לדלג לתוכן

אונקולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוֹנְקוֹלוֹגְיָה (הלחם בסיסים בשפה היוונית: ὄγκος אונקו, במשמעות נפיחות ו-λογία לוגיה - תורה) היא ענף ברפואה אשר עוסק בחקר גידולים ובפרט במחלת הסרטן והטיפול בהם. תפקידיו של הרופא האונקולוג הם ריכוז הפעולות הטיפוליות בחולה עם סרטן מאובחן. רובם המוחלט של האונקולוגים אינם לוקחים חלק בניתוחים שקשורים במחלה (הסרת גידולים, למשל), אך הם נמצאים בקשר מתמיד עם המנתח במטרה להבין ולנתח את קצב התפשטות הסרטן. לרוב יתאים האונקולוג לחולה טיפול המתאים לסוג הסרטן ולמצב ההתקדמות של מחלתו, ויורה על טיפולי הקרנות (רדיותרפיה), טיפול תרופתי (כימותרפיה), טיפול חיסוני (אימונותרפיה) ועל ניתוחים.

כמו כן, מטפל הרופא האונקולוג, בשיתוף עם רופאים מענפים אחרים, בסיבוכים של מחלת הסרטן ושל הטיפולים בה.

אונקולוגיה נוגעת בתחומים הבאים:

גילוי מוקדם ואבחון של מחלות ממאירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתך היסטולוגי של רקמת סרטן
תוספת משך חיים שהושגה באמצעות בדיקות סקר סרטן: מטה-אנליזה של ניסויים קליניים מבוקרי הקצאה אקראית.[1] הקוים הדקים מייצגים את מרווח הביטחון הסטטיסטי של 95%.

בדיקות גנטיות לזיהוי סיכון גבוה ללקות במחלות ממאירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. כאשר קיים חשד למחלה תורשתית אשר עשויה לגרום לשכיחות גבוהה של מחלה ממארת במשפחה (ריבוי מחלות סרטן מאותו סוג במשפחה; ריבוי קרובי משפחה עם ממאירות; תחלואה בגיל צעיר וכדומה), ניתן לעיתים לבצע בדיקות לגילוי מוטציות בגנים האחראים להופעת מחלות ממאירות ובתנאי, שהבדיקה הגנטית עשויה לאפשר מניעה או גילוי מוקדם של המחלה הממארת או לשנות החלטה טיפולית.
  2. במקרים אלו, המטופל צריך לקבל ייעוץ גנטי (מרופא מומחה או מגנטיקאי מוסמך) במסגרתו תיקבע דרך המעקב המומלצת ויישקל הצורך לבצע בדיקה מולקולארית. בהתאם לתוצאות הייעוץ, יקבעו המלצות גם לקרובי משפחתו מדרגה ראשונה של המטופל, לשם קביעת תוכנית המעקב והבדיקות הגנטיות, אם הן נדרשות.
  3. להלן מספר דוגמאות למחלות או תסמונות גנטיות הגורמות לסיכון גבוה לחלות במחלה ממארת ואשר לגביהן בדיקה גנטית עשויה לאפשר גילוי מוקדם או אף מניעה של המחלה הממארת:
הגן הרלוונטי       מחלה / תסמונת גנטית     
APC Familial Adenomatous Polyposis
VHL Von Hippel Lindau Syndrome
RET Medullary Thyroid Carcinoma
RB Retinoblatoma

גילוי מוקדם של סרטן השד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים, בגיל 50–74 שנה, במסגרת תוכנית סריקה יזומה בזימון אישי, מומלצת לנשים באוכלוסייה בעלת סיכון רגיל.
  2. בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה, מגיל 40 שנה, מומלצת לנשים להן קרובת משפחה מדרגת ראשונה שאובחנה כחולת סרטן השד, לנשים שיש להן מחלת שד שפירה עם אטיפיה בביופסיה או, לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון גבוהה מסיבות אחרות ולפי שיקול דעת הרופא המטפל שלהן.
  3. בדיקת סקירה באמצעות MRI - מיועדת לנשים הנמצאות בקבוצות סיכון ובהתאם להמלצות משרד הבריאות (חוזר מינהל רפואה 30/2009). בדיקת סקירה באמצעות ממוגרפיה תבוצע רק במכונים הנמצאים בפיקוח התוכנית הלאומית לגילוי סרטן השד של משרד הבריאות.
הערות
  • בדיקת שד קלינית אינה מהווה בדיקת סקירה לגילוי סרטן השד אלא חלק מהבדיקה הגופנית הכללית.
  • בדיקת שד עצמית לא נמצאה יעילה כבדיקת סקירה לגילוי מוקדם של סרטן השד.

גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. מעל גיל 50 שנה, למטופלים בסיכון רגיל, מומלץ לבצע אחת לשנה בדיקה בעלת רגישות גבוהה לגילוי דם סמוי בצואה, במסגרת תוכנית סקירה יזומה בזימון אישי.
  2. מגיל 40 שנה, למטופלים בעלי קרוב משפחה מדרגת ראשונה שאובחן כחולה בסרטן המעי הגס, מומלצת בדיקת קולונוסקופיה מדי חמש שנים.
  3. למטופלים בעלי קרוב משפחה מדרגת ראשונה עם תסמונת סרטן מעי גס תורשתי לא פוליפוזי (HNPCC/Lynch Syndrome), מומלצת בדיקת קולונוסקופיה שנתית מגיל 25 שנה ואילך.
  4. למטופלים בעלי קרוב משפחה מדרגת ראשונה עם תסמונת מעי פוליפוזי מורשת, מומלצת בדיקת קולונסקופיה שנתית מגיל 15 שנה ואילך.
  5. לחולים במחלת מעי דלקתית (IBD), מומלצת בדיקת קולונסקופיה תקופתית, לפי המלצת הרופא המטפל.

גילוי מוקדם של סרטן הריאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. אין הצדקה לבצע כשגרה בדיקת סריקה לגילוי מוקדם של סרטן הריאה.
  2. עם זאת, מומלץ לבצע צילום רנטגן של הריאות אחת לשנה למי שהיו חשופים תעסוקתית לאסבסט.

גילוי מוקדם של סרטן השחלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. אין הצדקה לבצע כשגרה בדיקות סריקה לגילוי מוקדם של סרטן השחלה.
  2. לנשים המשתייכות לקבוצות הבאות מומלץ לפנות לייעוץ גנטי:
    1. סיפור אישי או משפחתי של סרטן שד, שאובחן לפני גיל 50.
    2. סיפור משפחתי של סרטן שחלות.
    3. סיפור אישי או משפחתי של סרטן המעי הגס או רירית הרחם, שאובחן לפני גיל 50.
  3. לנשים שמוגדרות, לאחר ייעוץ גנטי, כנמצאות בסיכון מוגבר לסרטן שחלות, מומלץ לעבור החל מגיל 25 בדיקה תקופתית (מדי 6 חודשים) הכוללת בדיקה גינקולוגית, בדיקת על-קול נרתיקית, עם או בלי בדיקת 125-CA.

גילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. הוועדה לקביעת הנחיות בנושא תבנית נטילת משטחי צוואר הרחם (Pap smear) בישראל משנת 2009, החליטה כי אין הצדקה להתוויית תוכנית לאומית לסקירת האוכלוסייה בישראל באופן יזום לשם גילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם.
  2. מוצע כי נשים תבצענה בדיקת משטח מצוואר הרחם כל שלוש שנים, מגיל 25 ועד גיל 65 שנים.

גילוי מוקדם של סרטן העור ומלנומה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. אין הצדקה לבצע כשגרה בדיקות סריקה לגילוי מוקדם של סרטן העור ומלנומה.
  2. לאנשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן העור או במלנומה (ראה סעיף הבא) חשוב לדווח לרופא המשפחה, לבצע מעקב עצמי תקופתי אחרי שומות ונגעים עוריים, ולבצע בדיקת עור תקופתית על ידי רופא עור או כירורג פלסטי.
  3. קבוצות בסיכון גבוה לחלות בסרטן העור או במלנומה:
    1. חשיפה לקרינה מייננת כטיפול במחלת הגזזת בעת הילדות (ראה חוזר מנכ״ל 17/09 בנושא: "החוק לפיצוי נפגעי גזזת תשנ"ד-1994: רקע, השלכות בריאותיות ונוהל מעקב וטיפול באוכלוסייה שנחשפה לקרינה מייננת בשנות ה-50' כטיפול במחלת הגזזת").
    2. קיום קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה במלנומה.
    3. קיום 20 שומות מלנוציטריות ומעלה בכל שטח הגוף לאחר גיל 17 שנה.
    4. קיום שומות לא טיפוסיות בנבדק או בבן משפחה מדרגת קרבה ראשונה.
    5. חשיפה שגרתית לשמש מעל שעתיים מדי יום, בין השעות 10:00 ל-16:00.
גילוי מוקדם של סרטן הערמונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. אין הצדקה לבצע כשגרה בדיקות סריקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית.

הערה: בדיקת חלחולת ידנית מהווה חלק בלתי נפרד מהבדיקה הגופנית הכללית ואינה מהווה בדיקת סריקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית.

תלוי בסוג הסרטן, מעקב וטיפול פליאטיבי ינוהלו באותו זמן. הפרעות מסוימות (כגון ALL או AML) ידרשו הודאה וכימותרפיה מיידיות, בעוד שאחרים יהיו במעקב עם בדיקה גופנית ובדיקות דם. לעיתים קרובות, ניתוח הוא פתרון להסיר את הגידול כולו. הפתרון הזה אפשרי רק כאשר יש מידה מסוימת של ודאות שיכול למעשה להסיר את הגידול ולרפות ממנו. אבל כאשר האונקולוג בטוח שחלק מגדולים יישארו, ניתוח מרפא בלתי אפשרי, לדוגמה כאשר יש גידולים במקומות אחרים, או כאשר הגידול פלש מבנה שלא ניתן לנתח מבלי לסכן את חייו של המטופל . לפעמים ניתוח יכול לשפר את ההישרדות גם אם לא כל רקמת הגידול הוסרה ;תהליך שמכונה " debulking " (כלומר, הפחתת הכמות הכוללת של רקמת גידול) . ניתוח משמש גם לטיפול פליאטיבי של חלק מסוגי הסרטן, לדוגמה: כדי להקל על הבעיות הקשורות לגידולים מסוימים במוח. הסיכונים של ניתוח תמיד שוקלים נגד היתרונות. כימותרפיה והקרנות נמצאים בשימוש כטיפול רדיקלי ראשוני במספר מחלות ממאירות. הם משמשים גם לטיפול משלים, כאשר גידול מקרוסקופי כבר הוסר בניתוח לגמרי, אבל יש סיכון סטטיסטי סביר שזה יחזור על עצמו. כימותרפיה והקרנות משמשים בדרך כלל להרגעה, מקרה שבו המחלה היא חשוכת מרפא באופן ברור: במצב זה המטרה היא לשפר את איכות חיים ולהאריך אותה.

טיפול פליאטיבי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר גדול של חולי הסרטן ימותו מהמחלה, וחלק ניכר מהחולים עם סרטן חשוך מרפא ימותו מסיבות אחרות. ייתכנו בעיות מתמשכות עם שליטת סימפטום הקשורים בסרטן מתקדם, וגם בטיפול במחלה. בעיות אלה עשויות לכלול כאב, בחילה, אנורקסיה, עייפות, חוסר תנועה, ודיכאון. לא כל הסוגיות הן פיזיות לחלוטין יש גם סוגיות מוסריות ורוחניות חשובות כמו הכבוד אישי שגם עלול להיפגע. עקב העברתם של בעיות אלה לאחריותם של אונקולוגים טיפול פליאטיבי נוצר כהתמחות נפרדת שקשור קשר הדוק לטיפול בבעיות הקשורות במחלה מתקדמת. טיפול פליאטיבי הוא חלק חיוני של צוות הטיפול בסרטן רב תחומי. שירותי טיפול פליאטיבי עשויים להיות עם אחיות ורופאים שמסוגלים לבקר את החולה בבית ולא רק מבוססת על בתי חולים.

סוגיות אתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר שאלות חוזרות ודילמות אתיות בפרקטיקה האונקולוגית. אלה כוללים:

  • איזה מידע למסור לחולה לגבי היקף מחלה / התקדמות / הפרוגנוזה.
  • כניסה לניסויים קליניים, במיוחד לחולים במחלה סופנית.
  • נסיגה של טיפול פעיל.
  • ביצוע החייאה.

נושאים אלה קשורים באופן ישיר לאישיות של המטופלים, דת, התרבות, וחיי משפחה. אף על פי שהבעיות האלה הן מורכבות ורגישות. את התשובות לרוב מושגות על ידי המטופל שמבקש ייעוץ מחברים קרובי משפחה ויועצים. ולפי זה נדרשת מידה מסוימת של רגישות ותקשורת טובה מאוד בחלק מהצוות האונקולוגית כדי לטפל בבעיות אלה בצורה נאותה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Michael Bretthauer, Paulina Wieszczy, Magnus Løberg, Michal F. Kaminski, Tarjei Fiskergård Werner, Lise M. Helsingen, Yuichi Mori, Øyvind Holme, Hans-Olov Adami, Mette Kalager, Estimated Lifetime Gained With Cancer Screening Tests: A Meta-Analysis of Randomized Clinical Trials, JAMA internal medicine 183, 2023-11-01, עמ' 1196–1203 doi: 10.1001/jamainternmed.2023.3798 (באנגלית)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.