מינוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מינוי הוא תהליך שיבוצו של אדם לתפקיד מסוים או למשרה מסוימת. לעתים נעשה המינוי בהחלטה של הממונה על תפקיד זה, ולעתים משמש לכך מנגנון מורכב יותר, כגון מכרז או המלצה של ועדת איתור ואישור בשלבים אחדים. לעתים מינוי נכנס לתוקף סמוך להחלטה עליו, אך פעמים רבות, ובפרט כשמדובר בתפקיד בכיר, ההחלטה על המינוי מתקבלת חודשים אחדים טרם מימושה. מינוי של אדם נעשה על פי כישוריו והתאמתו לתפקיד, אך במגזר הציבורי נהוגים גם, בגלוי או בסתר, מינויים פוליטיים, שבהם אדם ממונה לתפקיד בזכות שיוכו המפלגתי או הפוליטי.

ממלא מקום הוא אדם שקיבל מינוי למשרה מסוימת באופן זמני, אם משום שהאדם המאייש משרה זו באופן קבוע נעדר זמנית, ואם משום שלממלא המקום אין את הכישורים הדרושים לאיוש תקני של המשרה.

מכרז הוא שיטה לאיוש משרה פנויה. בשיטה זו מפורסם תחילה מכרז פנימי, המזמין את עובדיו של אותו מקום עבודה להציע עצמם למשרה הפנויה, ואם המכרז הפנימי אינו מעלה מועמד מתאים יוצא המעסיק במכרז חיצוני, כלומר בהודעה המופנית לציבור כולו להציע מועמדות למשרה הפנויה.

ועדת איתור היא ועדה ציבורית שתפקידה לאתר מועמדים לתפקיד בכיר. בשירות הציבורי משמשת ועדת האיתור כפשרה בין שימוש במכרז לבין מינוי חופשי על ידי הממנה, תוך ביקורת של ועדת מינויים, שכל תפקידה לוודא שהמינוי היה תקין.

בשירות המדינה בישראל מוסדרים המינויים באמצעות חוק שירות המדינה (מינויים).[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P parthenon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.