ממלכת הוואי
ערך ללא מקורות
| ||
| ערך ללא מקורות | |
|
| |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | מלוכה חוקתית | ||
| שפה נפוצה | הוואיית | ||
| עיר בירה | הונולולו | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אוקיאניה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | איחוד האיים תחת המלך קמהאמהה הגדול. | ||
| תאריך | 1795 | ||
| פירוק | הכרזת הרפובליקה על ידי המתיישבים האמריקניים | ||
| תאריך | 17 בינואר 1893 | ||
| ישות קודמת |
| ||
| ישות יורשת |
| ||
| כלכלה | |||
| מטבע | דולר הוואיי | ||

ממלכת הוואי הייתה מדינה ריבונית שהוקמה בשנת 1795, כאשר הלוחם קמהאמהה הגדול מהאי הוואי ("האי הגדול"), שהיה אי עצמאי, כבש את האיים השכנים אוהאו, מאווי, מולוקאי ולאנאי ואיחד אותם תחת מלכותו. בשנת 1810 הצטרפו לממלכה גם קאואיי וניאיהאו.
קמהאמהה הגדול איחד את הממלכה לראשונה לאחר סדרה של קרבות מהירים ועקובים מדם. הוא נעזר ביורד ים אנגלי בשם ג'ון יאנג ובנשק מערבי. במקום השיטה הפאודלית שנהגה באיים, הוקמה אז מלוכה חוקתית מודרנית לפי המודל המערבי.
שנות קיומה של הממלכה עמדו בסימן היחלשות בכוחו של המלך, ומעבר סמכויות לממשלה נבחרת. במהלך המאה ה-19 חוותה ממלכת הוואי תהליכים של מודרניזציה והתמערבות, שהתבטאו בהקמת מוסדות חינוך מערביים, אימוץ חוקים חדשים, ופיתוח מערכת כלכלית מבוססת ייצוא, בעיקר של קני סוכר. החוקה של 1840 יצרה פרלמנט בן שני בתים. חוקות חדשות ב-1852, 1864 ושוב ב-1887 המשיכו במגמת הדמוקרטיזציה. שושלתו של קמהאמהה הגדול שלטה עד 1872, שנת מותו של קמהאמהה החמישי. הנסיכה ברניס פהואהי-בישופ סרבה לרשת ממנו את הכתר ועל כן הוכרזו בחירות למלוכה. שני מלכים נבחרים שלטו בממלכת הוואי בשנים הבאות. החוקה של 1887 (אנ'), שנכפתה על המלך קלאקאואה תחת לחץ של בעלי הון אמריקנים, הגבילה את סמכויות המלך והעניקה זכויות הצבעה בעיקר לאזרחים ממוצא מערבי, מה שהוביל לתסיסה בקרב האוכלוסייה המקומית. המלכה ליליואוקלאני (אנ'), שעלתה לשלטון ב-1891, ניסתה להשיב את סמכויות המלוכה ולחזק את מעמד הילידים, אך נתקלה בהתנגדות עזה מצד גורמים פרו-אמריקניים. ב-1893, קבוצה של אנשי עסקים אמריקנים, בתמיכת כוחות צבאיים אמריקניים, ביצעה הפיכה (אנ') שהביאה להדחת המלכה ולהקמת רפובליקה פרו-אמריקנית.[1] המהלך עורר ביקורת בינלאומית ונחשב לדוגמה בולטת לאימפריאליזם האמריקני בתקופה זו.
ממשלת הרפובליקה של הוואי, בראשות סנפורד באלארד דול, פעלה למען סיפוחה לארצות הברית. הסיפוח אושר בקונגרס האמריקני על שני בתיו ב-1898, והוואי הייתה לטריטוריה אמריקנית.
סיפוח הוואי מוזכר רבות כראיה להיותה של ארצות הברית בעלת שאיפות אימפריאליסטיות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Linda Lierheimer, Queen Liliuokalani, National Women’s History Museum
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Encyclopedia Britannica, Liliuokalani – Queen of Hawaii, 2024