מיקל ביירג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיקל ביירג
Mikkel Bjerg
ביירג לאחר זכייתו במדליית זהב באליפות העולם 2018 לנגד השעון עד גיל 23
ביירג לאחר זכייתו במדליית זהב באליפות העולם 2018 לנגד השעון עד גיל 23
לידה 3 בנובמבר 1998 (בן 22)
קופנהגן, דנמרק
גובה 191 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות נגד השעון
קבוצה נוכחית יו. איי. אי. אמירטס
קבוצות עבר האגנס ברמן אקסון (2018–2019)
הישגי שיא Jersey rainbow chrono.svg אליפות העולם בנגד השעון עד גיל 23 (2017–2019)
מאזן מדליות
מתחרה עבור דנמרקדנמרק  דנמרק
אליפות העולם
זהבברגן 2017נגד השעון עד גיל 23
זהבאינסברוק 2018נגד השעון עד גיל 23
זהבהרוגייט 2019נגד השעון עד גיל 23
כסףדוחה 2016נגד השעון עד גיל 19
אליפות אירופה
כסףהרנינג 2017נגד השעון עד גיל 23
כסףאלקמאר 2019נגד השעון עד גיל 23
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיקל ביירגדנית: Mikkel Bjerg; נולד ב-3 בנובמבר 1998) הוא רוכב אופני כביש דני בקבוצת יו. איי. אי. אמירטס. ביירג הוא אלוף העולם בנגד השעון עד גיל 23 בשנים 2017–2019. עקב כך, ביירג הוא גם שיאן הניצחונות במקצה זה באליפות. בנוסף לכך, ביירג הוא גם מחזיק שיא השעה הדני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביירג נולד בבירת דנמרק קופנהגן.

ב-2016, התחרה ביירג באליפות העולם עד גיל 19, הוא זכה במדליית הכסף במקצה נגד השעון, 35 שניות אחרי ברנדון מקנולטי המנצח. במקצה הכביש, לא סיים את המרוץ.

ב-2017, זכה ביירג במדליית כסף באליפות אירופה עד גיל 23 בנגד השעון, לאחר שהגיע 2 שניות אחרי קספר אסגרן, זוכה במדליית הזהב. בספטמבר, השתתף ביירג באליפות העולם וזכה במדליית הזהב באליפות בנגד השעון עד גיל 23, מקדים את ברנדון מקנולטי האמריקאי ב-1:05 דקות ואת קורנטיין ארמנו הצרפתי ב-1:16 דקות.

האגנס ברמן אקסון (2018–2019)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביירג בפעולה, אליפות העולם לנגד השעון עד גיל 23, 2018

ב-2018, עבר לקבוצת האגנס ברמן אקסון האמריקאית מדרג הפרו קונטיננטל. באותה שנה, סיים ביירג שני באליפות דנמרק בנגד השעון, 25 שניות אחרי מרטין טופט מאדסן המנצח. ב-24 בספטמבר, ניצח ביירג בפעם השנייה ברציפות את אליפות העולם בנגד השעון עד גיל 23 וזכה במדליית הזהב, מקדים את ברנט ואן מור הבלגי ב-33 שניות, ובן קבוצתו מת'יאס נורסגאד ב-38 שניות.

ב-2019, סיים חמישי באליפות דנמרק בנגד השעון, 1:27 דקות אחרי קספר אסגרן המנצח. הוא זכה שוב במדליית הכסף באליפות אירופה, 11 שניות אחרי בן ארצו, יוהאן פרייס פטרסן. ב-24 בספטמבר, הפך לשיאן הניצחונות באליפות העולם עד גיל 23 בנגד השעון לאחר שזכה במדליית הזהב השלישית שלו, מקדים את שני האמריקאים איאן גאריסון ב-27 שניות וברנדון מקנולטי ב-28 שניות.

יו. איי. אי. אמירטס (2020–היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2020, הצטרף ליו. איי. אי. אמירטס מאיחוד האמירויות הערביות[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיקל ביירג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]