מיקלוש ברנד (רופא ילדים)
 | |
| לידה |
18 ביוני 1870 נאג'קאלו, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
24 ביוני 1919 (בגיל 49) בודפשט, הרפובליקה הסובייטית ההונגרית |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| השכלה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד (1892) |
| בן או בת זוג |
Miklósné Berend |
  | |
מיקלוש ברנד, לפעמים גם ניקולאוס ברנד (במקור בלויר,[1] בהונגרית: Berend Miklós; נאג'קאלו, 18 ביוני 1870 – בודפשט, 24 ביוני 1919) היה רופא ילדים יהודי-הונגרי, מחבר ספרות מקצועית מומחה, פרופסור חבר באוניברסיטה. בעלה של יוליה קילני (מקודם קליין) (1881–1956),[2] סופרת ומתרגמת, אביו של מיקלוש ברנד (רופא פנימי) (1908–1944), שנרצח בשואה.[3]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקלוש בלויר נולד במשפחה יהודית. אמו הייתה מריה לאנג, אביו הביולוגי לא ידוע. הוא אומץ על ידי מיקלוש בלויר ב-1877.[4] ברנד למד רפואה בבודפשט ובווינה, תחילה היה רופא בבית החולים לילדים שטפנייה ולאחר מכן יצא לסיור לימודים ארוך יותר בחו"ל עם מלגה ממלכתית. הוא התקבל לתא אטווש של הבונים החופשיים בשנת 1893, אך הוסר משורותיו (הסיבה לא ידועה) 5 שנים מאוחר יותר. ב-20 בנובמבר 1904 נשא לאישה את יוליה, בתם של הוגו קילני (מקודם קליין) ושל ינקה שפיצר בבודפשט.[4] ב-1908 מונה לפרופסור באוניברסיטה לרפואת ילדים ולאחר מכן לרופא ראשי של בית החולים לילדים של הצלב הלבן.
עבודותיו המדעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
החשובות מבין עבודותיו המדעיות הרבות הן:
- ריפוי מחלות של תינוקות
- על תזונה מלאכותית של תינוקות
- על גסטרואנטריטיס אצל תינוקות
- הקומנדיום של רפואת ילדים
- על בדיקות טוברקולין אבחנתיות בילדות
- מחקר ועקרונות עדכניים בתזונת תינוקות
- על האכלת יילודים
- הגנה על תינוקות מפני שחפת
- הונגריה סטטיסטיקת תמותת תינוקות ועתיד ההגנה על ילדים
- מוסדות להגנת תינוקות בהונגריה
- טיפול במחלות ילדים
- מחלות וטיפול בתינוקות וילודים
- מוסדות להגנה על יולדות ותינוקות בגרמניה ובהונגריה במהלך המלחמה ומאז 1917).
ב-1916 פרסם את יומנו וזיכרונותיו בשדה הקרב ממלחמת העולם הראשונה כרופא מתנדב בגדוד של ההוסרים
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית התגורר ברנד ברחוב מריה ואלריה (Mária Valéria), אליו נפתחה גם הכניסה הראשית של "הבית הסובייטי". הבית הסובייטי (במקור Hungária Nagyszálloda) היה מקום מגוריהם של קומיסרי העם (שרי הממשלה) ושל כמה מהפקידים הבכירים ביותר של הרפובליקה (1919) במרכז העיר בודפשט. ב-24 ביוני 1919 פרצה בבודפשט מהפכת הנגד הלודוביקית. באותו יום ברנד מיהר לראות ספינות מלחמה על הדנובה, התרגש, רץ חזרה לדירתו ולקח מסיבות לא ידועות את אקדחו וכסף רב: ארבעה עשר אלף כתרים כחולים ועשרים עד שלושים אלף כתרים לבנים. בבית הצביע על הדנובה דרך החלון והעיר בהתלהבות לאשתו, "תראי, הונגריה קמה!" לאחר מכן הוא ירד לרחוב, הניף את המטפחת שלו לעבר ספינות המלחמה ששטו לכיוון צפון, וצעק, "תחי הונגריה! הלאה עם הסובייטים! הלאה עם בלה קון!" חברי המשמר האדום שמעו זאת והורו לו, "עצור!" כשראה את האקדחים השלופים ברנד החל לרוץ לכיוון כיכר פטפי, אך כשהביט לאחור על רודפיו התנגש בעמוד. הוא נפל ארצה, קפץ והמשיך לברוח, אבל אז ירו לעברו מארבעה כיוונים בבת אחת. הוא נפגע ונפל על הבטון. הוא ניסה להתיישר, אך נכשל, ואז הופיעו יוזף צ'רני (מפקד המשמר האדום) ובלה שיין במכונית פתוחה מכיוון רחוב אישטוואן טיר. שיין קפץ מהמכונית עם אקדח טעון בעידודו של צ'רני, רץ אל ברנד וירה בו שלוש פעמים. שיין שלף את אקדחו של ברנד מתוך שלולית הדם והשאיר את הגופה. בשעת בין ערביים, ארבעה - יוז'ף וייס, מור לובל, אנטל רוזן וג'רג' טראילה - חזרו אל הגופה ובזזו אותה. הם לקחו את שעון הזהב שלו, את שרשרת הזהב, את מקל הליכה, את הכסף, ואפילו את נעלייו. לאחר מכן, הארבעה תפסו את הגופה והשליכו אותה לדנובה.[5]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. מיקלוש ברנד
- Magyar életrajzi lexikon (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש 1967)
- יוז'ף פלטינוס: חטאי הבנייה החופשית. מהדורה רביעית. ע"פ, 1938-1939. Budai-Bernwaliner József ny.
- Gergely András: Jeles magyar zsidó orvosok lexikona. Bp., Makkabi, 2001. (לקסיקון של רופאים יהודים מצטיינים)
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
- Gutenberg nagy lexikon. Minden ismeretek tára. Bp., Nagy Lexikon Kiadóhivatal, 1931-1932.
- Bartha István-Förster Rezső: A Kis Akadémia negyvenkét esztendeje az ezredik előadásig 1899-1941. Bp., Kis Akadémia, 1941.
- Das geistige Ungarn. Biographisches Lexikon. Hrsg. Oscar von Krücken, Imre Parlagi. Wien-Leipzig, W. Braumüller, 1918.
- Magyar prágaiak - prágai magyarok. Szerk. Gál Jenő. Praha, Pražská záklandí organizace Svazu Maďarů žijících zemích, 2002.
- Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
- Tolnai világlexikona. Bp., Magyar Kereskedelmi Közlöny, 1912-1919. 8 db.; Bp., Kassák Kiadó, 1999-
- Tolnai új világlexikona. Bp., Tolnai, 1926-1933.
- Új Idők lexikona. Bp., Singer és Wolfner, 1936-1942.
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Berend Miklós. Magyar Életrajzi Index. Petőfi Irodalmi Múzeum (Hozzáférés: 2015. november 14.)
- ^ Halálesete bejegyezve Budapest VI. ker. polgári akv. 306/1956. folyószám alatt.
- ^ A két Berend. Magyar László András as szabadságharc idején a nyíregyházi honvédkórházat vezette, 6 mikor pedig természetes fiát A CSALÁD - PDF Free Download, docplayer.hu
- ^ 1 2 Házasságkötési bejegyzése, Budapest, IX. ker. polgári akv. 1080/1904. folyószám alatt.
- ^ Gelencsér Miklós (szerk.): Vörös Könyv 1919. Lakitelek, 1993, Antológia Kiadó. 349. p.