מיקולאש דזורינדה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |||||
| לידה |
4 בפברואר 1955 (בן 69) Spišský Štvrtok, צ'כוסלובקיה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 סלובקיה | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת ז'ילינה | ||||
| מפלגה |
Christian Democratic Movement, Slovak Democratic Coalition, האיחוד הסלובקי הדמוקרטי והנוצרי - המפלגה הדמוקרטית | ||||
| האתר הרשמי | |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
מיקולאש דזורינדה (בסלובקית: Mikuláš Dzurinda) הוא פוליטיקאי סלובקי שכיהן כראש ממשלת סלובקיה מ-1998 עד 2006. הוא ייסד והנהיג את "הקואליציה הדמוקרטית הסלובקית"(SDK) ולאחר מכן את "האיחוד הסלובקי הדמוקרטי והנוצרי". בשנים 2002–2006 הקימה מפלגתו ממשלת קואליציה עם התנועה הנוצרית-דמוקרטית, ברית האזרח החדש ומפלגת הקואליציה ההונגרית.
ממשלתו השנייה של מיקולאש דזורינדה סומנה כרפורמיסטית ותומכת בשוק. הרפורמות כללו מס שטוח של 19%, רפורמה בפנסיה (נדבך שני) ורפורמת מימון החינוך (למעט מכללות ואוניברסיטאות). במהלך כהונתו הצטרפה סלובקיה לאיחוד האירופי ולנאט"ו.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דזורינדה נולד בכפר "ספישסקי שטברטוק" שבמזרח סלובקיה. הוא סיים את לימודיו במכללה לתחבורה ותקשורת בז'ילינה בשנת 1979. בשנת 1988 השלים שם את לימודיו המדעיים לתואר שני והוענק לו תואר מועמד למדעים (CSc). הוא עבד במכון לחקר התחבורה (VÚD) בז'ילינה כאנליסט כלכלי (1979–1988). מאוחר יותר הוא היה מנהל מדור טכנולוגיית מידע במנהל האזורי של הרכבת הצ'כוסלובקית (ČSD) בברטיסלבה (1988–1990).
פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דזורינדה נכנס לפוליטיקה הסלובקית כאחד החברים המייסדים של התנועה הנוצרית-דמוקרטית (KDH), מפלגה שמרנית שהוקמה רשמית בשנת 1990. הבחירות הכלליות הדמוקרטיות הראשונות בצ'כוסלובקיה נערכו בשנת 1990, והוא מונה לסגן שר התחבורה בממשלת סלובקיה בשנת 1991. בשנת 1992 היה לחבר הפרלמנט הסלובקי המועצה הלאומית של הרפובליקה הסלובקית ועבד כחבר בוועדת התקציב והכספים. בזמן פיצול צ'כוסלובקיה והקמתה של סלובקיה העצמאית בינואר 1993, הוא היה סגן יו"ר KDH האחראי על הכלכלה. במהלך כהונתו של יוזף מורבצ'יק כראש הממשלה (מרץ-אוקטובר 1994) היה דזורינדה שר התחבורה, הדואר והעבודות הציבוריות. לאחר הבחירות הכלליות של 1994, בהן ניצח ולדימיר מצ'יאר, הוא חזר לאופוזיציה כחבר פרלמנט.
ראש הממשלה 1998–2002[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתגובה לחוק הבחירות שהוכן ואושר על ידי ממשלתו של מצ'יאר בשנת 1997, חמש מפלגות אופוזיציה (התנועה הנוצרית-דמוקרטית/KDH, המפלגה הדמוקרטית/DS, האיחוד הדמוקרטי/DU, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של סלובקיה/SDSS והמפלגה הירוקה של סלובקיה/SZS) הקימו את הקואליציה הדמוקרטית הסלובקית (SDK). דזורינדה הפך לדובר שלה, ומאוחר יותר, ביולי 1998, ליו"ר שלה.
דזורינדה מונה לראש הממשלה בפעם הראשונה באוקטובר 1998, כשהוא מוביל חמש מפלגות אופוזיציה שאוחדו כקואליציה הדמוקרטית הסלובקית (SDK) והביס את ממשלתו של ולדימיר מצ'יאר בבחירות ב-1998.
תחת הנהגתו של דזורינדה הצליחה סלובקיה להיכנס מחדש לתהליכי אינטגרציה ורשמה קאמבק פוליטי ביחסים הן עם האיחוד האירופי והן עם מבנים כלכליים ופוליטיים טרנס-אטלנטיים. הצלחת הרפורמות שהעביר ממשלתו באה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר בכניסתה של סלובקיה להארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בספטמבר 2000, השלמת המשא ומתן להצטרפות לאיחוד האירופי וכניסתם של משקיעים גדולים לשוק הסלובקי. ההשקעה בפלדה האמריקאית הגיעה עם התחייבות להשקיע כאן יותר ממיליארד דולר בעשור הקרוב.
בינואר 2000 ייסד מפלגה חדשה, האיחוד הסלובקי הדמוקרטי והנוצרי (SDKÚ), שבראשה הוא עומד מאז. בבחירות פנים-מפלגתיות במרץ 2002 אישרו חברי SDKU את מעמדו המוביל ולאחר הבחירות הכלליות בספטמבר 2002 ניתנה לו ההזדמנות להרכיב שוב את הממשלה הסלובקית. מפלגת הקואליציה ההונגרית (SMK), האיחוד הנוצרי-דמוקרטי (KDH) וברית האזרח החדש (ANO) הצטרפו ל-SDKU בקואליציה השלטת.
ראש הממשלה 2002–2006[עריכת קוד מקור | עריכה]
המהלך הרפורמיסטי של מדיניותו של דזורינדה אושר על ידי מנדט שניתן לו על ידי אלקטורים בבחירות הכלליות בשנת 2002 להרכיב את ממשלתו השנייה. הייתה זו גם שנה שבה בפסגת נאט"ו בפראג בנובמבר הוחלט על הזמנתה של סלובקיה להצטרף לנאט"ו; המדינה גם השלימה את שיחות ההצטרפות עם האיחוד האירופי בפסגת קופנהגן בדצמבר, ובכך החלה בתהליך האשרור שלה.
בתקופה זו צומצם הגירעון התקציבי לפחות מ-3 אחוזי תוצר, והוא פתח את הדלת להצטרפותה של סלובקיה לגוש האירו ב-2009. הצמיחה הכלכלית, הגבוהה מ-6%, הפכה למהירה ביותר באזור. עם זאת, משקיעים זרים גילו את המדינה, בעיקר חברות רכב כמו PSA פיג'ו-סיטרואן וקיה.
ממשלתו של מיקולאש דזורינדה זכתה לשבחים על ידי הבנק העולמי כרפורמטור השוק הטוב ביותר בעולם. שיעור מס שטוח של 19% על הכנסה, חברות ומס ערך מוסף הוביל את סטיב פורבס לכנות את סלובקיה "גן עדן למשקיעים". אבל המדינה עדיין עמדה בפני אתגרים רבים, במיוחד באזורים כפריים. שיעור האבטלה עלה ל-20% תחת ממשלתו הראשונה של דזורינדה, ועדיין עמד על 12% כשסיים את תפקידו, אחד השיעורים הגבוהים באירופה.
מפלגתו של דזורינדה הובסה על ידי SMER בבחירות לפרלמנט ב-2006. SDKU-DS הגיע למקום השני עם יותר מ-18% מהקולות. בשל סירובו לחדש את ממשלת הימין בתמיכת מפלגתו של מצ'יאר הוא לא יכול היה להמשיך למשול. מנהיג SMER רוברט פיצו הקים ממשלת קואליציה עם HZDS של מצ'יאר והמפלגה הלאומית הסלובקית של יאן סלוטה.
באופוזיציה 2006–2010[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקולאש דזורינדה הפך לחבר פרלמנט קבוע במועצה הלאומית של הרפובליקה הסלובקית מאז תבוסת מפלגתו בבחירות לפרלמנט ב-2006. בפברואר 2008, יוראג' לישקה, סגן מנהיג SDKÚ-DS, ביקש בגלוי מדזורינדה להתפטר מתפקידו כמנהיג המפלגה בשל הסקרים הנמוכים של המפלגה וסגנון ההנהגה הבלתי דמוקרטי לכאורה. חברי הפרסידיום של המפלגה הכחישו את האשמותיו של לישקה ומאז אספת הפרסידיום, ליסקה אינו היה מוכן לדבר על ענייניה הפנימיים של המפלגה. פרשה זו הובילה למחאה גלויה נגד דזורינדה מצד חברי מפלגה בברטיסלבה.
שר החוץ 2010–2012[עריכת קוד מקור | עריכה]
דזורינדה מונה לשר החוץ בממשלתה של ראש הממשלה איווטה רדיצ'ובה ביולי 2010. הוא נבחר שוב להיות יושב ראש מפלגת SDKÚ-DS בנובמבר 2010 למשך ארבע השנים הבאות. הוא היה רק מועמד אחד, ראש הממשלה המכהנת רדיצ'ובה דחתה את המועמדותו.
