סמינר הקיבוצים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמינר הקיבוצים
לוגו סמינר הקיבוצים.png
קמפוס סמינר הקיבוצים.jpg
תאריך ההקמה 1939 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו, ישראלישראלישראל
קואורדינטות 32°06′07″N 34°47′22″E / 32.1019°N 34.7894°E / 32.1019; 34.7894 
http://www.smkb.ac.il
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
סמינר הקיבוצים
סמינר הקיבוצים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
כתובת זיכרון לרצח יצחק רבין בסמינר הקיבוצים
קמפוס הסמינר
מראה בקמפוס

סמינר הקיבוצים הוא מכללה אקדמית לחינוך והוראה בתל אביב. המכללה מציעה לימודים לתואר ראשון (.B.Ed), לתואר שני (.M.Ed) והסבת אקדמאים ב 4 פקולטות: חינוך, מדעים, מדעי הרוח ואמנויות. כמו כן, למכללה בית ספר ללימודי תעודה בעל 4 מרכזים: למקצועות הטיפול; להורות, גיל רך, הנחיית קבוצות ואימון; התפתחות מקצועית והשתלמויות לאנשי חינוך; לתוכניות נגישות וכן תחום חברה ותרבות.

המכללה רואה את שליחותה בהכשרת אנשי חינוך וטיפול בעלי גישה הומניסטית ואחריות חברתית סביבתית – היא פועלת לטיפוח דעת אקדמית, לביסוס אזרחות דמוקרטית ולשילוב אמנויות בחינוך. ערכים אלו באים לידי ביטוי בתוכנית לימודים רב תחומית ועשירה.

ערכי המכללה: יושרה, דמוקרטיה, אחריות, תרבות ישראל, איכות, דעת - כולם כאחד מתכנסים לערך העליון שלנו שהוא: הומניזם. הומניזם משמעו שוויון ערך האדם, כבודו, חירותו והתפתחותו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמינר הקיבוצים הוקם בשנת 1939 על ידי קבוצת חברי קיבוצים, אשר בקשו להכשיר מורים, ושכן בבניין ברחוב אחד העם 16 בתל אביב. בראש הקבוצה עמד המחנך מרדכי סגל, חבר קיבוץ כפר גלעדי שלמד בארצות הברית, ושמו של המוסד היה "מפעל ההכשרה למורים וגננות". בשנת 1942 עבר הסמינר לרחוב ליליינבלום מס' 14 בתל אביב, ושמו שונה ל"סמינר למורים וגננות של התנועה הקיבוצית והמרכז לחינוך". הבניין שמור ועומד על תילו גם כיום. בשנת 1943 עבר הסמינר לרחוב בני דן מס' 36 בתל אביב, ושכן במקום משך 18 שנים. המקום שימש אז גם בסיס לפעולות החי"ש כפי שכתוב על לוחית זיכרון בכניסה אליו. כיום משמש המקום כאכסניית נוער. בשנת 1961 עבר הסמינר למשכנו הנוכחי בדרך נמיר. בתחילת 2008 התאחד הסמינר עם המכללה להוראת הטכנולוגיה ושמו שונה ל- "סמינר הקיבוצים המכללה לחינוך לטכנולוגיה ולאמנויות". בשנת 2009 חגג המוסד שבעים שנים להיווסדו.

הקמפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל בכניסה לקמפוס
לוחית זיכרון במקומו הקודם של סמינר הקיבוצים, רח' בני דן 36

המכללה שוכנת בשני קמפוסים: הקמפוס המרכזי בצפון תל אביב - בדרך נמיר 149 וקמפוס אמנויות - ברחוב שושנה פרסיץ 3, בסמוך לצומת גלילות וקק"ל.

הקמפוס המרכזי של המכללה שוכן על עורק תחבורה ראשי ונגיש. הקמפוס טובל במרחבים ירוקים, מדשאות רחבות ופינות ישיבה מוצלות למפגש עם חברים לספסל הלימודים. הקמפוס מציע חיי חברה ותרבות שוקקים: אירועים חגיגיים, טקסים, אירועי תרבות, הצגות ומופעי מחול.

בקמפוס ספרייה ובה כ-70,000 כותרים וכ-90,000 כרכים בעברית ובאנגלית, וכן כ-950 כתבי עת בעברית ובאנגלית. בספרייה נהוגה שיטת המדף הפתוח, והספרים ערוכים על המדפים לפי שיטת דיואי.

קמפוס אמנויות שוכן מעט צפונה מהקמפוס המרכזי, במתחם המכללות. קמפוס אמנויות מהווה בית לחוגי העיצוב התקשורת והקולנוע והאמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים.

המכון למחשבה חינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון הוקם בשנת 2003 ומנוהל על ידי פרופסור נמרוד אלוני. מתוך כוונה לענות על צרכים חינוכיים בישראל של ראשית המאה ה-21, כאשר מצד אחד מסלימה הלאומנות והקנאות, ומצד שני מוותרים על כל מחויבות ערכית וחברתית. המכון, משלב אידיאליזם חברתי וחינוכי עם מגוון רחב של מומחיויות אקדמיות ופרקטיות בתחום החינוך ההומניסטי. המכון פועל לאחד את האידיאלים הערכיים והמשאבים המקצועיים של מכללת סמינר הקיבוצים, למסה של מנהיגות חינוכית הומניסטית בחברה הישראלית בתאוריה החינוכית, בהכשרת אנשי חינוך, בהשבחת העבודה החינוכית בבתי הספר, ובתרומה לקהילה.

משעול[עריכת קוד מקור | עריכה]

משעול הוא מרכז ידע ומשאבים פדגוגיים העומד לרשות הסטודנטים והמרצים לצורך תכנון והפקה של סביבה לימודית. תהליך ההפקה נעשה בעזרת ליווי אישי והדרכה מקצועית. בקמפוס ארבעה מרחבי יעץ מאובזרים בציוד טכנולוגי מתקדם:

  • מרחב המולטימדיה - סביבת הוראה-למידה המאפשרת לתכנן, לפתח ולהפיק פעילויות לצורכי הוראה בבתי הספר ובמכללה, בשילוב טקסטים קולנועיים ומוזיקליים.
  • מרחב משאבים פדגוגיים ויעץ - כולל אוספים של תוכניות לימודים עדכניות וחומרי הוראה-למידה. במרחב מוצעים שירותי יעץ בכל תחומי הלימוד האקדמיים והמעשיים כמו קריאת מאמרים, עזרה בהכנת עבודות סמינריוניות, בהכנת יחידות הוראה לקראת העבודה המעשית בבתי הספר, והכנת פרויקטים של סוף שנה.
  • מרחב סדנת העיצוב - שירותי יעץ והדרכה בתכנון והפקה של חומרי הוראה במימד החזותי. כגון: עיצוב סביבות למידה, חומרי הוראה-למידה, עיצוב גרפי של כרזות והכנת מרכזי למידה ומשחקים חינוכיים.
  • מהו"ת - מרכז העצמה ותובנה המאפשר לסטודנטים בעלי לקויות הלמידה והפרעות הקשב להבין טוב יותר את מה שעובר עליהם בתהליך הלמידה, ולחפש כלים יעילים יותר כדי ללמוד ולהתנהל באקדמיה באופן ראוי מבלי "ללכת לאיבוד". המרכז פועל כ"בית" מבין ומקבל. הוא פתוח כל היום וכל השבוע ומשתדל להיענות לצרכים השונים שמועלים על ידי הסטודנטים.

מטרות סמינר הקיבוצים כמוסד חינוכי ואקדמי להכשרת מורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכללת סמינר הקיבוצים, אשר שליחותה להכשיר אנשי חינוך וטיפול בעלי גישה הומניסטית ואחריות חברתית סביבתית - פועלת לטיפוח דעת אקדמית, לביסוס אזרחות דמוקרטית ולשילוב אמנויות בחינוך.

    • קידום סדר יום חינוכי-הומניסטי המכוון לטיפוח רוח האדם ולתיקון עולם, באמצעות מעורבות חברתית ומנהיגות בקרב הסטודנטים, הסגל האקדמי והסגל המנהלי.
    • טיפוח הרוח הייחודית ותחושת הבית של המכללה, המבוססות על תרבות שותפות ויזמות. פתיחות לדרכי הוראה חדשניות ומגוונות, לשילוב אמנויות ולהטמעת פדגוגיה דיגיטלית-לקידום למידה חווייתית ומשמעותית ולפיתוח היצירתיות.
    • קידום מחקר והגות בקרב סגל המכללה.
    • פיתוח כישורי התקשורת הבינאישית וההתבוננות הפנימית בקרב הסטודנטים, והעצמתם כלומדים וכמורים בעתיד בעלי אחריות אישית.
    • הגמשת תוכניות ההכשרה על ידי הגדלת אפשרויות הבחירה ושיתופי הפעולה בתוך המכללה ומחוצה לה.
    • פיתוח, שדרוג וחידוש מלא של התשתיות הפיזיות: קידום פרויקט בניית קמפוס המכללה החדש והשלמתו, מתוך שמירה על רמה גבוהה של שירות ואיכות בתקופת הפינוי-בינוי.
    • יישום המעבר לוות"ת - היבטים אקדמיים ומנהליים

מנהלי הסמינר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי סגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרדכי סגל

מייסד הסמינר ומנהלו במשך 35 שנים. (1974-1939) חבר קיבוץ כפר גלעדי, ולאחר מכן חבר קיבוץ גבעת חיים (מאוחד). הוגה דעות בתחומי חינוך ורוח היהדות. בעל תואר בפילוסופיה, שפות וחינוך. ב-1939 למד במכון הביולוגי-פדגוגי ברחוב יהודה הלוי, בהנהלתו של הזואולוג ואיש החינוך, יהושע מרגולין, ויחד איתו הגו את רעיון הקמתו של מוסד להכשרת מורים ומחנכים, ולא לשם ידיעת הטבע בלבד, אלא להכשרה מלאה בכל מקצועות המדע והאומנות שמורים ומחנכים זקוקים להם.

שלמה יצחקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר קיבוץ עברון וממיסדיו, ניהל את הסמינר במשך 12 שנים, (1986-1974). פעיל במשך שנים רבות בנושאי הוראה וחינוך. בתקופת ניהולו, החליטה המועצה להשכלה גבוהה להעניק היתר לסמינר לפתוח מוסד להשכלה גבוהה ולתמוך בו.

אהובה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת קבוצת שילר, ראש המכללה במשך 15 שנים, (20011986). בת המושבה מזכרת בתיה, דור חמישי בארץ, עסקה במשך שנים רבות בהוראה וחינוך וניהלה את בית הספר האזורי בגבעת ברנר. הובילה את תהליך האקדמיזציה בסמינר[1].

ד"ר יוסי אסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר קיבוץ בית השיטה. ניהל את סמינר הקיבוצים במשך 11 שנים, (20122001). החל דרכו בקיבוץ בתחום החינוך וההוראה, והמשיך במגוון תפקידים בהם זכה להישגים ותרם לכלל. ריכז את חברת הילדים בקיבוצו, כיהן כמזכיר הקיבוץ, ניהל את התפעול במפעל השימורים בקיבוץ, שימש כמח"ט במילואים וניהל את הכפר לשיקום נפגעי סמים במלכישוע.

פרופסור ציפי ליבמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילידת תל אביב-יפו. נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים מאז שנת 2012. החלה את דרכה בתחום המתמטיקה והמדעים ועברה לחינוך שם החלה לעסוק בתוכניות לימוד במדעים לגיל הרך. במסגרת תפקידיה האחרונים הייתה פרופסור ליבמן חברת המועצה להשכלה גבוהה וקודם לכן שמשה כרקטורית של מכללת סמינר הקיבוצים במשך 8 שנים. תחומי המחקר שלה מתמקדים בנושאים של הערכה, מדיניות בחינוך, וכן בסוגיות של למידה והוראה בתחומי המדעים.

אירועים וכנסים בחסות הסמינר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכנס לחינוך מתקדם - מאז 2006 מקיים הסמינר בשיתוף עם עריית תל אביב את הכינוס הארצי לחינוך מתקדם, ששמו הוסב בשנת 2007 לכנס תל אביב לחינוך מתקדם. הכנס נועד לשמש במה מרכזית לשיח עיוני, נורמטיבי וחזוני בדבר דמותו של החינוך האיכותי המתקדם בישראל.
  • מאבקים חברתיים - בשנים 2007–2008 השתתפו הסטודנטים בסמינר הקיבוצים במאבקים חברתיים שונים. במאבק הסטודנטים של 2007, הובילו קבוצה נרחבת של סטודנטים מהסמינר (ללא אגודת סטודנטים) את המאבק לדמוקרטיזציה. במהלך המאבק ויצרו קואליציה רחבה יחד עם מוסדות חינוך אחרים בדרך למאבק על שקיפות והחלטה של הסטודנטים עצמם ולא של נציגיהם. במאבק המורים 2007, יצאו הסטודנטים להפגנות שונות, יצרו מעגלי דיון בבתי ספר, הובילו צעדה של כמאות אנשים על דרך נמיר ויצרו שיח בין תלמידים, מורים וסטודנטים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אסופת מאמרים, מסמינר למכללה ה'תרצ"ט - ה'תשנ"ט, הוצאת מכללת סמינר הקיבוצים, ה'תשנ"ט 1999.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סמינר הקיבוצים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]