מיחזור נייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערימות עיתוני נייר מועמדים לגריסה
שלוש צלמיות מיחזור שונות על אריזה אחת, לזכוכית פלסטיק ונייר. סמלילים אלו מודפסים באריזות שונות בישראל, על מנת ליידע את הציבור באיזה מיכל מיחזור יש לשים את המוצר לאחר תום השימוש. סמליל מחזור נייר הוא בצבע כחול.

מיחזור נייר הוא תהליך בו משתמשים בנייר משומש ליצירת נייר הראוי שוב לשימוש.

יצור נייר כרוך בכריתה מסיבית של עצים[1]. עם עלית המודעות לחשיבותם של העצים במערכות אקולוגיות, התעורר הצורך בפתרון אשר ישמור על היערות, מבלי לוותר על השימוש בנייר. הפתרון העכשווי, אר איננו נטול בעיתיות, הוא מיחזור הנייר.

בעיה נוספת עליה היה צורך לתת את הדעת הייתה כמות הפסולת המגיעה לאתרי ההטמנה. הפסולת המושלכת לפחי האשפה מגיעה בסופו של דבר לאתרי הטמנה. שם היא נקברת בקרקע וגורמת נזק רב לסביבה. מיחזור הנייר והקרטונים, המהווים כעשרים וחמישה אחוז ממנה, מצמצם באופן ניכר את הכמויות העצומות המגיעות למזבלות.[2]

שלבי המיחזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות בשוק חברות פרטיות העוסקות באיסוף פסולת נייר וקרטונים לצורך מיחזורם. בנוסף למתקני האיסוף המפוזרים ברחבי הארץ, החברות הללו אוספות את הפסולת ממשרדים, בתי דפוס, מפעלים וכדומה.

התכולה שנאספה בכלל היעדים משונעת באמצעות משאיות אל מפעלי המיחזור. שם היא עוברת מיון קפדני במהלכו מופרדת פסולת אחרת הדבוקה לנייר או מעורבת עמו. לאחר מכן שוטפים את הקרטונים והנייר באמצעים כימיקלים במטרה לנקות אותם מסימני הדפוס הטבועים בהם.

לאחר שלבי המיון והניקוי נדחסת פסולת הנייר בתוך מכבש ענק והופכת לקוביות שמשקלן למעלה מחצי טון. הן עוברות בצורה כזאת למפעלי הייצור. שם הן מוכנסות לתוך מכל גדול מלא במים ושוהות שם למשך זמן מה עד אשר כל הנייר יהפוך לסיבים. בסיומו של התהליך (הזרמת המים למכל אינה נפסקת במשך כל הזמן הזה) נוצרת עיסה המכילה מים שבתוכם אחוז קטן של סיבי נייר. אליה מוסיפים תוספות שונות ליצירת תכונות משופרות יותר וכן חומרי צבע לבן לצורך קבלת נייר בצבע הרצוי. השלב הבא בייצור הנייר הממוחזר הוא סחיטת המים מהעיסה. לצורך כך מתיזים אותה על רשת גדולה הנעה במהירות וכך נסחטים כל המים העודפים מהסיבים. לאחר ה'סחיטה' ברשת עוברים הסיבים חימום על ידי קיטור להוצאת שרידי המים והלחות שעוד נותרו. כאשר הללו מתאדים לגמרי יוצא ממכונת הייצור נייר ממוחזר- חדש.[2]

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראוי לציין כי בשל המורכבות והבעייתיות הכרוכות בניקוי הנייר וסילוק הפסולת העודפת רוב חומרי הגלם הנוצרים לאחר תהליך המיחזור משמשים בעיקר לשם יצירת נייר עיתונים או קרטונים וכדומה. רק מעט מסוגי הנייר האיכותיים מיוצרים מפסולת ממוחזרת.

בבכל פעם שהנייר עובר את תהליך המיחזור, סיבי הנייר מתפרקים, ואיכות הנייר יורדת. גורמים נוספים שמפחיתים את איכות הנייר הממוחזר הם: הדיו עמו כותבים או מדפיסים על הנייר, וציפוי מבריק מכל סוג. נייר ממוחזר מאיכות נמוכה משמש למוצרים אשר דורשים איכות נייר נמוכה יותר, או שהוא מעורבב עם נייר חדש כדי להעלות את איכותו.

אחד משלבי תהליך מיחזור הנייר הוא הלבנה, ומטרתה להשיב לנייר את "הצבע" הלבן ולאפשר לו לשמש כמשטח יעיל לכתיבה ולהדפסה. תהליך ההלבנה נעשה על ידי חומרים כימיים שונים (כלור במרבית המקרים), המזהמים את האוויר והאדמה, ועלולים לגרום למחלת הסרטן.

מיחזור נייר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפעל העיקרי למיחזור נייר בישראל הוא אינפיניה (לשעבר "נייר חדרה"). מפעל זה אוסף את הנייר באמצעות חברת הבת שלו, אינפיניה מיחזור (לשעבר "אמניר").

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיחזור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צוות האתר, איך מייצרים נייר, אוריקה
  2. ^ 1 2 צוות האתר, מיחזור נייר, מגזין איכות סביבה
  3. ^ המונח "מיחזוּר" עדיין לא היה קיים ב-1949