מיומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיומה
Leiomyoma
מיומה שנכרתה מן הרחם. משמאל - פני המיומה; מימין - חתך במיומה.
מיומה שנכרתה מן הרחם. משמאל - פני המיומה; מימין - חתך במיומה.
תחום אונקולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אנטומי רחם עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D007889
סיווגים
ICD-O Leiomyoma
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיומה (Myoma; בעברית: שרירן, או פיברואיד) היא גידול שפיר (בלתי-סרטני) העשוי מרקמה סיבית שרירית שהתפתחה על דופן הרחם, המופיע בשכיחות של כ-20%-50% בנשים שאחרי גיל 30 ועודן פוריות.

מרבית המיומות מגיעות לקוטר של כ-3 ס"מ בממוצע אך נראו מידות כפולות עד לגודל העולה על הרחם עצמו ותואם לאישה הרה בחודש ה-6–7 במקרה של מיומה אחת דומיננטית או קבוצת גידולים רבים וקטנים.

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שלושה סוגים של מיומות:

  • המיומה התת-נסיובית (subserosal fibroid) המתפתחת מחוץ לרחם,
  • מיומה תוך שרירית (intramural fibroid): זהו הסוג הנפוץ ביותר בו מתפתח הגידול בתוך שריר הרחם,
  • מיומה תת-רירית (submucosal fibroid) שמופיעה מתחת לרפידת הרחם ועלולה לגרום לבעיות חמורות במחזור הווסת ולהוביל להפלות ולעקרות.

סיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבה לשרירנים לא ברורה לחלוטין, עם זאת נראה שיש מספר סיבות עיקריות: נטייה גנטית, סיבה דלקתית או ויראלית שיכולות להיות סיבה להתפתחות השרירנים[1][2]. בנוסף לריכוז גבוה של אסטרוגן ופרוגסטרון. לא נמצא קשר מובהק בין נטילת גלולות למניעת הריון לבין שרירנים של הרחם[2]. אולם, על נשים הסובלות ממיומות מומלץ להימנע מנטילת גלולות מונעות הריון כיוון שהן מעלות את סיכויי התפתחות גידולים פיברואידים.

המיומה מתגלה בדרך-כלל על ידי גינקולוג בבדיקת אולטרה סאונד אבחנתי או הבחנה בממדי רחם חריגים והפנייה לבדיקת MRI (הדמיית תהודה מגנטית). המיומה גורמת לבעיות חמורות ב-25% מכלל הנשים הסובלות ממנה: כאבים בזמן קיום יחסי מין, לחץ על המעי הגורם לעצירות, הפרעות עיכול ובטן תפוחה, מתן שתן תדיר עד אי שליטה בשלפוחית השתן וחסימת דרכי השתן בפרט במיומת השופכן או הכליה, כאבים ולחץ באגן הירכיים ודמם כבד וממושך מהנרתיק בזמן הווסת. אם הגידול מחוץ לרחם ייתכן צורך בהתרוקנות ואם מאחורי הרחם, בהתרוקנות מפי הטבעת. במקרים מסוכנים המיומה עלולה לגרום לבעיות באספקת הדם לדופן הרחם.

טיפול בשרירני הרחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול המקובל בשרירן של הרחם הוא טיפול ניתוחי, על פי רוב כריתת הרחם בשלמותו. טיפול כזה מתאים בעיקר לנשים מעל גיל 40 - 45. נשים צעירות יותר מעדיפות בדרך כלל טיפול שמרני, שיאפשר להן לשמור על הפוריות שלהן. הטיפול השמרני יכול להיות גם הוא ניתוחי (כריתת השרירן בלבד), או אחר.

  • התערבות כירורגית המלווה בהתאוששות ארוכה להוצאת המיומות,
  • טיפולים תרופתיים הנלקחים אוראלית,
  • הסרת המיומה בהיסטרוסקופיה או לפרוסקופיה באמצעות הכנסת סיב אל הנרתיק או צוואר הרחם,
  • ניתוח בטן לכריתת המיומה שמאפשר פוטנציאל להרות,
  • אמבוליזציה - חסימת עורק המוביל דם לגידול, בפעולת צנתור פשוטה וללא הרדמה מלאה.
  • טיפול הורמונלי ב-GnRH שמקטין את הגידול אך עלול לגרום להופעה מוקדמת של תסמיני גיל האל-וסת,
  • טיפול לא פולשני באולטרה-סאונד ממוקד המונחה בעזרת-MRI שלא מזיק לאיברים, מאפשר פוטנציאל להרות, ונעשה באמצעות צריבת המיומה בחום: באמצעות חימום חיצוני של השרירן על ידי גלי קול, בעוצמה גבוהה, תחת הנחית והשגחת תהודה מגנטית MRI ללא צורך בהרדמה, עם שיעורי הצלחה כ 80%. באמצעות מכשיר ה MRI הרופא מזהה את השרירן בזמן אמת, ומתכנן את הטיפול בהתאם[3][4]. כאשר ממקד את גלי הקול US לנקודה המדויקת, בעוצמה גבוהה ומייצר נמק בשרירנים של הרחם. המחקרים מדברים על טמפרטורה של (50-90°C) למשך מספר שניות שבה נוצר נזק בלתי הפיך לתאים ונותר נמק (Cougulative Necrosis) עוד רקמה מעל מסביב לא נפגעת[4].
  • ניתוח לכריתת הרחם הניתן בעיקר לנשים לאחר מנופאוזה שסיימו את לידותיהן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Vollenhoven, B. J., Lawrence, A. S., & Healy, D. L. (1990). Uterine fibroids: a clinical review. BJOG: An International Journal of Obstetrics & Gynaecology,97(4), 285-298
  2. ^ 1 2 Parker, W. H. (2007). Etiology, symptomatology, and diagnosis of uterine myomas. Fertility and sterility87(4), 725-736.
  3. ^ Jolesz, F. A. (2009). MRI-guided focused ultrasound surgeryAnnual review of medicine60, 417.
  4. ^ 1 2 Tempany, C. M., Stewart, E. A., McDannold, N., Quade, B. J., Jolesz, F. A., & Hynynen, K. (2003). MR Imaging–guided Focused Ultrasound Surgery of Uterine Leiomyomas: A Feasibility Study 1. Radiology226(3), 897-905

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.