מאווי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאווי
Maui
נתונים גאוגרפיים
מיקום האוקיינוס השקט עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 20°48′N 156°18′W / 20.8°N 156.3°W / 20.8; -156.3
שטח 1,883 קילומטר רבוע
אורך 64 קילומטר
רוחב 42 קילומטר
גובה מרבי Haleakalā
נתונים מדיניים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 164,351 (2022)
אזור זמן UTC-10
עיר ראשית קאהולואי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תצלום לוויין של מאווי
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

מאוויאנגלית: Maui בשפה ההוואית: Māui) הוא אי וולקני, האי השני בגודלו בשרשרת איי הוואי,[1] והגדול ביותר מבין ארבעה האיים המרכיבים את מחוז מאווי: מאווי (Maui), מולוקאי (Molokai), לאנאי (Lanai) והאי הבלתי מיושב קאולאו (Uninhabited Island of Kaho’olawe).[2]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם "מאווי" אינו ידוע. לפי האגדה, יורד הים הפולינזי הוואילואה (Hawaiʻiloa) שהגיע לאי מאווי קרא למקום על שם בנו הבכור.[3] גרסה נוספת לשם האי הוא שמה של אלה פולינזית.[4] האי מכונה ״אי העמק״,[2] בשל העמק המפריד בין שני רכסי ההרים באי.[4]

לפי אחת האגדות, מאווי הוא גיבור תרבות פולינזי. אמו חיה במערה מתחת למפלים, שם הוטרדה על ידי דרקון ענק שגר מעל למפל. היא מָחֲתָה בפניו על ההטרדה ובתגובה זועמת הוא סתם באופן חלקי את פתח המערה עם אבן גדולה, כדי לאפשר למים להגיע לתוכה ולהציף אותה, וכך למנוע את בריחתה מהמקום. בשל הפחד שתטבע, קראה לבנה מאווי להתעמת עם הדרקון. מאווי הביס את הדרקון והציל את אמו.[5]

מידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאהולוי (Kahului) היא העיר הגדולה והמרכזית ביותר במאווי המשמשת כמרכז המסחר,[2] והעיר וואילוקו (Wailuku) משמשת כמקום מושב המחוז.[6]

סמלי האי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבע הרשמי הוא ורוד, והפרח הרשמי - ורד דמשק (Damask rose =Rosa damascena).[7]

חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוח משנת 1901 על המשאבים והיכולות החקלאיות של הוואי בהתייחס למחוז מאווי

החקלאות במאווי מהווה חלק חשוב באי, בשל שטחי האדמה הפוריים הרבים שניתן לגדל בהם מגוון גדול של יבולים.[8]

בסוף שנת 2009 התגלתה במאווי נמלת האש הקטנה ובעקבות גִּלּוּיָהּ נקטו האנטומולוגים (המומחים לתורת החרקים) של ה-HDOA

(The Hawaii Department of Agriculture’s) במספר פעולות למיגורה: איתור המשתלות בהן התגלתה, טיפול בהן ועריכת מעקב חוזר ונשנה כדי לוודא שהצליחו למגר אותה. בשנת 2014 שוב התגלתה נמלת האש והפעולות למגר אותה חזרו על עצמן.[9]

ממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמכות הביצועית של מחוז מאווי מופעלת על ידי רשות מבצעת, שבראשה עומד ראש עירייה הנבחר על ידי התושבים לכהונה בת 4 שנים המוגבלת לשתי קדנציות. על ידו - מועצת המחוז, שהיא גוף מחוקק בן 9 חברים הנבחרים לכהונה של שנתיים. המחוז נשלט על ידי אמנת המחוז שאומצה על ידי ציבור הבוחרים בשנת 1967 ובשנת 2013, נערכו בה תיקונים חדשים.[2] ממשלת המדינה מנהלת את בית הספר, שדות התעופה, נמלי הים, בתי חולים, מערכת המשפט, מערכת הכבישים השייכים למדינה לפי החוק ואת רובם של המיסים הלא פדרליים, המנוהלים ונגבים על ידי המדינה תחת מערכת המס הריכוזית של הוואי. מחוז האי מאווי מספק מגוון רחב של שירותים עירוניים כולל בטיחות הציבור, כבישים מהירים, מים, תברואה ועוד.[2]

דגל מחוז מאווי

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית מחוז מאווי מורכבת ממספר רב של מהגרים שתרמו למורשת האתנית באי: ילידים תושבי האי הקדומים, יפנים, קווקזים, פיליפינים, סינים, קוריאנים ואחרים.[2]

במפקד האוכלוסין שהתקיים ב-1 ביולי 2022, התגוררו באי 164,351 תושבים, כאשר 50.1% מהם נשים. לפי מפקד זה, התפלגות התושבים: ילדים מתחת לגיל 5 - 5.3%; תושבים מתחת לגיל 18 - 20.9%; תושבים מעל גיל 65 - 20.7%.[10]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות שנת 700 לספירה הנוצרית הגיעו הפולינזים לאי מאווי והתיישבו בו[4] ביניהם היה אחיו של הוואילואה.[3] הם חילקו את שטח האי לחֲלָקוֹת - אחופואה (Ahupua’a), שהשתרעו מההרים לים, וכל חלקה נוהלה בנפרד. בשל חלוקה זו, היו התושבים מפוזרים בכל רחבי מאווי ובעיקר בעיירות האנה (Hana), מאקאוואו (Makawao), וואילוקו ולאהאינה. בתוך החלקות היו חברי הקהילה מחולקים למעמדות, כאשר בראש הקהילה עומד המנהיג (Chief) והמעמד הנמוך ביותר בה הוא הפועל. לכל אחד מחברי הקהילה בחלקה היה תפקיד והאחריות שלו.[11]

בשנים הראשונות להתיישבות הפולינזים באי היו שלוש ממלכות: האנה, להאינה[12] ווואילוקו (Wailuku) במזרח מאווי.[13] מבנה השטח המחוספס של האי ומי האוקיינוס המפרידים בין האיים מאווי, מולוקאי לאנאי וקאהאולאווה גרמו ליצירת גבולות טבעיים לממלכות.[12] כמו בשאר איי הוואי, גם במאווי היו מלחמות וכיבושים של מלך שהשתלט על שטח מלכותו של מלך אחר.[12]

12 המחוזות העתיקים במאווי

בשנת 1550 לערך נשא שליט ממלכת האנה, פיילאני (Piilani), את בתו של הוליי (Hoolae) מאותה ממלכה - ממלכת האנה, והיה הראשון שאיחד את ממלכות המזרח והמערב באי.[13][12] תקופת שלטונו היתה תקופה של שלום, והוא פעל להקמתם ובנייתם של פרוייקטים שונים: בריכות דגים, שדות השקייה, סלילת דרך אלאלו (Alalou) שהקיפה את האי כולו, בניית מקדש האבן הגדול לאל המלחמה. בניו ונכדו המשיכו את הפרוייקטים שהוא לא הספיק לסיים.[12]

בשנת 1778, הגיע למאווי קפטן ג׳יימס קוק וניסה לעגון ולעלות לאי, אך לא הצליח והוא נאלץ לחזור למפרץ קילאקקואה (Kealakekua Bay) באי הוואי (״האי הגדול״) שם נהרג.[12] 8 שנים מאוחר יותר, שנת 1786, הגיע למאווי איש המערב הראשון שכף רגלו דרכה על אדמת האי - קפטן ז'אן פרנסואה דה גאלו דה לה פרוז (Captain Jean Francois de Galaup de La Perouse).[11] בשנת 1795 נכבש האי בידי המלך קמהאמהה הראשון,[4] אשר איחד את איי הוואי לממלכה אחת.[12]

ב-1819 הטילה ספינת ציד הלווייתנים הראשונה עוגן בלהאינה, ובתקופת הזוהר של העיירה עגנו בנמל שלה כ-500 ספינות ציד לוויתנים.[12]

בשנת 1823, הגיעו מסיונרים מניו אינגלנד, במטרה להמיר את דתם של עובדי האלילים. הם בחרו בלהאינה כיוון שהייתה בירת ממלכת הוואי. הם אסרו על הילידים לרקוד את ריקוד ההולה, לימדו אותם לקרוא ולכתוב, יצרו את האלפבית ההוואי בן 12 האותיות, הקימו בית דפוס בלהאינה והחלו בכתיבת ההיסטוריה של האיים, שעד אז עברה בעל פה מדור לדור בצורת פיזמונים.[12] באמצע המאה ה-19 המשיכו להגיע מהגרים לאי, אמריקאים ואירופאים, בעקבות המסיונריות, צייד הלווייתנים והמסחר בסחורות שונות ומגוונות. כתוצאה מההגירה הגדולה בתקופה זו, נוצר מצב שחלה ירידה דרמטית באוכלוסייה הילידית באי,[11] אשר נחשפה למחלות שונות (עגבת, חצבת ומחלות אחרות) שהגיעו עם המהגרים ומלחי הספינות מהמערב.[14]

ב- 1848, קמהאהמאה ה-III, שינה בלחצם של המהגרים את שיטת חלוקת האדמות באי.[11]

קפטן ז'אן פרנסואה דה גלאו דה לה פרוז

בניהם של המסיונרים נישאו לבנות תושבי האי, הפכו לבעלי עסקים ונשארו בו.[12]

בשנת 1876 נחתם הסכם הדדיות בהוואי, בין המלך קאלאקאואה

(Kalakaua) וארצות הברית.[12] ההסכם היה הגורם לזרוז פיתוח תעשיית הסוכר באיים ומאוחר יותר נחתמה אמנה עם ארצות הברית שאיפשרה כניסה פטורה ממכס לסוכר המגיע מהוואי. כל אלה תרמו להגדלה משמעותית של רווחים למגדלי קנה הסוכר באיים. במאווי, עלה מספר השטחים המעובדים בקנה סוכר מ-20,558.03 דונם (5,080 אקר) בשנת 1867 ל-48,562.27 דונם (12,000 אקר) בשנת 1880.[11]

שגשוג תעשיית הסוכר הביא בעקבותיו ייבוא של עובדים מארצות שונות כמו יפן, סין, פיליפינים, קוריאה, פורטוגל ופוארטו ריקו. בעלי המטעים נאלצו להקצות להם בשטח המטעים אזור למגורים, ובהמשך להקים עבורם בתי ספר, כנסיות, חנויות, מרכזים רפואיים ועוד. מערכת רכבות קישרה בין השדות למתקני העיבוד והנמל, והספינות שהובילו סוכר ליבשת ולשוק העולמי גרמו להתפתחות האי, אך גם להשפעה ארוכת טווח על הנוף האקולוגי.[11]

מלחמת העולם השנייה הייתה קו חוצה עבור האי, שגרם לשינוי. בעקבות המלחמה הגיעו לאי מהגרים חדשים והחלה השקעה מהירה בתשתיות עבור הצבא: הקמת בסיסים צבאיים, סלילת כבישים, בניית נמלי ים ושדות תעופה. מספר אנשי הצבא הגיע לכ-200,000 חיילים ועלה על מספר התושבים המקומיים.[11]

סוף המלחמה חולל שינוי משמעותי עבור תעשיות הסוכר והאננס. הוכנס מיכון מהיר לתעשיות הסוכר והאננס, גדלו הזדמנויות לתעסוקה אחרת, ומחנות העובדים בחוות הפכו ל״משהו שעבר זמנו״. בעלי המטעים החלו לבדוק ולחפש אפשרויות אחרות לעסקים ולגידולים חדשים במקום קנה סוכר ואננס.[11] בנוסף, החלו להתפתח עיירות חדשות ואזורי נופש, וכן החל תכנון קהילתי. באותה תקופה התחיל פרק חדש בהיסטוריה של האי, שהניח את היסודות להתפתחותו הנמשכות עד היום.[14]

במרכז האי, בעיירה קאהולוי הוחל בפיתוח ״עיר חלומות״, מאחר שנוצר ביקוש לבתים צמודי קרקע. חברת הנדל"ן HC&S השתלטה על שוק הנדל"ן ושכרה בשנת 1947 את מתכנן הערים הרלן ברתולומיאו (Harlan Bartholowmew), במטרה להכין תוכנית אב לעיר. תוכנית האב המליצה על פרויקט התחדשות עירונית מלאה באזור. למשל, שינוי דפוס סלילת הרחובות, סלילת כבישים רחבים שיביאו לשיפור התנועה במקום. הצמיחה והתפתחות האזור סימנו את העידן המודרני של ריכוז האוכלוסייה במחוז קאהולוי - וואילוקו.[11]

בין השנים 1940–1960, איבד האי 24% מתושביו הצעירים שעברו לחפש את פרנסתם באי אוהאו וביבשת.[11] עזיבת התושבים הצעירים והקיפאון הכלכלי גרמו לחיפוש אחרי ענף כלכלי חדש והוא הגדלת מספר המבקרים באי - ענף התיירות, שהביא להתאוששות הכלכלה. ענף התיירות הוביל לכלכלה מבוססת תיירות במקום כלכלה שהתבססה על החקלאות וכתוצאה מכך הואטה העזיבה ההמונית של התושבים.[14]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי מאווי היה לפני כ-20,000 שנים אי וולקני גדול ועם עליית גובה פני הים התפצל ל-4 איים נפרדים וביניהם תעלות מים רדודות יחסית: תעלת אלניוהאהאה (Alenuihaha)[4] המפרידה בצפון-מזרח בינו לבין האי הוואי (״האי הגדול״);[15] תעלת פאילולו (Pailolo) המפרידה בצפון-מערב בין מאווי לאי מולוקאי; ממזרח מופרד האי משני האיים הקטנים לאנאי וקאהואולאווה (Kaho'olawe) על ידי ערוצי Auau ו־Alalakeiki.[4] החוקרים הגאולוגים מאמינים שבעוד כ-15,000 שנים יהפוך האי לשני איים נפרדים, לאחר שהאיסתמוס יכוסה במים ותיווצר תעלת מים חדשה.[1]

5 אזורים גאוגרפיים מרכיבים את פני האי: מערב מאווי, דרום מאווי, מרכז מאווי, מאווי - פנים הארץ ומזרח מאווי.[16] שטחו של האי מגיע ל-1,903.64 קמ"ר (735 מייל רבוע), אורכו 77.24 ק"מ (48 מייל) ורוחבו 41.84 ק"מ (26 מייל). השטח הכולל של מחוז מאווי הוא 6,210.05 קמ"ר (2,398.74 מיילים רבועים), כאשר מתוכם 3,007.03 קמ"ר (1,161.52 מייל רבוע) הוא יַבָּשָׁה ו-3,203.01 קמ"ר (1,237.22 מייל רבוע) - מים.[2]

האי מחולק על ידי שני רכסי הרים: רכס הרי האליאקאלה (Haleakala) ורכס הרי מערב מאווי וביניהם עמק (איסתמוס). רכסי ההרים הללו נוצרו על ידי שני הרי געש מגן (הרי געש מסוג זה הם בעלי מדרונות מתונים, אשר התהוו כתוצאה מזרימת לבה[17]), שהיו קרובים מאוד האחד לשני כך שנוצרה ביניהם רצועת איסתמוס נמוכה.[1]

רכס הרי האליאקאלה, הוא הר געש גדול ורדום בצד הדרום מזרחי של האי.[18] לוע ההר מגיע לעומק 914.4 מטר (3,000 רגל) ו־33.7 ק"מ (21 מייל) סביבו,[16] פסגתו מגיעה לגובה 3,055 מטר ואם מודדים אותו מקרקעית הים גובהה מגיע ל-8,000 מטר.[17] בשנת 1790 התפרץ ההר בפעם האחרונה והחוקרים טוענים שעל אף היותו רדום, הוא עשוי לשוב ולהתפרץ.[1]

יער גשם במזרח מאווי

רצועת האיסתמוס רוחבה 11 ק"מ (7 מייל).[4] שימשה כאדמה חקלאית עבור מטעי קנה הסוכר[18] והאננס. ברצועת האיסתמוס שוכנת העיר קאהולוי ששייך אליה שדה התעופה וכן מרכז העסקים ומשרדי הממשלה של המחוז.[19]

הרכס השני הוא הרי מערב מאווי,[20] שנוצר כתוצאה מהתפרצויות געשיות רבות לפני מיליוני שנים בצד המערבי של האי. פסגתו פואו קוקואי (Pu'u Kukui) מתנשאת לגובה 1,764 מטר והיא הפסגה הגבוהה ביותר ברכס.[17]

הצד המזרחי של מאווי, ירוק ושופע עם יערות גשם ומפלים, כתוצאה מרוחות הסחר הנושבות מצפון מזרח העמוסות לחות, וכאשר הן פוגעות בהרים הלחות יורדת כגשם. הצד המערבי הוא יבש מכיוון שההרים מְגִנִּים על קו החוף המערבי.[1] צפון מערב האי שטוף השמש, שימש בעבר מקום מפלט עבור בני המלוכה של הוואי ובירת ממלכת הוואי.[16]

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאווי שלושה אזורי מיקרו אקלים המבוסס על שיטת קפן (Koppen Climate Classification): אקלים מדברי, יערות גשם ואקלים הררי.[21] באזור האקלים המדברי בצדו המערבי של האי, הצמחייה הטבעית דלילה למדי, והחופים ברובם שטופי שמש ויבשים.[18] העיירות לאהאינה (Lahaina), קיהיי (Kihei), קאאנאפאלי (Kaanapali), קאפאלואה (Kapalua) נמצאות באזור זה.[21] באזור אקלים יערות הגשם, כמות הגשם גדולה מאוד כתוצאה מרוחות הסחר הנושבות מצפון-מזרח וצוברות לחות מהאוקיינוס השקט, ובהגיען לגבעות בחוף הצפון-מזרחי של האי, הלחות הופכת לגשם. אזורים אלה הם ירוקים, משופעים בכמויות רבות של מים, לחים מאוד[21] ומשמשים בית לציפורים נדירות אשר נמצאות בסכנת הכחדה.[22] רכס הרי מערב מאווי הנמצאים באזור האקלימי של יערות הגשם נחשבים כאחד המקומות הלחים ביותר על פני כדור הארץ.[18][21] העיירות השוכנות באזור זה הן: מאקאוואו, האנה, האיקו (Haiku), קיפאהולו (Kipahulu).[21] מיקרו אקלים הררי יימצא באזור העיירות קולה (Kula), האליאקאלה, ואולופאלוקואה (Ulupalukua).[21]

חופו הדרומי של האי הוא אחד האזורים האחרונים שאליו מגיעות רוחות הסחר הנושבות מצפון-מזרח, לפיכך הוא מוגן מגלי הים המגיעים עם רוחות אלה. אך כאשר נפגשות רוחות הסחר עם רוחות הקונה (Kona) המגיעות מכיוון דרום, הן גורמות לתנאי מזג אוויר סוערים והים הופך לסוער.[23]

בשנת 1992 הוקמה רשת HaleNet II, של 4 תחנות חישת מיקרו אקלים באזור הבקע הצפון-מזרחי של הר הגעש האלאקאלה. תחנות אלה נוספו ל-5 תחנות מדידה שהוקמו בין השנים 1988–1990 על גב ההר הפונה למערב-צפון-מערב. תחנות הרשת מספקות נתונים ורְאָיָה לשִׁעוּר כמות הגשמים הגבוהה הנמדדת באזור.[24]

מזג האוויר באי הוא טרופי, מתון למדי לאורך כל ימות השנה. הטמפרטורה הממוצעת בחורף, באזורים הנמצאים בגובה פני הים, בחודשים הקרים דצמבר-ינואר נעה בין 18 ל-27 מעלות צלזיוס. בחודשים החמים אוגוסט-ספטמבר מגיעה הטמפרטורה ל-31 מעלות צלזיוס.[25] העונה הגשומה ביותר נמשכת כ-6 חודשים, מ-12 באוקטובר עד 23 באפריל, כאשר החודש הגשום ביותר הוא ינואר. העונה היבשה נמשכת מ-23 אפריל עד 12 באוקטובר, כאשר החודש היבש ביותר הוא יוני.[26] עונות החורף והאביב - אמצע דצמבר עד אמצע אפריל הן עונות שיא התיירות במאווי.[25]

האי מאווי בדומה לאיים האחרים בהוואי סובל מפגעי מזג אוויר כמו סופות הוריקן, שריפות ושיטפונות:

  • הוריקן ליין (28-15 אוגוסט 2018) היה סופת ציקלון טרופית שנמשכה כ-6 ימים, הפכה להוריקן בדרגה 5 ומאוחר יותר ירדה לדרגת סופה טרופית.[27] הוריקן ליין הוא אחד מ-3 מקרים מתועדים של הוריקנים המשפיעים על סיכון לשריפה בזמן אמת.[28] הסופה גרמה לנזק ושיבושים ניכרים משני פגעי טבע סותרים - אש ומים.[28] נתיב ההוריקן הוביל להצפות משמעותיות בשל הגשמים החזקים שירדו וגרמו למפולות בוץ לאורך הכביש המהיר במאווי, ורוחות הפרצים תרמו לשריפות ההרסניות במערב האי מכיוון שהייתה בצורת באזור.[27] הנזק לתיקון התשתיות באי כתוצאה מהסופה עלה על 2 מיליון דולר.[27]
  • השריפות שפרצו ב-8 באוגוסט 2023 באי[16] נחשבות לאסון הטבע החמור ביותר שקרה בהוואי.[29] לשריפה בהקף כזה יש השפעה ארוכת טווח על התושבים, העסקים המקומיים ואתרי הנופש.[16] שריפות הענק גבו את חייהם של עשרות הרוגים ואלפי אזרחים פונו מבתיהם.[29] העיירה ההיסטורית לאהאינה הייתה האזור ששנפגע בעיקר מהשריפות.[16]
  • שיטפונות. בחודש נובמבר 2023, היו אירועים של שיטפונות כבדים במאווי. מכ"ם הגשם זיהה גשם כבד היורד לאורך מדרונות רכס האליאקאלה ולאורך המדרונות מהאיקו ועד האנה במזרח האי. הגשמים העזים הובילו לשיטפונות, הצפות ומפולות בוץ שוגרמו לסגירת כבישים,[30] וסגירת קטעים לתנועה של כבישים מהירים מרכזיים,[31] ושדה התעופה בעיר קאהולוי נסגר אף הוא לזמן קצר.[31][32] שירות מזג האוויר הלאומי נוהג לפרסם אזהרות בתקופת החורף לשיטפונות באי. בפרסומים אלה מומלץ לציבור הרחב להתרחק מנהרות, נחלים ותעלות מים גם אם הם יבשים.[30]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת האי מאווי מתבססת על ענפי תעשייה שונים שנוספו אליה לאחר מלחמת העולם השנייה. בין הענפים השונים ניתן למנות את ענפי התיירות, בנייה, אנרגיה מתחדשת, טכנולוגיות חדשות.[2][22] בעבר, התמחו תושבי האי הילידים בבניית סירות קאנו,[33] אך גם על ציד לווייתנים שהיה ענף מאוד לא יציב. מאוחר יותר, בעקבות הגעת מהגרים מאירופה או מצפון אמריקה, התפתחו מאוד ענפי גידול קנה סוכר ואננס שהיוו את עיקר התעשייה באי. לאחר מלחמת העולם השנייה נסגרו ענפים אלה בהדרגה.[2][22]

גידול קנה סוכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יפנים בחוות מטעי הסוכר בספרקלסוויל

קנה הסוכר הידוע בשם Ko, גדל באי מימי קדם ועדיין צומח בו. הצמח ניטע בגושים, בשורות ואף שימש כגבול לשדות הטארו.[22] בשנת 1849 ייסד ג׳ורג׳ ווילפונג (George Wilfong), את חוות הסוכר הראשונה במאווי, בעיירה האנה. הוא ייבא בשנת 1852 עובדים מסין לעבודה בשדותיו. אך העבודה בחווה נפסקה לאחר שהטחנת הסוכר עלתה באש.[12] ובשנת 1864, הקימו שני אחים דנים אוגוסט ואוסקר אונה מטע סוכר וייבאו עובדים יפנים לעבודה בשדותיהם. באותו הזמן בהייקו (Haiku),[12] שני יזמים נוספים היו מעורבים בגידול קנה הסוכר: סמואל ט. אלכסנדר (Samuel T. Alexander) והנרי פ. בולדווין (Henry P. Baldwin). הם דאגו למערכת השקיה שהובילה מים ממזרח האי אל מרכזו, פרויקט שהביא להתפתחות ושגשוג ענף גידול קנה הסוכר.[11] יתרה מכך, עגינת הספינות בנמל קאהולוי ורשת הרכבות שחיברו בין המטעים הובילו לפיתוח האי גם מבחינה חברתית ותרבותית.[11]

החברות לגידול קנה סוכר ולייצור סוכר במאווי היו: Hawaiian Commercial & Sugar Company[22] ;Pioneer Mill Company בעיירה לאהאינה; Wailuku Sugar Company בעיירה וואילוקו; Kaeleku Sugar Company בעיירה האנה;[11] ו־Maui Agricultural Company בפאיה (Paia) שמייסדה היה קלאוס ספרקלס (Claus Spreckels), ברון סוכר מסן פרנסיסקו אשר הגיע להוואי בשנת 1876. ספרקלס התיידד עם אלכסדר ובולדוויין ולמד מהם רבות על גידול קנה הסוכר. הוא רכש שטח אדמה במרכז האי ובנה טחנת סוכר בספרקלסוויל (Spreckelsville) ליד פאיה. הטחנה הראשונה שפעלה על חשמל. בנוסף, חפר תעלה באורך 48.28 ק"מ (30 מייל) מהאנה למרכז מאווי עבור המטע והטחנה.[22] החברה שהקים, הייתה החברה הגדולה והאחרונה שפעלה במאווי. היא הפסיקה את פעילותה לאחר 134 שנים, כאשר בשנת 2016 היה קציר קנה הסוכר האחרון.[22]

גידול אננס[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעשייה השנייה בגודלה במאווי מבחינה היסטורית הייתה תעשיית גידול האננס, שהחלה בשנת 1890 וגדלה בהתמדה עם חברת Dwight D. Baldwin's Haiku Fruit and Packing Company, בצד הצפון מזרחי של האי.[14] עד שנת 1930, 28% מהקרקעות במאווי שימשו לגידול מטעי האננס.[14]

בשנת 2009, הודיעה חברת Maui Land and Pineapple Company[11] כי תסיים את פעילותה עד סוף אותה שנה, לאחר 100 שנות פעילות. הפסקת גידול האננס מציינת את סוף עידן החברה, שהחלה את פעילותה באי בשנת 1912 בשם ״מאווי אננס ושות׳״ (.Maui Pineapple Co).[34] לעומת סיום פעילות של חברת Maui Land and Pineapple Company, חברה אחרת Maui Gold Pineapple המשיכה לייצר ולגדל אננס על מורדות הר האליאקאלה. לדברי אנשי החברה, המים המתוקים והאדמה הוולקנית המלאה במינרלים מקנים לאננס את המתיקות. הפרי נקטף במשך 40 שנה ביד, והסיבה היא להבטיח שהוא נקטף בשיא הבְּשֵׁלוֹת שלו.[35]

גידול בקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעשיית גידול הבקר הייתה התעשייה השלישית בגודלה במאווי לצד תעשיית הסוכר והאננס.[14] גידול הבקר בהוואי החל ב-1793 כאשר קפטן ג'ורג' ונקובר מקליפורניה העניק בקר, מתנה למלך קמהאהמאה הראשון: 6 פרות שחורות ושור.[36][11] עם קבלת המתנה, הכריז המלך על הבקר, בעל חיים מוגן.[36] מספר שנים מאוחר יותר, בשנת 1803, ניתנו למלך כמתנה - סוסים.[14] בין השנים 1830–1832, הגיעו בוקרים מקסיקנים, הודים וספרדים מוורה קרוז (Vera Cruz), להדריך וללמד את תושבי הוואי לטפל בעדרי הבקר ובסוסים. בעקבות הדרכתם, התפתחה במאווי תעשיית הבקר בחוות בעלות שטחים באזורים הגבוהים, שם האדמות היו פחות פוריות.[11] בין חוות הבקר ניתן למנות את חוות אולופאלאקואה (Ulupalakua), חוות האליאקאלה (Haleakala), חוות קאופו (Kaupo), חוות גרוב (Grove), חוות האנה (Hana), וחוות קאאונואולו (Kaonoulu).[14]

חברת .Hawaiian Commercial & Sugar Co (חברת האם של אלכסנדר ובולדוויין), הפסיקה את גידול קנה הסוכר בשנת 2016 והרחיבה את ענף גידול הבקר שלה. בנוסף, בדקו אנשי החברה אפשרות להקים פארק חקלאי Upcountry שיחולק למגרשים ויהיה פתוח לכולם. מטרת הקמת הפארק הייתה לסייע לחקלאים באי לגדל בקר, למכור את מוצריו ולספק מקומות עבודה לתושבים. נבדקו סוגי גידולים שונים בעיקר תירס, דורה, זרעי שמן חמניות ופולי סויה שניתן יהיה לשתול, כדי להגדיל את אזורי מרעה הבקר. החוקרים שבדקו את נושא הקמת הפארק הגיעו למסקנה, כי השיטה הטובה ביותר לשמור על בשר באיכות טובה, היא לחלק את המרעה למקטעים ובכל יום להעביר את הבקר למקטע אחר. כך, לאפשר לעשב בשטח המרעה לצמוח מחדש במשך 48 ימים.[37]

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף נוסף שהתפתח מאוד באי ותרם לצמיחת הכלכלה בו הוא ענף התיירות,[11] (אחד מענפיו הוא ענף התיירות האקולוגית[22]) שהתפתחותו הביאה לגידול האוכלוסייה ולגידול מספר התיירים שעבר את 2 המיליון בסוף שנות ה-70 ועד תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. שנת 1961, הוקם אתר הנופש הראשון באי - בחוף קאאנאפאלי. לאחריו הוקמו ופותחו אתרי נופש נוספים בוואיליאה ובקאפאלואה (Wailea and Kapalua). בעקבות פיתוח אתרי הנופש באי, וגידול מספר התיירים, פתחה חברת התעופה ״יונייטד איירליינס״ קו תעופה ישיר מלוס אנג'לס למאווי.[11] במערב האי יש שפע של אתרי נופש, מלונות רבים כמו גם מרכזי קניות, מסעדות, וניתן לצפות מהם בשקיעות מהמדהימות ביותר בעולם.[16]

בתחילת המאה ה-21, הפכה התיירות לענף מספר אחד של מאוויי. ומאווי מהווה את יעד המבקרים השני בגודלו בהוואי.[12]

במאמר בנושא ״תרומת התיירות למדינה וכלכלת המחוז בהוואי: לפי אומדן בנצ'מרק לשנת 2017״, מציין כותב המאמר המסתמך על ה״ניו יורק טיימס״, כי התיירות במאווי מהווה 40% מכלכלת האי.[38] לפי רשת הטלוויזיה - CNN, מאווי נחשב לאי השני המתוייר ביותר אחרי האי אוהאו, ותעשיית ענף התיירות מהווה 75% מכלל המשרות במגזר הפרטי.[39]

השריפות שהתרחשו באי בחודש אוגוסט 2023, גרמו להרס גדול שעשוי להשפיע במשך זמן רב על התאוששות הענף,[39] ובימים שלאחר השריפות ירדה התיירות במאווי ב־78% אחוז, כאשר העיירה ההיסטורית לאהאינה נפגעה במיוחד והיא סגורה בפני תיירים.[40] מעט התיירים המגיעים לאי פונים לבלות בחופי העיירה קיהיי ובאזורים אחרים.[40]

מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנרגיה מתחדשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאווי הוא האי הראשון במדינת הוואי שאמור להכניס לאינטרנט יותר מ-175 מגה וואט מתחנות כוח היברידיות חדשות לאחסון האנרגיה הנוצרת ממערכות סולאריות. לפיכך, "המעבדה הלאומית לאנרגיה מתחדשת" (NREL) מפתחת עבור מאווי כלים שיהפכו את האי למערכות עתידיות של אנרגיה נקייה ויציבה.[41] לדברי ד"ר יוג'ין טאן (Dr. Eugene Tian) הכלכלן הראשי של המדינה[42] וחוקר ראשי במספר פרויקטים במעבדה לאנרגיה מתחדשת, המטרה היא שהמכשירים הללו יתבססו על רוח ושמש וכך אחסון הסוללות של האנרגיה, יוכל לספק את כל סוגי השירותים הנלווים לרשת. לדבריו בעת הזו, קשה לתזמן את המשאבים המשתנים כמו שמש ורוח שיגרמו למערכות הללו לעבוד ולספק שירותי רשת.[41]

דו"ח הקיימות של חברת ״מקורות אנרגיה מתחדשים״, בעיקר שמש ורוח, הניעו כמחצית מצרכי החשמל של מחוז מאווי בשנת 2021. על פי הדו"ח האחרון של חברת החשמל Hawaiian Electric, האי מאווי הוביל עם 50.2% אנרגיה מתחדשת. המחוז שהגיע לשיא של 76.3% אנרגיה מתחדשת, הסתמך בעיקר על רוח שהיוותה 26% מהאנרגיה המתחדשת.[43]

טכנולוגית מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארק המחקר והטכנולוגיה LĪPOA שהושק בשנת 1991, נמצא בעיר קיהיי ומשתרע על כ-1,618.7 דונם (400 אקר). מטרת תוכנית האב שלו היא להחיות מחדש חזון של כלכלה מגוונת המבוססת על חדשנות. בפארק שוכנים רוב הארגונים והחברות הטכנולוגיים ועובדים בו כ-800 איש: קבלנים, מומחים, יזמים אקדמאים ונותני שירותים. בין התחומים הנחקרים בפארק ניתן למנות את נושא החלל, אסטרונומיה, פיתוח חיישנים, הפחתת אסונות, בינה מלאכותית, מיחשוב על, פיתוח תוכנה ונושאים נוספים.[44]

אסטרונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה הכוכבים על הר האליאקאלה

בשנת 1963 הגיע להר האליאקאלה האסטרונום ג'ררד קאיפר (Gerard Kuiper), מנהל המעבדה הפלנטרית באוניברסיטת אריזונה, על מנת לבדוק אפשרות להקים אתר מרכזי למצפה כוכבים. אך בשל סיבות שונות אפשרות זו לא יצאה לפועל ומצפה כוכבים הוקם באי הוואי (״האי הגדול״) על ההר מאונה קיאה (Mauna Kea).[45] מספר שנים מאוחר יותר, הוקמו ליד פסגת ההר האליאקאלה במאווי מספר טלסקופים: מצפה הכוכבים הסולרי Mees; טלסקופ באורך 2 מטר של פרויקט MAGNUM לניטור גרעינים גלקטיים מרובי צבעים; טלסקופ SOLARC באורך 0.5 מטר; טלסקופ Faulkes Telescope North, אף הוא באורך 2 מטר וטלסקופים נוספים.[46]

התוכנית להצלת הנוף המגוון במאווי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנופים המגוונים של מאווי הם תוצאה של שילוב המורכב מגאולוגיה, טופוגרפיה ואקלים: נוף וולקני טבעי, חופים, יערות ומפלים מרהיבים ביופיים. אך הנוף המגוון הזה נמצא בסכנה כתוצאה משינויים טבעיים ומפעולות מעשי ידי האדם.[47]

מספר גורמים הביאו לשינוי ופגיעה באוכלוסייה הילידית באי וגרמו לנזק בלתי הפיך, וכן פגיעה במערכות האקולוגיות שלו שהשפיעו על המגוון הביולוגי המקומי והובילו לנזקים לחקלאות, למים ולסביבה:[48] (1) הגירת אירופאים למאווי במאה ה-18 - מגלי ארצות, ימאים וסוחרים ובמאה ה-19 - הגירה של מסיונרים פרוטסטנטים.[49] השפעת המהגרים האירופאים הייתה הרסנית והביאה למחלות זיהומיות שדלדלו את האוכלוסייה הילידית מבחינה מספרית וגם מבחינה תרבותית - תוך 100 שנים לערך, השתנתה התרבות הסגורה והמבודדת של הילידים שהייתה מבוססת על אמונות טפלות וטקסים;[49] (2) גידול במספר הספינות שהגיעו לאי ודרשו לקבל אספקה מתושביו;[47] (3) הגירה נכנסת מהיבשת - ארצות הברית לאי וניסיון לגדל גידולים מהונדסים גנטית; (4) שימוש בחומר קוטל עשבים שהשתמשו בו ללא אבחנה אשר גרם להרעלת חיות הבר, פגיעה בפוריות הקרקע וזיהום מי התהום. כתוצאה מכך, הפכו הגידולים עמידים לחומר;[47] (5) מינים שונים של צמחים, פטריות ובעלי חיים שהובאו על ידי המהגרים במכוון או בשוגג, התגלו לא פעם כבעייתיים ופגעו בתפקוד המערכות האקולוגיות באי[48] על ידי כך שגרמו לחי ולצומח המקומיים להיכחד בקצב מדאיג;[49] (6) פגיעה בשוניות האלמוגים השחורים בשל הדיג שנמשך עד שנות ה-70 של המאה ה-20 וגרם להתמעטותם.[47]

כדי להציל את הנוף באי, ולהחזיר את המערכות האקולוגיות שנפגעו להיות כפי שהיו, תוכננה תוכנית לטווח ארוך על ידי ״מחלקת התכנון של המחוז״ בהתייעצות עם תושבי האי, ונוספו לה שתי מטרות: (1) שמירת המשך השילוב האופייני של העיירות הקטנות והאזורים הכפריים; (2) התחייבות לדאוג שלא תיפגע איכות החיים של התושבים באזורים העירוניים הגדולים יותר.[47]

ערים מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאווי 4 מרכזי אוכלוסייה עיקריים: (1) בצפון: לאהאינה, נאפילי (Napili-Honokowai), קאאנאפאלי (Ka'anapali) וקאפאלואה; (2) בדרום: הערים קיהיי, וואיליאה. האנה וקיפאהולו הן עיירות קטנות על החוף המזרחי; (3) אזור קאהולוי, על רצועת האיסתמוס; (4) מרכז מאווי (Upcountry Maui), הוא אזור הר הגעש האליאקאלה. זאת ועוד, מחוץ לאזורים אלה קיימות עיירות רבות קטנות. 3 אזורי האוכלוסייה העיקריים - לאהאינה, קאהולוי, קיהיי, נמצאים בגובה פני הים.[50]

קאהולוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר הגדולה והמרכזית במאווי, משמשת כעיר מחוז ומרכז העסקים של האי. שוכנת בחוף הצפוני,[51] על מפרץ קאהולוי,[52] בעמק (ברצועת האיסתמוס), בין הרי מערב מאווי ומדרונות האליאקאלה בדרום.[51] האזור שבו שוכנת העיר לא היה מיושב ברובו לפני המאה ה-19. עם הקמת תעשיית קנה הסוכר, וסלילת מסילת הרכבת שהובילה סוכר מהמפעל לנמל, התפתחה העיירה בצורה מואצת.[51] בשנת 1900 פרצה מגפה בעיירה, והוחלט לשרוף אותה כדי לבער את המגפה ולבנותה מחדש. היום, קאהולוי היא תוצאה של פיתוח קהילתי מתוכנן שבוצע בשנת 1948 על ידי חברת הסוכר של אלכסנדר ובולדווין.[51]

בעיר נמצאים קניון קאאהומאנו (Ka'ahumanu) שהוא הקניון הגדול בעיר, קניון מאווי, שוק מאווי וכן החנויות הקמעוניות הגדולות וולמרט (Walmart), קוסטקו (Costco), וקיימרט (Kmart). מצויים בה שדה התעופה המרכזי והנמל הימי הרשמי (Kahului Harbor) של האי, נמל המסוקים ורוב סוכנויות השכרת הרכב.[51]

בקאהולוי שוכנת מכללת מאווי שהיא שלוחה של אוניברסיטת הוואי, קיים בה מוזיאון שמוצגות בו תערוכות היסטוריות המציגות את סיפור היסטורית מטעי הסוכר ואורח החיים היומיומי של העובדים במטעים. המוזיאון נמצא על יד טחנת הסוכר שעדיין פועלת. 10 ק"מ דרומית לעיירה שוכן מקלט חיות הבר הלאומי (Kealia Pond National Wildlife Refuge) עבור חיות ועופות הנמצאים בסכנת הכחדה.[52]

לאהאינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוכנת בחוף הצפון מערבי של האי ומשתרעת לאורך 3 ק״מ. פירוש שם העיר בשפת הוואי הוא ״שמש אכזרית״.[53] עיירה שלווה וציורית, יש בה מסעדות וחנויות קטנות על שפת המים.[50] בעבר הייתה עיירת דייגים וציד לווייתנים היסטורית,[16] ששימשה כנמל מרכזי לציד הלווייתנים, הואיל ומיקומה היה בנתיב נדידתם.[54] בתקופת החורף מגיעים אליה תיירים המפליגים כדי לצפות בלווייתני הגבן.[55]

נמל להאינה בשנת 2019

בשנת 1802 הפך המלך קמהאהמאה הראשון את העיר לבירת ממלכתו ובנה בה ארמון ומבנים מלכותיים אחרים. היא שמשה כמרכז ממשלת הוואי במשך כ-50 שנה, עד שהונולולו הפכה לעיר הבירה.[54]

בתקופת שלטונו של המלך קמהאהמאה השלישי נבנה בעיירה מגדלור שהתנשא לגובה 2.7 מטר (9 פיט).[54] המגדלור היה בנוי מעץ[56] ובקצהו מנורה שהוארה בשמן לוויתן. בשנת 1940 נחשף המגדלור, והוא נחשב כעתיק ביותר באוקיינוס השקט ומגדל הניווט המואר הראשון בהוואי.[54] אך בתקופתו גם הפסיקה להאינה להיות בירת הממלכה, והבירה הועברה להונולולו, שם גם המעגן עבור ספינות ציד הלוויתנים היה גדול יותר.[12] בשנת 1831, בנו המסיונרים שהתיישבו בעיירה בית ספר תיכון ובין כתליו פורסם בשנת 1834 העיתון הראשון של הוואי ״Ka Lama Hawaii״ שפירושו "הלפיד של הוואי". בנוסף לבניית בית הספר התיכון הם בנו בית כלא מאבן - Hale Paahao ונכלאו בו יורדי ים שיכורים, שירדו מהספינות ולא חזרו אליהן כפי שהורה להם החוק.[53] במרכז העיירה גדל עץ בניאן (Banyan Tree) היסטורי שנשתל בשנת 1873 וקיימת סברה שהוא העץ הגדול ביותר בכל איי הוואי. בעיירה מוזיאון לווייתנים אשר מכיל בתוכו תערוכה המציגה את היסטוריית ציד הלווייתנים, ולמעלה מ-70 מינים של לווייתנים. שביל היסטורי מוביל בין האתרים ההיסטוריים בעיירה, גלריות לאמנות, רחוב פרונט והנמל ההיסטורי.[55]

בשנת 1919 פרצה שרפה שהרסה חלק מהעיירה, אך המבנים שנהרסו שוחזרו. כנסיית וואילוה (Waiola Church) נהרסה 4 פעמים על ידי פגעי מזג אוויר ושוחזרה כל פעם מחדש.[57]

באוגוסט 2023, נשרף והושמד הרובע ההיסטורי של להאינה בשריפות שהתחוללו בעיירה. מוזיאון וו הינג ובית הבישול (Wo Hing Museum and Cookhouse), בית השער בכלא הישן של להאינה, כנסיית וואילוה שחגגה בחודש מאי 2023, מאתיים שנה להיווסדה, בית בולדווין שהיה הבית העתיק ביותר במאווי, בית המשפט הישן של להאינה בו פעל מוזיאון מורשת (בית המשפט שימש כארמון למלך קמהאהמאה השלישי[56]), חדר הקריאה של מאסטרס (Masters Reading Room) ששימש מועדון לקברניטי ספינות במאה ה-18. כל אלה נשרפו כיוון שהיו בנויים מעץ, בחלקם נותרו רק קירות הלְבֵנִים.[57] לאחר כיבוי השריפות באזור הוחלט, כי הסוכנות הפדרלית למצבי חרום

(FEMA-Federal Emergency Management Agency) תממן את מרבית העלויות לשיחזור 5 מהמבנים ההיסטוריים הציבוריים שנהרסו: בית המשפט הישן של להאינה, בית בולדווין, חדר הקריאה של מאסטרס, כלא לאהאינה הישן ובית השלום (Hale Aloha). בנוסף הוחלט כי בית בולדווין ישופץ מיידית בשל החשש לקריסתו.[58]

קיהיי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיירת חוף השוכנת לחופו הדרומי של האי מאווי עם מזג אוויר חם ויבש בכל ימות השנה, במרחק כ-25 דקות מנמל התעופה קאהולוי. חופה משתרע לאורך 9.6 ק"מ (6 מייל), הוא אחד מיעדי החופים המובילים בהוואי, ויעד פופולרי לתיירים.[50] בחוף קיהיי ניתן לגלוש, לשחות, לשוט בקיאקים ולעשות שנורקלינג.[59] בעיירה נמצא פארק חוף פאלמה (Kīhei’s Kalama Beach Park’s) וקיים בו מרכז גלישה (״The cove״) הידוע בקרב התושבים המקומיים כאחד המקומות הטובים ביותר ללימוד גלישה.[60]

בסביבות שנות ה-60 של המאה העשרים, כאשר הגיעו לעיירה מים ממרכז וממערב מאווי, התחילה פריחה מסחרית בעיירה. יזמים גילו בה עניין ובמהרה נבנו בה בתים משותפים ומרכזי קניות.[50]

האנה (Hana)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוכנת בדרום מזרח האי והיא אחת העיירות השלוות והשקטות באי. הכביש המוביל להאנה מקאהולוי הוא כביש HI-360, ואורכו 83 ק"מ (52 מייל). הדרך המובילה אליה היא אחת הדרכים היפות ביותר באי עוברת דרך יערות גשם, מפלים זורמים, בריכות ונוף לים. למרות המרחק הקצר בין שני היישובים, נמשכת הדרך בין שעתיים לארבע שעות הואיל וקיימים בה 59 גשרים צרים בעלי נתיב אחד ו־620 פניות חדות ומסוכנות. כאשר מגיעים לעיירה מבחינים בכנסיית סנט סופייה (St. Sophia’s) ההיסטורית ובשדות המרעה המגיעים עד לרחוב הראשי של העיירה.[61] בעיירה מרכז תרבות, מוזיאון, גלריות אומנים, שׁוּקֵי-איכרים למוצרים אורגניים, הפארק הלאומי וואיאנאפאנאפה (Wai'anapanapa).[55][18][21]

הדרך לעיירה האנה

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שדה התעופה העיקרי של מאווי הוא נמל התעופה קאהולוי [Kahului Airport (OGG)].[62] בנוסף, קיימים באי, שני שדות תעופה קטנים יותר: נמל התעופה קאפאלואה [Kapalua (JHM)] במערב מאווי ונמל התעופה האנה [(HNM) Hāna] במזרח האי.[63]
  • הנמל הראשי נמצא בעיר קאהולוי והוא מוגן על ידי שוברי גלים.[52] האחריות על תחזוקתם נמצאת בידי חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית.[64] שני נמלים נוספים באי הם נמל מאאלאהאה (Maalaea) בדרום האי ובו תחנת משמר החופים של מאווי, ונמל להאינה[65] הממוקם בחוף הצפון מערבי של האי, ויש בו רציפי הטענה, מתקן דלק ושירותי נמל נוספים.[66] מנמל זה קיים שירות מעבורות יומי מ/אל האי הסמוך לאנאי.[63]
  • שרות האוטובוסים במאווי
    לתחבורה הציבורית באי 12 קווי אוטובוס. הם ממומנים על ידי מחוז מאווי ופועלים 7 ימים בשבוע כולל בחגים.[67]
  • הכבישים חוצים את מאווי לאורך ולרוחב. האחריות על תחזקותם נמצאת בידי המדינה או בידי המחוזות השונים שבהם הם עוברים. רוב הכבישים המקשרים את הערים, הכבישים המשרתים את שדות התעופה ונמלי-הים נמצאים באחריות המדינה (State). כבישים אחרים הסלולים על שטחי קרקע השייכים לפי החוק למדינת הוואי (Department of Hawaiian Home Land), מתוחזקים על ידי המחוזות שאליהם הם שייכים. כבישים של שירות הפארקים המשרתים את הפארק הלאומי Haleakala, הם כבישים פדרליים ושירות הפארקים מתחזק אותם, כבישים שהם בבעלות המחוז, מתחזק אותם המחוז שאליהם הם שייכים.[68]

הכבישים המופיעים להלן הם כבישים הנמצאים בסמכות השיפוט של אגף הכבישים המהירים: כביש 380, כביש 36A, כביש 37, כביש 377, כביש 388, כביש 36, כביש 360, כביש 30, כביש 32A, כביש 32, כביש 340, כביש 3800, כביש 3400, כביש 3000, כביש 311, כביש 310, כביש 31, כביש 3500, כביש 3400, כביש 32B.[69]

אטרקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חופים, פארקים וצפייה בבעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוף האמואה (Hamoa Beach) נמצא על הכביש בדרך לעיירה האנה במרחק 3.2 ק"מ (2 מייל) מהעיירה בדרך לקיפאהולו (Kipahulu). בשפת הוואי מכונה החוף ״האמואה״ שפירושו ״בשפע״.[70] צורתו סהר ומקיפה אותו שורת עצי האלה (Hala trees). החוף מורכב מסלע לבה שחור, חול חלק ולבן ומים צלולים.[71] קיימים בו שירותי חוף לציבור והוא ללא מציל. בקיץ ובסתיו ניתן לשחות במים הצלולים, אך בחורף הגלים עשויים להיות מסוכנים במיוחד כאשר קיימים זרמים תת-קרקעיים.[70]
  • שקיעה בחוף קאהנאפאלי
    חוף קאאנאפאלי (Ka'anapali beach) נמצא בצד המזרחי של מאווי במרחק של כ־50 דקות נסיעה משדה התעופה של קאהולי. החוף משתרע לאורך 4.8 ק"מ (3 מייל) עם חול לבן ומים צלולים. בקאאנאפאלי נבנה אתר הנופש המתוכנן הראשון בהוואי והוא שימש כדוגמה לאתרי נופש בעולם.[72] אחת האטרקציות בחוף היא טקס הצלילה היומי המתקיים בעת השקיעה וידוע בשם Puʻu Kekaa. בתחילה תוקע צולל בקונכייה ופונה לארבע רוחות השמים, כאשר המשמעות היא הגשת תרומה לאלים. בהמשך רץ הצולל יחף במעלה הסלע המשונן, בידו לפיד והוא מדליק את שורת הלפידים המוצבים לאורך הצוק, על הסלעים המשוננים. בסופו של הטקס קופץ הצולל קפיצת ראש לתוך הים. הטקס הוא שיחזור של קאהקילי (Chief Kahekili) שהיה מנהיג תושבי מאווי.[72][73] פעילות נוספת בחוף, היא הליכה בשביל סלול שאורכו 8.85 ק"מ (5.5 מייל) ומבתר אותו סלע לבה שחור.[74] באתר קיימים שני מסלולי גולף: Royal Kāʻanapali ו-Kāʻanapali Kai.[72]
  • הפארק הלאומי האליאקאלה הוא הר געש כבוי החולש על האי. בשנת 1976 הוכרז כפארק לאומי.[75] הפארק משתרע מפסגת ההר האליאקאלה בגובה של 3,055 מטר ויורד לאורך הצלע הדרום מזרחית של ההר, עד לחוף קיפאהולו (Kīpahulu) ליד העיירה האנה.[76] מההר נשקף נוף מרהיב של הערים, החופים, שבילי הלבה ולעיתים ניתן לראות מפסגתו את האי הוואי.[77] בפארק, מקבץ מפלים ובריכות מים המכונה ״אוהאו גולך״ (Ohe'o Gulch) או ״שבע הבר'יכות הקדושות של עמק קיפאהולו״ (״Seven Sacred Pools of Kipahulu Valley״).[75] חוצים אותו שבילי הליכה ושבילי אופניים בדרגות קושי שונות. גדלה בו צמחייה שופעת[77] ונעשים מאמצים לשימורה ולשימור חיות הבר שבתחומו. שטח הפארק משמש כבית גידול ל-5 מינים של ציפורים הנמצאים בסכנת הכחדה, צמחים ומינים נדירים של חסרי חוליות אנדמיים.[24] בשנות ה-80, גילה הביולוג סם גון השלישי (Sam Gon III) 31 סוגי דובוני מים (Tardigrade), וכינה את המקום כ״מקום העשיר ביותר על פני כדור הארץ לטרדיגרדים״.[75] בכניסה הדרומית לפארק קיים שביל הליכה המוביל ליער עצי במבוק צפופים וגבוהים, כאשר בסופו נצפה מפל וואימוקו (Waimoku) הצונח מגובה של 120 מטרים. אין אפשרות להגיע באוטובוס לפארק.[78]
  • פארק עץ הבניאן לפני השריפה בלהאינה
    פארק עצי הבאניאן (Lahaina Banyan). בשריפות שהתחוללו באוגוסט 2023 בעיירה להאינה, נשרף גם עץ הבאניאן (פיקוס בנגלי), אך קיימת תקווה שהעץ יתאושש. העץ נשתל במרכז הכפר בשנת 1873, כאשר גובהו באותו זמן היה 2.44 מטר (8 רגל) ובמשך השנים צמח וגבה ל־18 מטר (60 פיט). לפני השריפה באוגוסט 2023, היה היקפו 0.4 מטר (רבע מייל), הוא הִתְפָּרֵשׂ על 7.84 דונם (1.94 אקר) והיה בעל 16 גזעים. בשפת הוואי נקרא העץ Paniana. בשנת 2000, נקטה קרן השיקום של להאינה מספר צעדים לשיקומו ואחד מהם היה, התקנת מערכת השקיה ועל ידי כך לשמר אותו כבית למאות ציפורי המיינה (Mynah) ששכנו בין ענפיו.[79]
  • מקדש האבן (Piilanihale Heiau) נמצא בגן קאהאנו (Kahanu) שהוא פארק בוטני טרופי לאומי, ליד העיירה האנה. מנהיג האי פיילאני (Piilani) שחי במאה ה-14, בנה את מקום הפולחן הגדול ביותר באי מאווי הנחשב כאחד האתרים הארכאולוגיים וההיסטוריים החשובים ביותר שנשמרו באיי הוואי.[80][4] המבנה המאסיבי נבנה במספר שלבים. הוא ממוקם על רכס רחב ובנוי מסלעי בזלת שהובאו ביד ממרחק רב - מפרץ האנה. מידותיו: רוחב 103.94 מטר (341 רגל), אורך 126.49 מטר (415 רגל). בחלקו העליון קיר קדמי גבוה המתנשא לגובה של 15.54 מטר (50 רגל) וקירותיו הפונים לים בנויים ממספר רב של טרסות מדורגות. החלק הפנימי בנוי מ-8 קירות, 3 מתחמים, 5 במות, 2 אבנים זקופות ו-30 בורות.[80] בניית המרפסת המרכזית של המבנה מתוארכת למאה ה-14, האגפים נוספו בתקופה מאוחרת. בתחילה שיערו האנתרופולוגים שהמבנה שימש כבניין של המחוז, אך השערה מאוחרת יותר טוענת שהוא שימש כבית מגורים הואיל ו-Pi'ilanihale בשפת הוואי פירושו ״בית״. עד שנת 1974 לא נגעו במקדש האבן. כאשר קיבלו אנשי הגן הבוטני הטרופי הלאומי שטח של 246.86 דונם (61 אקר), שיקמו את המבנה והוא נפתח לקהל הרחב.[81]
  • נקבה של לוויתן גבן בחופי מאווי
    צפייה בלווייתני גבן. האי ידוע באחת האטרקציות שלו והיא צפייה בלווייתני גבן.[75] מי האוקיינוס סביב מאווי חמימים ולכן לווייתני הגבן מגיעים לקו החוף הדרומי והמערבי של האי בחודשי החורף, כדי להתרבות וללדת את צאצאיהם.[23] סיורי הצפייה נערכים מעל ספינות והם זמינים בחודשים דצמבר עד אפריל.[82]
  • מקלט חיות הבר הלאומי קיליאה פונד (Kealia Pond). המקלט הוקם בשנת 1992 באזור העיירה קיהיי, על ידי ״השירות לדגים וחיות הבר של ארצות הברית״ (U.S. Fish and Wildlife Service). האזור הוא ביצה טבעית ומשתרע על 2,848.99 דונם (704 אקר).[83] במקום קיים מרכז מבקרים המציג תערוכות, מתקיימים בו פרויקטים של שיקום בתי גידול להרחקת מינים פולשים של בעלי חיים, וכן שתילת הצמחייה המקומית שאופיינית להוואי. למעלה מ-120,000 מבקרים מגיעים למקום על מנת לצפות בציפורים, לצלם, לקבל מידע על חיות הבר וללמוד.[84]

מוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באי מוזיאונים רבים במגוון נושאים, מהיסטוריה ועד אמנות ותרבות:

  • מרכז האמנויות החזותיות של Hui Noʻeau) Makawao). המרכז שוכן באחוזת קאלואנוי (Kaluanui Estate) ההיסטורית בת 100 שנים בצפון האי מאווי. במקום קיימת פעילות אמנותית רבה: המרכז משמש מקום מפגש לאמנים רבים המציגים את עבודותיהם,[85] ומציע גישה פתוחה להוראת אמנויות על ידי האמנים המלמדים. במרכז קיים מערך תוכניות התומכות בלמידה באמנויות וכן מועברות בו תוכניות הסברה חינוכיות בשיתוף עם בתי ספר וארגונים החברים בקהילה.[86] יתרה מכך, צוות המרכז מארגן מגוון רחב של אירועים כמו סיורים בתערוכות, מכירות פומביות של יצירות אמנות, סדנאות מעשיות, תצוגות אופנה[85] וסיורים בבתים היסטוריים.[86]
  • סירת קאנו המוצגת במוזיאון בית ביילי בוואילוקו
    בית ״החברה ההיסטורית של מאווי״ (Hale Hōʻikeʻike). מבחינה רשמית נקרא ״מוזיאון בית ביילי״. המוזיאון נמצא בוואילוקו (Wailuku), בפתח עמק איאו (Iao Valley), בתוך המעון המלכותי לשעבר של קאהקילי השני (Kahekili II), הצ'יף השליט האחרון של מאווי. מופעל על ידי ״החברה ההיסטורית של מאווי״ (Maui Historical Society) ונכלל ברשימת המקומות ההיסטוריים הלאומיים. המבנה הוקם בשנת 1842 כבית ספר מיסיונרי לבנות. בשנת 1850 נרכשו הבית והאדמה על ידי משפחת ביילי ומאוחר יותר הפכו הבית, האדמה ושדות קנה הסוכר כחלק ממטע הסוכר וואילוקו. בשנת 1992 נרכש הבית על ידי מסארו ״פונדי״ יוקוצ'י (Masaru "Pundy" Yokouchi) שתרם אותו בשנת 1993 ל״אגודה ההיסטורית של מאווי״.[87] המוזיאון מציג תערוכות מגוונות, ביניהן תערוכות הכוללות כלים מסורתיים שהשתמשו בהם בימי קדם יוֹמְיוֹם ומספר פריטים שהיו שייכים לבני המלוכה של הוואי.[85] פריטים נוספים המוצגים במוזיאון: העתק מודרני של ספינת מפרש עתיקה בסגנון פולינזי, פסל עץ של האל-למחצה בהוואי - קאמאפואה (Kamapuaa) (הפסל הוסתר בתוך מערה שנים רבות והוא הפסל היחיד במאווי, ששרד את הטיהור של המלך קמהאמאה השני (Kamehameha II) בשנת 1819 מהדת הילידית), ציורי שמן שצוירו בידי אדוארד ביילי (Edward Bailey), גלשן הסקויה של דיוק קאהנאמוקו (Duke Kahanamoku) משנת 1919, סירת קאנו המשמשת לדיג ומגולפת מבול עץ קואה (כלי שיט זה הוא אחד מסירות הקאנו לדיג שיוצרו בהוואי).[87] בנוסף, קיימים במוזיאון ארכיונים הכוללים מפות, כתבי יד, אילן יוחסין, ביוגרפיות ומסמכים של ארגונים שונים, ספריית מחקר, אוסף תמונות של למעלה מ-8,000 תצלומים היסטוריים ועוד.[88]
  • מוזיאון הסוכר של אלכסנדר ובולדווין
    מוזיאון הסוכר אלכסנדר ובולדווין (Alexander & Baldwin Sugar Museum – Puʻunene). במוזיאון קיימת תערוכה של חפצים מחיי המטעים היומיומיים, תצלומים ומידע על עובדים שהגיעו למאווי כדי לעבוד במטעי קנה הסוכר. מחוץ למוזיאון מוצגים כלים חקלאיים כמו טרקטורים, תנור לחם פורטוגלי מסורתי.[85]
  • מוזיאון הבית של בולדווין - להאינה. הבית נמצא ברחוב פרונט בעיירה להאינה (Front Street, Lahaina). הוא נבנה עבור הכומר דווייט בולדווין שהיה רופא ולמד בהרווארד.[89] הבית השמור היה הוא עדות למאבק החיים היומיומי שאיתו התמודדו המהגרים שהגיעו לאי ועבדו קשה, כדי להסתגל לתרבות ולמזג האוויר שהיו חדשים עבורם. במוזיאון מוצגים כלי הרפואה של ד"ר בולדווין מאמצע המאה ה-18.[85] באוגוסט 2023 נשרף הבית בשריפות שהתחוללו בעיירה להאינה,[57] וקרן השיקום של להאינה במימון הסוכנות הפדרלית למצבי חירום, החלה בשיקומו.[58]

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Devil at Four O'Clock, ביים: מרווין לירוי (Mervyn LeRoy), 1961.[12]

פיסול[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאווי משחרר את אל השמש (Maui Releasing the Sun - Kahu). הפסל: שיגהארו יאמדה (Shigeharu Yamada), נחנך בשנת 1992. תיאור הפסל: עשוי ברונזה,[91] השמש צבועה בצבע זהב בוהק. גובהו 6 מטר (20 פיט) והוא יושב על בסיס בגובה של 1.5 מטר (5 פיט). הפסל מייצג את מאווי האל למחצה ועל פי אגדה פולינזית הוא משחרר את השמש לשמים.[92] מיקום: שדה התעופה בקאהולוי.[91]
  • Maui Suspended. האומן: ג'יימס קארל פרידמן (James Carl Freedman), נחנך בשנת 1998. תיאור היצירה: הפסל מורכב משני מוביילים המייצגים את האליאקאלה ואת הרי מאווי המערבי. עשוי אלומינים צבוע, תלוי על מתלים שקופים, ומציג את התצפית המשתנה של האי מאווי. כאשר הכנפיים נעות עם זרמי האוויר והרוח, נקודות המבט משתנות. לדברי האומן, יוצר הפסל, ״הצורה והאלמנטים משולים לכלי טיס והם נעים עם זרמי האוויר״. מיקום: הטרמינל הראשי בשדה התעופה בקאהולי.[93]
  • Na Kama Ku I Ka Moku (The Children Who Initiate Success). הפסל: רוברט פלינט, נחנך בשנת 2008, הפסל עשוי קרמיקה ובטון. מיקום: בית הספר התיכון King Kekaulike.[94]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט מים בהוואי ומן הסתם גם במאווי הוא דרך חיים. במאווי אפשר לעסוק בסוגי ספורט שונים: שחייה, שנורקלינג, צלילה, גלישה, אך גם בסוגי ספורט יבשתיים כמו גולף.

  • שנורקלינג. כדי לצפות בדגים הצבעוניים, צבי הים וצורות האלמוגים השונות, ניתן לצלול עם שנורקל מסביב לשוניות האלמוגים של מאווי. החופים המומלצים ביותר לפעילות זו הם החופים לאורך מערב ודרומו של האי, וכן בחלק הצפוני של חוף קהנאפאלי.[95]
  • גולש במאווי
    גלישה. לְשֵׁם צפייה בגולשי גלים מקצוענים, יש להגיע למפרץ הונולואה ולחוף Hoʻokipa ליד פאיה התחתית בתקופת החורף כאשר הגלים הגדולים מגיעים לחוף. שם נמצאת נקודת הגלישה המפורסמת של מאווי לגלישת גלים - Peʻahi. הגולשים מגיעים לגלים הגבוהים בעזרת אופנועי ים. המבקש ללמוד לגלוש, קיימים מקומות לגלישת גלים במערב מאווי ובדרום האי בחופים קאאנאפלי, להאינה וקיהיי.[96]
  • גלישת רוח. האי מאווי מפורסם בענף הספורט הימי - גלישת רוח המאחד בתוכו גלישה ושייט. באי קיימים מספר בתי ספר לגלישת רוח, וכן מתקיימים בו כמה מאירועי גלישת הרוח הגדולים בעולם. גלישת רוח אפשר לבצע בפארק חוף Mai Poina 'Oe Lau או לאורך חוף הו'וקיפה (Ho‘okipa Beach’s),[97] על הכביש המוביל לעיירה האנה.[98]

אחת התחרויות הבינלאומיות המתקיימות בחוף ו'וקיפה היא תחרות גלישת הרוח הקלאסית - The Maui Strong Aloha Classic U.S.A. HAWAII המתקיימת משנת 1981 והפכה את האי למוקד עולמי של תחרויות גלישת רוח. בשנת 2023 בין 3/11-23/10, התקיימה תחרות גלישת הרוח הבינלאומית והתחרו בה גולשים מ-40 מדינות ביניהן ישראל, לבנון, יוון, אירלנד, סקוטלנד, גרמניה ועוד. לתחרות זו הייתה משמעות מיוחדת בעקבות השריפות שהתחוללו באי חודשים מספר קודם לכן.[99]

  • גלישת עפיפונים. ענף נוסף שהתפתח באי ומרכזו בקצה המערבי של פארק חוף קאנאהה, ידוע בשם קיט ביץ' (Kite Beach). החוף נמצא במרחק קצר משדה התעופה של קאהולוי ולא יותר מ-45 דקות מעיירות הנופש להאינה וואילאה (Wailea). בחוף קיימים מגוון תנאים המתאימים לגולשים ברמות שונות. רוחות הסחר הופכות את קיט ביץ' למקום בטוח גם עבור גולשים מתחילים. בקיהיי קיים מרכז נוסף לגלישת עפיפונים המיועד בעיקר לגולשים בינוניים ומתקדמים.

כאשר גברה הפופולריות של ענף ספורט זה, פיתחו הגולשים הנחיות בטיחות להבטיח גלישה בטוחה: (1) הקרבה לשדה התעופה, מחייבת את הגולשים להיות מודעים למסדרון שהקצתה רשות התעופה הפדרלית (FAA). אורכו של המסדרון 1.6 ק"מ (1 מייל) ורוחבו 3.21 ק"מ (2 מייל). קצה מסלול הנחיתה של שדה התעופה המשתרע לכיוון הים אסור לגולשים; (2) חוק השעה 11.00. מותר לשחיינים ודייגים להשתמש באופן בלעדי בחוף האוקיינוס הצפוני עד השעה 11.00 ולאחר שעה זו, רשאים גלשני העפיפונים לגלוש הואיל ועוצמת הרוחות מתגברת.[100]

  • גולף. במאווי כ-14 מגרשי גולף, שחלקם תוכננו על ידי אדריכלי המגרשים ואנשי גולף כמו אנולד פאלמר (Arnold (Palmer ובן קרנשו (Ben Crenshaw). אחת מתחרויות הגולף הידועות היא טורניר האלופים של איגוד הגולף המקצועי - PGA TOUR.[101]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמבו (Embo), מחוז דורנך, סקוטלנד, בריטניה (1990) סקוטלנדסקוטלנדבריטניהבריטניה[102] סמואה האמריקנית (American Samoa), (1986)סמואה האמריקניתסמואה האמריקנית[102]
באקררה, מחוז אילוקוס נורטה (Bacarra, Ilocos Norte), פיליפינים (1970)הפיליפיניםהפיליפינים[102] סן מיגל, האיים האזוריים, (Sao Miguel, The Azores), פורטוגל (1980)האיים האזורייםהאיים האזוריים פורטוגלפורטוגל[102]
האצ'יוג'ימה (Hachiō-jima), יפן (1964)יפןיפן[102] סנטה וסאן ג'ואן, מחוז אילוקוס, Santa & San Juan) (Ilocos, פיליפינים (1991)פיליפיניםפיליפינים[103]
היינאן (Hainan), סין (1998)סיןסין[102] פונצ'ל, מדיירה (Funchal, Madeira, Portuga), פורטוגל (1985)מדיירהמדיירהפורטוגלפורטוגל[102]
היררה, מחוז אוקינאווה (Hirara, Okinawa), יפן (1965)יפןיפן[102] פינגטונג, טייוואן (Pingtung, Taiwan), סין (1982)סיןסין[102]
זאמבלס (Zambales), פיליפינים (1997)פיליפיניםפיליפינים[102] קוויזון (Quezon), פיליפינים(1970)הפיליפיניםהפיליפינים[104]
מדריד (Madrid), ספרד (1969)ספרדספרד[102]
מנילה, פיליפינים (1994)הפיליפיניםהפיליפינים[103]

הקהילה היהודית במאווי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ידוע מתי הגיעו המתיישבים היהודים הראשונים למאווי הואיל ואין תיעוד על כך. ישנה השערה שחלקם הגיעו כסוחרים במאה ה-19, וככל שתעשיית קנה הסוכר והאננס, החקלאות והדיג במאווי התפתחו, הגיעו לאי סוחרים יהודים ואף בעלי מקצועות אחרים. מאווי גם שימשה כבסיס צבאי במלחמת העולם השנייה, ושירתו בבסיסים במאווי גם יהודים. חלק מהיהודים בחרו לחזור לארצות הברית וחלקם נשארו לגור במאווי.האוכלוסייה היהודית הקטנה במאווי הורכבה מאנשי עסקים, אנשי מקצוע, רופאים ועוד. חלקם נכנסו לעסקי התיירות והנדל״ן וחלקם שירתו את האוכלוסייה באי שהלכה וגדלה.[105] בעשור שנות ה-60-70, התיישבו בעיקר פנסיונרים באזור להאינה-קאנאפלי, מאוחר יותר הצטרפו אליהם משפחות יהודיות ואלו החלו לחגוג בצוותא את השבת והחגים היהודיים. גם חברות טכנולוגיות החלו לצוץ ומשכו אליהן צעירים ומשפחות צעירות. וכך החלה לצמוח הקהילה היהודית, רובם התיישבו בעיר המתפתחת קיהיי.[105] היהודים שהגיעו לאי הפכו אותו לבית לעצמם ולמשפחותיהם. הם היו בעיקר אנשי מקצוע, מדענים מפתחים עסקיים, מומחי טכנולוגיה ועוד. היו כאלה שהגיעו למקום כתיירים והיו כאלה שהגיעו להשתתף בענפי הספורט כמו גלישה ושייט.[105]

הקהילה היהודית במאווי התאחדה לקהילה בשנת 1991. בראש הקהילה עמד חוקר הליוויתנים דיוויד גליקמן שחקר והפך לרב. הוא שימש בתפקידו כרב ב- JCM) The Jewish Congregation of Maui) עד שנת 2019, והעביר את התפקיד בשנת 2022 לרב רענן מאלק שהגיע מישראל. תחילתה של היווצרות הקהילה היהודית במאווי הייתה במפגשים על חוף הים ובמרכזים קהילתיים. בשנת 1998, נרכש בניין שהפך למרכז יהודי ומאפשר ליהודים לערוך אירועים רבים. בשנת 1999, הוקם בבית הקבע בית ספר יהודי.[106]

בתחילה שנות השמונים, הפכה הקהילה לגדולה ובתיהם של האנשים לא יכלו להכיל את מספר המשתתפים, וכך נהגו להיפגש בפארקים מקומיים. הקהילה כינתה את עצמה ״הקהילה היהודית של מאווי״ (The Jewish Congregation of (Maui. אחד הפעילים ביותר בהנהגת הקהילה הצעירה היא יונתן וקסמן שנבחר לנשיא הקהילה. הוא צירף אליו את חברו יואל ריצ׳מן שהיה בקיא בטקסטים יהודיים, טקסים ומצוות. ובעזרת חברי קהילה נוספים הוחל לפנות ליהודים אחרים שישבו באי. נתרם לקהילה ספר תורה, נאסף סכום כסף לרכישת סידורי תפילה, ארון קודש ויד. כל החפצים הללו נארזו בארגזים והובלו לשמירה בבתי חברי הקהילה.[105] בשנת 1989 קיבל יואל ריצ׳מן את הנשיאות מידו של יונתן. ואז הוחל להתמקד במציאת בניין עבור הקהילה, שישמש גם כבית כנסת, ומרכז תרבות נבנה בית עלמין יהודי. יונתן וקסמן נהרג בשנת 1995 בתאונת דרכים ונקבר בבית העלמין של הקהילה.[105]

לינדה לינגל ראשת עיריית מאווי שהפכה למושלת הוואי היתה אף היא חברת הקהילה היהודית.[105]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Native Planters in Old Hawaii: Their Life, Lore, and Environment ,Bishop Museum Press, 2004
  • Kevin Whitton's, A Pocket Guide to Hawaii's Botanical Gardens, Mutual Publishing, 2009
  • Alan C. Ziegler, Hawaiian Natural History, Ecology, and Evolution, University of Hawaii Press, 2022
  • Davianna Pomaikai McGregor's, Na Kua'aina: Living Hawaiian Culture, University of Hawaii Press, 2007)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 Hawaii Travel Guide | To-Hawaii.com, www.to-hawaii.com
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 COUNTY OF MAUI, https://www.mauicounty.gov/, ‏2015 (באנגלית)
  3. ^ 1 2 Hawai'iloa and the Discovery of Hawai'i, www2.hawaii.edu
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Maui | Hawaii, Map, History, Wildfires, & Facts | Britannica, www.britannica.com, ‏2023-12-08 (באנגלית)
  5. ^ Robert Blust, פרק 3, The Dragon and the Rainbow, Brill, 16 Aug 2023, Ancient Languages and Civilizations, Volume: 5, עמ' 66-55, ISBN 9789004678309. (באנגלית)
  6. ^ How much do you know about your county?, County Explorer (באנגלית)
  7. ^ Hawaii State Symbols and Emblems - Complete list of Hawaii state symbols including the state flag and state seal from NETSTATE.COM, www.netstate.com
  8. ^ Wendy Altschuler, This 45-Year Industry Veteran Is The Face Behind Maui Gold Pineapple, Forbes (באנגלית)
  9. ^ ענב וידן ואיתי רנן, נמלת האש הקטנה, רקע ושיטות מיגור, סקירת ספרות, באתר https://www.ramat-hanadiv.org.il/, אוניברסיטת תל אביב - מוזיאון הטבע שטיינהרדט, המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית, רשות הטבע והגנים, ‏מרץ 2018
  10. ^ U.S. Census Bureau QuickFacts: Maui County, Hawaii, www.census.gov (באנגלית)
  11. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 MAUI ISLAND HISTORY, Volume I - Background Draft Maui Island Plan, ‏מרץ 2008 (באנגלית)
  12. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 History in Maui | Frommer's, www.frommers.com
  13. ^ 1 2 History of Maui, www.waimea.com
  14. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Chris Hart & Partners, Inc., General Plane 2030, Island History and Future Direction, Maui Country (gov.), ‏September 2006 (באנגלית)
  15. ^ Google Maps, Google Maps (ב־)
  16. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Hawai'i Tourism Authority, Maui Maps & Geography, The Hawaiian Islands, ‏2023 (באנגלית)
  17. ^ 1 2 3 4 חופים והרי געש באי מאווי – הוואי במיטבה | GoTravel, באתר www.gotravel.co.il
  18. ^ 1 2 3 4 5 DON CAMERON, Maui: Geography and History, OnTheBeachOnMaui.com, ‏2010 (באנגלית)
  19. ^ Maui Regions Guide, www.hawaii-guide.com (באנגלית)
  20. ^ Cristiana Lombardo, What are the eight islands of Hawaii? | American Masters | PBS, American Masters, ‏2022-05-09 (באנגלית אמריקאית)
  21. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Microclimates on Maui - Maui, Hawaii | Skyline Hawaii Blog, Skyline
  22. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 The History Of Sugar Cane On Maui, Valley Isle Excursions (באנגלית אמריקאית)
  23. ^ 1 2 What to Expect From Maui Weather, Hawaii Ocean Project | Maui Whale Watching Tours | Dinner Cruises, ‏2017-04-28 (באנגלית אמריקאית)
  24. ^ 1 2 Lloyd L. Loope, Thomas W. Giambelluca, Vulnerability of Island Tropical Montane Cloud Forests to Climate Change, with Special Reference to East Maui, Hawaii, Climatic Change 39, 1998-07-01, עמ' 503–517 doi: 10.1023/A:1005372118420
  25. ^ 1 2 Maui Information and Climate - Maui Real Estate, ‏2017-06-13 (באנגלית אמריקאית)
  26. ^ Maui Climate, Weather By Month, Average Temperature (Hawaii, United States) - Weather Spark, weatherspark.com (באנגלית)
  27. ^ 1 2 3 John L. Beven II, HURRICANE LANE, NATIONAL HURRICANE CENTER CENTRAL PACIFIC HURRICANE CENTER TROPICAL CYCLONE REPORT, ‏16 דצמבר 2019 (באנגלית)
  28. ^ 1 2 U. H. News, Hurricane Lane brought fire and rain to Hawaii | University of Hawaiʻi System News, ‏2020-07-22 (באנגלית אמריקאית)
  29. ^ 1 2 36 הרוגים בשריפה בהוואי: "מראות אפוקליפטיים, עיירה נחרבה", באתר ynet, 10 באוגוסט 2023
  30. ^ 1 2 Flash flood warning for Maui, KHON2, ‏2023-01-28 (באנגלית אמריקאית)
  31. ^ 1 2 Timsit, Annabelle (2023-11-29). "Hawaii governor declares state of emergency as heavy rains bring 'danger of a disaster'". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2023-12-16.
  32. ^ Heavy rain causes East Maui flooding, road closures; West Maui tools successful in preventing debris from entering system, www.mauirecovers.org
  33. ^ Hawaii - Islands, Immigration & Statehood, HISTORY, ‏2022-12-13 (באנגלית)
  34. ^ Derek Paiva, End of an era: Maui Land & Pineapple closing its pineapple operations, Hawaii Magazine, ‏2009-11-04 (באנגלית אמריקאית)
  35. ^ Maui Gold Pineapple expands distribution to Canada, launches dedicated website | Maui Now, | Maui Gold Pineapple expands distribution to Canada, launches dedicated website
  36. ^ 1 2 Haleakala Ranching, Haleakala Ranch (באנגלית אמריקאית)
  37. ^ Moving from cane to cattle, mauinews.com (באנגלית אמריקאית)
  38. ^ Eugen Tian, Rene Kamit, Tourism's Contribution to the State and Country Economies in Hawai'i: A Benchmark Estimate for 2017, STATE OF HAWAI‘I: Department of Business, Economic Development & Tourism, September 2023 (באנגלית)
  39. ^ 1 2 Nathaniel Meyersohn,Ellie Stevens, Maui's economy was recovering from the pandemic. Wildfires are dealing a shattering blow | CNN Business, CNN, ‏2023-08-10 (באנגלית)
  40. ^ 1 2 Chung, Christine (2023-10-20). "Yes, Maui Is Open. But the Loss of Lahaina May Reshape Tourism". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-01-13.
  41. ^ 1 2 NREL Methods Assist Maui in Approaching 100% Renewable Operations, www.nrel.gov (באנגלית)
  42. ^ Research & Economic Analysis, dbedt.hawaii.gov (באנגלית)
  43. ^ Maui County drew half of its energy from renewable sources in 2021, mauinews.com (באנגלית אמריקאית)
  44. ^ Lipoa Maui, Līpoa Maui Community (באנגלית)
  45. ^ joseph e. ciotti, [https://evols.library.manoa.hawaii.edu/server/api/core/bitstreams/fe447477-90fb-403d-9bd1-afdabb4d9afa/content Historical Views on Mauna Kea: From the Vantage Points of Hawaiian Culture and Astronomical Research], The Hawaiian Journal of History vol. 45, 2011, עמ' 165-147
  46. ^ Citation Eliza S. Bradley et al, Characterization of Meteorological and Seeing Conditions at Haleakala, The Astronomical Society of the Pacific Volume 118, Number 839, U.S.A: IOPscience, 2006 January, עמ' 182-172 (באנגלית)
  47. ^ 1 2 3 4 5 Gemma Hunt, Maui’s Changing Landscape and Ecosystems, https://www.mauiforestbirds.org/, ‏2014 (באנגלית)
  48. ^ 1 2 מהם מינים פולשים וכיצד מתמודדים אתם - קרן קימת לישראל - קק"ל, באתר https
  49. ^ 1 2 3 Susanna Moore, Fear of Land Speculation on Maui Evokes a Bitter History of Exploitation, Time.com, 2023-08-22, עמ' 1–5
  50. ^ 1 2 3 4 Maui towns | To-Hawaii.com, www.to-hawaii.com
  51. ^ 1 2 3 4 5 Kahului Maui Town Map and Hawaii Information | Airport, Shopping, Maui Information Guide, ‏2022-05-16 (באנגלית אמריקאית)
  52. ^ 1 2 3 Kahului | Kahului | Maui, Hawaii, USA | Britannica, www.britannica.com, ‏2023-12-06 (באנגלית)
  53. ^ 1 2 Lahaina | Whaling Town, Maui Island, Pacific Ocean, & 2023 Fire | Britannica, www.britannica.com, ‏2024-01-14 (באנגלית)
  54. ^ 1 2 3 4 Lahaina Town History Timeline | Maui, Hawaii Events, lahainatown.com
  55. ^ 1 2 3 Lahaina | Things to Do | Holidify, www.holidify.com
  56. ^ 1 2 Lahaina Historic Walking Tour | Lahaina Attractions Map, lahainatown.com
  57. ^ 1 2 3 Justine McDaniel, Ben Brasch, See the historic sites of Lahaina before and after the Maui wildfires, Washington Post, The, 08/13/2023///
  58. ^ 1 2 Workers begin shoring up the Baldwin Home Museum, mauinews.com (באנגלית אמריקאית)
  59. ^ Hawai'i Tourism Authority, Kīhei, The Hawaiin Island, ‏2024 (באנגלית)
  60. ^ The Maui Expert — The Cove, The Maui Expert (באנגלית אמריקאית)
  61. ^ Hawaii Tourism, Hāna Maui, Thw Hawaiin Island, ‏2024
  62. ^ Kahului Airport, airports.hawaii.gov (באנגלית)
  63. ^ 1 2 Travel Information, The Hawaiian Islands, ‏2023 (באנגלית)
  64. ^ Honolulu District | Civil Works Projects | Kahului, www.poh.usace.army.mil
  65. ^ Station Maui, www.pacificarea.uscg.mil
  66. ^ Maui Island – Lahaina, Division of Boating and Ocean Recreation, ‏2015-08-28 (באנגלית)
  67. ^ Maui Bus Public Transit System | Maui County, HI - Official Website, www.mauicounty.gov
  68. ^ Road Jurisdiction | Maui County, HI - Official Website, www.mauicounty.gov
  69. ^ MAUI STATE ROADS AND HIGHWAYS, hawaii.gov, ‏2024 (באנגלית)
  70. ^ 1 2 Hamoa Beach Map, Information & Video | Road to Hana | Maui, Hawaii, Maui Guide (באנגלית אמריקאית)
  71. ^ Hamoa Beach | Road to Hana, roadtohana.com
  72. ^ 1 2 3 Kāʻanapali Beach, The Hawaiian Islands, Hawai'i Tourism, ‏2024 (באנגלית)
  73. ^ Stacey Alonzo, Watch Traditional Cliff Diving at Kaanapali Beach's Puu Kekaa (Black Rock), Hawaii Magazine, ‏2016-05-11 (באנגלית אמריקאית)
  74. ^ Justin Busa, Walking the Kaanapali Beach Walk Trail in Maui, Maui Hideaway, ‏2023-01-02 (באנגלית אמריקאית)
  75. ^ 1 2 3 4 Maui Island, Hawaii, WorldAtlas, ‏2022-05-16 (באנגלית אמריקאית)
  76. ^ Mailing Address: Haleakalā National Park PO Box 369 Makawao, HI 96768 Phone: 808 572-4400 Contact Us, Basic Information - Haleakalā National Park (U.S. National Park Service), www.nps.gov (באנגלית)
  77. ^ 1 2 המדריך למטייל ברחבי תבל ברטרוול, באתר bartravel.com
  78. ^ How to Get around Maui by Bus - A Careful Analysis, www.travelchoreography.com, ‏2023-03-20 (ב־Canadian French)
  79. ^ Lahaina Banyan Court Park - Biggest Banyan Tree in Maui, Hawaii, lahainatown.com
  80. ^ 1 2 Pi'ilanihale Heiau (U.S. National Park Service), www.nps.gov (באנגלית)
  81. ^ Megan Shute, The Largest Temple In All Of Polynesia Is Found Right Here In Hawaii At The Piʻilanihale Heiau, OnlyInYourState®, ‏2020-01-08 (באנגלית אמריקאית)
  82. ^ By Lyn Mettler, The 6 Best Whale Watching Tours in Maui, USNews, ‏Sept. 15, 2023 (באנגלית)
  83. ^ Maui Bird Watching | Friends of Kealia Pond National Wildlife Refuge, Friends of Kealia Pond, Maui (באנגלית אמריקאית)
  84. ^ Keālia Pond National Wildlife Refuge | Visit Us | U.S. Fish & Wildlife Service, www.fws.gov (באנגלית אמריקאית)
  85. ^ 1 2 3 4 5 The Top Five Musuems in Maui Hawaii | Museums on Maui, I Love Hawaii
  86. ^ 1 2 About Hui No'eau, Hui No‘eau Visual Arts Center | Art Classes, Tours, & Events | Maui, Hawai'i (באנגלית אמריקאית)
  87. ^ 1 2 Hale Hōʻikeʻike, museu.ms (באנגלית)
  88. ^ About, Maui Historical Society (באנגלית אמריקאית)
  89. ^ The Baldwin Home and Museum on Front Street, Lahaina, Paradise Found in Maui
  90. ^ Amber Pualani Hodge, The Medievalisms of Disney's Moana (2016): Narrative Colonization from Victorian England to Contemporary America, Post Script 37, Winter-Summer 2018, עמ' 80–95
  91. ^ 1 2 Maui Releasing the Sun in Kahului, HI, Public Art Archive (באנגלית)
  92. ^ Maui Releasing the Sun - Kahului, HI - Figurative Public Sculpture on Waymarking.com, www.waymarking.com
  93. ^ Maui Suspended in Kahului, HI, Public Art Archive (באנגלית)
  94. ^ Na Kama Ku I Ka Moku (The Children Who in Pukalani, HI, Public Art Archive (באנגלית)
  95. ^ Scuba & Snorkeling, The Hawaiian Ilands, ‏2024 (באנגלית)
  96. ^ Surfing on Maui, Hawaiin Islands, ‏2024 (באנגלית)
  97. ^ Windsurfing In Maui, Hawaii | Exhilirating Maui Activities | ILoveHawaii, I Love Hawaii
  98. ^ Ho'okipa Beach Park, Maui County (באנגלית)
  99. ^ Maui Aloha Classic 2023 - International Windsurfing Tour-Inspiring the Future of Our Sport, International Windsurfing Tour--Inspiring the Future of Our Sport (באנגלית אמריקאית)
  100. ^ Explore Maui, Hawaii with the Kiteboarding School of Maui (באנגלית אמריקאית)
  101. ^ Golf, The Hawaiin Islands, ‏2024 (באנגלית)
  102. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Sister Cities | Maui County, HI - Official Website, www.mauicounty.gov
  103. ^ 1 2 List of Sister States and Sister Cities (Hawaii and Philippines) (עמ' 7), https://www.capitol.hawaii.gov/, The 2020 Filipino Sister City Trade Show and Economic Outlook Symposium Frame Work, DTAFT,EXHIBIT "B", ‏31 דצמבר 2018 (באנגלית)
  104. ^ Officials from Quezon City, Philippines celebrate 45 years of sister-city relationship with Maui County, mauicounty.us., ‏2015-07-07 (באנגלית)
  105. ^ 1 2 3 4 5 6
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    {{{כותרת}}}, באתר dbs.anumuseum.org.il
  106. ^ Our History - The Jewish Congregation of Maui, mauijews.shulcloud.com