ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
 | |
 | |
| עמדה לסריקת תמונה בארכיון הישראלי לסרטים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | ארכיון |
| כתובת | דרך חברון |
| מיקום |
ירושלים  |
| מדינה |
 ישראל |
| בעלים | סינמטק ירושלים |
| מייסדים | ליה ון ליר |
| מנהל | מאיר רוסו |
| מידע על ההקמה | |
| תאריך פתיחה רשמי | 1963 |
| https://jfc.org.il | |
  | |
ארכיון הסרטים הישראלי, הפועל כחלק אינטגרלי מסינמטק ירושלים, הוא הארכיון הציבורי הגדול ביותר המשמר את המורשת האודיו-ויזואלית של מדינת ישראל. בארכיון מופקדים כ-32,000 גלגלים של עותקי הקרנה מהארץ ומהעולם, כמו גם כ-12,000 גלגלי נגטיבים של הקולנוע הישראלי והארצישראלי. אוספי הארכיון מכילים יותר מ-4,000 שעות יצירה ישראלית ויהודית – החל מסוף המאה ה-19 ועד ימינו, חלקם הם עותקים יחידים בעולם[1].
ארכיון הסרטים הישראלי אינו מוגדר כארכיון לאומי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1963 הקימה ליה ון ליר את הארכיון הישראלי לסרטים, בביתה בחיפה. בשנה זו הצטרף הארכיון לפדרציה הבין-לאומית לארכיוני קולנוע (FIAF).
בתחילת דרכו הורכב אוסף הארכיון בעיקר מקולנוע בינלאומי. כאשר ליה ון ליר עברה לתל אביב עבר הארכיון איתה, עד שנמצא לו מקום קבע בבית אגרון בירושלים, משכנו הראשון של סינמטק ירושלים. ב-1984 עבר הארכיון ביחד עם סינמטק ירושלים למבנה שבו הוא נמצא היום בדרך חברון בעיר.
ב-1999 נחקק בכנסת חוק הקולנוע[2], שקובע כי כל סרט הנתמך על ידי אחת מקרנות הקולנוע בישראל מחייב את מפיקיו להפקיד עותק אחד בארכיון סרטים ישראלי[3]. ארכיון הסרטים הישראלי הוא מקום המשכן העיקרי של הפקות הקולנוע הישראליות עד היום.
עד 2016 הכותרים שבארכיון היו נגישים לקהל הרחב אך ורק באמצעות הקרנות בבתי קולנוע, סינמטקים, ובעמודת הצפייה האישיות בבניין הסינמטק. ב-2016 החל צוות הארכיון בפרויקט דיגיטציה רחב היקף שמטרתו הנגשה של אלפי סרטים לצפייה מקוונת[1].
תפקידיו העיקריים של הארכיון הישראלי לסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שימור אנלוגי של סרטי פילם מסוגים שונים כגון פילם 16 מ"מ, 35 מ"מ, קלטות בטא, יומטיק (U-MATIC) ועוד.
- שימור דיגיטלי של סרטים שהופקו בישראל.
- סיוע לתחקירנים באיתור חומר להפקת חדשות וסרטים.
- פעילות לאיתור והשבת נגטיבים מקוריים של הפקות ישראליות הנמצאים במעבדות בחוץ לארץ.
- הפקת רסטורציות דיגיטליות לסרטים נבחרים.
- השאלת עותקי הקרנה של סרטים מהאוספים לפסטיבלים וסינימטקים בישראל ומחוצה לה.
בין אוספי הארכיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוספי מורשת היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוסף שירות הסרטים הישראלי 1954–1991 - כולל תיעוד של כיבוש הכותל במלחמת ששת הימים, תשדירי הדרכה אזרחית ותרבותית, מצעד תשכ״ח, ביקור היצ'קוק בירושלים, ארץ החולה, יומני יום העצמאות, ביקורי מנהיגים בישראל, חינוך טכנולוגי, דיוקנאי אמנים, מציאת נפט בישראל ועוד.
- אוסף היומנים אקסלרוד, כרמל ומולדת 1927–1958 - כולל מאות יומנים מוסרטים המתארים את האישים, האירועים ומקומות בשנים מעצבות בהיסטוריה של מדינת ישראל, כגון פתיחת הכנסת הראשונה, הפגנות נגד הסכם השילומים, ביקור ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, תיעוד של קורס הטיס הראשון ועוד.
- ארכיון יד טבנקין 1940–1950 - מכיל סרטונים המתעדים הקמת קיבוצים, חיי יום יום בקיבוצים, ועידות התנועה הקיבוצית.
- ארכיון מכון לבון - מתעד את הקמת יישובים, מאבקי פועלים, מנהיגי ההסתדרות והקמת ערי הפיתוח.
- ארכיון כפר המכביה - תיעוד של 15 המכביות שנערכו בישראל.
- סרטי בית לוחמי הגטאות - כולל חומרים המתעדים את שואת יהודי אירופה, ההתנגדות היהודית ומבצע הצלת שארית הפליטה והעלאתם לארץ ישראל.
- אוסף סרטים מהמרכז לחקר השואה ע"ש ג'ואן סורסקי-קונסטנטינר - מנגיש תיעוד של כיתת לימוד במחנה הריכוז טרזיינשטט, יום במחנה ריכוז, תיעוד מהמחנות אושוויץ, ברגן-בלזן ועוד.
- אולפני הסרטה נען - כולל את אוסף אולפני ההסרטה של התנועה הקיבוצית, יומני הקיבוץ המאוחד.
- אוסף סרטי צליינים בריטיים וסרבים - משמר צילומים שצולמו בתחילת המאה ה-20 בארץ ישראל.
אוספי מורשת תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוסף קולנוע תיעודי ישראלי - כולל הפקות עצמאיות והפקות נתמכות קרנות הקולנוע מתקופת קום המדינה ועד ימינו.
- אוסף קולנוע עלילתי ישראלי - כולל 98% מכל הסרטים העלילתיים שהופקו בישראל מ-1932 ועד ימינו.
- סרטי סטודנטים - כולל סרטים של סטודנטים מבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, מהחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, בית צבי וממוסדות נוספים.
- ארכיון להקת המחול בת שבע - כולל תיעוד חזרות ומופעים של הלהקה בשנות ה-70–80.
- אוסף סרטים משפחתיים - אוספים פרטיים שמתעדים את ההווייה הישראלית מזווית אישית בשנות ה-30-70[1] של המאה העשרים.
מדיה ושימור (דיגיטציה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרוב המוחלט של אוספי הארכיון - בכ-4,000 שעות של תוכן, השוות באורכן לשני מיליון מטר פילם - הם סרטים אנלוגיים ואינם זמינים לצפייה של הציבור הרחב בישראל ובעולם. מאז הקמתו עוסק הארכיון בשימור והפקת רסטורציות של קלאסיקות הקולנוע הישראלי משנות ה-50 ועד שנות ה-70[1].
בשנת 2016 הותנע בארכיון פרויקט דיגיטציה רחב היקף שמטרתו הנגשה של אלפי סרטים לצפייה מקוונת. מטרתו המרכזית של הפרויקט היא שימור נכסי המורשת האודיו-ויזואלית הישראלית לדורות הבאים והנגשתה לקהלים שונים דוגמת ציבור החוקרים, תעשיית הקולנוע והציבור הרחב. חמש השנים הראשונות של הפרויקט תוקצבו ב-25 מיליון שקלים[4].
באוגוסט 2020 הושקה על ידי הארכיון הפלטפורמה הדיגיטלית של הקולנוע הישראלי[5], המנגישה מאות סרטים ישראליים, שנסרקו ברזולוציה גבוהה, לקהל הרחב. הפלטפורמה מורכבת מחלק היסטורי, הכולל אלפי קטעי תיעוד של המציאות הישראלית מראשית היישוב עד שנות ה-60 של המאה ה-20; ומחלק אמנותי הכולל מאות סרטים עלילתיים ותיעודיים ארוכים וקצרים. צוות ההקמה של הפלטפורמה כלל את מיכאל גולן, הדר מילר והילה שטרית. מרט פרחומובסקי שימש כמנהל התוכן של הפרויקט עד נובמבר 2019.
תהליכים מרכזיים בפרויקט הדיגיטציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ב-2017 הוקמה מעבדה מקצועית בארכיון לדיגיטציה איכותית של סרטי פילם. מערך הסריקה הוא הראשון מסוגו בישראל. תהליך הסריקה החל מסריקת סרטים מהשנים הראשונות של הקולנוע (סרטים נבחרים מהשנים 1955-1896)[6].
- הקמת מערכת שימור דיגיטלית מתקדמת: המערכת משלבת אחסון וניהול נכסי מדיה וקיום של בדיקות מערכתיות אוטומטיות המוודאות את שלמות הקבצים הדיגיטליים הסרוקים[1].
- יצירת פלטפורמת הנגשה: הקמת ממשק צפייה אונליין בקטעי סרטים ובנייה של מנוע חיפוש ידידותי המותאם לקהלים שונים[6]. עבודת ההנגשה כוללת גם עבודה משפטית מול בעלי הזכויות של הסרטים[1].
מנהלי הארכיון הישראלי לסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צח לוי
- צור והב
- מאיר רוסו
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- ריאיון עם הילה אברהם, מנהלת פרויקט הדיגיטציה, בחדשות הלילה של כאן 11, באתר YouTube (דקה 19:03), 2 במאי 2019
- אינה טוקר, משייקה אופיר ועד צ'יץ': כל המי ומי בבכורת "השוטר אזולאי", באתר ynet, 1 במאי 2019
- אהוד קינן, "אנחנו מכריזים בזאת" - סרטון הכרזת העצמאות שופץ ושוחזר, באתר מאקו, 8 במאי 2019
- אבנר שביט, עבודת קודש: סינמטק ירושלים יציג עותקים משוחזרים של שלל יצירות מופת, באתר וואלה!, 23 ביוני 2019
- ליאור נוביק, מלחמת העולם הראשונה בצבע מלא: פסטיבל הרסטורציה בירושלים יוצא לדרך, באתר מעריב אונליין, 25 ביוני 2019
ציון נאנוס, אוצרות הארכיון של הסינמטק בירושלים נחשפים, באתר מאקו, 7 ביולי 2019- יצחק טסלר, סרט נדיר: ירושלים של שנות ה-30 בצבע, באתר ynet, 12 באוגוסט 2019
- יובל פלוטקין, פיסת קולנוע היסטורית: אלכסנדר פן כמו שמעולם לא ראיתם, באתר ynet, 23 בינואר 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 סינמטק ירושלים – ארכיון ישראלי לסרטים, לקראת מהפכה דיגיטלית בתחום המורשת האודיו ויזואלית של ישראל - פרויקט דיגיטציה, שימור דיגיטלי והנגשה, 2016
- ^
חוק הקולנוע, בספר החוקים הפתוח
- ^ ארכיון הסרטים הישראלי, באתר אתר סינמטק ירושלים
- ^
נירית אנדרמן, להציל את ההיסטוריה של הקולנוע הישראלי, באתר הארץ, 23 ביולי 2017
- ^ הפלטפורמה הדיגיטלית של הקולנוע הישראלי
- ^ 1 2 הילה אברהם, פרויקט הדיגיטציה החלוצי של הארכיון הישראלי לסרטים, באתר מידעון איגוד הארכיונאים, 7 לנובמבר 2017
