מירי שינפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שינפלד במאי 2017

מירי שינפלד (Miri Shonfeld) (נולדה ב-7 בינואר 1958) היא מרצה, מובילה וחוקרת חינוך ישראלית העוסקת בהוראה ולמידה מרחוק בסביבה בינלאומית. זכתה בפרס משרד החינוך על יוזמה פדגוגית שעשתה שינוי בהכשרת המורים ב-2013 ובפרס האחדות ב-2018.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירי שינפלד נולדה בגבעתיים ליוסף וחוה כבדיאל. למדה בתיכון צייטלין בתל אביב. מירי בעלת תואר ראשון בביולוגיה מאוניברסיטת תל אביב 1980 ותואר שני בזואולוגיה אף הוא מאוניברסיטת תל אביב - 1984 את התואר השלישי בטכנולוגיה בחינוך למדה שינפלד באוניברסיטת נובה בפלורידה (NSU) 2005. חוקרת אורחת באוניברסיטה של העיר ניו-יורק (CUNY), באוניברסיטה של טקסס באוסטין (UT) ב-2009 ובאוניברסיטת קאסל ב-2018. היא הייתה מרצה אורחת באוניברסיטאות בארצות הברית, באירופה, במזרח אסיה ובאוסטרליה.

פרופ' מירי שינפלד מומחית בהוראה ולמידה מקוונת, בלמידה שיתופית, בשילוב עולמות וירטואליים, ובהוראה בסביבה רב-תרבותית ובינלאומית. היא מומחית בארגון כנסים אקדמיים בכלל וארגון כנסים מקוונים בפרט. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בכנס המקוון הראשון בנושא הכשרת מורים שנערך ב-2001. היא השתתפה בכנסים רבים בישראל ובעולם והייתה בין המובילים בארגון AACE וכנס SITE. בשנת 2003 החלה ללמד קורסים מקוונים ומאמריה פורסמו החל משנת 2004. המרכז שהקימה בשותפות עם ד"ר גנאים וד"ר חוטר (TEC) מבוסס על למידה מקוונת ולאורך השנים היא מלווה את הפיתוח במחקר כפי שניתן לראות ברשימת הפרסומים שלה. שינפלד מלמדת את הקורס סביבות הוראה ולמידה מרחוק יותר מעשר שנים ברציפות ובכל הקורסים שלה יש שיתוף פעולה בינלאומי עם אוניברסיטאות באירופה ובארצות הברית. הובילה במסגרת מכון מופ"ת וסמינר הקיבוצים כנסים מקוונים וכיהנה כיו"ר הכנס הבינלאומי IAIE ביוני 2021. כיום היא מזכ"ל הארגון הבינלאומי לחינוך לרב-תרבותיות (IAIE - International Association of Intercultural Education).

פרופ' שינפלד עומדת בראש מרכז TEC (Technology, Education and Cultural diversity) שבמכון מופ"ת. במסגרת זו היא מפעילה 13 תוכניות מקוונות המבוססות על קורסים אקדמיים שבהם משתתפים כ-1000 סטודנטים מדי שנה. במסגרת המרכז נערכים שלושה כנסים בהם גם כנס בינלאומי מקוון. כל הפעילויות מבוססות על מגוון תרבותי, ערבים ויהודים, דתיים וחילוניים וגם שותפים מארצות שונות בעולם הרחב. ביחד עם עמיתותיה במרכז TEC היא פתחה את מודל TEC שנלמד היום ברחבי העולם ומשמש לקישור בין-תרבותי בהשכלה הגבוהה ובמערכת החינוך. כחלק מפעילות מרכז TEC, היא הקימה את Tec4Schools בשיתוף משרד החינוך וסמינר הקיבוצים. בתוכנית זו למדו מדי שנה כ-3000 תלמידים, ערבים ויהודים, דתיים וחילוניים. תוכנית זו עברה ב-2021 לידי עמותת ניר, שהוקמה על ידי פרופ' שינפלד ועמיתותיה ביחד עם משפחת דיסקין לזכר בנם ניר דיסקין. כיום היא חברה בהנהלת העמותה ופעילה בפיתוח הפדגוגי של תוכניות הלימוד ברשת החברתית.

פרופ' מירי שינפלד מרצה, חוקרת וכותבת בנושאים הקשורים לשונות תרבותית, תקשוב, פדגוגיה, חדשנות, שיתופיות, הוראה מקוונת ועולמות וירטואליים. היא זכתה בשותפות במלגת מחקר של קרן ISF לחקר סימולציות בעולמות וירטואליים בנושא כשירות תרבותית. היא ערכה ספר בנושא למידה שיתופית בעולם גלובלי בהוצאת IAP (Collaborative Learning in a Global World). בספר תיאוריה ופרקטיקה בתחום הלמידה השיתופית המקוונת בישראל ובעולם. [דרושה הבהרה].

מירי שינפלד משמשת מרצה בדרגת פרופסור חבר במכללת "סמינר הקיבוצים" והמכהנת כראש מרכז TEC לטכנולוגיה, לחינוך ולשונות תרבותית במכון מופ"ת. היא יזמה והקימה מרכז TEC ב-2005 עם השותפות מהחברה הדתית והמחברה הערבית ואת Tec4Schools ב-2009. ב-2017 היא הייתה שותפה להקמת עמותת ניר שאימצה את תוכניות Tec4Schools. בסמינר הקיבוצים היא הייתה ראש תחום תקשוב ולאחר מכן מרכזת התוכנית לתואר שני בטכנולוגיה בחינוך. היום היא ראש התוכנית לתיזה בתואר השני בטכנולוגיה בחינוך. במכון מופ"ת היא הייתה מרכזת של הפורום לראשי מחשוב ותקשוב והובילה את צוות החשיבה בנושא "חינוך לרב תרבותיות בעידו הדיגיטלי".

נשואה ליוסי שינפלד ולהם ארבעה ילדים.

ממאמריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. Shonfeld, M. (2021). Factors affecting student-teacher satisfaction with a multi-college, online collaborative course. Australian Journal of Educational Technology, 37(4),33-45. https://doi.org/10.14742/ajet.6073
  2. Shonfeld, M., Cotnam-Kappel, M., Judge, M., Ng, C., Ntebutse, J. G., Williamson-Leadley, S., & Yildiz, M. N. (2021). Learning in Digital Environments: https://doi.org/10.1007/s11423-021-09967-6.
  3. Shonfeld, M., Aharony, N., & Kritz, N. (2022). Teachers’ perceived information-literacy self-efficacy. Journal of Librarianship and Information Science.
  4. Shonfeld, M. & Hoter., E. (2023). Children’s willingness to have contact with children from different cultures: Evidence from the TEC4Schools program. Intercultural Education.
  5. Finkbeiner, C., Olson, M., Ost, W. S. & Shonfeld, M. (2023). Language Awareness and Cultural Awareness in an International Online Cooperation Project: A Mixed Method Approach. Language Awareness.
  6. Shapira, N., Shonfeld, M., Friedman, D., & Falah, J. F. (2023). Educators in Israel Define Cultural Competence. Frontiers in Education, 8, 120. https://doi.org/10.3389/feduc.2023.1131352

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]