ממלא מקום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ממלא מקוםראשי תיבות: מ"מ) הוא אדם המאייש משרה מסוימת באופן זמני, אם משום שהאדם המאייש משרה זו באופן קבוע נעדר זמנית, ואם משום שלממלא המקום אין את הכישורים הדרושים לאיוש תקני של המשרה. בדרך כלל איתור ממלא מקום נעשה כאשר נודע הצורך בו, אך במשרות מסוימות מוגדר דרך קבע ממלא מקום (למשל: ממלא מקום ראש הממשלה), והוא ממלא פונקציה זו בעת שמתעורר הצורך.

דוגמאות:

  • כאשר עובדת יוצאת לחופשת לידה מאוישת משרתה בידי ממלא מקום, עד לחזרתה מחופשת הלידה. מילוי מקום במקרים מסוג זה נעשה על ידי עובד מתוך הארגון או על ידי עובד זמני של קבלן כוח אדם.
  • כאשר עובד פרש מתפקידו וטרם הוחלט על עובד שיאייש משרה זו באופן קבוע, מאוישת המשרה על ידי ממלא מקום, עד לקבלת החלטה על המאייש הקבוע. ראו להלן על גישה זו במשרות שלטוניות בישראל.
  • כאשר יש צורך למנות עובד למשרה מסוימת, אך לעובד זה חסרים כישורים נדרשים, כגון השכלה או ותק, העובד מוגדר כממלא מקום, למשל "ממלא מקום ראש מדור הדרכה", וכאשר הוא משלים את הכישורים הנדרשים מוסרות המילים "ממלא מקום" מתוארו.
  • למשרות שלטוניות שונות מוגדר מראש ממלא מקום, למקרה שהנבחר או הממונה הקבוע למשרה שלטונית זו לא יוכל למלא את תפקידו. דוגמה: בסעיף 92 לחוקת רוסיה נקבע שבכל מקרה שבו נבצר מנשיא הפדרציה הרוסית למלא את תפקידיו, מבצע אותם באופן זמני ראש ממשלת הפדרציה הרוסית (ראו: ממלא מקום נשיא רוסיה).

בחוק הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

(א) נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט העליון וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
(ב) נבצר מנשיא בית המשפט העליון ומהמשנה לנשיא למלא את תפקידיהם, יכהן כממלא מקום הנשיא הוותיק שבשופטי בית המשפט העליון, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפאת חשיבותו הגדולה של כהן גדול בעבודת יום הכיפורים בבית המקדש, דנה המשנה במינוי ממלא מקום לו:

בשִׁבְעַת יָמִים קֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים מַפְרִישִׁין כֹּהֵן גָּדוֹל מִבֵּיתוֹ לְלִשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין, וּמַתְקִינִין לוֹ כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו, שֶׁמָּא יֶאֱרַע בוֹ פְסוּל.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף אִשָּׁה אַחֶרֶת מַתְקִינִין לוֹ, שֶׁמָּא תָמוּת אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ספר ויקרא, פרק ט"ז, פסוק י"ז) "וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ".
בֵּיתוֹ, זוֹ אִשְׁתּוֹ.
אָמְרוּ לוֹ, אִם כֵּן, אֵין לַדָּבָר סוֹף.

תחילת המשנה קובעת שמחשש שהכהן הגדול יימצא פסול למילוי עבודתו ביום הכיפורים, ממנים מראש כהן אחר כממלא מקומו. רבי יהודה אמר שכיוון שעל הכהן הגדול להיות נשוי, יש למנות ממלאת מקום גם לאשתו, שמא תמות. לכך התנגדו חכמים, בנימוק שאין לדבר סוף, כלומר ניתן לחשוש גם למיתת האישה השנייה וכך הלאה, אלא שפסלות של כהן היא אירוע סביר, ולכן יש להיערך לקראתו, ואילו מוות פתאומי של אשתו אינו אירוע סביר, ולכן אין צורך להיערך לקראתו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]