קספר אסגרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קספר אסגרן
Kasper Asgreen
אסגרן על הפודיום באליפות העולם 2018, לאחר זכייתה של קוויק סטפ במדליית זהב בנגד השעון לקבוצות
אסגרן על הפודיום באליפות העולם 2018, לאחר זכייתה של קוויק סטפ במדליית זהב בנגד השעון לקבוצות
לידה 8 בפברואר 1995 (בן 26)
קולדינג, דנמרק
גובה 192 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 75 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות רב גוני
קבוצה נוכחית דקונינק קוויק-סטפ
הישגי שיא
מרוצים חד-יומיים:
רונדה ון פלנדרן (2021)
E3 בינקבנק קלאסיק (2021)
קורן–בריסל–קורן (2020)
MaillotDinamarca.svg אליפות דנמרק בנגד השעון (2019)
מאזן מדליות
מתחרה עבור בלגיהבלגיה  בלגיה
אליפות העולם
כסףאינסברוק 2018נגד השעון לקבוצות
אליפות אירופה
כסףאלקמאר 2020עלית גברים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קספר אסגרןדנית: Kasper Asgreen; נולד ב-5 בפברואר 1995) הוא רוכב אופני כביש דני בקבוצת דקונינק קוויק-סטפ. אסגרן הוא מנצח רונדה ון פלנדרן ב-2021. הוא היה חלק מסגל קבוצת דקוניניק קוויק-סטפ גם בעת זכייתה במדליית הזהב באליפות העולם בנגד השעון לקבוצות ב-2018. בנוסף לכך, הוא סגן אלוף אירופה בנגד השעון לשנת 2019.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסגרן נולד בקולדינג.

בתור חובבן, הוא סיים במקום ה-5 באליפות העולם עד גיל 23 בנגד השעון בשנת 2016, 50 שניות מזוכה מדליית הזהב מרקו מאתיס הגרמני. ב-2017, ניצח אסגרן את הקטע הראשון בטור דה ל'אווניר.

קוויק-סטפ פלורס (2018–היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסגרן הפך למקצוען בשנת 2018, עם הצטרפותו לקבוצת קוויק-סטפ פלורס. באוגוסט ערך את הופעת הבכורה שלו בגרנד טור, כשנבחר לוואלטה אספנייה. התוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הגיעה בקטע ה-16 שהיה נגד השעון, כשסיים עשירי. אסגרן סייע לאנריק מאס לסיים שני את הוואלטה, אחרי סיימון ייטס. לאחר הוואלטה, היה אסגרן חלק מסגל קוויק-סטפ פלורס לאליפות העולם בנגד השעון לקבוצות וזכה איתם במדליית הזהב.

ב-17 באפריל 2019 השתתף אסגרן במונומנט רונדה ון פלנדרן, לאחר שאלברטו בטיול הוביל מקדימה והיה בדרכו לניצחון, תקף אסגרן בקילומטרים האחרונים מהדבוקה שאחרי בטיול והספיק לסיים שני אחריו, 14 שניות מבטיול המנצח ו-3 לפני הדבוקה המרכזית[1]. חודש וכמה ימים אחר כך, התחרה אסגרן בטור של קליפורניה וניצח את הקטע השני, לאחר שגבר על טיג'יי ואן גארדרן בספרינט הסיום. לבסוף סיים את המרוץ במקום השלישי, 17 שניות מטאדיי פוגאצ'אר המנצח ושנייה אחת מסרחיו היגיטה שסיים שני. באליפות דנמרק, ניצח אסגרן את נגד השעון וסיים שני במרוץ הכביש. הוא השתתף לראשונה בטור דה פראנס והיה חלק מ"רכבת" הספרינט של אליה ויוויאני, וסייע לו לנצח את הקטע ה-4 במרוץ. בקטע ה-17 היה אסגרן חלק מקבוצת בריחה גדולה ששרדה עד הסיום, והוא סיים שני את הקטע, 37 שניות אחרי מטאו טרנטין המנצח. לאחר הטור, זכה אסגרן במדליית כסף באליפות אירופה בנגד השעון, לאחר שהגיע 19 שניות אחרי רמקו אוונפול. אסגרן ניצח את הקטע השלישי בטור של גרמניה, לאחר שגבר על יספר סטויבן בספרינט הסיום.

ב-2020, חבר אסגרן לקבוצת הבריחה במרוץ קורן–בריסל–קורן כשנשארו 30 קילומטרים לסיום, אסגרן עזר לה להגדיל את הפער שלה מהפלוטון ובהמשך ניער מעליו את שאר הרוכבים בבריחה כשהוא נשאר בקדמת המרוץ לבד, אסגרן הצליח לשרוד עד הסוף וניצח את המרוץ, כשהוא הופך לדני הראשון מזה 26 שנים (רולף סורנסן ב-1996) שמנצח במרוץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קספר אסגרן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ronde Van Vlaandren | 2019 Edition, procyclingstats.com