מילת קריאה
מראה
מילת קריאה היא אחת מבין חלקי הדיבר הזוטרים. בדרך כלל אין למילת הקריאה קשר דקדוקי כלשהו לשאר המשפט ולרוב גם לא ניתן להטותה. כל מטרתה לאפשר לדובר להדגיש רגש כלשהו בנוגע לנאמר במשפט. שילוב מילת הקריאה נעשה בדרך כלל בתחילת המשפט או בסופו, ובמרבית המקרים מילת הקריאה אף יכולה להוות משפט של מילה אחת ("יש!").
מילות קריאה בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעברית הקריאה מופרדת בפסיקים משאר המשפט. משפטים המופיעה בהם מילת קריאה יסתיימו בסימן קריאה. מילת קריאה לא יכולה לבוא במשפט אחרי מילת יחס, וה' השאלה לא תבוא לפניה.
דוגמאות למילות קריאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמחה, תרועה: "יש", "הידד", "האח" ("ניצחנו בתחרות, הידד!")
- צער: "אוי ואבוי", "אויה", "שוד ושבר" ("שכחתי את המפתח בבית, אויה!")
- תדהמה: "חזיז ורעם", "שומו שמיים" ("שומו שמיים, נגמר החלב!")
- הזמנה וזירוז: "הבה", "קדימה", "נוּ" ("הולכים לאכול, קדימה!")
- משאלה: "הלוואי", "אמן" ("יום יבוא ויגיע השלום, אמן!")
- תשובה חיובית: "בבקשה" ("בבקשה, לא אוכל לסרב לאדם מבוגר!")
- זירוז: "נוּ!" ("נו! זוז כבר!"; המילה משמשת גם לציפייה לתשובה ("נוּ?"; "נו? ומה הוא ענה?") או כמילת השלמה עם מצב ("נו, טוב, שיהיה")