מיני-מחשב

מיני-מחשב הוא מחשב הממוקם במדרג שבין מחשבי מיינפריים הגדולים לבין מיקרו-מחשבים והמחשבים אישיים. מיני מחשבים היו הראשונים שאיפשרו להריץ תוכניות מחשב מבלי להשתמש במיינפריים, והיוו פתרון זול וקומפקטי יותר עבור אוניברסיטאות, מכוני מחקר ותעשייה. מחשבים קטנים שכאלה הופיעו כבר באמצע שנות ה-50, אך המונח מיני-מחשב נטבע לראשונה בתחילת שנות ה-60. בימינו השימוש במונח פחת, שכן שרתים מודרניים מתאימים בגודלם למיני-מחשבים של פעם אך שולטים כיום בכוח המחשוב העולמי.

מחשב PDP-1 – המיני מחשב הראשון

היסטוריה

ראשית הדרך (שנות ה־50–60)

כבר בסוף שנות ה־50 הופיעו מחשבים קטנים יחסית למיינפריים, אשר איפשרו הרצת תוכניות מחשב מחוץ למיינפריים. אחד החלוצים המשמעותיים היה PDP-1 (1959) של DEC, שהצליח מסחרית ונחשב למיני-מחשב הראשון מבחינה היסטורית. דוגמה ישראלית חשובה היא Elbit 100, שהתגאה בכך שכל רכיביו הורכבו ממעגלים משולבים ולא מטרנזיסטורים בודדים – הישג טכנולוגי מתקדם לזמנו. מחשבים אלו שימשו בעיקר באוניברסיטאות, מכוני מחקר ובתעשייה, והיוו בסיס להתפתחות המיני-מחשבים בשנות ה־60.

האתגר במיני מחשבים הראשונים היה פיתוח תוכנה עבורם. זאת משום שלא היה להם די זיכרון להכיל מהדרים מורכבים. המשוכללים יותר הכילו מהדר לפורטרן והפשוטים לאסמבלר בלבד. גם תכנות בשפת מכונה היה מקובל עבורם.

פריחה (שנות ה־70)

שנות ה־70 היו "תור הזהב" של המיני-מחשבים. הם סיפקו פתרונות מחשוב לאוניברסיטאות, מכוני מחקר, תעשייה וחברות בינוניות, והיו זולים וקומפקטיים יותר ממיינפריים, אך עדיין בעלי כוח חישוב ניכר.

הפופולריים ביותר היו סדרת PDP-8 (1965) של DEC, שהפך למיני-מחשב הראשון שהצליח מסחרית, ואחריו סדרת PDP-11 (1970), שיכלה לתמוך במשתמשים מרובים וביישומי זמן אמת מורכבים יותר. דגמים אלו הציגו ארכיטקטורות קומפקטיות, מהדרים מתקדמים ותמיכה בשפות תכנות כמו FORTRAN ו־BASIC, והפכו את קטגוריית המיני-מחשב לנפוצה ומקובלת בשוק המחשוב.

במסגרת התפתחות זו נוצרה מערכת ההפעלה UNIX: היא התפתחה ממערכת הניסיונית UNICS שנבנתה על PDP-7 בשפת אסמבלי. הגרסה המסחרית והנפוצה של UNIX נכתבה על PDP-11, בשפת C שפותחה במיוחד לצורך זה על ידי דניס ריצ’י. UNIX הפכה לתשתית מרכזית בעולם המחשוב המודרני, וממנה נגזרו כמעט כל מערכות ההפעלה המודרניות בעולם, למעט Windows.

סופר-מיני

בשנת 1977 הציגה DEC את סדרת VAX ובפרט את הדגם 11/780, שכונה "סופר-מיני". סדרה זו הציעה ארכיטקטורת 32 סיביות עם תמיכה בזיכרון וירטואלי, והביאה עימם יכולות חישוב שנחשבו גבוהות למדי עבור מיני-מחשב. ה-VAX הפך לאחת ההצלחות הגדולות ביותר בתחום, וסדרת המחשבים הזו המשיכה להימכר ולהתפתח עד שנות ה־90, כשהיא מהווה את התגלמות רעיון הסופר-מיני: כוח חישוב גבוה במערכת קומפקטית ומסחרית.

מחשב PDP-11 משנות ה-80 המוקדמות

דעיכה (שנות ה־80 ואילך)

מאמצע שנות ה־80 החלו תחנות עבודה מתקדמות ומיקרו-מחשבים אישיים (PC) לספק יכולות שבעבר דרשו מיני-מחשב יקר. תחנות העבודה, רבות מהן מבוססות UNIX ויוצרו על ידי חברות כמו HP, IBM, Sun ו-SGI, איפשרו חישובים מדעיים, גרפיקה ומדידה ברמה מקצועית על שולחן העבודה של משתמש יחיד. בהדרגה נדחק המושג "מיני-מחשב", והמערכות עצמן הפכו לקטגוריה מצטמצמת. עם זאת, חלק מהקווים, ובראשם IBM AS/400 (1988), המשיכו להימכר שנים רבות ונחשבים ממשיכי דרכו של המיני-מחשב הקלאסי.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מורשת והשפעה

• נגישות – המיני-מחשבים אפשרו למוסדות חינוך, מחקר ותעשייה לרכוש מחשב במחיר סביר בהרבה ממיינפריים.
• מערכות הפעלה ושפות – Unix פותחה במקור על מחשבי DEC, ושפת התיכנות C פותחה במקביל לה. שתיהן הפכו ליסודות מרכזיים בעולם המחשוב.
• השפעה תעשייתית – יצרניות המיני-מחשבים, ובראשן HP, DEC ו־Data General, תרמו תרומה מכרעת להתפתחות החומרה והתוכנה המודרנית.

רשימה של מספר דגמים בולטים

• Control Data's CDC 160A
• DEC PDP and VAX series
• Data General Nova
• Hewlett-Packard HP3000 series
• Honeywell-Bull Level 6/DPS 6/DPS 6000 series
• IBM midrange computers
• Norsk Data Nord-1, Nord-10, and Nord-100
• Prime Computer Prime 50 series
• SDS SDS-92

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיני-מחשב בוויקישיתוף

• מיני-מחשב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)