

על פי נתוני [[המרכז למורשת המודיעין]], שמונה מבין עשרת ההרוגים זוהו עם ארגון ה-IHH או עם ארגונים איסלאמיים טורקים. על פי עדויות שונות, חלקם הביעו לפני המשט את רצונם למות כ[[שהיד]]ים. לא נמצאו פעילי ארגוני זכויות אדם בין ההרוגים. נתונים דומים נחשפו גם בקרב הפצועים.{{הערה|שם=מלמ2}}

===לאחר ההשתלטות על האוניות===
לאחר שצה"ל השלים את ההשתלטות על 6 אוניות המשט ואלו כוונו אל עבר נמל אשדוד, צה"ל החל בפריקת המטען שנשאו האוניות ויועד לרצועה.

הנוסעים הובלו ל[[כלא באר שבע#בית סוהר אלה|בית סוהר אלה]] ב[[באר שבע]] ושם נחקרו. אלו מהם שהיו בעלי אזרחות זרה גורשו למדינות מוצאם תוך ימים ספורים, במקביל ללחץ ממדינות שונות, ובראשן טורקיה, לשחררם בהקדם.{{הערה|שם=גירוש הנוסעים|{{הארץ|פאדי עיאדאת|כמעט כל משתתפי המשט הושבו לארצותיהם|1.1204904|2 ביוני 2010}}}} הגירוש בוצע תחת פיקוח נציגי מדינות המוצא של הנוסעים, אשר וידאו כי לא אונה להם רע במהלך המעצר. על הפצועים השגיח [[הסהר האדום]] הטורקי.{{הערה|שם=גירוש הנוסעים}} לפי דיווח באל-ג'זירה, ישראל השתמשה בשניים מעצורי המשט כקלפי מיקוח נגד משט נוסף שיצא בחודש יולי מיוון.{{הערה|{{וואלה!|יהושע בריינר וניר יהב|ברק למארגני המשט: התלוו לספינות חיל הים|1705845|11 ביולי 2010}}}}

==תגובות לתקרית==
=== תגובות בישראל ===
==== הממשלה והכנסת ====
[[ראש ממשלת ישראל]], [[בנימין נתניהו]], שהיה ב[[קנדה]] והיה צפוי להיפגש עם [[ברק אובמה|אובמה]], קטע את נסיעתו כדי לשוב לישראל.{{הערה|{{הארץ|נטשה מוזגוביה, ברק רביד, (ארה"ב)|המשט לעזה {{!}} נשיא ארצות הברית, ברק אובמה: חשוב ללמוד את העובדות סביב האירועים הטראגיים|1.1559334|31 במאי 2010}}}} רה"מ אמר בנאום: "אם לא נעצור את הספינות נקבל נמל [[איראן|איראני]] בעזה, איום ממשי על [[תפיסת הביטחון של ישראל|ביטחון ישראל]] ואף על מדינות נוספות ב[[אירופה]]. לכן נאלצנו לבדוק כל ספינה המיועדת לעזה, כבמקרה הזה. כזכור, הצענו למארגני המשט לקחת את המטען ולהעביר אותו לתושבי הרצועה לאחר [[בידוק ביטחוני]] – אך הצעתנו נדחתה על הסף".{{הערה|דובר צה"ל, [http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/10/06/0302.htm משתתף המשט: רוצה להיות שאהיד]{{ש}}[http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=16036&cid=793 ראש הממשלה מר בנימין נתניהו: אם לא נעצור את הספינות, יקום נמל איראני בעזה]}} ב-3 ביוני, על רקע דרישה אמריקנית להרחבת מעבר הסחורות האזרחיות לרצועת עזה, אמר נתניהו שישקול להתיר השתתפות של גורמים בין-לאומיים בפיקוח על הסגר הימי.{{הערה|{{הארץ|אלוף בן, ברק רביד, נטשה מוזגוביה|רה"מ בנימין נתניהו מוכן לבחון הקלות בסגר הימי על עזה|1.1205184|3 ביוני 2010}}}}

שר הביטחון [[אהוד ברק]] הביע צער על מות המפגינים, והטיל את האחריות כולה על מארגני המשט ובמיוחד על אלו שלדבריו "התכוונו לתקוף ואף להרוג את החיילים במבצע ההשתלטות". סגן [[שר החוץ של ישראל]], [[דני אילון]], אמר כי אפשר שמאחורי המשט עמדה [[איראן]] המעוניינת להסיט את תשומת הלב העולמית ממנה.{{הערה|{{ערוץ7|[[שלמה פיוטרקובסקי (עיתונאי)|שלמה פיוטרקובסקי]]|איילון למנהיגים יהודים: המשט – מזימה אירנית|205083|1 ביוני 2010}}}} [[יו"ר האופוזיציה]] [[ציפי לבני]], ואיתה חברי כנסת נוספים מהאופוזיציה, תמכו בצה"ל ובהחלטת הממשלה לעצור את המשט. הם אף התגייסו למהלך ההסברה הישראלי.
חברי הכנסת מהמפלגות הערביות ומ[[חד"ש]] גינו את הפעולה הצבאית והביעו צער על מות המפגינים.

==== צה"ל וכוחות הביטחון ====
הרמטכ"ל [[גבי אשכנזי]] אמר כי לאור האירועים אין שום קשר בין המשט לבין מסע של פעילי שלום או סיוע הומניטרי, וכי התחוללה שם אלימות קיצונית, שתוכננה מראש, מרגע עליית החיילים על הספינה.{{הערה|שם=מלמ1}}

מפקד חיל הים, [[אלי מרום]], אמר שהחיילים נקטו באומץ לב ובנחישות תוך כדי איפוק רב מצידם אל מול האלימות הקשה שהופעלה נגדם, והתוצאה הייתה יכולה להיות חמורה בהרבה אילו נהגו אחרת.

[[ראש המוסד]] [[מאיר דגן]] העריך כי טורקיה מבקשת לצבור כוח בין-לאומי באמצעות חבירה לאיראן ולגורמים מוסלמים אחרים.{{הערה|{{וואלה!|פנחס וולף|ראש המוסד: "טורקיה ואירן כרתו נגדנו ברית"|1681615|1 ביוני 2010}}}}

==== הציבור ====
[[קובץ:Tel Aviv university students support Israel against Gaza Flotilla.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפגנת תמיכה של סטודנטים במדיניות ישראל ב[[אוניברסיטת תל אביב]]]]
[[ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל]] הכריזה על שביתה כללית ביום שלאחר מכן. בערב שלאחר הפעולה התקיימו מספר הפגנות ברחבי הארץ נגד פעולת [[צה"ל]]. בהפגנה ב[[אום אל-פחם]] השתתפו כ-5,000 בני-אדם, בהפגנה ב[[תל אביב]] השתתפו כ-1,000 בני אדם וב[[חיפה]] וב[[ירושלים]] הפגינו מאות.{{הערה|{{nrg|כתבי nrg מעריב|המחאה נגד סיכול המשט: מפת ההפגנות|114/431|31 במאי 2010|1|2}}}} לעומתם הפגינו 1,500{{הערה|{{mako|חדשות 2|מפגינים בת"א: "ארדואן {{=}} בן לאדן"|105165d58efe821004|news-israel/local|31 במאי 2010}} {{וידאו}}}} מול השגרירות הטורקית,{{הערה|{{ynet|יעל ברנובסקי|מאות מול שגרירות טורקיה בת"א: ארדואן פשיסט|3897012|31 במאי 2010}}}} במחאה על המדיניות שמוביל ראש ממשלת [[טורקיה]], [[רג'פ טאיפ ארדואן]], והשוו אותו ל[[נשיא איראן]], [[מחמוד אחמדינז'אד]].{{הערה|{{ynet||הפגנות: השמאל נגד התקרית, הימין נגד טורקיה|3896633|31 במאי 2010}}}}

הפגנות תמיכה בצה"ל ולוחמיו היו ב[[אוניברסיטאות בישראל|אוניברסיטאות]] ובעשרות יישובים.{{הערה|{{ישראל היום|יורי ילון, דניאל סיריוטי, אפרת פורשר וגדי גולן|התומכים והמוחים|6792|2 ביוני 2010}}{{ש}}[http://www.local.co.il/haifa/70790/article.htm הסתבכות בלב הים: הפגנת תמיכה בחיילי צה"ל בקריות], חיפה לוקל{{ש}}{{וואלה!||אלפים הפגינו בתל אביב בעד ונגד פעילות צה"ל|1681223|31 במאי 2010}}}}

ב[[אילת]] התקיים משט תגובה לאות הזדהות והצדעה לחיילי צה"ל.{{הערה|{{ynet|עזרא ארבלי|משט תגובה באילת: לא להתנצל על הגנה עצמית|3898193|2 ביוני 2010}}}} כמו כן, ארגון [[זק"א]] ערך יחד עם לוחמי שייטת 13 משט תמיכה והזדהות עם חיל הים בחופי מרכז הארץ, שבו השתתפו [[אופנוע ים|אופנועי ים]] וסירות מנוע של מתנדבי 'יחידת ספיר' של זק"א, ועשרות כלי שיט אזרחים שהצטרפו למשט.{{הערה|{{נענע10|חדשות nana10|ארגון זק"א הוביל משט תמיכה בצה"ל|723123|4 ביוני 2010||news}}}}{{הערה|{{nrg|נתיב נחמני|תגובה הולמת: משט כחול-לבן נצפה בחופים|116/329|4 ביוני 2010|1|2}}}}

==== ביקורת על ניהול המבצע ====
בנוסף לביקורת ברמה האסטרטגית, על עצם ההחלטה לעצור את המשט,{{הערה|{{הארץ|[[עמוס עוז]]|על גבולותיו של השימוש בכוח|1.1204844|2 ביוני 2010}}}} נשמעה בישראל ביקורת על הדרך שבה נוהל המבצע. עם מותחי הביקורת נמנו אישי ציבור ועיתונאים, דוגמת [[יחזקאל דרור]],{{הערה|{{הארץ|יחזקאל דרור|פרימיטיביות ועונשה|1.1204715|2 ביוני 2010}}}} [[אמנון רובינשטיין]], [[ראובן פדהצור]]{{הערה|{{הארץ|ראובן פדהצור|כישלון מכל זווית אפשרית|1.1204521|1 ביוני 2010}}}} ו[[גדי סוקניק]]. אחדים מנושאי הביקורת:
* ביקורת על כך שהמבצע התבצע במים בין-לאומיים ולא במים הטריטוריאליים של ישראל. על פי המשפטן [[אביעד הכהן]] מדינה רשאית להגן על עצמה רק בגבולות המים הטריטוריאליים שלה. במים הבין-לאומיים מעמדה של ספינה היא כשל אי צף, והיא נהנית מחסינות כמעט בלתי מוגבלת. הנימוק היחיד שישראל יכולה להיעזר בו הוא "[[הגנה עצמית]]", בדומה לתפיסת אוניית [[קארין איי]], והוכחה כי אנשי הספינה סייעו ל[[חמאס]] להפעיל טרור כנגד ישראל, דבר ש[[נטל ההוכחה]] בו לא פשוט.{{הערה|ישראל היום עמ' 23, אתגר משפטי לא פשוט, 1 ביוני 2010}} לעומתו המשפטן [[אלן דרשוביץ]] אמר שאף כי ספק אם ישראל נהגה נכון, בייחוד לנוכח הזמן הרב שהיה לה כדי להתכונן, צדקה ישראל כאשר עצרה את הספינות במים הבין-לאומיים, אם המארגנים הודו בכך שכוונתם להיכנס לאזור החוף של עזה, ומדינות מערביות אחרות נקטו בעבר בצעדים דומים.{{הערה|אלן דרשוביץ, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/114/653.html?hp=1&loc=30&tmp=6624 תקרית המשט: שיפוט מהיר], באתר nrg}} גם המשפטנית פרופ' [[רות לפידות]] – מומחית בתחום המשפט הבין-לאומי – הצדיקה את פעילותה של ישראל, ואמרה כי על פי [[אמנות האג|אמנת האג]] והמשפט הבין-לאומי, בזמן שיש סכסוך צבאי בין מדינות, מדינה יכולה לעצור ספינות שמסייעות לאויביה במים בין-לאומיים.{{הערה|מקור ראשון, 11 ביוני 2010, שבת}} [[דני יתום]] העלה את החשש כי אם ההשתלטות הייתה מתרחשת קרוב לחוף, סירות דייגים עזתיות היו משייטות בין הספינות ומפריעות לה.
* ביקורת על היעדר מודיעין כי בספינה יש פעילים רבים שנערכים להילחם באלימות ובעזרת סכינים, אלות, רוגטקות וכדומה, בחיילים. בהיעדר מודיעין, החיילים נפלו למלכודת שלא היו מוכנים לה, ולא נותרה להם ברירה אלא לירות אש חיה כדי להגן על עצמם.
* ביקורת על ההערכות הצבאית והטקטיקות של ההשתלטות שהביאו למספר רב של נפגעים (מדוע לא השביתו את המנוע של הספינה הבעייתית במקום להשתלט עליה, או מדוע לא השתמשו בשוקר חשמלי, [[רימון גז|רימוני גז]] או בזרנוקים לפני ההשתלטות). על חלק משאלות אלו ענו נציגי כוחות הביטחון. כך למשל הם לא רצו להשבית את הספינה כדי שלא לגרום לאסון הומניטרי עליה, כיוון שגרירת ספינה בגודלה עשוי לארוך זמן רב תוך התדלדלות האספקה עליה. בתגובה לשאלה לגבי שימוש ברימוני גז, הציגו תמונות ממצלמות האבטחה של האונייה שבהם נראים פעילים מתכוננים לבואם של החיילים, בין היתר בחבישת מסכות גז.{{הערה|שם=מרמרה הכנות}}
* ביקורת על ההתנהלות התקשורתית הלוקה בחסר של צה"ל (ששחרר חומרים שמעידים על גרסתו רק בסוף היום, ולא דיווח אף בסוף היום כמה הרוגים היו, ומה עלה בגורלו של השייח [[ראאד סלאח]]), ועל ההתנהלות התקשורתית הלוקה בחסר של משרד החוץ והממשלה, שלא התראיינו לגורמים זרים, והשאירו את הזירה הציבורית לגורמים שעוינים את ישראל.
* ביקורת על העובדה שהמבצע ואופיו לא נדון ולא אושר על ידי הקבינט הביטחוני, אלא רק בפורום "[[המטבח|השביעייה]]".

==== פסיקת בג"ץ ====
לאחר המשט הוגשו שלוש עתירות ל[[בג"ץ]] על ידי פעילי שמאל וארגוני שמאל וכן על ידי רשת [[אל-ג'זירה]], בעיקר בדרישה לשחרר את העצורים מהמשט. לפני הדיון בעתירות החליטה הממשלה כי כל משתתפי המשט הזרים ישוחררו ויוכלו לשוב לארצותיהם. בתגובה לכך הוגשו שלוש עתירות על ידי פעילי ימין וארגוני ימין, שדרשו שלא לשחררם. בג"ץ דחה את כל העתירות, בקובעו שהעתירות משמאל התייתרו ברובן, ואשר לעתירות מימין קבע:
:"[[היועץ המשפטי לממשלה]] ציין כי נועץ בכל הגורמים הממשלתיים הקשורים להיבטים מדיניים אלה, ולאחר שהביא בחשבון את העובדה כי נהרגו תשעה ממשתתפי המשט ונפצעו כמה עשרות, הגיע למסקנה כי האינטרסים הציבוריים, המדיניים והביטחוניים גוברים על האינטרסים של האכיפה הפלילית. לא מצאנו בהחלטה זו, אשר נומקה כאמור, ובשיקולים שעמדו ביסודה, עילה להתערבותנו."{{הערה|שם=בג"ץ|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\10/930/041/n03&fileName=10041930.n03&type=4 פסק-דין בתיק בג"ץ 4193/10]}}
בעתירה הראשונה (מבין השלוש) משמאל, שהוגשה עוד בבוקר עצירת המשט על ידי ארבעה עורכי דין, נטען גם שמעשי המדינה היו בלתי חוקיים. בג"ץ מתח ביקורת על הלשון שבה נוסחה העתירה (העותרים חזרו בהם מסגנון העתירה במהלך הדיון), בקובעו על עתירה זו:
:"ניכר בעתירה שהוגשה בחיפזון, וכי אף על פי שהעותרים לא ידעו דבר על המתרחש, ללא היסוס מיהרו להטיל דופי חמור ביותר בפעילות כוחות צה"ל, תוך שימוש בלשון חריפה ובוטה שלא היה לה מקום. על אף האמור, כיוון שהסעד המבוקש היה שחרור עצורים, לא נדחתה העתירה על הסף באותו שלב, אלא נתבקשה תגובת המדינה עד ליום המחרת."{{הערה|שם=בג"ץ}}
בג"ץ לא עסק בשאלות העובדתיות או בחוקיות הסגר הימי, אלא התמקד בשאלת העצורים מהמשט:
:"יצוין כי בשל אופיו של ההליך שקיימנו, ביקשנו שלא לעסוק כלל בטענות הנוגעות לחוקיות הסגר הימי ואף לא בהתרחשות העובדתית באותו אירוע קשה, אשר מלוא פרטיו לא נפרשו בפנינו."{{הערה|שם=בג"ץ}}

=== תגובות בעולם ===
[[קובץ:Gaza flotilla clash demonstration in Belfast 1.jpg|ממוזער|הפגנה ב[[בלפסט]] כנגד ישראל בשל תקרית המשט]]
תקרית האש הכתה גלים ברחבי העולם, וה[[תקשורת]] העולמית דיווחה על כך בהרחבה. המבצע עצמו אירע לפנות בוקר, וכבר בחדשות הבוקר ב[[אירופה]], בישראל ו[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] נפוצו דיווחים רבים בנושא. ב[[ארצות הברית]] ובמדינות אחרות ב[[אזור זמן|אזורי זמן]] שבהם הייתה שעת לילה מאוחרת, הסיקור התקשורתי המוגבר החל רק מאוחר יותר.

על הסיקור הקלה הימצאות עיתונאים זרים על סיפון האונייה שבה אירע הקרב, ועל ה[[ספינת טילים|סטי"לים]] הישראליים. אלו העבירו דיווחים לכלי התקשורת השונים ברחבי העולם.

===תגובות מדינות וארגונים===
מרבית המדינות גינו את ישראל בשל הפעולה. [[נשיא צרפת]], [[ניקולא סרקוזי]], אמר כי "דבר לא יוכל להצדיק את השימוש באלימות כזאת, שאותה אנו מגנים" ומספר ראשי מדינות ושרי חוץ אירופים קראו לחקירות מקיפות.{{הערה|{{הארץ|ברק רביד, סוכנויות הידיעות|המשט לעזה {{!}} ארצות הברית: מצטערים על אובדן החיים בפעולה|1.1559335|31 במאי 2010}}}}

[[ארצות הברית]] הגיבה באופן מאופק יותר. [[נשיא ארצות הברית]], [[ברק אובמה]], הביע צער על אובדן החיים ואמר כי ישנה "חשיבות בלמידת כל העובדות והנסיבות סביב האירועים הטראגיים של הבוקר". הסנטור הרפובליקני [[ג'ון מקיין]] הביע תמיכה בישראל וקישר בין המשט לעזה ליחס של ארצות הברית כלפי ישראל. לדבריו, "זה צעד נוסף בשרשרת אירועים חסרי מזל שהחלו בדרישה של הנשיא אובמה להקפאת הבנייה ב[[ירושלים]] כתנאי מוקדם לשיחות שלום".{{הערה|[[בועז ביסמוט]], [http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/LandingPage/LandingPage.aspx?href=SVRELzIwMTAvMDYvMDQ.&pageno=NQ..&entity=QXIwMDUwMw..&view=ZW50aXR5 "חיילי צה"ל פעלו מהגנה עצמית"], באתר [[ישראל היום]]}}[[קובץ:ShipToGazaSupport2010-2.jpg|ממוזער|הפגנה ב[[סטוקהולם]] בעד הסרת ההסגר מעל עזה|ימין]]בעולם ה[[ערבי]] וה[[אסלאם|מוסלמי]] התגובות היו חריפות עוד יותר, וטורקיה הובילה את הקו החריף ביותר. ב[[ירדן]] מחו רבים נגד התקרית. [[נור, מלכת ירדן|המלכה נור]], אלמנתו של המלך חוסיין, כתבה "הגיע הזמן שהישראלים יבחרו בין חיים במדינה פורעת חוק בין-לאומי ופגיעה הומניטרית לבין התחייבות לעתיד של שלום". מלכת ירדן הנוכחית, [[ראניה, מלכת ירדן|המלכה ראניה]], כתבה: "המומה מרצח האזרחים באונייה השטה במים בין-לאומיים... כל אונייה המנסה לשבור את המצור הימי על עזה נושאת עימה תקווה לאזרחי עזה". [[מצרים]] זימנה את השגריר הישראלי לשיחת נזיפה, פתחה את [[מעבר רפיח]] בצידה, שהתקיים מאז 2007, ואפשרה מעבר של ציוד הומניטרי ורפואי.{{הערה|{{הארץ|[[אבי יששכרוף]], סוכנויות הידיעות|המשט לעזה {{!}} נשיא מצרים, חוסני מובארק, הורה לפתוח את מעבר רפיח עד להודעה חדשה|1.1204587|1 ביוני 2010}}}} [[ניקרגואה]] הודיעה על ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, בשל פעולת צה"ל.{{הערה|{{ynet||בגלל המשט: ניקרגואה מנתקת היחסים עם ישראל|3897763|2 ביוני 2010}}}} [[דרום אפריקה]] הודיעה על החזרת השגריר להתייעצות והצטרפה בכך ל[[אקוודור]] שעשתה מהלך דומה.{{הערה|[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=722907 בעקבות אירועי המשט: דרום אפריקה מחזירה את השגריר להתייעצות], באתר נענע10 {{קישור שבור|17.8.2024}}}} מספר ימים לאחר האירוע, [[וייטנאם]] דחתה את ביקורו של [[שמעון פרס]] [[נשיא מדינת ישראל]] שם.{{הערה|{{ynet||בגלל המשט: וייטנאם דחתה ביקור של הנשיא פרס|3899243|5 ביוני 2010}}}}

לאחר דיון לילי ארוך גינתה [[מועצת הביטחון של האו"ם]] את פעולותיה של ישראל נגד המשט לעזה ואת הרג האזרחים. היא קראה לקיים בעניין חקירה מיידית, בלתי תלויה, אמינה ושקופה, ולשחרר באופן מיידי את האוניות ואת האזרחים שעצורים בישראל.{{הערה|{{וואלה!|טליה שחר ופנחס וולף|האו"ם לישראל: שחררו מיד את האוניות והעצורים|1681359|1 ביוני 2010}}}} יומיים לאחר המשט החליטה המועצה לזכויות האדם של האו"ם לשלוח ועדה בין-לאומית לחקירת האירועים.

מנגד, נשיא הסנאט ה[[צ'כיה|צ'כי]], ד"ר פז'מיסל סובוטקה, אמר כי "המשט היה פרובוקציה מתוכננת שנועדה לגרור את ישראל למלכודת", וכי "רבים בקהילה האירופית סבורים כמוני, אולם חוששים להביע עמדתם בגלוי".{{הערה|אריק בנדר, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/115/283.html?hp=1&loc=3&tmp=5291 תמיכה צ'כית: "המשט פרובוקציה מתוכננת"], באתר [[nrg]],{{כ}} 2 ביוני 2010}} גם [[סגן נשיא ארצות הברית]] [[ג'ו ביידן]] הצדיק לחלוטין את ישראל, ואמר כי "לישראל יש זכות לדעת מה נכנס לעזה".
[[ממשלת איטליה]] תמכה לחלוטין בתגובת ישראל ואף גינתה את המשט וטענה כי הוא מסייע לגורמי טרור שונים להילחם בישראל ובכל העולם המתוקן.{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/115/760.html?hp=1&loc=4&tmp=4341 ביידן: "לישראל יש זכות לדעת מה נכנס לעזה"], באתר [[nrg]]}}

בכירי החמאס ובהם [[ח'אלד משעל]] הציגו את אירועי המשט כחלק מהמאבק בקיומה של מדינת ישראל הכולל את שלילת הלגיטימיות שלה בעיני העולם.{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||בכירי חמאס, ובפרט ח'אלד משעל, חושפים בהתבטאויותיהם בערבית שאיפתם להשתמש באירועי המשט כנדבך חשוב במערכה להסרת הלגיטימיות מעל לקיומה של מדינת ישראל ולחיסולה, תוך מחויבות לג'האד|18071|11 ביולי 2010}}}}

===תגובות הציבור===
[[קובץ:Ship to Gaza by Latuff.gif|שמאל|ממוזער|250px|[[קריקטורה]] אנטישמית המתארת את המשט לעזה]]
בערים רבות ברחבי העולם נערכו הפגנות המוניות נגד ישראל. בין היתר התקיימו הפגנות ב[[פריז]], ב[[לונדון]], ב[[דבלין]], ב[[ברלין]], ב[[אתונה]], ב[[סידני]], ב[[מלבורן]] וב[[קהיר]]. המפגינים גינו את התנהלות ישראל בפרשה וקראו להסרת הסגר מעל רצועת עזה.{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|הפגנות נמשכות בעולם: "סולידריות זה לא טרור"|3899349|5 ביוני 2010}} {{ש}} {{ynet|סוכנויות הידיעות|אפקט המשט נמשך: מחאה מאירופה ועד אפריקה|3899106|4 ביוני 2010}}}}

===תגובות אמנים===
לאחר אירוע המשט נוצר גל ביטולים של אנשי תרבות ו[[אמן (אמנות)|אמנים]] שהגעתם ארצה הייתה מתוכננת לתאריכים שאינם רחוקים מזמן המשט. אמנים רבים ביטלו את הגעתם. חלקם הצהירו על סיבה [[פוליטיקה|פוליטית]] ברורה לביטול ההופעה שקשורה במשט, וחלקם סיפקו הסברים שונים ולעיתים מעורפלים לביטול.
מספר אמנים אף טענו שביטלו את הגעתם עקב איומים ולחצים רבים שהופעלו עליהם מארגונים פוליטיים שונים.
בין הביטולים השונים: הופעותיו של [[אלביס קוסטלו]], שתוכננו ב[[קיסריה]] ופתחו את רצף הביטולים; הופעות להקת [[ארכייב]], שתוכננו בסוף יולי; הופעות של ה[[פיקסיז]] ולהקות נוספות שהיו אמורות להגיע במסגרת [[פסטיבל פיק. ניק]] והודיעו על ביטול ימים ספורים לפני מועד המופע.

=== השפעה על יחסי טורקיה–ישראל ===
{{הפניה לערך מורחב|יחסי טורקיה–ישראל}}
[[קובץ:2flagsman-Taksim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפגין טורקי ב[[איסטנבול]] מוחה כנגד ישראל]]
בעקבות הריגת תשעה אזרחים טורקיים במהלך ההשתלטות על הספינות, נוצר המשבר הדיפלומטי החמור ביותר, מאז כינון ה'''[[יחסי טורקיה–ישראל|יחסים בין ישראל לטורקיה]]'''. [[טורקיה]], שממנה יצא המשט והמדינה שממנה היה מספר הנוסעים הרב ביותר, החזירה את [[שגריר]]ה מ[[תל אביב]] ל[[אנקרה]], בוטלו משחקי ידידות בין שתי המדינות,{{הערה|{{הארץ|סוכנויות הידיעות|המשט לעזה {{!}} ראש ממשלת טורקיה ארדואן: פעולת ישראל היא טרור מטעם מדינה|1.1559337|31 במאי 2010}}}} וברחובות עריה התקיימו הפגנות רבות.

צמרת ההנהגה הטורקית התבטאה באופן חריף ביותר כלפי ישראל, וניסתה במישור הבין-לאומי ליזום שורת החלטות שיפגעו בישראל, הן בקריאה לכינוס מועצת הביטחון ונאט"ו, והן בכינוסה של המועצה לזכויות אדם של האו"ם וההחלטה להקים ועדת חקירה. שר החוץ של טורקיה כינה את פעולותיה של ישראל "רצח על ידי מדינה".{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/2/hi/middle_east/10200351.stm UN members decry Israeli raid on Gaza aid flotilla], באתר BBC}} ארדואן הוביל את הטון כאשר הצהיר שישראל עשתה טעות היסטורית ואיים כי אם ישראל תמשיך בדרכה היא תאבד את הידידה הטובה ביותר שלה באזור. ברחוב הטורקי הורגשו גלי שנאה כלפי ישראל וישראלים.{{הערה|[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=722996 עיתונאי ישראלי בים של שנאה: הצצה לזעם בטורקיה], באתר נענע10 {{וידאו}} {{קישור שבור|17.8.2024}}}} משפחות הדיפלומטים הישראלים הוברחו לישראל, ועל השגרירות הישראלית הושמה שמירה טורקית כבדה, כדי למנוע מהציבור לפגוע בשגריר שהסתגר בבניין.

[[נשיא טורקיה]] [[עבדאללה גול]] הצהיר כי "היחסים לעולם לא יהיו כבעבר". שר האנרגיה הטורקי טאנר יילדיז הודיע על השהיית פרויקטים של אנרגיה בין שתי המדינות, עד שהיחסים בין שתי המדינות יחזרו להיות נורמליים.{{הערה|{{כלכליסט|שהם לוי|טורקיה מקפיאה את כל הפרוייקטים בתחום התשתיות והאנרגיה עם ישראל|3406775|3 ביוני 2010}}}}

בעקבות האירועים פרסם [[המטה ללוחמה בטרור]] [[אזהרת מסע]] לטורקיה בדרגה 4.{{הערה|[http://www.nsc.gov.il/NSCWeb/Templates/Country.aspx?countryId=79 אתר המלל]}} חברות התעופה צמצמו את מספר הטיסות בקווים ל[[אנטליה]] ו[[מרמריס]],{{הערה|{{מסע אחר||בוטלו כל הטיסות ליעדי התיירות בטורקיה|4797}}}} וחברת [[אל על]] הקפיאה תוכנית להפעלת קו תעופה חדש ל[[איסטנבול]].{{הערה|ענת שיחור-אהרונסון, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/114/419.html?hp=16&loc=9&tmp=181 אם שטים לא טסים: אל על מקפיאה את הקו לאיסטנבול], באתר [[nrg]]}} חברות הספנות הישראליות הסיטו את מסלולן של אוניות נוסעים מנמלי טורקיה לנמלי [[קפריסין]] ו[[יוון]].{{הערה|שם=דהמרקר|דהמרקר, 1 ביוני 2010, עמוד 4}} התקבלו דיווחים על ביטול חופשות מתוכננות בטורקיה מצד ישראלים,{{הערה|שם=דהמרקר}} וכן היו ביטולי כרטיסי טיסה לטיסות שהיו מיועדות לעבור דרך טורקיה. אנשי עסקים ישראליים החליטו לעזוב את טורקיה עד יעבור זעם.{{הערה|אחיקם משה דוד, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/115/711.html הבריחה מטורקיה – גם אנשי עסקים עוזבים], באתר nrg,{{כ}} 3 ביוני 2010}}
העוינות לטורקיה התבטאה גם בהפגנות, כולל הפגנה בת כ-2,000 איש מול שגרירות טורקיה בתל אביב שבה נשרף [[דגל טורקיה]],{{הערה|{{nrg|יובל גורן|הפגנה מול שגרירות טורקיה: "כולנו צה"ל"|116/067|3 ביוני 2010|1|2}}}} ובהשחתת [[מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע|האנדרטה לחללי טורקיה במלחמת העולם הראשונה]] בבאר שבע.{{הערה|אורי בינדר, [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/116/244.html?hp=1&loc=1&tmp=9251 הושחתה אנדרטה לזכר החייל הטורקי בבאר שבע], באתר nrg,{{כ}} 4 ביוני 2010}}

גם תחום ה[[אינטרנט]] הושפע מהמשבר. כאלף אתרים ישראליים אזרחיים נפרצו והושחתו, ובתגובה נפרצו והושחתו גם אתרי ממשל טורקיים.{{הערה|{{TheMarker|גיא גרימלנד|כ-1,000 אתרים ישראלים הותקפו; האקרים ישראלים הגיבו בפריצת אתרים של הממשל הטורקי|0000017f-ef7f-d8a1-a5ff-ffff15690000|3 ביוני 2010}}}}

ב-17 ביוני 2010 דווח בעיתונות כי ממשלת טורקיה הקפיאה את כל ההסכמים הביטחוניים עם ישראל. מדובר בעסקאות בשווי של למעלה מ-8 מיליארד דולר, ובהן רכישת 1,000 [[טנק מרכבה סימן 3|טנקי מרכבה סימן 3]], שדרוג עשרות רבות של מטוסי פנטום, ורכישת טילי אוויר-אוויר. במקביל הזהירה טורקיה את ישראל מחרם מסחרי עליה.{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|טורקיה הקפיאה כל ההסכמים הבטחוניים עם ישראל – בשווי מיליארדי דולרים|0000017f-da75-d718-a5ff-faf5a84d0000|17 ביוני 2010}}}}

ב-2011 הודיעה ישראל כי לא תתנצל בפני טורקיה על אירועי המשט,{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|נתניהו לקלינטון: לא נתנצל בפני הטורקים|4110110|17 באוגוסט 2011}}}} אך במרץ 2013, בעקבות שכנוע אישי של נשיא ארצות הברית [[ברק אובמה]] בביקורו בישראל, חזרה בה והתנצלה. ההתנצלות הובלטה באופן משמעותי בטורקיה, ותפסה כותרות באמצעי התקשורת השונים. בנוסף פורסמו מודעות ענק בשלטי חוצות, המבליטות את "ניצחונו" של ארדואן על נתניהו.{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|פיוס ישראלי-טורקי: נתניהו התנצל בפני ארדואן|4360001|22 במרץ 2013}}}}{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|שלטים באנקרה: "ישראל התנצלה, תודה ארדואן"|4360877|26 במרץ 2013}}}}

ביוני 2016 הכריזו ישראל וטורקיה על הסכם פיוס ביניהן, שבמסגרתו תשלם ישראל פיצוי של 20 מיליון דולר לנוסעי המרמרה.{{הערה|{{וואלה!|אמיר תיבון ודב גיל-הר|ישראל וטורקיה הכריזו על הסכם הפיוס; נתניהו: "הסגר על עזה יישמר"|2973910|27 ביוני 2016}}}} בתמורה הופסקו ההליכים המשפטיים בטורקיה נגד קציני צה"ל. כמו כן מינו שתי המדינות שגרירים זו אצל זו ([[איתן נאה]] ו[[כמאל אוקם]]), לראשונה מאז פרוץ המשבר.

==גורל המטען והספינות==
[[קובץ:Mavimavimasmav2706i.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המאווי מרמרה עוגנת ב[[נמל חיפה]] לאחר שהופשטה מהכרזות ומהדגלים שנתלו עליה, 27 ביוני 2010]]
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Military Camouflage Discovered Amidst Flotilla Aid (1).jpg|ממוזער|250px|ציוד [[הסוואה|הסוואה צבאית]] שנמצא על הספינות]]
ספינות המשט נשאו על סיפונן ציוד ומטען אשר ביקשו להעביר לרצועה. עוד בטרם המבצע הודיעה ישראל כי תהיה מוכנה להעביר את הציוד לאחר בדיקה כי אין בו דבר המסוגל לשמש את תשתית הטרור ברצועה, אך רק אם יעבור דרך מסופי המעבר המוסדרים לרצועה, ולא דרך הים בספינות המשט.

מארגני המשט סירבו להצעת צה"ל, עד אשר זה השתלט על הספינות בכוח. לאחר שהספינות עגנו בנמל אשדוד צה"ל פרק תכולתן ובדק אותה. הציוד כלל בגדים, שמיכות, מזרנים, מושבי בטיחות וילקוטים לילדים, [[מכשיר רנטגן|מכשירי רנטגן]], [[כיסא גלגלים|כיסאות גלגלים]] רגילים וממונעים, תחבושות, מיטות בתי חולים ותרופות, חלקן פגות-תוקף. בנוסף נתגלו על הספינות ציוד [[הסוואה]], שלהערכת צה"ל יועד לחמאס,{{הערה|שם=דובר צה"ל פירוט ציוד}} חומרי בנייה,{{הערה|שם=ynet העברת ציוד}} מבנים יבילים וצינורות ברזל.{{הערה|שם=nrg העברת ציוד}}

על פי גורמי משרד הביטחון שהופקדו על הפריקה, המטען הועמס בחלקו שלא כהלכה על גבי הספינות, ועל כן חלקו נפגם ופריקתו נתקלה בסחבת.{{הערה|שם=ynet העברת ציוד}} צה"ל ניסה להעביר מספר פעמים חלק מהמטען דרך מעבר [[כרם שלום]],{{הערה|שם=nrg העברת ציוד}}{{הערה|שם=ynet העברת ציוד}} אך ארגון חמאס סירב לקבל את הציוד{{הערה|{{ynet|אמנון מרנדה|גורמי ביטחון: חמאס מונע את הכנסת הסיוע לעזה|3898121,00|2 ביוני 2010}} {{קישור שבור|17.8.2024}}}} והתנה זאת בשחרור כל עצורי המשט ובהכנסת הסיוע כולו.{{הערה|Harriet Sherwood, "[http://www.guardian.co.uk/world/2010/jun/03/hamas-flotilla-aid-israel Hamas refuses flotilla aid delivered by Israel]," The Guardian, June 3, 2010|כיוון=שמאל}} על אף שבאותה העת כבר הורו ואישרו את שחרור עצורי המשט,{{הערה|שם=בג"ץ}} התמיד חמאס בסירובו. הציוד המתין אפוא במחנה [[צריפין]] עד שחמאס יסכים לקבלו.{{הערה|שם=ynet העברת ציוד}}

הספינות עצמן הועברו ל[[נמל חיפה]] ועגנו שם, עד ששוחררו לידי נציגים טורקים רשמיים, ב-5 באוגוסט 2010.{{הערה|{{ynet|אחיה ראב"ד|ביי-ביי מרמרה: הספינה הטורקית עוזבת את חיפה|3930720|5 באוגוסט 2010}}}}

זמן קצר אחרי המשט עלו תלונות של כמה ממשתתפי המשט כי נגנב מהם רכוש. הטענה העיקרית, שעליה דיווח ב-19 ביוני העיתון הבריטי "[[הגרדיאן]]", הייתה כי נעשה שימוש בכרטיסי אשראי ובטלפונים ניידים שהוחרמו מהם לאחר מעצרם.{{הערה|{{ynet||עצורי המשט: חיילים קנו בכרטיסי אשראי שהוחרמו|3907320|19 ביוני 2010}}}} הטענות הללו הובילו לתגובות אחדות במערכת הצבאית והפוליטית בישראל.{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג ואטילה שומפלבי|הביזה במשט: "אסור לומר שאלו עשבים שוטים"|3939520|19 באוגוסט 2010}}}} חוקרי [[מצ"ח]] קיבלו מידע מודיעיני שלפיו נגנבו [[מחשב נייד|מחשבים ניידים]] מהספינה בעת שעגנה בנמל אשדוד. באוקטובר 2010 הורשע חייל על פי הודאתו בגנבה של מחשב נייד אחד, שתי עדשות מצלמה ומצפן, ונדון לחמישה חודשי [[מאסר בפועל]].{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|הביזה מהמרמרה: צוער בקורס קצינים – למאסר|3971002|18 באוקטובר 2010}}}}

ב-[[2011]] הגישו עו"ד [[ניצנה דרשן-לייטנר]] וארגון [[שורת הדין (ארגון)|שורת הדין]] שבניהולה, תביעה ב[[ארצות הברית]], בשם ד"ר אלן באוור, יהודי-אמריקאי נפגע טרור, נגד המאווי מרמרה ונגד אחרים שהשתתפו במשט. התביעה דורשת להשתמש בתקנה אמריקאית שהותקנה עוד ב-[[1794]] ולהחרים לטובת האוצר האמריקאי את כל 14 הספינות שהשתתפו במשט ואשר מימון ציודן נעשה בעזרת תרומות אמריקאיות.{{הערה|{{nrg||תביעה בוושינגטון: המרמרה צויידה בארה"ב|622/506|15 בספטמבר 2014|1|2}}}}

==תחקירי האירוע==
===תחקיר שייטת 13===
תחקיר פנימי שנערך ביחידת [[שייטת 13]] הצביע על ליקויים בהיערכות לפעולה, בעיקר בתחום המודיעין, ועל פגמים בדרך הפעלת הכוח. התחקיר קבע כי לא הובאה בחשבון התקפה המונית על הלוחמים, וכי אלה פעלו נכון במצב שנוצר. בחיל ציינו כי יהיה צורך לבדוק האם ההכנה המנטלית של הכוח בטרם המבצע לא שמה דגש רב מדי על תרחיש קל מדי שלא התממש לבסוף.{{הערה|{{הארץ||המשט לעזה {{!}} תחקיר שייטת 13: כשל במודיעין ובהפעלת הכוח|1.1207795|20 ביוני 2010}}}}

===ועדת איילנד===
הרמטכ"ל [[גבי אשכנזי]] מינה ועדה בראשות [[גיורא איילנד]] לבדיקת ההתנהלות של הדרג הצבאי בפרשה. בדוח שהוגש ב-12 ביולי קבעה הוועדה כי נעשו שגיאות, גם מצד הדרגים הבכירים, באופן ניהול האירוע וההכנות אליו, אך לא הייתה תקלה או התרשלות בנושאים מהותיים.{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|דו"ח איילנד: שגיאות בדרג בכיר, אך לא תקלות|3918741|12 ביולי 2010}}}}

===ועדת טירקל===
ביוני 2010 הקימה [[ממשלת ישראל]] [[ועדה ציבורית]] בראשות שופט ביהמ"ש העליון בדימוס [[יעקב טירקל]], לבדיקת אירועי המשט.{{הערה|{{ישראל היום|שלמה צזנה|הבוקר: הממשלה תאשר את הקמת ועדת הבדיקה|6945|14 ביוני 2010}}}} בוועדה היו חברים גם פרופ' [[שבתאי רוזן]] (נפטר במהלך דיוני הוועדה ב-21 בספטמבר 2010), האלוף (מיל') [[עמוס חורב]], המשנים ל[[היועץ המשפטי לממשלה|יועץ המשפטי לממשלה]] עו"ד [[רז נזרי]] וד"ר [[רועי שיינדורף]], ושני משקיפים זרים – הלורד [[דייוויד טרימבל]], חתן [[פרס נובל לשלום]] מ[[צפון אירלנד]], ו[[קן ווטקין]], מי שהיה ה[[פרקליט צבאי ראשי|פרקליט הצבאי הראשי]] של [[קנדה]].{{הערה|{{ישראל היום|יורי ילון|ועדת טירקל מתחילה לעבוד|7131|28 ביוני 2010}}}} ביולי 2010 הרחיבה הממשלה את סמכויות הוועדה כך שתוכל לזמן כל עד שתחפוץ, והעדים יעידו בשבועה ואף צירפה שני חברים נוספים [[ראובן מרחב]], מנכ"ל [[משרד החוץ]] לשעבר, ו[[מיגל דויטש]] פרופסור ל[[משפטים]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]].

לאחר צירופם של שני החברים הנוספים הוגשה עתירה ל[[בג"ץ]] על ידי ארגוני נשים בדרישה למנות נשים לוועדת טירקל. העתירה התקבלה ובג"ץ הורה לממשלה לדון בצירוף אישה אחת לפחות לוועדה.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=10056600.M08|סוג=בג"ץ|עותר=עמותת איתך – משפטניות למען צדק ואחרים|משיב=ראש ממשלת ישראל ואחרים|ניתן ב=22 באוגוסט 2010}}}}

בינואר [[2011]] פרסמה הוועדה את חלקו הראשון של הדו"ח שלה, ובו מסקנות שלפיהן חיילי השייטת פעלו באופן סביר, ישראל פעלה בהתאם לחוק הבין-לאומי, פעילי ה-IHH הם שאשמים באלימות הקשה על המרמרה, והטלת הסגר הימי על רצועת עזה נעשתה בהתאם לדין הבין-לאומי ולהנחיות [[אמנת סן רמו]] הנוגעות להטלת מצור ימי.{{הערה|שם=טירקל}} הוועדה קבעה שהפעלת הכוח הייתה מוצדקת שכן פעילי הטרור שעל המרמרה הפעילו אלימות קטלנית כנגד החיילים, כולל ירי אש חיה מ[[נשק חם]]:{{הערה|דוח ועדת טירקל חלק ב' עמ' 359, חלק א' עמ' 211}}
{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן="פעילי ה-IHH פעלו באלימות כלפי חיילי צה"ל על ה'מרמרה', בכך שחימשו את עצמם בכלי נשק מסוגים שונים, ובכלל זה מוטות ברזל, סכינים, גרזנים, אלות וחפצים ממתכת. כלי נשק אלה היו מסוגלים לגרום למוות או לפציעה קשה. בנוסף, האירועים האלימים הראו באופן שאורגן על ידי פעילי ה-IHH, בין היתר על ידי תקיפה משותפת על חיילי צה"ל. פעילי ה-IHH הפעילו נשק חם נגד חיילים צה"ל במהלך האירועים."|מקור=דו"ח ועדת טירקל{{הערה|שם=טירקל}}}}
הוועדה מתחה ביקורת על הדרג הצבאי והמדיני שלא צפה מראש את קבלת הפנים האלימה של משתתפי המשט.{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|דו"ח ועדת טירקל לבדיקת אירועי המשט יוגש היום|1.1158267|23 בינואר 2011}}}} חברי הוועדה נחלקו בשאלה אם שר הביטחון נושא באחריות ישירה (בדומה לרמטכ"ל) על הכשלים שאירעו בפעולה. בתגובה לדו"ח אמר [[ראש ממשלת טורקיה]] [[רג'פ טאיפ ארדואן]] כי לממצאי הוועדה "אין כל ערך או אמינות". דובר משרד החוץ של ארצות הברית אמר כי מדובר בדו"ח "עצמאי, תוצר של חקירה מהימנה, חסרת פניות ושקופה מצד ישראל" ש"יתרום לתהליך הרחב יותר שיימשך באמצעות מזכ"ל האו"ם".{{הערה|{{ynet|יצחק בן חורין|ארצות הברית: חקירת ועדת טירקל מהימנה ואובייקטיבית|4018529|25 בינואר 2011}}}}

בפברואר 2013 פורסם חלקו השני של דו"ח הוועדה.{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|ועדת טירקל: להטיל אחריות פלילית על הדרג המדיני בגין פשעי מלחמה של חיילים|1.1923635|6 בפברואר 2013|מנויים=לא}}}}

===בדיקת מבקר המדינה===
מבקר המדינה [[מיכה לינדנשטראוס]] בדק את אירועי המשט, ופרסם דו"ח ביוני [[2012]].{{הערה|{{מבקר המדינה|מספר ספר=615|שם=דוח ביקורת על יישום חוק המל“ל וההתמודדות עם המשט הטורקי|מיקום=ההתמודדות עם המשט הטורקי, עמ' 59, 13 ביוני, 2013}}}} הדו"ח מותח ביקורת חריפה על התנהלות הדרג המדיני, וקובע כי תהליך קבלת ההחלטות היה לקוי, הדיונים היו חפוזים ושטחיים, [[המטה לביטחון לאומי]] (מל"ל) מודר, ולא הייתה התייחסות לתרחישי קיצון של עימות אלים. הגורם האחראי, לפי המבקר, הוא ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]].

===ועדת מועצת זכויות האדם של האו"ם===
ב-2 ביוני 2010 החליטה [[מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם|מועצת זכויות האדם של האו"ם]] על הקמתה של ועדה מטעם המועצה לבדיקת אירועי המשט, שמשימתה תהיה "לחקור הפרות של החוק הבין-לאומי, של החוק ההומניטרי ושל חוקי זכויות האדם הבין-לאומיים, שנבעו מהתקיפות הישראליות על המשט שנשא סיוע הומניטרי".{{הערה|דו"ח ועדת הבדיקה, עמוד 3, סעיף 5}} ב-23 ביולי מונו שלושת חברי הוועדה ובראשם השופט קארל הדסון-פיליפס. ישראל סירבה לשתף פעולה עם הוועדה.

ב-22 בספטמבר פרסמה הוועדה את דו"ח החקירה,{{הערה|[http://www2.ohchr.org/english/bodies/hrcouncil/docs/15session/A.HRC.15.21_en.pdf דו"ח ועדת הבדיקה של מועצת זכויות האדם של האו"ם] מיום 22 בספטמבר 2010 {{אנגלית}}}} ובו נקבע כי הפעולה הישראלית "הייתה הפרה בוטה של [[זכויות אדם]] ו[[משפט בין-לאומי פומבי|החוק הבין-לאומי]]".<!-- עמוד בדו"ח -->{{הערה|דו"ח ועדת הבדיקה, עמוד 53, סעיף 262}} הוועדה קבעה כי "הראיות מאפשרות להעמיד לדין את ישראל באישומים הבאים: רצח בכוונה תחילה, התעללות וגרימת סבל ופגיעה במתכוון", וכי ישראל הפרה כמה סעיפים בחוק הבין-לאומי: [[הזכות לחיים ולביטחון]], עינויים ויחס אחר של רשעות, חוסר אנושיות, יחס משפיל וענישה, הזכות ל[[חופש]], ביטחון והחופש ממעצר שרירותי וכן [[חופש הביטוי]].<!-- עמוד בדו"ח -->{{הערה|דו"ח ועדת הבדיקה, עמודים 53–54, סעיף 265}}

[[לשכת ראש ממשלת ישראל]] הגיבה לדו"ח זה וציינה: "זהו דו"ח מגמתי ומעוות נוסף מטעם גוף שמרבית החלטותיו עוסקות ברדיפה אובססיבית של ישראל".{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|לשכת ראש הממשלה: הדו"ח על המשט – מגמתי ומעוות|1.1222288|23 בספטמבר 2010}}}}

===ועדת האו"ם===
ביולי 2010 הכריז מזכ"ל האו"ם [[באן קי-מון]] על הקמת ועדה מטעם האו"ם לבדיקת אירועי המשט. בראשה עמד [[ראש ממשלת ניו זילנד]] לשעבר, [[ג'פרי פאלמר]], וסגנו היה [[נשיא קולומביה]] לשעבר, אלווארו אוריבה. נציג ישראל בוועדה היה [[יוסף צ'חנובר]], ונציג טורקיה הדיפלומט אוזדם סאנברק, בכיר במשרד החוץ במדינה.{{הערה|{{ישראל היום|מתי טוכפלד ובועז ביסמוט|הנציג הישראלי: יוסף צ'חנובר|7659|8 באוגוסט 2010}}}}

בספטמבר 2011 פורסם דו"ח הוועדה, ובו נקבע שהמצור על רצועת עזה חוקי, אך ישראל הפעילה כוח מופרז, ולכן מומלץ שתביע חרטה בפני טורקיה ותשלם פיצויים למשפחות ההרוגים. הדו"ח ביקר את התנהלות טורקיה ופעילי ארגון IHH בפרשה.{{הערה|{{ynet||דו"ח המשט נחשף: "על ישראל לשלם פיצויים"|4116873|1 בספטמבר 2011}}}}

===המשפט בטורקיה===
ב-5 בנובמבר [[2012]] החל בטורקיה משפט שבו הועמדו לדין, שלא בנוכחותם, ארבעה ממפקדי צה"ל שהיו מעורבים בעצירת המשט: הרמטכ"ל [[גבי אשכנזי]], מפקד [[חיל הים]] [[אלי מרום]], [[ראש אמ"ן]] [[עמוס ידלין]] וראש [[להק המודיעין]] [[אבישי לוי]]. התביעה האשימה אותם בגרימת מותם של תשעה ממשתתפי המשט ופציעת נוסעים משתתפים נוספים.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|הפרקליט הצבאי לשעבר: משפט המרמרה – הצגה|4302008|6 בנובמבר 2012}}}}

== משטים נוספים ==
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Navy Soldiers Board the Seventh Flotilla Ship.jpg|ממוזער|לוחמי [[שייטת 13]] משתלטים על הספינה "רייצ'ל קורי", מאי 2010]]

ב-5 במאי 2010 ביקשה ספינה הקרויה על שמה של [[רייצ'ל קורי]],{{הערה|[http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=678&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=24293, חוצפה ימית לזכרה של רחל קורי] {{קישור שבור|17.8.2024}}}} להגיע לעזה. הספינה, אשר יצאה מ[[אירלנד]] והייתה אמורה להשתתף במשט זה, בהובלתה של המרמרה, התעכבה בשל בעיות טכניות, ויצאה מספר ימים לאחר מכן. בטרם הגיעה הספינה, הודיעו נוסעי הספינה שאין ברצונם להתנגד או לפעול בכוח{{הערה|{{ynet|אביאל מגנזי|רייצ'ל קורי בין קפריסין ללוב: "בדקנו שאין נשק"|3898216|3 ביוני 2010}}}} וכי הם מוכנים להגעת פקחים מטעם ה[[או"ם]] לסיפון הספינה כדי לוודא שכל מטענה מכיל סיוע ואספקה אזרחיים.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-3899178_184,00.html פעילים על "רייצ'ל קורי": מוכנים לפיקוח של האו"ם על המטען]}} שלוש ספינות של חיל הים הישראלי יירטו את הספינה,{{הערה|[http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-3899180_184,00.html פעילה על "רייצ'ל קורי": 3 ספינות של חיל הים עוקבות אחרינו]}} ולבסוף, השתלט צה"ל על הספינה ללא שימוש בכוח או באש.{{הערה|{{ynet|אמנון מרנדה ורוני סופר|בלי התנגדות: צה"ל השתלט על "רייצ'ל קורי"|3899247|5 ביוני 2010}}}} לאחר הורדת הנוסעים, הובאה הספינה ל[[נמל חיפה]] וביולי 2012 הוטבעה במימי [[הים התיכון]].

ב-11 ביולי יצאה הספינה "אל-אמל" מ[[לוב]] לעבר חופי עזה. חיל הים הישראלי לא אפשר לה להגיע לחופי עזה, ולבסוף עגנה בנמל [[אל-עריש]] ב-14 ביולי.{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|המשט הלובי: הספינה עגנה במצרים|132/664|14 ביולי 2010|1|2}}}}

לאחר אירועי המשט הצהירו מדינות וארגונים שונים כי ישלחו ספינות נוספות.{{הערה|{{ערוץ7|[[חגי הוברמן]]|"משט נוסף לעזה בתוך מספר שבועות"|205089|1 ביוני 2010}}}}{{הערה|{{מרכז המידע למודיעין ולטרור||מדינות וארגונים אסלאמיים, ערביים ובין-לאומיים מצהירים כי צפויים משטים נוספים של ספינות סיוע לרצועת עזה|18096|9 ביוני 2010}}}} ממשלת ישראל הודיעה כי גם ספינות הסיוע הבאות לעזה ייעצרו.{{הערה|{{ישראל היום|שלמה צזנה|"גם הספינה הבאה תיעצר"|6789|2 ביוני 2010}}}}

באפריל [[2011]] פורסם לראשונה כי ארגון ה-[[IHH]] מתכנן [[המשט לעזה (2011)|משט נוסף לעזה]], בהיקף נרחב. בתגובה לבקשת ישראל, הודיעה טורקיה בתחילה שלא תמנע את יציאת המשט מנמליה, והוא היה אמור לצאת בסביבות 20 ביוני, בהרכב של כ-15 ספינות ו-1,500 פעילים. פתיחת מעבר הגבול היבשתי ב[[רפיח]] על ידי [[מצרים]] לא הביאה לשינוי החלטת המארגנים. בד בבד, האריך מזכ"ל [[האו"ם]] [[באן קי מון]] את מועד הגשת חוות הדעת של ועדת החקירה הבין-לאומית ("ועדת פאלמר") לבדיקת אירועי משט 2010.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20180830185042/http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=11448 ה־IHH משוכנע: "הפעם נלך עד הסוף"]}} ביוני 2011 הודיע ה-IHH כי "מאווי מרמרה" לא תשתתף במשט המתוכנן עקב תקלה טכנית.{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|ה-IHH הודיע: המרמרה לא תשוט לרצועת עזה|251/286|17 ביוני 2011|1|2}}}} מדינות רבות הביעו את התנגדותן לקיום המשט, בהן [[ארצות הברית]], [[צרפת]], [[בריטניה]], [[טורקיה]], [[קנדה]], [[הקוורטט]], וכן מזכ"ל האו"ם. גורמים רשמיים ב[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]] ביקשו ממדינות העולם לתמוך במשט והצהירו כי המשך הסגר הימי על רצועת עזה הוא [[עבירה|פשע]].{{הערה|{{cite web|author=Posted: Jul 3, 2011 12:00 PM ET|url=http://www.cbc.ca/news/world/story/2011/07/03/gaza-flotilla.html |title=Defiant Gaza-bound boats prepare to set sail – World – CBC News |publisher=Cbc.ca |date= |accessdate=2011-07-05}}}} מסיבות שאינן ברורות, נגרמו תקלות טכניות שונות לספינות שהיו אמורות להשתתף במשט ולצאת מנמלי [[יוון]]. כמו כן, יוון הודיעה על איסור הפלגה מנמליה לרצועת עזה, והמשט הגדול לא יצא לפועל, כאשר ספינה אחת שהצליחה לצאת נעצרה בלב ים על ידי כוחות הביטחון של יוון, הוחזרה לנמל המוצא,{{הערה|[http://www.bloomberg.com/news/2011-07-10/deepening-israel-greece-ties-keeps-gaza-bound-flotilla-anchored.html Israel-Greece Ties Keeps Flotilla Anchored – Bloomberg]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} ואילו הספינה היחידה שנותרה מהמשט המקורי, "דיניטה-כראמה" הצרפתית, נעצרה ביולי 2011 על ידי [[חיל הים]] והובלה לנמל [[אשדוד]], ובחיפוש שנערך לא נמצא עליה ציוד הומניטרי או נשק.{{הערה|איציק וולף, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-273195-00.html סיכול סופי של המשט לעזה], News1, אתר מחלקה ראשונה, 19 ביולי 2011}}

בתחילת נובמבר [[2011]] יצאו מחופי [[טורקיה]] שתי ספינות קטנות ועליהן 27 אנשים ממדינות שונות, בהן [[אירלנד]], קנדה ו[[ספרד]]. הספינות נעצרו על ידי חיל הים והובאו לנמל אשדוד ללא אירועים אלימים.

==תוצאות המשט ופעולת ההשתלטות עליו==
{{להשלים|נושא=ישראל}}
בעקבות הפרשה והלחץ הבין-לאומי על ישראל, הקלה ישראל באופן משמעותי על מעבר הסחורות לרצועת עזה, אם כי המצור הימי נותר בעינו. רשימת הסחורות שאסורות בכניסה לרצועה צומצמה ונאסרו רק נשק, אמצעי לחימה או חומרים שהוגדרו "תומכי לחימה ו[[חומר דו-שימושי|פריטים בעייתיים דו־שימושיים]]", שעלולים לשמש בהכנת אמצעי לחימה. עם זאת, התקנות המגבילות כניסת אזרחים לרצועה נותרו בעינן.{{הערה|[[שלמה צזנה]], "[https://web.archive.org/web/20180830185042/http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=7043 סחורות כן, אזרחים לא]", באתר ישראל היום, 21 ביוני 2010}}

בעקבות אירועי המשט הוציאה [[גרמניה]] את ארגון ה-[[IHH]] מחוץ לחוק.{{הערה|{{גלובס|יעל גרונטמן|בעקבות המשט: גרמניה הוציאה מחוץ לחוק את ה-IHH הטורקי|1000573671|12 ביולי 2010}}}} כמו כן, פורסם כי גם ארצות הברית שוקלת להכריז כי ה-IHH הוא [[ארגון טרור]].{{הערה|{{nrg||ארצות הברית שוקלת להכריז על ה-IHH ארגון טרור|133/147|15 ביולי 2010|1|2}}}}

טורקיה דרשה מישראל שתתנצל על הרג אזרחיה במשט, ולאחר שדרישתה לא נענתה הודיעה על הורדת רמת היחסים הדיפלומטיים עם ישראל לדרג של מזכיר שני, גירשה את שגריר ישראל, ואיימה בנקיטת צעדים נוספים.{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|טורקיה: נגביר פעילותנו בים התיכון ונפעל נגד הבריונות הישראלית|1.1559214|3 בספטמבר 2011}}}} הלחץ הטורקי גרם להשעיית שיתוף הפעולה בין ישראל לברית [[נאט"ו]] למשך למעלה מחמש שנים. האיום הטורקי הוסר רק בשנת 2016 וישראל החלה להשתתף בפעילות בפרופיל נמוך.{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|טורקיה הסירה את הווטו וישראל תוכל להדק את קשריה עם נאט"ו|0000017f-dc73-db5a-a57f-dc7b74e90000|4 במאי 2016}}}} במאי 2012 הוגשו בטורקיה [[כתב אישום|כתבי אישום]], ובהם תביעה לגזור תשעה מאסרי עולם, נגד ארבעה קצינים ישראלים, עקב מעורבותם בהשתלטות על המרמרה. הקצינים, לפי תפקידיהם בעת ההשתלטות: ה[[רמטכ"ל]] [[גבי אשכנזי]], [[ראש אמ"ן]] [[עמוס ידלין]], [[מפקד חיל הים]] [[אלי מרום]] וראש [[להק המודיעין]] [[אבישי לוי]].{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|כתבי אישום בטורקיה נגד אשכנזי ובכירים בצה"ל: התביעה דורשת 9 מאסרי עולם|1.1717718|28 במאי 2012}}}}

ב-22 במרץ [[2013]], בסיומו של [[ביקורי נשיאי ארצות הברית בישראל#ביקור ברק אובמה|ביקור]] [[ברק אובמה]] בישראל, שוחחו ראשי הממשלה [[בנימין נתניהו|נתניהו]] ו[[רג'פ טאיפ ארדואן]] טלפונית.{{הערה|שם=התנצלות טמקא|{{ynet||פיוס ישראלי-טורקי: נתניהו התנצל בפני ארדואן|4360001|22 במרץ 2013}}}} נתניהו הבהיר שהתוצאות הטרגיות של המשט לא היו מכוונות, הביע צער על פגיעה ואובדן חיי אדם, התנצל בפני העם הטורקי על כל טעות שיכלה להוביל לאובדן חיי אדם, והסכים להשלים את ההסכם על פיצויים.{{הערה|שם=התנצלות הודעה|[https://www.facebook.com/Netanyahu/posts/10151331313987076 הודעה] בדף הפייסבוק הרשמי של נתניהו}} בעקבות זאת הסכימו נתניהו וארדואן על ביטול ההליכים המשפטיים שטורקיה פתחה נגד חיילי צה"ל, על החזרת השגרירים ונירמול היחסים, ועל שיתוף פעולה לשיפור המצב ההומניטארי בשטחים הפלסטיניים.

== ראו גם ==
* [[דו"ח פאלמר]]
* [[יחסי טורקיה–ישראל]]
* [[המשט לעזה (2011)]]
* [[הסגר על רצועת עזה]]
* [[אנדרטת המרמרה]]

==לקריאה נוספת==
*ברית שורץ-פוזנר, '''המרמרה ואני''', [[במחנה]] גיליון 2 ביוני 2016 עמ' 34–38.
* אור מעוז ואחרים, '''רוחות שמיים 7'', '' אח"י פלברה אגדות שקרו באמת'' בהוצאת בית החובל, 2020, עמ' 315.
<div class="mw-content-ltr">
*Bayoumi, Moustafa (Editor), (2010) ''Midnight on the Mavi Marmara: The Attack on the Gaza Freedom Flotilla and How It Changed the Course of the Israeli/Palestine Conflict''. Haymarket Books, {{ISBN|978-1608461219}}
</div>

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Gaza flotilla raid|שם ויקישיתוף=המשט לעזה (2010)}}
* הצגת המשט בידי דובר צה"ל: [http://www.youtube.com/watch?v=Y8pGSKUbe7Y&feature=relmfu חלק ראשון], [http://www.youtube.com/watch?v=lBt03XYIUSY&feature=relmfu שני] ו-[http://www.youtube.com/watch?v=9YHIAQYrRow&feature=relmfu שלישי], [[יוטיוב]] {{וידאו}}
* {{mako|ניר דבורי ורוני דניאל|תיעוד: כך היכו את לוחמי השייטת על הסיפון|f67545c0a2fe821004|news-military/security|31 במאי 2010}}
* [http://fotogaleri.hurriyet.com.tr/GaleriDetay.aspx?cid=36575&p=1&rid=2 תמונות חיילי צה"ל שהוכו במהלך ההשתלטות על הספינה "מרמרה"] באתר העיתון הטורקי [[הורייט]] {{טורקית}}
* [http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/Default.aspx?href=ITD%2F2010%2F06%2F01 גיליון המוקדש למשט ולהשתלטות עליו], באתר [[ישראל היום]], 1 ביוני 2010
* {{nrg|חיים איסרוביץ|כותרת שחורה: פעולת השייטת בעיתוני העולם|114/816|1 ביוני 2010|1|2}}
* [http://www.youtube.com/user/idfnadesk קטעי וידאו של דובר צה"ל], אתר יוטיוב {{וידאו}}
* {{הארץ||המשט לעזה – סיקור מיוחד|1.1205478|31 במאי 2010}}
* [https://web.archive.org/web/20100605220106/http://www.gaza-flotilla.com/index.html Gaza Flotilla] – אתר פרו-ישראלי העוסק במשט לעזה {{אנגלית}}
* [[עירית קאהן]], [https://web.archive.org/web/20110810200347/http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=688&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=24338 הסגר הימי – אמצעי לגיטימי על פי המשפט הבין-לאומי], [[המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה]]
* פינחס ענברי, [https://web.archive.org/web/20110810200414/http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=688&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=24343 קריאות הקרב של האיסלמיסטים במשט מעידים שעזה היא תחנה בדרך לאירופה], המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
* {{מרכז המידע למודיעין ולטרור||עדויות כתובות ומצולמות של מפקדי הספינה|18095|11 ביוני 2010}}
* {{הארץ|צבי בראל|מתחת לפני המשט הטורקי לעזה|1.1212249|15 ביולי 2010}}
* {{המכון הישראלי לדמוקרטיה|עדו רוזנצוייג|כפטריות אחרי הגשם: מעקב אחר ועדות החקירה הבין-לאומיות הקשורות לישראל|7749|8 באוגוסט 2010}}
* {{mako|ניר דבורי|הצצה נדירה: כך מתאמן צה"ל ל"מרמרה" הבאה|ba54847e43eca21004|news-military/security|1 בספטמבר 2010}}
* {{ערוץ7|[[חגי הוברמן]]|למרות הכל – ניצחון|205214|4 ביוני 2010}}
*[https://web.archive.org/web/20110122043503/http://www.turkel-committee.gov.il/index-hebrew.html אתר ועדת טירקל]
* {{ynet||ידיעה על דו"ח ועדת טירקל|4017608|23 בינואר 2011}}
* [http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?ID=107345_memri&lang=he&act=show2&dbid=articles&dataid=2397 התקשורת הערבית על משתתפים במשט: תומכים בג'יהאד; כותבים צוואות, ומוכנים 'לשבור את המצור או למסור את נפשם'], באתר [[ממרי]], 2 ביוני 2010
* [http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=107345_memri&dbid=articles&act=show3&dataid=2425 יחס העולם הערבי לטורקיה בעקבות המשט: תמיכה לצד חשש מהשפעה אזורית גוברת], באתר ממרי, 19 ביוני 2010
* {{תכלת|הראל בן ארי|המשט לעזה והאי-סדר העולמי החדש|509|42, חורף התשע"א 2011}}
* [[נטעאל בנדל]], [https://web.archive.org/web/20110907202015/http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/2011/01/2601.htm רופא חיל הים סא"ל א': "הלוחמים עשו את כל המאמצים על מנת לטפל ולהציל את חייהם של הפורעים הפצועים"], באתר [[דובר צה"ל]], 2011
* {{וואלה!|אמיר בוחבוט|בעקבות ההתנצלות: בשייטת זועמים – "לא הרגנו חפים מפשע"|2627662|23 במרץ 2013}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=Hv9wt5RWaZg כתבת התוכנית "פנורמה" של ה-BBC על המשט – חלק ראשון], [https://www.youtube.com/watch?v=10y5fK1cJmA חלק שני] {{שפת קישור|שפה=אנגלית, עם תרגום לעברית}}
* [[ראובן פדהצור]], [http://www.julinudelmann.com/BRPortal/br/P102.jsp?arc=68901 כישלון מכל זווית אפשרית] באתר של יורי נודלמן, 1 יוני 2010 {{קישור שבור|17.8.2024}}
* [[רוני דניאל]], [http://m.localtimeline.com/#/he-IL/atalef/contents?event=110 תחקיר לוחמים שהשתתפו בחסימת המרמרה], ערוץ 2
* {{וואלה!|אמיר בוחבוט|מפקד השייטת פקד לעבור לנשק חם, ובתוך 50 שניות הפכה המרמרה לזירת קרב|3367973|26 ביוני 2020}}
* {{דין ודברים|[[אביחי מנדלבליט]] ו[[גיל לימון]]|'במשפט תעשה לך מלחמה' – ועדת השופט יעקב טירקל לבדיקת אירוע המשט ו'לוחמת המשפט'|2021/11/DI05|יד 3, תשפ"א}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{בנימין נתניהו}}

[[קטגוריה:הסגר על רצועת עזה|משט לעזה, ה]]
[[קטגוריה:יחסי טורקיה–ישראל|משט לעזה, ה]]
[[קטגוריה:2010 בישראל|משט לעזה, ה]]
[[קטגוריה:פעולות שייטת 13|משט לעזה, ה]]
[[קטגוריה:יחסי יוון–ישראל]]
[[קטגוריה:צבא ותקשורת]]
[[קטגוריה:מבקר המדינה: דו"חות ביקורת]]
[[קטגוריה:הים התיכון: היסטוריה צבאית]]