סמינר הקיבוצים
![]() | |
![]() | |
מכללה אקדמית | |
---|---|
תאריך ייסוד |
1939 ![]() |
מיקום | |
מיקום |
דרך נמיר 149, תל אביב, 62507 ![]() |
קואורדינטות | 32°06′07″N 34°47′22″E / 32.1019°N 34.7894°E |
www | |
![]() ![]() |


סמינר הקיבוצים היא מכללה אקדמית לחינוך והוראה בתל אביב-יפו. המכללה מציעה לימודים לתואר ראשון (.B.Ed), לתואר שני (.M.Ed) והסבת אקדמאים בארבע פקולטות: חינוך, מדעים, מדעי הרוח ואמנויות. כמו כן, למכללה בית ספר ללימודי תעודה בעל ארבעה מרכזים: למקצועות הטיפול; להורות, גיל רך, הנחיית קבוצות ואימון; התפתחות מקצועית והשתלמויות לאנשי חינוך; לתוכניות נגישות וכן תחום חברה ותרבות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמינר הקיבוצים הוקם בשנת 1939 על ידי קבוצת חברי קיבוצים, אשר בקשו להכשיר מורים, ושכן בבניין ברחוב אחד העם 16 בתל אביב. בראש הקבוצה עמד המחנך מרדכי סגל, חבר קיבוץ כפר גלעדי שלמד בארצות הברית, ושמו של המוסד היה "מפעל ההכשרה למורים וגננות". בשנת 1942 עבר הסמינר לרחוב ליליינבלום מס' 14 בתל אביב, ושמו שונה ל"סמינר למורים וגננות של התנועה הקיבוצית והמרכז לחינוך". הבניין שמור ועומד על תילו גם כיום. בשנת 1943 עבר הסמינר לרחוב בני דן מס' 36 בתל אביב, ושכן במקום משך 18 שנים. המקום שימש אז גם בסיס לפעולות החי"ש כפי שכתוב על לוחית זיכרון בכניסה אליו. כיום משמש המקום כאכסניית נוער. בשנת 1961 עבר הסמינר למשכנו הנוכחי בדרך נמיר. בתחילת 2008 התאחד הסמינר עם המכללה להוראת הטכנולוגיה ושמו שונה ל"סמינר הקיבוצים המכללה לחינוך לטכנולוגיה ולאמנויות".
הקמפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכללה שוכנת בשני קמפוסים: הקמפוס המרכזי בצפון תל אביב - בדרך נמיר 149 וקמפוס אמנויות - ברחוב אחד העם 9, ליד מגדל שלום.
הקמפוס המרכזי של המכללה שוכן על עורק תחבורה ראשי ונגיש. הקמפוס טובל במרחבים ירוקים, מדשאות רחבות ופינות ישיבה מוצלות למפגש עם חברים לספסל הלימודים. הקמפוס מציע חיי חברה ותרבות שוקקים: אירועים חגיגיים, טקסים, אירועי תרבות, הצגות ומופעי מחול.
בקמפוס ספרייה ובה כ-70,000 כותרים וכ-90,000 כרכים בעברית ובאנגלית, וכן כ-950 כתבי עת בעברית ובאנגלית. בספרייה נהוגה שיטת המדף הפתוח, והספרים ערוכים על המדפים לפי שיטת דיואי.
קמפוס אמנויות הפקולטה לאמנויות במכללת סמינר הקיבוצים עברה למעונה החדש בשנת 2021 ברחוב אחד העם 9, שמהווה בית לחוגים: עיצוב, תקשורת וקולנוע, מחול[1], בימוי ותיאטרון ואמנות. בקמפוס גם תוכנית לתואר שני באוריינות חזותית וכן גלריה.
המכון למחשבה חינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכון הוקם בשנת 2003 ומנוהל על ידי פרופסור נמרוד אלוני. מתוך כוונה לענות על צרכים חינוכיים בישראל של ראשית המאה ה-21, כאשר מצד אחד מסלימה הלאומנות והקנאות, ומצד שני מוותרים על כל מחויבות ערכית וחברתית. המכון, משלב אידיאליזם חברתי וחינוכי עם מגוון רחב של מומחיויות אקדמיות ופרקטיות בתחום החינוך ההומניסטי. המכון פועל לאחד את האידיאלים הערכיים והמשאבים המקצועיים של מכללת סמינר הקיבוצים, למסה של מנהיגות חינוכית הומניסטית בחברה הישראלית בתאוריה החינוכית, בהכשרת אנשי חינוך, בהשבחת העבודה החינוכית בבתי הספר, ובתרומה לקהילה.
הפקולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הפקולטה לחינוך: חינוך לגיל הרך, חינוך לבית הספר היסודי, חינוך מיוחד, חינוך בלתי פורמלי, ניהול עסקי חברתי והחוג לחינוך.
- הפקולטה למדעים: חינוך גופני ותנועה, ביולוגיה על יסודי, החוג למדעים והחוג למתמטיקה.
- הפקולטה למדעי הרוח-והחברה: אנגלית, מדעי הרוח על יסודי, החוג להיסטוריה, החוג לספרות, החוג למקרא ותרבות ישראל, רג"ב - תוכנית המצוינים.
- הפקולטה לאמנויות: אומנות, מחול, עיצוב, תקשורת וקולנוע ותיאטרון.
משעול[עריכת קוד מקור | עריכה]
משעול הוא מרכז ידע ומשאבים פדגוגיים העומד לרשות הסטודנטים והמרצים לצורך תכנון והפקה של סביבה לימודית. תהליך ההפקה נעשה בעזרת ליווי אישי והדרכה מקצועית. בקמפוס ארבעה מרחבי יעץ מאובזרים בציוד טכנולוגי מתקדם:
- מרחב המולטימדיה - סביבת הוראה-למידה המאפשרת לתכנן, לפתח ולהפיק פעילויות לצורכי הוראה בבתי הספר ובמכללה, בשילוב טקסטים קולנועיים ומוזיקליים.
- מרחב משאבים פדגוגיים ויעץ - כולל אוספים של תוכניות לימודים עדכניות וחומרי הוראה-למידה. במרחב מוצעים שירותי יעץ בכל תחומי הלימוד האקדמיים והמעשיים כמו קריאת מאמרים, עזרה בהכנת עבודות סמינריוניות, בהכנת יחידות הוראה לקראת העבודה המעשית בבתי הספר, והכנת פרויקטים של סוף שנה.
- מרחב סדנת העיצוב - שירותי יעץ והדרכה בתכנון והפקה של חומרי הוראה במימד החזותי. כגון: עיצוב סביבות למידה, חומרי הוראה-למידה, עיצוב גרפי של כרזות והכנת מרכזי למידה ומשחקים חינוכיים.
- מהו"ת - מרכז העצמה ותובנה המאפשר לסטודנטים בעלי לקויות הלמידה והפרעות הקשב להבין טוב יותר את מה שעובר עליהם בתהליך הלמידה, ולחפש כלים יעילים יותר כדי ללמוד ולהתנהל באקדמיה באופן ראוי מבלי "ללכת לאיבוד". המרכז פועל כ"בית" מבין ומקבל. הוא פתוח כל היום וכל השבוע ומשתדל להיענות לצרכים השונים שמועלים על ידי הסטודנטים.
משעולים - רג"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוכנית הסבת אקדמאים מצטיינים להוראת היסטוריה ואזרחות בהתמחות לחינוך פוליטי לאזרחות דמוקרטית.
מסלול הסבת אקדמאים מצטיינים להוראת היסטוריה ואזרחות בבתי הספר העל יסודיים, הוא פרי שיתוף פעולה בין תוכנית רג"ב להכשרת מורים מצטיינים במכללת סמינר הקיבוצים.
תוכנית המצוינים, רג"ב, היא תוכנית הדגל של הכשרת המורים במשרד החינוך. היא מיועדת לסטודנטיות וסטודנטים בעלי נתונים גבוהים ומוטיבציה חינוכית. סטודנטים וסטודנטיות המעוניינים להוביל תהליכי שינוי במערכת החינוך ובקהילה.
התכנית מתמקדת בסוגיות חברתיות וחינוכיות המעסיקות את החברה הישראלית ומבקשת לפתח אנשי ונשות חינוך מובילים, בעלי רגישות חברתית ולהט להשפיע על סביבתם.
תוכנית רג"ב במכללת סמינר הקיבוצים מתקיימת בשני מסלולים מקבילים[דרוש מקור]:
- לסטודנטים לתואר ראשון בכל אחד מן המסלולים במכללה הלומדים במקביל בתוכנית לאורך שלוש שנים.
- לאקדמאים, בעלי תואר ראשון או שני לקראת תעודת הוראה בהיסטוריה ובאזרחות בדגש חינוך פוליטי לאזרחות דמוקרטית. הלימודים בתוכנית משולבים בשנת הלימודים לתעודת ההוראה ובשנת הסטאז' והליווי.
מנהלי הסמינר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרדכי סגל - מייסד הסמינר ומנהלו במשך 35 שנים. (1974-1939) חבר קיבוץ כפר גלעדי, ולאחר מכן חבר קיבוץ גבעת חיים (מאוחד). הוגה דעות בתחומי חינוך ורוח היהדות. בעל תואר בפילוסופיה, שפות וחינוך. ב-1939 למד במכון הביולוגי-פדגוגי ברחוב יהודה הלוי, בהנהלתו של הזואולוג ואיש החינוך, יהושע מרגולין, ויחד איתו הגו את רעיון הקמתו של מוסד להכשרת מורים ומחנכים, ולא לשם ידיעת הטבע בלבד, אלא להכשרה מלאה בכל מקצועות המדע והאומנות שמורים ומחנכים זקוקים להם.
- שלמה יצחקי - חבר קיבוץ עברון וממיסדיו, ניהל את הסמינר במשך 12 שנים, (1986-1974). פעיל במשך שנים רבות בנושאי הוראה וחינוך. בתקופת ניהולו, החליטה המועצה להשכלה גבוהה להעניק היתר לסמינר לפתוח מוסד להשכלה גבוהה ולתמוך בו.
- אהובה לאור - חברת קבוצת שילר, ראש המכללה במשך 15 שנים, (2001–1986). בת המושבה מזכרת בתיה, דור חמישי בארץ, עסקה במשך שנים רבות בהוראה וחינוך וניהלה את בית הספר האזורי בגבעת ברנר. הובילה את תהליך האקדמיזציה בסמינר[2].
- ד"ר יוסי אסף - חבר קיבוץ בית השיטה. ניהל את סמינר הקיבוצים במשך 11 שנים, (2012–2001). החל דרכו בקיבוץ בתחום החינוך וההוראה, והמשיך במגוון תפקידים שבהם זכה להישגים ותרם לכלל. ריכז את חברת הילדים בקיבוצו, כיהן כמזכיר הקיבוץ, ניהל את התפעול במפעל השימורים בקיבוץ, שימש כמח"ט במילואים וניהל את הכפר לשיקום נפגעי סמים במלכישוע.
- פרופסור ציפי ליבמן - ילידת תל אביב-יפו. נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים מאז שנת 2012. החלה את דרכה בתחום המתמטיקה והמדעים ועברה לחינוך שם החלה לעסוק בתוכניות לימוד במדעים לגיל הרך. במסגרת תפקידיה האחרונים הייתה פרופסור ליבמן חברת המועצה להשכלה גבוהה וקודם לכן שמשה כרקטורית של מכללת סמינר הקיבוצים במשך שמונה שנים. תחומי המחקר שלה מתמקדים בנושאים של הערכה, מדיניות בחינוך, וכן בסוגיות של למידה והוראה בתחומי המדעים.
אירועים וכנסים בחסות הסמינר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הכנס לחינוך מתקדם - מאז 2006 מקיים הסמינר בשיתוף עם עריית תל אביב את הכינוס הארצי לחינוך מתקדם, ששמו הוסב בשנת 2007 לכנס תל אביב לחינוך מתקדם. הכנס נועד לשמש במה מרכזית לשיח עיוני, נורמטיבי וחזוני בדבר דמותו של החינוך האיכותי המתקדם בישראל.
- מאבקים חברתיים - בשנים 2007–2008 השתתפו הסטודנטים בסמינר הקיבוצים במאבקים חברתיים שונים. במאבק הסטודנטים של 2007, הובילו קבוצה נרחבת של סטודנטים מהסמינר (ללא אגודת סטודנטים) את המאבק לדמוקרטיזציה. במהלך המאבק ויצרו קואליציה רחבה יחד עם מוסדות חינוך אחרים בדרך למאבק על שקיפות והחלטה של הסטודנטים עצמם ולא של נציגיהם. במאבק המורים 2007, יצאו הסטודנטים להפגנות שונות, יצרו מעגלי דיון בבתי ספר, הובילו צעדה של כמאות אנשים על דרך נמיר ויצרו שיח בין תלמידים, מורים וסטודנטים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סמינר הקיבוצים
- סמינר הקיבוצים (תל אביב), דף שער בספרייה הלאומית
סמינר הקיבוצים, ברשת החברתית פייסבוק
- סיפור מקומי - מכללת סמינר הקיבוצים, תיעוד סיפורה של מכללת סמינר הקיבוצים, מיום הקמתה עד היום, מוצג על ציר זמן. ארכיון שיתופי
- סרטון 70 שנה לסמינר הקיבוצים
- אלי ציפורי, מדוע סירבה סמינר הקיבוצים להצעה לעבור לשכונת התקווה, באתר גלובס, 6 במאי 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ במסגרת בית הספר למחול מלמדים את כתב התנועה אשכול וכמן באופן המיוחד בו פיתחה אותו תלמידתה הבכירה של נועה אשכול, תרצה ספיר, שהייתה ראש בית הספר, ועורכים הופעות ייחודיות של יצירות בכתב זה. כמה ממורות החוג ובוגרותיו פועלות במסגרת קבוצת ריקודנטו אותה ייסדה תרצה ספיר בשנת 1986. במסגרת הקבוצה חברותיה ממשיכות לפרסם בספרים יצירות בכתב התנועה, ומקיימות הופעות של יצירות אלה.
- ^ אורה ערמוני, לא בית חרושת למורים - ראיון פרישה, אתר הקיבוץ הארצי