מנדוחאי חאטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנדוחאי חאטוןמונגולית: Мандухай хатан; בסינית: 满都海哈屯, בפיניין: Mǎndūhǎi Hātún), הידועה גם בשם מנדוחאי סצ'ן חאטוןהמלכה מנדוחאי החכמה, (בערך 1449 – 1510) הייתה החאטון (ההטיה בנקבה של המילה חאן) של שושלת יואן הצפונית המבוססת במונגוליה. היא איחדה בין הלוחמים המונגולים לבין בעלה בטמונח דיין חאן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדוחאי הייתה בתו היחידה של צ'ורוסבאי, היועץ המלכותי של האונגודים המונגולים. משפחתה הייתה אריסטוקרטית, ובגיל 18 נישאה כאישה שלישית למנדול חאנאס, שליט האימפריה המונגולית בין השנים 1473–1479. כשנולדה לה איתו בת, קיבלה מנדוחאי יחס מועדף על אשתו הראשונה, יחה חבארטו יונגין, שהייתה עקרה. 

כשמנדול נרצח ב-1479 בידי היועץ שלו, אסמל, שפעל כסוכן של שושלת מינג, הכס נותר ללא יורש. מנדוחאי הביאה ממחבואו, ואימצה, את הילד היתום בן השבע, בטמונח, שהיה צאצא ישיר של ג'ינגיס חאן, והכריזה עליו כעל דיין חאן, השליט הלגיטימי של שושלת יואן הצפונית. בינתיים, דחתה מנדוחאי את הצעת הנישואים של האציל אונובולד, שרצה דרכה לעלות למלוכה, אך זה נשאר נאמן למנדוחאי ולחאן הצעיר.[1]

שליטת מונגוליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהצבאות המונגולים בשליטתה, פתחה מנדוחאי במלחמה נגד בני האויראט ממערב מונגוליה, אשר היו מחוללים מלחמות אזרחים ללא הרף. לאחר שהביסה אותם, מנדוחאי ודיין חאן כפו עליהם מספר כללי התנהגות, שכללו איסור על ציצות קסדה באורך שעולה על שתי אצבעות, איסור על אכילת בשר בעזרת סכין, איסור לקרוא לגר שלהם ארמון, וחובה לרדת על ברכיהם בנוכחות השולטים. האויראטים קיבלו עליהם את כל התנאים חוץ מאכילת בשר ללא סכין. הניצחון עליהם החזיר לשושלתו של ג'ינגיס את התהילה.

כשהיה בטמונח בן 19, נישאה לו מנדוחאי, וכך השאירה בידיה את השלטון. כשהאויראטים שוב התקוממו ותקפו את המונגולים המזרחיים, מנדוחאי דיכאה אותם. היא גם הביסה מספר התקפות של ממלכת מינג. מנדוחאי נהגה ללבוש שריון ולענוד חרב, ונלחמה לצד החיילים המונגולים. היא נלחמה גם כשהייתה בהריון, וילדה את בניה התאומים בשדה הקרב.

החל מ-1480, החריפו דיין חאן ומנדוחאי את הלחץ על טריטוריית מינג, מאחר שאלה סגרו את הגבולות בפני מסחר ואף הרגו שליח מונגולי. ממלכת מינג הרחיבה במהירות את החומה הסינית הגדולה כדי להגן על עצמם מפני מנדוחאי וצבאותיה. בעזרת אמצעי הלחימה החדשים שאופשרו על ידי אבק שריפה, הצליחו הסינים לפגוע בכוחותיה של מנדוחאי קשות. אך זו לא ויתרה, וחזרה לשלוט באזור אורדוס, עד שהכוחות הסינים הבריחו את החאנים גם משם. מדוחאי ודיין חאן התמקמו לצד נהר חרלן ב-1501, ומשם ביצעו פשיטות על הסינים.

מנדוחאי נפטרה לא יאוחר מ-1510, כנראה בנסיבות טבעיות, למרות שהיו שמועות על סוכנים כפולים ונקמה מצד פלגשיו של בעלה. מקום קבורתה אינו ידוע.[2]

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל הצלחותיה כן בזירת השלטון וכן בשדה הקרב, הפכה מנדוחאי לאגדה. היא הותירה אחריה שבעה בנים ושלוש בנות, וכל החאנים של מונגוליה שבאו אחריה הם צאצאיה.

מנדוחאי חאטון החכמה (במונגולית: Мандухай сэцэн хатан) הוא סרט מונגולי משנת 1987 המבוסס על ספר באותו השם, מאת שגדרג'אבין נצאגדורג', שמספר את סיפור חייה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Queen Manduhai the Wise, Amazing Women in History, KeriLynn Engel
  2. ^ Mandukhai Khatun, The Female Soldier, April 20, 2015