מישור הצפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקטע בן 29 ק"מ, מנהר פרנה. בצילום שצולם מן החלל, ניתן לראות את מישורי ההצפה, עם עומסים כבדים של משקעים בוציים

מישור הַצָּפָה (נקרא גם: פֶשֶׁט הצפה), הוא אזור מישורי, המשתרע סביב שני עבריו של נחל או נהר. המישור מתחיל בקו האפיק ומסתיים בשוליו של עמק הנהר. בעת גאות המים, כאשר הנחל או הנהר עולים על גדותיהם, מישור ההצפה מוצף, ומתכסה בחומרי סחף, המושקעים בקרקע על ידי הנהר. אם נביט בחתך רוחב דמיוני של מבנה נחל, או אז, החלק העמוק של ערוץ הנחל, בו זורמים המים, מכונה פֶשֶׁט, והמישור המוגבה משני צדי הפשט, המתכסה במים בעת שיטפון, מכונה פשט ההצפה.

במהלך ההיסטוריה, הוקמו ערים רבות בעולם על מישורי הצפה שבסמוך לנהרות. פשטי הצפה של נהרות ונחלים שמשו קרקע נוחה ופורייה לחקלאות. במשך אלפי שנים התבססה כלכלת מצרים העתיקה ומצרים על יבולים שגדלו במישור ההצפה של נהר הנילוס.

בעת השיטפון הגדול של 1993 אחד הטיעונים המרכזיים של מבקרי חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית (אנ') היה שהם סכרו בסוללות את גדות הנהרות מיסיסיפי ומיזורי ולא אפשרו לעודף המים לגלוש למישורי הצפה, וגרמו לכך שהמים הגואים בנתיב הנהר המוצר גרמו לפריצת הסוללות ולהצפות במקומות מעובדים או מיושבים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מישור הצפה בוויקישיתוף
Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.