מלחמת רוסיה–פרס (1722–1723)
תאריכים | 1722–1723 | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מלחמה אחרי | מלחמת רוסיה–פרס (1804–1813) | |||||||||
מקום | אזרבייג'ן, דגסטן | |||||||||
תוצאה | ניצחון רוסי | |||||||||
| ||||||||||
מלחמת רוסיה–פרס (1722-1723) הייתה מלחמה בין האימפריה הרוסית לבין האימפריה הפרסית שהסתיימה בניצחון של הרוסים והעברת שטחים לשליטתם.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום מלחמת הצפון הגדולה פיוטר הגדול החליט על פלישה לחוף המערבי של הים הכספי במטרה להשתלט על נתיב סחר חשוב. שליטת האימפריה הרוסית על נתיב העברת סחורות מהודו לאירופה הייתה צריכה להעביר כספים רבים לאוצר הרוסי.
הסיבה הפורמלית לתחילת הלחימה היו טענות הרוסים שמורדים מקומיים מפריעים למעבר סחורות תקין של הסוחרים הרוסים באזור ואף פולשים לתחומי רוסיה. פיוטר הגדול הודיע לפרסים שהוא מעביר כוחות להרגעת הרוחות במטרה לעזור להם בדיכוי המורדים.
התוכנית הייתה לצאת מאזור אסטרחן ולהתקדם לאורך החוף. במטרה לכבוש את דרבנט ובאקו, להקים מבצרים באזור, לפנות לטביליסי ולעזור לגאורגיה במאבק נגד האימפריה העות'מאנית. מאזור טביליסי הכוחות היו מתוכננים לחזור לתחומי רוסיה. ערי קאזאן ואסטרחן היו מרכזי התארגנות הכוחות. ב-15 ביוני 1722 פיוטר הגדול הגיע לאסטרחן. הוחלט על העברת כ-22 אלף חיילים דרך הים וכ-7 אלף פרשים דרך היבשה.
מהלך הלחימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-18 ביולי 1722 הצי בפיקודו של פיודור אפרקסין יצא מאסטרחן. ב-27 ביולי הכוחות נחתו על חוף הים ותוך מספר ימים הגיעו למקום כוחות הפרשים שהתקדמו דרך היבשה. ב-19 באוגוסט הרוסים ניצחו בקרב ליד דרבנט וב-23 באוגוסט העיר נכבשה. עקב סערה גדולה שהייתה בים רוב אוניות אספקה טבעו. פיוטר הגדול החליט להפסיק את ההתקדמות דרומה, השאיר בעיר דרבנט חייל מצב וחזר עם הכוח העיקרי לאסטרחן.
בנובמבר 1722 הרוסים הצליחו לנחות בחוף הדרומי של הים הכספי ולכבוש את העיר רשת.
בשנת 1723 הכוח הרוסי שיצאה ללחימה היה קטן באופן משמעותי וללא השתתפותו של פיוטר הגדול עצמו. לקראת 6 ביולי 1723 הצי, באמצעות שייטת הים הכספי שאך נוסדה וכוחות יבשה אחרים הגיעו לקרבת אזור באקו. לאחר קרבות בקרבת העיר וירי מהים נכנסו הרוסים ב-26 ביולי 1723 לעיר.
סיום הלחימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאור הצלחותיהם של הרוסים בחוף המערבי של הים הכספי, האימפריה העות'מאנית החליטה לפלוש לקווקז מכיוון מזרח. לאור המצב, החלו שיחות שלום וב-12 בספטמבר 1723 בסנקט פטרבורג נחתם הסכם שלום. בהתאם להסכם זה הערים דרבנט, באקו, רשט וסביבתם עברו לרוסים.
ב-1724 נחתם הסכם עם האימפריה העות'מאנית לפיו הטורקים הכירו בשינויי גבול של הרוסים והרוסים הכירו באינטרסים הטורקים במערב קווקז.
בהתאם להסכמים שנחתמו בשנים 1732 ו-1735 הרוסים החזירו לפרסים את כל השטחים. זאת במטרה להבטיח גבול שקט לקראת המלחמות הגדולות עם האימפריה העות'מאנית.