מונגוליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדינת מונגוליה
Монгол улс
ᠮᠣᠩᠭ᠋ᠣᠯ ᠤᠯᠤᠰ
Flag of Mongolia.svgCoat of Arms of Mongolia.svg
Gurvger.jpg

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהניגריהקמרוןהרפובליקה הדמוקרטית של קונגומוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדימלאוויאתיופיהדרום סודאןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רתימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלספרדמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלמדגסקרסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמרקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלובקיההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניה הצפוניתאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגיאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיהארצות הבריתהאיים המלדיבייםיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתטאיוואןסינגפוראוסטרליהמלזיהברונייהפיליפיניםתאילנדוייטנאםלאוסקמבודיההודומזרח טימורפפואה גינאה החדשהחג המולד (אי)איי קוקוסאיי שלמהMongolia on the globe (Asia centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי אין
המנון לאומי מונגוליה המאוחדת
ממשל
משטר רפובליקה
ראש מדינה נשיא מונגוליה עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא מונגוליה בטולגה קלטמה
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת מונגוליה עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת מונגוליה לובסאנמסרין אויי-ארדנה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית

מונגולית

עיר בירה אולן בטור 47°55′N 106°53′E / 47.917°N 106.883°E / 47.917; 106.883
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת החוראל הגדול עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אסיה
שטח יבשתי[1] 1,564,116 קמ"ר (20 בעולם)
אחוז שטח המים 0.6%
אזור זמן UTC +7 עד +8
היסטוריה
הקמה   
עצמאות מודרנית 11 ביולי 1921
ישות קודמת הרפובליקה הסינית (1912–1928)הרפובליקה הסינית (1912–1928) הרפובליקה הסינית
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 29 באוק. 2021)
3,348,017 נפש (135 בעולם)
צפיפות 2.14 נפש לקמ"ר (234 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 26.96%
גילאי 15 - 24 14.93%
גילאי 25 - 54 45.29%
גילאי 55 - 64 8.04%
גילאי 65 ומעלה 4.78%
כלכלה
תמ"ג[3] (הערכה לשנת 2020) 37,600 מיליון $ (124 בעולם)
תמ"ג לנפש 11,231$ (131 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2019)
0.737 (99 בעולם)
מטבע טוגרוג‏ (MNT)
בנק מרכזי הבנק של מונגוליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
חגים לאומיים צאגאן סאר עריכת הנתון בוויקינתונים
סיומת אינטרנט mn
קידומת בינלאומית 976
zasag.mn/en/
Mg-map-HE.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מונגוליהמונגולית: Монгол, מוֹנְגוֹל; Монгол улс, מוֹנְגוֹל אוּלְס = "ארצם של המונגולים") היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אסיה. היא גובלת ברוסיה בצפון וברפובליקה העממית של סין בדרום ובמזרח (היא כמעט גובלת בקזחסטן במערב, אך מופרדת ממנה על ידי שכנותיה סין ורוסיה). מונגוליה מהווה מדינת הלאום של המונגולים, אף שמרבית המונגולים מתגוררים בסיןמונגוליה הפנימית ובשינג'יאנג).

שטחה של מונגוליה המודרנית נשלטה לאורך מאות שנים על ידי אימפריות נוודים שונות. בשנת 1206 ייסד המנהיג ג'ינגיס חאן את האימפריה המונגולית, שהייתה לאימפריה היבשתית הגדולה ביותר אי פעם, והשנייה בשטחה אחרי האימפריה הבריטית. נכדו של ג'ינגיס, קובלאי חאן, כבש את סין וייסד את שושלת יואן. לאחר התמוטטות היואן, נסוגו המונגולים לאזור מונגוליה של ימינו. במאה ה-16, הבודהיזם הטיבטי התפשט למונגוליה, וקיבל דחיפה חזקה כשהאזור סופח לסין על ידי שושלת צ'ינג במאה ה-17. בתחילת המאה ה-20, כמעט שליש מאוכלוסיית הגברים הבוגרים במונגוליה היו נזירים בודהיסטים[5][6]. לאחר קריסת שושלת צ'ינג ב-1911, הכריזה מונגוליה על עצמאות, והשיגה עצמאות ממשית מהרפובליקה של סין בשנת 1921. זמן קצר לאחר מכן הפכה מונגוליה למדינה גרורה של ברית המועצות, מה שסייע לתהליך הקומוניזציה של סין והפיכתה לרפובליקה העממית של סין. בשנת 1924 נוסדה הרפובליקה העממית של מונגוליה כמדינה סוציאליסטית[7]. לאחר המחאות האנטי-קומוניסטיות של 1989, מונגוליה ערכה מהפכה דמוקרטית ללא שפיכות דמים בתחילת 1990. לאחר מכן הפכה מונגוליה למערכת רב-מפלגתית וכלכלת שוק.

כ-30% מהאוכלוסייה הם נוודים או נוודים למחצה; התרבות המונגולית, המאופיינת בטיפוח סוסים וחיי נוודות, נשמרה גם בקרב החברה המודרנית והיא מיושמת בצורה ייחודית. הבודהיזם היא דת הרוב, כאשר הא-דתיים הם הקבוצה השנייה בגודלה. האיסלאם היא הדת השנייה בגודלה, המרוכזת בעיקר בקרב תושבים ממוצא קזחי. כ-95% מהאוכלוסייה מורכבת מבעלי רקע אתני מונגולי, כאשר 5% הנותרים הם מיעוטים שונים, המרוכזים בעיקר במערב המדינה. מונגוליה חברה באו"ם, G77, הבנק האסייני להשקעות בתשתיות, המדינות הבלתי-מזדהות ונאט"ו. היא הצטרפה לארגון הסחר העולמי ב-1997[8].

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש השם מונגוליה הוא "ארץ המונגולים" בלטינית. מקורה של המילה המונגולית "מונגול" (монгол) הוא מאטימולוגיה לא ודאית, המבטאת לעיתים הר ולעיתים נהר; על כן מונגוליה פירושה "ארץ אנשי ההר" או "ארץ אנשי הנהר". יש המפענחים את המילה "מונגול" גם כ"אש השמיים הנצחית"[9].

לאחר נפילת הליאו ב-1125, הפכו העם המונגולי לשולט בכל האזור של מונגוליה הנוכחית. עם זאת, מלחמותיהם עם שושלת ג'ין החלישו אותם. באותה תקופה אוחדו כל השבטים תחת השם "מונגוליה". במאה השלוש עשרה, המילה מונגולי גדלה למונח גג לקבוצה גדולה עוד יותר של שבטים דוברי מונגולית שהתאחדו תחת שלטונו של ג'ינגיס חאן[10].

השם התקבע מאז במהלך השנים, ובשנת 1992 הוכרזה רשמית המדינה החדשה בשם "מונגוליה", עם קבלת החוקה החדשה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של מונגוליה

פרה-היסטוריה והעת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – שיונגנו, מונגוליה הפרה-אימפריאלית

במערות באזור חובד שבמערב מונגוליה נמצאו ציורי מערות המתוארכים ללפני 20,000 שנה, בהם מופיעות ממותות, שונרים, גמלים ויענים. ציורי מערות אלה זכו לכינוי "הלאסקו של מונגוליה"[11].

ממצאים מיישובים חקלאיים ניאוליתיים (מתוארכים בקירוב ל-5500–3500 לפני הספירה) מעידים על היווצרות תרבות הנוודות והרכיבה על סוסים כבר בתקופה זו, תרבות שתמשיך ותהיה האיתנה והמאפיינת ביותר של העם המונגולי אלפני שנים קדימה. רמזים לתרבות של חיי נוודות במונגוליה נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות מתקופת הנחושת והברונזה. כלי רכב בעלי גלגלים נמצאו בצפון מונגוליה ותוארכו לתקופה של שנת 2200 לפני הספירה[12]. התרבות המאופיינת של נוודות, טיפוח סוסים וחיים פשוטים במישורים הרחבים הפכה לנפוצה החל מהאלף השני לפניה"ס, והגיעה לשיאה עם אימפרית השיונגנו בשנת 209 לפנה"ס.

למרות שגידול חקלאי נמשך מאז התקופה הניאוליתית, החקלאות תמיד נותרה מעטה ביחס לציוויליזציות אחרות בעולם, והמונגולים העדיפו לנדוד מלהשתקע סביב אזורים חקלאיים. ייתכן שהחקלאות יובאה לראשונה למונגוליה דווקא על ידי עמים מן המערב או מהדרום. עדויות על נראותם של תושבי האזור בתקופות מוקדמות נמצאו באזור הרי האלטאי; מומיה של לוחם חרמשי, שלפי ההערכה היא כבת 2,500 שנה, מגלה אדם בגיל 30-40 בעל שיער בלונדיני[13].

התפיסה של מונגוליה כמעצמה עצמאית מצפון לסין באה לידי ביטוי בתקופת שושלת האן במאה השנייה לפני הספירה. במכתב ששלח וו מהאן, קיסר סין, ללאושאנג צ'אניו, מנהיג בשבטי שיונגנו, בשנת 162 לפני הספירה נכתב כי[14]:

קיסר סין מצדיע בכבוד לצ'אניו הגדול מהסיונג-נו (שיונגנו) [...] כאשר קודמי הקיסרי הקים את החומה הגדולה, כל האומות מצפונה היו כפופות לצ'אניו; ואילו התושבים שבתוך החומה, חובשי הכובע והאבנט, היו כולם תחת ממשלתנו [...] מכתבך אומר כך: "שני העמים נמצאים כעת בשלום, ושני הנסיכים חיים בהרמוניה. פעולות צבאיות יכולות להיפסק, הלוחמים יכולים לשלוח את סוסיהם לרעות באחו, ושגשוג ואושר שוררים ומתחילים עידן חדש של אחווה ונחת". הדבר משמח אותי מאוד [...] מכיוון שהסיונג-נו חיים באזורים הצפוניים, שם החורף הקשה מגיע מוקדם, הוריתי לרשויות המתאימות להעביר מדי שנה לצ'אניו כמות מסוימת של תבואה, זהב, משי מהסוג העדין ויותר וחפצים אחרים. כעת שורר שלום בכל העולם; אינספור התושבים חיים בהרמוניה, ואני והצ'אניו בלבד הם ההורים של העם.[15]

מאז התקופה הפרהיסטורית, מונגוליה מאוכלסת ברציפות על ידי נוודים אשר, מעת לעת, יצרו קונפדרציות גדולות שעלו לגדולה באזור. הראשונה מבין האימפריות הללו, השיונגנו, נוצרה כתוצאה משיתוף פעולה בין שבטי נוודים שונים בשנת 209 לפני הספירה. עד מהרה הם הפכו לאיום הגדול ביותר על שושלת צ'ין, ואילצו את האחרונה לבנות את החומה הסינית. בזכות טכניקות הלחימה האכזריות שלהם והצטיינותם ברכיבה על סוסים, הם איימו לא פעם לחדור אל תוך ין ולכבוש אותה. על כן, היה צורך בכמעט 300,000 חיילים שישמרו בכל עת מפני הפלישות ההרסניות. אימפריית שיונגנו העצומה (209 לפנה"ס–93 לספירה) גררה אחריה את אימפריית שיאנביי המונגולית (93–234 לספירה), שירשה את שטחיה של קודמתה ושלטה באזורים רבים. יושתה של האימפריה, רואן חאגנאט (330–555), שלטה באזורים של מונגוליה וסביבתה עד שהובסה על ידי הגקטורקים (555–745) שהאימפריה שלהם הייתה גדולה אף יותר.

הגוקטורקים הגיעו לשיאם בשנת 576, עם כיבוש חצי האי קרים. הם הוחלפו על ידי האימפריה האויגורית (745–840) שהובסה על ידי הקירגיזים. אחריהם הגיעה תקופת הח'יטנים המונגולים, צאצאי שבטי השיונגנו, ששלטו במונגוליה בתקופת שושלת ליאו (907–1125).

בכתובות הזכרונות של הכגן בילגה חאגאן (684–737), בן מרכז מונגוליה של ימינו, הוא מתאר את שלטונם של הכגנים המונגולים במרוצת השנים:

בקרבות הכניעו את אומות כל ארבעת צדדי העולם ודיכאו אותם. הם גרמו לבעלי ראש להרכין את ראשם, ולבעלי ברכיים לקפלם. במזרח עד פשוטי קדירחאן, במערב עד שער הברזל הם כבשו [...] החאגנים (הכגנים) הללו היו חכמים. החאגנים האלה היו נהדרים. גם משרתיהם היו חכמים וגדולים. פקידיהם היו ישרים וישירים אל מול העם. הם שלטו כך בעם. כך הם שימרו את מעמדם מעליהם. כשמתו הגיעו להלוויותיהם שגרירים מבוקולי צ'ולוג (קוריאה), טאבגך (סין), טיבט (האימפריה הטיבטית), אוואר (אווארים), רומא (דאז האימפריה הביזנטית), קירגיז (העם הקירגיזי; כיום קירגיזסטן) [...] כל כך הרבה אנשים באו להתאבל על החאגנים הגדולים. הם היו חאגנים מפורסמים.[16]

ימי הביניים (מאות 12-16)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – שושלת יואן, קובלאי חאן, האימפריה המונגולית

בסוף המאה ה-12, לאחר תקופה ממושכת של אנרכיה ללא שלטון מרכזי וכאוס של מלחמות בין השבטים השונים, הצליח לבסוף מנהיג בשם טמוג'ין לאחד את השבטים המונגולים בין מנצ'וריה (כיום חלק מסין) להרי אלטאי. בשנת 1206, הכריז על עצמו טמוג'ין כמנהיג השבטים המונגוליים תחת התואר ג'ינגיס חאן, וניהל סדרה של מסעות צבאיים - הידועים באכזריותם והאלימות שלהם. באמצעות אותם כיבושים פשט חאן על חלקים נרחבים של אסיה ויצר את האימפריה המונגולית, האימפריה היבשתית הגדולה ביותר אי פעם והשנייה בשטחה בהיסטוריה, שנייה רק לאימפריה הבריטית שתתפתח מאות שנים אחרי כן.

התפשטותה של האימפריה המונגולית במהלך השנים

האימפריה בשליטתו של חאן ולאחריו בשליטת יורשיו התפרשה על פני שטח עצום כמעט לכל שטחה של יבשת אסיה וחלקים מאירופה, החל מפולין של ימינו ועד לקוריאה, וכלה בחלקים מסיביר בצפון ומפרץ עומאן בדרום. שטחה הכולל של האימפרייה בשיאה הוא כ-33,000,000 קמ"ר[17] (22% משטח האדמה הכולל של כדור הארץ) והיו בה אוכלוסייה של למעלה מ-100 מיליון איש (כרבע מכלל אוכלוסיית כדור הארץ באותה תקופה). בשיאה האימפריה תרמה רבות לסחר הכלל-יבשתי באסיה, והוקל מאוד המסחר מכל חלקי היבשת[18][19].

לאחר מותו של ג'ינגיס חאן, האימפריה חולקה לארבע ממלכות, שמכונות במונגולית "ח'אנות". בני העם המונגולי, שבנוי מתרבות של נוודות, לא הצליחו להחזיק את השטחים הגדולים שכבשו לאורך זמן, ומהר מאוד התפרקה האימפריה למחנות שונים שהפכו בסופו של דבר לשלטונות מעין-עצמאיים. הסיבה להתפרקות הייתה מלחמת האזרחים הטולואידית (1260–1264), שפרצה בעקבות מותו של מונגקה חאן בשנת 1259. אחת הח'אנותות, שכונתה "הח'אנות הגדולה", שכללה את שטחה של סין ומונגוליה המודרנית, התפצלה מתוך האימפריה תחת שלטונו של קובלאי חאן, ובירתה הוקמה בבייג'ינג של ימינו. לאחר יותר ממאה שנה של שליטה צאצאית-מונגולית בח'אנות, הוחלף השלטון בשושלת מינג הסינית ב-1368, מה שאילץ את המונגולים להימלט צפונה. כאשר צבאות מינג רדפו אחרי המונגולים לתוך מולדתם, הם רמסו והשמידו את הבירה המונגולית חרחורין וערים אחרות. לבסוף הצליחו המונגולים להדוף את הסינים אל מחוץ למונגוליה, אך הדבר הוביל לפיצולה לשני חלקים - מונגוליה הפנימית בשליטת סין ומונגוליה החיצונה, שגבולותיה הם גבולות מונגוליה המודרנית.

לאחר גירוש שליטי שושלת יואן המונגולית מסין, המשיכו המונגולים לשלוט במולדתם, הידועה בשם 'שושלת יואן הצפונית'. המאות הבאות התאפיינו במאבקי כוח אלימים בין פלגים שונים, בעיקר בין היורשי ג'ינגיס חאן למתנגדיו, וכן בכמה פלישות סיניות (כגון חמש המשלחות בראשות הקיסר יונגל).

בתחילת המאה ה-16, אוחדה מחדש מונגוליה תחת הג'ינגיסידים - תומכי מורשת ג'ינגיס חאן. באמצע המאה ה-16 הפך השליט אלטן חאן מהטומד, שאף על פי שמו לא היה צאצא של משפחת חאן, לדומיננטי ביותר באזור. בשנת 1557 הקים את העיר חוחחוט, כיום בירת המחוז מונגוליה הפנימית שבסין. לאחר שנפגש עם הדלאי לאמה בשנת 1578, הוא הורה על הכנסת הבודהיזם הטיבטי למונגוליה, בפעם השנייה בהיסטוריה. מהר מאוד מנהיגים רבים המירו את דתם לבודהיזם, ואחריהם גם רבים מבני אוכלוסיית מונגוליה. כמעט כל משפחה שמרה כתבי קודש ופסלי בודהה על דפנות היורט. אצילים מונגולים תרמו למנזרים אדמות, כסף ומשאבים. כפי שהיה אופייני במדינות בעלות דתות מבוססות, המוסדות הדתיים המובילים, המנזרים, החזיקו בכוח זמני משמעותי בנוסף לכוח הרוחני.

עד עצמאות מונגוליה (מאות 17-20)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – שושלת צ'ינג

החאן המונגולי האחרון היה ליגדן חאן, ששלט בתחילת המאה ה-17. הוא נתקל בסכסוכים צבאיים עם המנצ'ורים, על רקע ביזה של ערים סיניות. שנתיים לאחר מותו, בשנת 1636, כבר נכנעו רוב השבטים המונגוליים הפנימיים למנצ'ורים, שייסדו את שושלת צ'ינג. לבסוף נכנעו כל השבטים ללא יוצא מן הכלל וב-1691 סופחה מונגוליה כולה לסין[20].

מחקרים מעריכים כיום שכ-80% מתוך 600,000 בני הדזונגר שחיו במונגוליה נהרגו בעקבות הסיפוח הסיני, כתוצאה של רצח בידיי סינים או מגפות[21]. השלטון הסיני העניק למונגוליה החיצונית אוטונומיה רחבה בהרבה משהייתה למונגוליה הפנימית, שהייתה עד אז גם כן בחזקת סין, ואף אסרה על הגירה סינית אל תוך שטחי מונגוליה. הדבר הועיל לשימור תרבותם של המונגולים ואי-היערבותם של סינים באוכלוסייה המקומית.

עד 1911, שושלת צ'ינג שמרה על השליטה במונגוליה בצורה של שלטון פקידים הנאמנים למשטר המרכזי. מונגוליה חולקה למספר רב של מחוזות פיאודליים. בעקבות שיטת הפקידים במהלך המאה ה-19, נוצרו מעמדות במונגוליה; מונגולים שהתמנו לפקידים במשטר הסיני זכו לזכויות יתר על פני שאר העם, והפכו למעין אצולה. התנהגות האצולה של מונגוליה, יחד עם שיטות ריבית של סוחרים סינים וגביית מיסים אימפריאליים בכסף, במקום בבעלי חיים כפי שהיה נהוג בחברה המונגולית, הביאו לעוני נרחב בקרב הנוודים. עד 1911 היו במונגוליה החיצונית 700 מנזרים בגדלים שונים; 115,000 הנזירים שלהם היוו 21% מהאוכלוסייה.

עצמאות והיסטוריה מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – התקוממות ווצ'אנג, מהפכת שינהאי

בשנת 1911, בעקבות התקוממות ווצ'אנג ומהפכת שינהאי, הכריזו המונגולים על עצמאותם, אולם באותו שלב טרם הכירה הרפובליקה של סין, שהוקמה ממש באותה עת, בעצמאות וראתה בה חלק משטחה, כהמשך לשלטון שושלת צ'ינג. יואן שה-קאי, נשיא הרפובליקה של סין, התעקש להכיר במונגוליה החיצונית והפנימית כחלק מסין, אולם מונגוליה החיצונה טענה כי חוזה הכניעה שלהם היה לשושלת צ'ינג ששלטה הן על מונגוליה והן על סין, ומאחר שהשושלת נפלה הסכם הכניעה אינו תקף יותר[22].

בעוד שמונגוליה הפנימית נותרה בחזקת סין, מונגוליה החיצונה הכריזה על עצמה כעל מדינה עצמאית בראשותו של בּוֹגְד חָאן (Bogd Khaan), דבר שהכעיס את צמרת הרפובליקה הסינית עד מאוד. הרפובליקה הסינית, שנשלטה באותה עת על ידי הלאומנים מתנגדי הקומוניזם, כבשה את מונגוליה ב-1919, זמן קצר לאחר מהפכת אוקטובר ברוסיה, בה עלו הקומוניסטים לשלטון. כתוצאה מכך, הוביל הלוטננט הרוסי, ברון אונגרן, את חייליו למונגוליה באוקטובר 1920, והביס את הכוחות הסינים הלאומנים. לאחר שהסובייטים גירשו את הצבא הסיני ממונגוליה ושחררו את אולן בטור הם הכירו במונגוליה כמדינת חסות של ברית המועצות. אולם, מונגוליה הפנימית לא סופחה לתוך מונגוליה ונותרה חלק מסין, ובכך התפצלה מונגוליה סופית מחלקה הסיני.

הורלוגין צ'ויבלסאן, מנהיג הרפובליקה העממית של מונגוליה הראשון

בתמיכה של ברית המועצות ומימונה, מונגוליה הכריזה שוב על עצמאותה ב-11 ביולי 1921 בתור הרפובליקה העממית של מונגוליה[23]. כתוצאה מכך, מונגוליה עתידה להיות מדינה גרורה של ברית המועצות בשבעת העשורים הבאים. תבוסת הרפובליקה של סין במונגוליה תרמה אף היא להפסד הלאומנים במלחמת האזרחים הסינית ולעלייתו של מאו דזה-דונג לשלטון שנים מאוחר יותר.

הרפובליקה העממית של מונגוליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1924, לאחר שבוגד חאן מת מסרטן הגרון[24] באופן רשמי או, כפי שטוענים דיווחים מסויימים, נרצח על ידי מרגלים רוסיים[25], שונתה לחלוטין שיטת השלטון במדינה הצעירה. מעתה תהיה מונגוליה רפובליקה עממית, בהשפעה מוחצת של ברית המועצות. בשנת 1928, עלה לשלטון הורלוגין צ'ויבלסאן. אף על פי שהיה במובנים רבים שליט בובה של ברית המועצות, צ'ויבלסאן החזיק באידיאולוגיה פאן-מונגולית, ובשנותיו הראשונות דאג באמת לפתח את התרבות המונגולית ותמך בשימור המאפיינים והמסורת המונגולית. עם זאת, שינוי הפוליטיקה העולמית והגברת הלחץ הסובייטי הובילו לדעיכת השאיפות הפאן-מונגוליות בתקופה שלאחר מכן.

בתקופתו, צ'ויבלסאן, שהיה מרשל בצבא המונגולי והחזיק בדעות מאוד קיצוניות בתחומי הדת והכלכלה, הנהיג קולקטיביזציה של בעלי חיים, השמיד מנזרים בודהיסטים, ורצח עשרות נזירים בודהיסטים. במונגוליה של שנות ה-20, כשליש מאוכלוסיית הגברים היו נזירים. עד תחילת המאה ה-20 פעלו במונגוליה כ-750 מנזרים[26].

לוחמים מונגוליים בחזית מול היפנים, 1939

במהרה החלה ברית המועצות להפגין רצון באדמת מונגוליה, והחלה לבצע פעולות לצמצום העם המונגולי בה. ראשית, ב-1930, עצרה ברית המועצות את ההגירה מבוריאטיה, שמצפון למונגוליה ובה מונגולים רבים, לרפובליקה העממית כדי למנוע מהם להצטרף לרפובליקה. לאחר מכן החל משטר סטלין להורות לשלטונות המונגולים לבצע טיהורים במונגולים, בעיקר בנזירים. כל מנהיג מונגולי שסירב לשתף פעולה עם הרצח הוצא להורג, כולל מנהיגים בולטים כולל פלג'דיין ג'נדן ואנאנדין עמאר. בסך הכל בטיהורים אלה, שהתרחשו עד סוף שנות ה-30, נרצחו למעלה מ-30,000 בני אדם. צ'ויבלסאן עצמו מת באופן חשוד בברית המועצות בשנת 1952. מנהיג הקומינטרן בוהמיר סמרל כתב לימים כי: "אנשי מונגוליה אינם חשובים, אלא האדמה חשובה. האדמה המונגולית גדולה יותר מאנגליה, צרפת וגרמניה גם יחד"[27].

לאחר הפלישה היפנית למנצ'וריה השכנה למונגוליה ב-1931, איימו היפנים לכבוש גם את מונגוליה. המונגולים מצידם, בעזרה רבה של הסובייטים, התחמשו עד מאוד והקימו צבא שנועד למנוע את ההתקפה היפנית. ובאמת, במהלך קרב חלקין גול בשנת 1939, ברית המועצות הגנה בהצלחה על גבולות מונגוליה מפני ההתפשטות היפנית. לאחר מכן הצטרף צבא מונגוליה לקרבות שונים במהלך מלחמת העולם השנייה ותרם לניצחון הסובייטים על האימפריה היפנית בצפון סין[28]. לאחר תום המלחמה זכתה מונגוליה להכרה על ידי הרפובליקה העממית של סין והרפובליקה הסינית (טאיוואן).

תקופת המלחמה הקרה וההשפעה הסובייטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – הפיצול הסיני-סובייטי, יומג'אגין טסדנבאל

בועידת יאלטה בפברואר 1945 השתתפה ברית המועצות בעקבות חלקה במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט. אחד התנאים הסובייטיים להשתתפותה, שהועלו ביאלטה, היה שלאחר המלחמה מונגוליה החיצונית תשמור על עצמאותה ולא תסופח למעצמה אחרת. צעד זה למעשה שמר את מונגוליה מדינת חסות של ברית המועצות בלבד. משאל העם בנושא התקיים ב-20 באוקטובר 1945, כאשר (לפי המספרים הרשמיים) 100% מציבור הבוחרים הצביעו בעד עצמאות[29].


לאחר הקמת הרפובליקה העממית של סין, תחת לחץ של ברית המועצות, זכתה מונגוליה להכרה בריבונותה ב-6 באוקטובר 1949. עם זאת, הרפובליקה הסינית[30] (ידועה בשם טאיוואן) השתמשה בזכות הווטו שלה במועצת הביטחון ב-1955, כדי למנוע את כניסת הרפובליקה העממית של מונגוליה לאומות המאוחדות, בטענה שמדובר בחלק מסין ולכן אין זה הוגן להעניק לה "קול נוסף" בהצבעות האו"ם. זו הייתה הפעם היחידה שהרפובליקה הסינית אי פעם השתמשה בזכות הווטו שלה. מכאן, ובגלל האיומים החוזרים ונשנים להטיל וטו מצד טאיוואן, מונגוליה לא הצטרפה לאו"ם עד 1961, כאשר ברית המועצות הסכימה להסיר את הווטו שלה על קבלת מאוריטניה (וכל מדינה אפריקאית עצמאית אחרת), בתמורה לקבלת מונגוליה. הדבר הוביל ללחץ בינלאומי של כמעט כל מדינות אפריקה שאינן חברות באו"ם, לחץ שהרפובליקה הסינית לא יכלה לעמוד בו. מונגוליה ומאוריטניה התקבלו שתיהן לאו"ם ב-27 באוקטובר 1961[31][32][33].

ב-26 בינואר 1952 עלה לשלטון יומג'אגין טסדנבאל לאחר מותו הלא-ברור של צ'ויבלסאן. טסדנבאל עתיד להיות הדמות הפוליטית המובילה במונגוליה במשך יותר מ-30 שנה[34]. בתקופת שלטונו נאלץ לבחור צד בסכסוך הסיני-סובייטי, לאחר שברית המועצות, שהייתה דומיננטית ביותר במונגוליה, וסין, שהייתה גם כן שכנה קרובה ומאיימת למונגוליה, נכנסו לעימות פוליטי. בתחילה מונגוליה נעמנעה מבחירת צד לזמן קצר, אך עד מהרה נקטה עמדה פרו-סובייטית חריפה, בהיותה אחת המדינות הסוציאליסטיות הראשונות שתמכו בעמדה הסובייטית בפיצול עם סין. על רקע זה, החל מתח בין סין למונגוליה. כוחות צבאיים משני הצדדים החלו להתיישב על גדר הגבול ומתח צבאי התגבש ונהיה מוחשי יותר ויותר החל מ-1963; בדצמבר 1965 ביקש הפוליטביורו המונגולי מברית המועצות להציב את כוחותיה הצבאיים במונגוליה, לשם תשמור עליה מפני הצבא הסיני.

בינואר 1966, עם ביקורו של ליאוניד ברז'נייב במונגוליה, חתמו שתי המדינות על הסכם סיוע הדדי, שסלל את הדרך לנוכחות צבאית סובייטית במונגוליה. בפברואר 1967, לאחר שבועות של החמרה במתיחות הסינית-סובייטית, אישרה מוסקבה רשמית את הצבת הארמייה הסובייטית ה-39 במונגוליה[35]. לבסוף, לא פרץ עימות צבאי בין שתי המדינות, אולם המתח ביניהן נשמר במשך שנים.

פוסט-קומוניזם ומונגוליה הדמוקרטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – חוקת מונגוליה

עליית מיכאיל גורבצ'וב לשלטון בברית המועצות סימנה שחר של רפורמות ושינוי הסדר הקיים בברית המועצות והמדינות הגרורות שלה, עם מדיניות הפרסטרויקה והגלאסנוסט שלו. אווירת השינוי בברית המועצות גרמה לרפורמות דומות במונגוליה. בעקבות הפגנות המוניות בחורף 1990, החלה המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה לאבד בהדרגה את שלטונה. הפוליטביורו של המפלגה התפטר במרץ אותה שנה, ובמאי נאלץ השלטון לתקן את החוקה, תוך מחיקת ההתייחסות לתפקידה של המפלגה ככוח הפוליטי הדומיננטי במדינה. הדבר הוביל לניסוח חוקה חדשה למונגוליה, בה התאפשרה לגליזציה של מפלגות האופוזיציה, יצירת גוף מחוקק קבוע (החוראל הגדול) והקמת משרת נשיא. ב-29 ביולי 1990 נערכו הבחירות הרב-מפלגתיות הראשונות בתולדות מונגוליה[36]. ועדיין זכתה המפלגה העממית בכ-85% מהקולות. עם זאת, ב-1996, המפלגה הפסידה והתפרקה.

ברית המועצות הסיגה את חייליה המוצבים במונגוליה ואת סיועה הטכני והפיננסי, בין השנים 1987 ל-1992[37]. לאחר מכן, מדיניות החוץ והביטחון של מונגוליה השתנתה באופן עמוק. בהכרזה של ממשלת מונגוליה החדשה נאמר: "שמירה על יחסי ידידות עם הפדרציה הרוסית והרפובליקה העממית של סין תהיה בראש סדר העדיפויות של פעילות מדיניות החוץ של מונגוליה. היא לא תאמץ את הקו של אף אחת מהמדינות, אלא תשמר באופן עקרוני מערכת יחסים מאוזנת עם שתיהן ותקדם שיתוף פעולה של שכנות טובה בכל הזדמנות"[38].

בבחירות לנשיאות מונגוליה ב-2009, מועמד המפלגה הדמוקרטית, צחיאגיין אלבגדורג', ניצח את מועמד המפלגה העממית נמברין אנקביאר, שהיה הנשיא המכהן[39][40]. המפלגה הדמוקרטית זכתה פעם נוספת בינואר 2012[41]. בשנת 2020, לאחר שראש הממשלה אקנגין חורלסק התפטר בעקבות הפגנות על רקע מגפת הקורונה במונגוליה, לבסנמסראי אוין-ארדן הפך לראש הממשלה החדש והנוכחי ב-27 בינואר 2021. ארדן נתפס כמי שמייצג דור חדש של מונגוליה שרכשו השכלה בינלאומית[42]. בטולגה קלטמה הוא נשיא מונגוליה מאז 2017.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פוליטיקה של מונגוליה

מונגוליה היא דמוקרטיה ייצוגית סמי-נשיאותית עם נשיא שנבחר בבחירות ישירות[43][44][45]. העם בוחר את הצירים באסיפה הלאומית, המכונה החוראל הגדול, ובמקביל בוחר בבחירות ישירות נשיא. הנשיא ממנה את ראש הממשלה, ולפי הצעותיו ורעיונותיו הוא ממנה את השרים מתוך חברי הפרלמנט. חוקת מונגוליה מבטיחה חירויות וזכויות דמוקרטיות, בהן חופש ביטוי וחופש דת מלא. במונגוליה יש מספר מפלגות פוליטיות; הגדולות ביותר שבהן הן המפלגה העממית והמפלגה הדמוקרטית. על פי נתוני הארגון Freedom House מונגוליה מדורגת כמדינה חופשית[46].

המפלגה העממית – שנודעה כמפלגת העם המהפכנית בין השנים 1924 ו-2010 – שלטה במונגוליה בצורה דיקטטורית עד שנת 1990 ולאחר מכן עברה שינוי מהותי למפלגה דמוקרטית לגיטימית. הא הקימה את הממשלה עם עצמאות מונגוליה בין השנים 1991-1996 לאחר שזכתה בבחירות הדמוקרטיות הראשונות במדינה, ולאחר מכן חזרה להיות בשלטון מ-2000 עד 2004. בין השנים 2004-2006 היא הייתה חלק מקואליציה משותפת עם הדמוקרטים ושתי מפלגות נוספות, ולאחר 2006 הייתה המפלגה הדומיננטית בשתי קואליציות אחרות. המפלגה הפילה שתי ממשלות בזו אחר זו לאחר שהפסידה בבחירות 2012.

המפלגה הדמוקרטית הייתה המפלגה האופוזיציונית הראשונה שקמה ב-1990, והייתה המפלגה השולטת מ-1996 עד 2000. לאחר כמה קואליציות משותפות עם המפלגה העממית וכמה קדנציות באופוזיציה התקיימו ב-28 ביוני 2012 בחירות ללא תוצאה[47], ולאחריהן נבחרה המפלגה הדמוקרטית[48]. מנהיגה, נורובין אלטנהויאג, מונה לראש הממשלה ב-10 באוגוסט 2012[49]. בשנת 2014, הוא הוחלף על ידי צ'ימדין שייחנבילג.

ביוני 2020 זכתה המפלגה העממית בניצחון מוחץ בבחירות עם 62 מתוך 76 המושבים בחוראל הגדול. בינואר 2021, ראש הממשלה אקנגין חורלסק התפטר לאחר הפגנות על הטיפול במגפת הקורונה במונגוליה[50]. ב-27 בינואר 2021, הוא הוחלף על ידי לבסנמסראי אוין-ארדן. נשיא מונגוליה הנוכחי הוא בטולגה קלטמה.

נשיא מונגוליה יכול להטיל וטו על החוקים שנקבעו על ידי הפרלמנט, למנות שופטים ושגרירים. הפרלמנט יכול לבטל את הוטו הזה באמצעות רוב קולות של שני שלישים. החוקה של מונגוליה קובעת שלוש דרישות לכניסה לתפקיד נשיא; על המועמד להיות מונגולי יליד הארץ, בן 45 לפחות, ולהתגורר במונגוליה במשך חמש שנים לפני כניסתו לתפקיד. הנשיא מחוייב לפרוש מהמפלגה בה הוא חבר עם כניסתו. בית המחוקקים של מונגוליה הוא החוראל הגדול, ובו 76 מושבים. על ניהול הפרלמנט ממונה יושב ראש הבית. חברי הפרלמנט נבחרים מדי ארבע שנים בבחירות כלליות[51].

יחסי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נפגש עם הנשיא המונגולי בטולגה קלטמה בספטמבר 2017

יחסי החוץ של מונגוליה מתמקדים באופן מסורתי בשתי שכנותיה הגדולות, רוסיה והרפובליקה העממית של סין[52]. מונגוליה תלויה כלכלית במדינות אלו; סין מקבלת 90% מהיצוא של מונגוליה לפי ערך ומהווה 60% מסחר החוץ שלה, בעוד שרוסיה מספקת 90% מהאנרגיה של מונגוליה[53]. מלבד זאת היא מנהלת קשרים עם מדינות רבות מסביב לעולם, ונהנית מסחר, תיירות והסכמים כלכליים אחרים[54].

יחסי ישראל מונגוליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ישראל–מונגוליה

באוקטובר 1991 נקשרו יחסים רשמיים בין מונגוליה לישראל.

אריאל שרון ביקר במונגוליה ב-1998, כשכיהן כשר בממשלת הליכוד. ב-2008 בא נשיא מונגוליה, נמברין אנחבאיאר, לביקור היסטורי ראשון של נשיא מונגולי בישראל, כשהוא מלווה בשרת החוץ של מונגוליה ובפמליה שכללה חברי פרלמנט ואנשי תקשורת. הביקור נמשך 4 ימים, ובמהלכו נפגש אנחבאיאר עם נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה אהוד אולמרט ושרת החוץ ציפי לבני.

באוגוסט 2010 ביקרה במונגוליה, כאורחת רשמית של האוניברסיטה הלאומית של מונגוליה, משלחת אקדמית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך הביקור נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין האוניברסיטאות.[55]

ביולי 2012 ביקר במונגוליה סגן שר החוץ דני אילון וחתם עם שר החינוך המונגולי על הסכם שיכלול שיתוף פעולה בין אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה, במסגרתו ילמדו במונגוליה על ישראל ועל השואה ובישראל ילמדו על המורשת וההיסטוריה המונגולית. כמו כן, סוכם על הרחבת הקשרים בין שתי המדינות וניתנה הצהרת כוונות על פתיחת שגרירויות.

לישראלים המבקשים להיכנס למונגוליה קיים פטור מהצטיידות באשרת כניסה מראש. רשויות ההגירה במונגוליה נוהגות להעניק למבקרים במדינה אשרה ל-30 יום בעת כניסתם. ניתן להאריך את תוקף האשרה (בתשלום) והארכתה היא בהתאם לשיקול דעת הרשויות.

צבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הכוחות המזוינים של מונגוליה
דגלי מונגוליה, סין ורוסיה מוצבים על כלי רכב משוריינים במהלך התרגיל הצבאי רחב ההיקף ווסטוק 2018 במזרח סיביר

הכוחות המזוינים של מונגוליה הוא השם הכולל של הצבא המונגולי והכוחות המשותפים המרכיבים אותו. על הצבא המונגולי מוטלת האחריות "להגנת העצמאות, הריבונות ושלמותה הטריטוריאלית של מונגוליה"[56]. כיום הצבא המונגולי, כתוצאה של השלום השורר במונגוליה עם שכנותיה, מורכב מחמשה גופים שאינם פעילים רוב הזמן: חיל היבשה, חיל האוויר , חיל ההנדסה, חיל הסייבר והכוחות המיוחדים. במקרה של פריצת מלחמה, הצבא המונגולי נמצא בהיכון, וניתן יהיה לשנע במהירות חיילי מילואים וחיילי סדיר אל הגבול, הודות לניהול החירום של הסוכנות הלאומית לניהול חירום. המטה הכללי של הכוחות המזוינים הוא הגוף המנהל העיקרי של הצבא ופועל באופן עצמאי ממשרד הביטחון, אך הוא עדיין מפוקח על ידי הממשלה.

בתקופת הרפובליקה העממית של מונגוליה השתתף הצבא המונגולי בקרבות שונים תחת לחץ של ברית המועצות, כולל בקרב חלקין גול במלחמת העולם השנייה. בזמן הפיצול הסיני-סובייטי הצבא המונגולי שיחק תפקיד חשוב לאחר שהכריזה מונגוליה על נאמנותה לברית המועצות, והמתח הצבאי עם סין הלך וגבר. אף על פי כן, המצב לא התפתח לכדי מלחמה בסופו של דבר.

מונגוליה תמכה בפלישה לעיראק ב-2003, ושלחה מספר כוחות עזר של 103 עד 180 חיילים לעיראק כדי לעזור לאמריקאים. בתקופת השלטון האמריקאי באפגניסטן שהו במדינה 130 חיילים מונגוליים, אולם עם נסיגת כוחות ארצות הברית מאפגניסטן בשנת 2021 גם החיילים המונגוליים שבו ארצה. 200 חיילים מונגולים משרתים כיום בסיירה לאון במנדט של האו"ם בכדי להגן על בית הדין המיוחד של האו"ם שהוקם בה, וביולי 2009 החליטה מונגוליה לשלוח גדוד גם לצ'אד לתמיכה במשלחת האומות המאוחדות לרפובליקה המרכז אפריקאית וצ'אד (אנ')[57].

המערכת המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת המשפט האזרחית של מונגוליה מורכבת משלוש שכבות: ערכאה ראשונה הקיימת בכל אחד מ-21 המחוזות של מונגוליה ובבירה אולן בטור; בית המשפט לערעורים הקיים גם כן באותם מחוזות; ובית המשפט האזרחי העליון, שמהווה "מוצא אחרון"[58]. דיונים חוקתיים ופליליים מתקיימים בבית דין נפרד, הבנוי משכבות דומות.

המועצה הכללית השופטת היא המעניקה לשופטים את סמכויותיהם בכפוף להוראות הנשיא והחלטות הפרלמנט.

במונגוליה קיימים גם בתי בוררות, שפועלים עם שיטות אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים, כתחלופה לבית המשפט הסטנדרטי.

מחוזות מונגוליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחוזות מונגוליה

לחצו כדי להקטין חזרה
באיין-אולגיחובדחובדאובסגובי-אלטאיזבחאןזבחאןארחאנגאיחובסגולבאיינחונגוראובורחאנגאידונדגובידונדגוביאומנוגובידורנוגוביגוביסומברגוביסומבראורחוןבולגאןדרחאן-אולדרחאן-אולאורחוןסלנגהאולן בטורטובחנטידורנודסוחבאטארסוחבאטארMongolia he.svg
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

מחוזות מונגוליה. למידע על מחוז, לחצו עליו

מכיוון שמונגוליה החיצונית הייתה פרובינציה של סין, היא חולקה על ידי השלטונות ל-21 מחוזות, והדבר השתמר גם לאחר שהכריזה מונגוליה על עצמאותה.

כל מחוז נקרא איימאג, ובכל איימאג יש מספר תת-מחוזות הנקראים בשפה המקומית סום.

עיר הבירה אולן בטור היא בעלת מעמד מיוחד ואינה נכללת באיימאג מסוים.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כלכלת מונגוליה
הרובע הפיננסי באולן בטור
אתר הכרייה אויו טולגי
ספינת התובלה המונגולית סוחבאטאר משייטת באגם חבסגול שבמחוז חובסגול

כלכלת מונגוליה התבססה במשך מאות שנים על רעיית צאן וחקלאות קיום, ולא סחרה עם ארצות אחרות בניגוד לשכנותיה האחרות, סין, הודו ורוסיה. רק לאחר המודרניזציה שעברה החלה מונגוליה לסחור עם מדינות אחרות ולפתח טכנולוגיות. כמו כן, היא נהנית ממרבצי מינרלים נרחבים של נחושת, פחם, מוליבדן, בדיל, טונגסטן וזהב, מה שהוביל להתפתחות כלכלית מהירה ולעיניין של מעצמות בכלכלה המונגולית[59]. כיום, לאחר המעבר של מונגוליה מסוציאליזם לכלכלת שוק, המגזרים הכלכליים המובילים במונגוליה הם כרייה (21.8% מהתמ"ג), חקלאות (16% מהתמ"ג), מסחר ושירותים סיטונאיים וקמעונאיים, תחבורה ונדל"ן[59]. הכלכלה הבלתי פורמלית מוערכת בגודל של לפחות שליש מגודל הכלכלה הרשמית[59]. נכון ל-2006, 68.4% מהיצוא של מונגוליה הגיע לסין, ו-29.8% מהייבוא הגיע מסין[60].

מונגוליה מדורגת ככלכלה בעלת הכנסה בינונית-נמוכה על ידי הבנק העולמי[61], עקב אחוז הנוודים הגבוה שבה. כ-22.4% מהאוכלוסייה חיים עם פחות מ-1.25 דולר ארה"ב ליום, רובם נוודים המתקיימים מחקלאות קיום ורעיית צאן[62]. עם זאת, התמ"ג לנפש נמצא במגמת עלייה. בשנת 2011, התמ"ג לנפש עמד על 3,100 דולר בשנה, ובשנת 2012 כבר צמח ועמד על 4,717 דולר בשנה. כיום הוא עומד כבר על למעלה מ-11 אלף דולר בשנה[63].

בגלל פריחה במגזר הכרייה, היו למטבע המונגולי שיעורי צמיחה גבוהים בשנים 2007 ו-2008 (9.9% ו-8.9%, בהתאמה). בשנת 2009, עקב המשבר הכלכלי העולמי, וירידה חדה בביקוש הסחורות המונגוליות, צנח המטבע ב-40% מול הדולר האמריקאי. בשנת 2011, צמיחת התמ"ג הייתה צפויה להגיע ל-16.4%. עם זאת, האינפלציה המשיכה לשחוק את התמ"ג, כאשר בסוף 2011 שיעור הצמניחה עמד רק על 12.6%.

מינרלים מהווים יותר מ-80% מהייצוא של מונגוליה, שיעור שצפוי לעלות ל-95% בעשורים הקרובים. ההכנסות הפיסקאליות מכרייה היוו 21% מההכנסה הממשלתית ב-2010 ועלו ל-24% ב-2018[64][65]. כ-3,000 מכרות חוקיים פועלים כיום במונגוליה[66]. עקב צמיחת תעשיית הכרייה במונגוליה, השקיעו חברות ממדינות שונות בעולם במכרות מונגוליים, בהם מקנדה, סין ורוסיה.

מונגוליה מעולם לא הייתה בין השווקים המתעוררים בעולם עד פברואר 2011, כאשר אנליסטים של Citigroup קבעו שמונגוליה היא אחת המדינות "המניבות צמיחה גלובלית", שהן מדינות עם סיכויי הצמיחה המבטיחים ביותר לשנים 20102050[67]. הבורסה המונגולית (אנ'), שהוקמה בשנת 1991 באולן בטור, היא בין הבורסות הקטנות בעולם לפי שווי שוק[68][69]. בשנת 2011 היו 336 חברות רשומות בבורסה עם שווי שוק כולל של 2 מיליארד דולר[70].

למונגוליה חוב לאומי גדול לרוסיה שמקשה עליה להתפתח כלכלית. החוב מוערך בכ-11 מיליארד דולר.

רכבת מונגולית עוצרת בתחנה

תשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי מגורים ויורטים באולן בטור

טלקומוניקציה במונגוליה היא מסובכת ועומדת בפני אתגרים רבים. בתור המדינה הכי פחות צפופה בעולם, עם חלק ניכר מהאוכלוסייה שחי אורח חיים נוודי, קשה היה לחברות טכנולוגית מידע ותקשורת רבות להתקדם בחברה המונגולית. מרבית דרכי התקשורת החוטיות קיימות רק בבירה, אולן בטור, בה מתגוררים כמחצית מאוכלוסיית המדינה, ובערים האחרות. משום שבאולן בטור ריכוזי אוכלוסייה גדולים כל כך, רשת הכבלים העירונית היא מפותחת והתקשורת האל-חוטית לא נפוצה. בכפרים לעומת זאת תקשורת אל-חוטית זכתה להצלחה רבה יותר, ומרבית הטלוויזיות בלווין במונגוליה קיימות בכפרים, בעוד שמרבית הטלוויזיות בכבלים הן בעיר.

טלפונים ניידים הם נפוצים, ובערים קיימת גישה רחבה ל-4G. גישה לאינטרנט נמצאת במרבית הערים ובחלק מהכפרים באופן מקומי. בשביל אינרנט, מונגוליה משתמשת בסיבים אופטיים משכנותיה סין ורוסיה.

למונגוליה ערוץ רדיו וטלוויזיה ממלכתי, לצד שידורי רדיו וטלוויזיה פרטיים. ספקי הטלוויזיה במונגוליה עובדים עם לווין וכבלים[71].

שירותי הדואר ניתנים על ידי Mongol Post בבעלות המדינה ו-54 מפעילים מורשים אחרים[72].

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כניסת נמל התעופה בדלנזדגד, במחוז אומנוגובי

הרכבת הטרנס-מונגולית היא הרכבת הראשית המחברת בין מונגוליה לשכנותיה. היא מתחילה במסילת הרכבת הטרנס-סיבירית ברוסיה בעיירה אולן-אודה, חוצה את מונגוליה דרך אולן בטור, ואז מתחברת לסין, שם היא מצטרפת למערכת הרכבות הסינית. מסילת רכבת נפרדת מחברת את העיר צ'ויבלסאן המזרחית עם מסילת הרכבת הטרנס-סיבירית[73].

למונגוליה מספר שדות תעופה מקומיים, ולחלקם מעמד בינלאומי. נמל התעופה הבינלאומי בויאנט אוכאה הוא שדה התעופה הראשי של מונגוליה, וממוקם כ-20 ק"מ ממרכז אולן בטור. קיימים קווי טיסה ישירים בין מונגוליה לדרום קוריאה, סין, תאילנד, הונג קונג, יפן, רוסיה, גרמניה וטורקיה. MIAT מונגוליאן איירליינס היא חברת התעופה הלאומית של מונגוליה, המפעילה טיסות בינלאומיות, בעוד שחברות אוויריות קטנות יותר משמשות בעיקר לטיסות פנים ארציות ולארצות השכנות.

כבישים רבים במונגוליה הם רק דרכי עפר או מסלולי שטח פשוטים. יש כבישים סלולים מעטים מאולן בטור לגבול רוסיה וסין, ומזרחה ומערבה (מה שנקרא דרך המילניום). בתוך הערים רק במרכז הכבישים סלולים מאספלט, וברוב הפרוורים אין דרכים סלולות אלא אדמה חשופה. מספר פרויקטים של סלילת כבישים נערכים בשנים האחרונות ברחבי המדינה. במונגוליה 4,800 ק"מ של כבישים סלולים, כאשר 1,800 ק"מ הושלמו בשנת 2013 בלבד[74].

האוניברסיטה הלאומית של מונגוליה
כיתת לימוד במונגוליה בה משתמשים התלמידים במחשבים

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הרפובליקה העממית של מונגוליה והקומוניזם, החינוך היה אחד מתחומי ההישג המשמעותיים במונגוליה. לפני הרפובליקה העממית, שיעורי האוריינות בקרב האוכלוסייה היו מתחת לאחוז אחד, עקב חיי הנוודות של רבים מהתושבים. עד 1952, האנאלפביתיות חוסלה למעשה[75][76], בין השאר באמצעות שימוש בפנימיות עונתיות לילדים של משפחות נוודים. המימון לפנימיות אלה קוצץ בשנות ה-90, מה שגרם לצניחה קלה בשיעורי האוריינות.

החינוך היסודי והתיכוני נמשך בעבר עשר שנים, אך הורחב לאחת עשרה שנים. מאז שנת הלימודים 20082009, מערכת החינוך הורחבה לכ-12 שנים, כאשר הראשונים במונגוליה לסיים 12 שנות לימוד ולא 11 הם התלמידים שסיימו את שנת הלימודים 2020-2021.

החל משנת 2006, השפה האנגלית נלמדת בכל בתי הספר התיכוניים ברחבי מונגוליה, החל מכיתה ד'.

במונגוליה מספר אוניברסיטאות, חלק גדול מהן שלוחות של האוניברסיטה הלאומית של מונגוליה או האוניברסיטה המונגולית למדע וטכנולוגיה. כמעט שלושה מכל חמישה צעירים מונגולים כיום נרשמים לאוניברסיטה. בין השנים 1993 ו-2010 חוותה מונגוליה קפיצה עצומה במספר הסטודנטים, עם יותר מפי-6[77]. מונגוליה דורגה במקום ה-58 במדד החדשנות העולמי בשנת 2020, ירידה מהמקום ה-53 בשנת 2019[78][79][80][81].

בריאות ורפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילד מונגולי עובר ניתוח בפה
אופטומטריסטית מבצעת בדיקת עיניים, מונגוליה

מונגוליה המודרנית ירשה מערכת בריאות טובה יחסית מהתקופה הסוציאליסטית שלה. דו"ח הבנק העולמי משנת 2007 מציין כי "למרות הכנסתה הנמוכה לנפש, למונגוליה יש מדדי בריאות חזקים יחסית; שיקוף של הרווחים הבריאותיים החשובים שהושגו בתקופה הסוציאליסטית". בממוצע שיעור תמותת התינוקות של מונגוליה הוא פחות ממחצית מזה של מדינות בעלות פיתוח כלכלי דומה, ושיעור התמותה מתחת לגיל חמש ותוחלת החיים שלה טובים יותר בממוצע ממדינות אחרות עם תמ"ג לנפש דומה.

מאז 1990, מדדי בריאות מרכזיים במונגוליה כמו תוחלת חיים ותמותת תינוקות השתפרו בהתמדה, הן בשל שינויים חברתיים והן בשל שיפור במגזר הבריאות. בתקופה הסוציאליסטית המדינה סבלה מהתפשטות חמורה של אכינוקוקוזיס, תולעים טפיליות הפוגעות בכבד ולעיתים גם בריאות ובמוח, אולם היא נבלמה בשנות ה-90. בניגוד לכך, בריאות המבוגרים התדרדרה במהלך שנות ה-90 והעשור הראשון של המאה ה-21 ושיעורי התמותה עלו באופן משמעותי.

מחלות כמו אבעבועות שחורות, טיפוס, דבר, שיתוק ילדים ודיפתריה הושמדו לחלוטין במונגוליה עד 1981. אגודת הצלב האדום המונגולית מתמקדת בטיפול מונע. הקונפדרציה של האיגודים המקצועיים המונגוליים הקימה רשת של בתי הבראה.

על אף ההצלחה של מונגוליה בתחום הבריאות, עדיין נותרו בעיות חמורות, במיוחד באזורים הכפריים. על פי מחקר משנת 2011 של ארגון הבריאות העולמי, בבירה אולן בטור סובלת מזיהום האוויר השני בגודלו מכל עיר בעולם. איכות אוויר ירודה היא גם הסכנה התעסוקתית הגדולה ביותר, שכן למעלה משני שלישים מהמחלות התעסוקתיות (אנ') במונגוליה הן ברונכיטיס כרונית או דלקת ריאות כתוצאה משאיפת אבק ממושכת. מונגוליה סובלת גם מהתפשטות של כלבת בבעלי חיים בעיקר בערים, שם נמצאים כלבים משוטטים רבים שעלולים להידבק ולהדביק במחלה. הגישה לחיסון לכלבת במונגוליה מוגבל, ולכן מטיילים רבים שמגיעים למדינה מעדיפים להתחסן בארצם[82]. בין השנים 1994-2004 חלו במונגוליה 11 אנשים מכלבת, וכתוצאה מכך מתו ללא יוצא מן הכלל[83]. באותם שנים דווח גם על 1,273 בעלי חיים שנדבקו במחלה ונלכדו, 80% מתוכם היו בקר[83].

הלידה הממוצעת (שיעור הפריון) נעה סביב 2.25-1.87 לאישה (2007) ותוחלת החיים הממוצעת היא 68.5 שנים (2011). תמותת תינוקות עומדת על 1.9% עד 4% ותמותת ילדים עומדת על 4.3%.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גאוגרפיה של מונגוליה
נופים במונגוליה

עם שטח של 1,564,116 קמ"ר, מונגוליה היא המדינה ה-18 בגודלה בעולם (אחרי איראן)[84]. שטחה של מונגוליה גדול בפער מהמדינה הבאה בגודלה בעולם, פרו. מונגוליה שוכנת ברובה בין קווי הרוחב 41° ו-52°N, וקווי האורך 87° ו-120°E. למען היחסיות, חלקה הצפוני של מונגוליה נמצא בערך באותו קו רוחב כמו ברלין (גרמניה) וססקטון (קנדה), בעוד שהחלק הדרומי ביותר נמצא בערך באותו קו רוחב של רומא (איטליה) ושיקגו (ארה"ב). החלק המערבי ביותר של מונגוליה נמצא בערך באותו קו אורך כמו קולקטה (הודו), בעוד שהחלק המזרחי ביותר נמצא באותו קו אורך שלהאנגג'ואו (סין). למרות שמונגוליה אינה חולקת גבול עם קזחסטן, הנקודה המערבית ביותר שלה נמצאת במרחק של 36.76 ק"מ בלבד ממנה, אולם השתיים מופרדות על ידי גבול רוסיה.

הגיאוגרפיה של מונגוליה מגוונת מאוד ומאופיינת במישורים רחבים וצמחייה דלילה. דרום מונגוליה הוא אזור מדברי מאוד הנכלל כחלק ממדבר גובי ואילו האזורים הצפוניים הם קרים מאוד וסחופי רוחות. בחלקים גדולים מהמדינה תנאי אקלים אלה אינם מאפשרים התקיימות של יערות, ועל כן חלק ניכר ממונגוליה עשוי ערבות עשב עצומות ורחבות ידיים, כאשר שטחים מיוערים מהווים רק 11.2% משטח הקרקע הכולל[85]. אם זאת, בעקבות היעדר חקלאות, אחוז היערות עדיין גבוה מבמקומות מסויימים באירופה בהם יערות נכרתו לטובת חקלאות, כדוגמת אירלנד (10%)[86]. על אף קווי הרוחב הלא-קיצוניים שלה, מונגוליה עדיין מתאפיינת באקלים קר מאוד וחורפים קשים בעקבות הגובה של המדינה - מונגוליה כולה נמצאת על רמה גבוהה. הנקודה הגבוהה ביותר במונגוליה היא פסגת קהוטן (אנ') שבקצה המערבי ביותר של המדינה. פסגת ההר מגיעה לגובה של 4,374 מטר מעל פני הים.

במונגוליה מספר אתרי מורשת עולמית גיאוגרפיים, בהם האגם אובס נור שנמצא במיקום קיצוני מבחינה אקלימית, וכתוצאה מכך טווח הטמפרטורות שלו בין החורף לקיץ מגיע לכמעט 100 מעלות (בקיץ כ-47° ובחורף 58°-); ההר בורחאן חלדון, בו קבור המנהיג המונגולי ג'ינגיס חאן; עמק אורחון שניחן בנופים מרהיבים ועדויות לתרבויות עתיקות ועוד.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת אקלים של מונגוליה

מונגוליה ידועה כ"ארץ השמים הכחולים הנצחיים" או "ארץ השמים הכחולים" עקב כמות הגשם המזערית שיורדת בה ולמעלה מ-250 ימי השמש בשנה[87][88][89][90]. עם זאת, היא סובלת מאקלים קר ורוחות חזקות, כאשר בחורף חלקיה הצפוניים של המדינה מכוסים שלג עבה. בדרום מונגוליה האקלים חם יותר, ובקיץ מגיע לטמפרטורות גבוהות באזורים המדבריים.

האקלים במונגוליה בקיץ הוא חם בחלקיה הדרומיים ופושר באזוריה הצפוניים והמרכזיים, אולם בחורף ובעונות המעבר הטמפרטורה קרה מאוד ויכולה להגיע עד ל-30 מעלות מתחת לאפס[91]. רוחות אוויר קפואות וחזקות זורמות אל מונגוליה מאזור סיביר שברוסיה במהלך החורף ומתאספות בעמקים ובאגנים נמוכים וגורמת לטמפרטורות לצנוך גם כאשר השמיים תכולים. בניגוד למצופה, דווקא בגובה ועל מדרונות ההרים הטמפרטורה עולה בהרבה מעל לאזורים הנמוכים בעקבות עליית האוויר החם למעלה.

בחורף מונגוליה כולה נתונה להשפעת האנטי-ציקלון הסיבירי. האזורים הצפוניים הם הנפגעים העיקריים מהתופעה, בהם גם הבירה אולן בטור. ככל שיורדים דרומה האקלים נהיה נעים יותר ופחות נגיש לפגעי מזג אוויר, אולם עדיין צחיח עד מאוד ואינו מאפשר גידול צמחייה. ישנם מספר אזורים אקלימיים בלתי שגרתיים בצפון מונגוליה בהם האקלים נעים והם מאפשרים ייעור נרחב, כמו בסביבת העיירה בטצרלג, שמגיעה בחורפים לטמפרטורת שיא של עד 5 מעלות צלזיוס, בניגוד לרוב מונגוליה בה המעלות צונחות אל 20 מעלות מתחת לאפס בממוצע[92][93]. המדינה נתונה מדי כמה שנים לתנאי אקלים קשים הידועים בשם "זוד". זוד, אסון טבע ייחודי למונגוליה, מאופיין בטמפרטורות נמוכות המכות באופן פתאומי ומביאות לכך ששיעורים גדולים מבעלי החיים במדינה מתים מרעב או מטמפרטורות מקפיאות או שניהם. הזוד הוא מכה קטלנית לאוכלוסייה הנוודית ברובה, שמתבססת על רעייה וחקלאות לצריכה עצמית.

טבע ובעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוסים מונגוליים רועים

השם "גובי" הוא כינוי מונגולי לערבות מדבריות, המתייחס בדרך כלל לשטחים הצחיחים שבדרום מונגוליה, בהם אין צמחייה כמעט כלל. במדבריות אלה, הנכללות במדבר גובי שחלקו בסין, חיים מעט בעלי חיים, בהם עדרי גמלים[94]. על פי ההגדרה התרבותית המונגולית, מונגולים מבחינים בין הגובי, שהוא נוף מדברי ספיציפי, למילה הכללית מדבר, על אף שההבחנה אינה תמיד גלויה לאלה שאינם בקיאים בטבע המונגולי[94].

במונגוליה נפוצים מספר יונקים גדולים, בהם זאבים אפורים ויעלים סיביריים, וכן מינים בסכנת הכחדה כמו גמל בקטריאני (אנ'), נמר השלג, דוב גובי (שהוא המין הנדיר ביותר) והפרא. בהקשר לאחרון, המספרים הגדולים ביותר של עדרי פרא בעולם קיימים במדבריות גובי.

הסאיגה, שהיה מין נפוץ במונגוליה בעבר, הלכו ונכחדו עקב איבוד מרחבי מחיה וערך רפואי סיני גבוה, שהוביל לציד מסיבי. כיום קיימים פחות מ-5,000 פרטים בטבע המונגולי והם תחת סכנת הכחדה חמורה[95]. סוס הבר, בפרט, כמעט ונכחד כאשר לא נצפה אפילו אחד בטבע בשלושת העשורים האחרונים, והפרטים היחידים כיום במונגוליה נמצאים בשבי. עם זאת, בעקבות השטח הבלתי מיושב העצום במונגוליה, ההערכות הן שעדיין קיימים סוסי בר בטבע. בנוסף, במונגוליה בעלי חיים רבים נוספים הייחודיים לה הודות לשטחים הבלתי מנוצלים שבה, המאפשרים גידול טבעי של בעלי חיים. במסגרת תוכנית השימור של הקרן העולמית לשימור חיות הבר במונגוליה (פרויקט בן ארבע שנים), נעשו מאמצים להגן על מיני בעלי חיים נדירים, ובעיקר נמרי שלג, כבשי אלטאי וסאיגות ממזרח מונגוליה. האגודה הזואולוגית של לונדון גם כן הצטרפה להגנה על חיות הבר, ובעיקר גמל בקטריאני, ירבוע ארך-אוזניים, וגרביל מונגולי[96].

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצת המונגולים האתניים כיום (מסומן באדום). תחומי האימפריה המונגולית הקדומה מסומנים בקו כתום.

האוכלוסייה הכוללת של מונגוליה נכון לאוקטובר 2021 היא (על פי ההערכה המקובלת) כ-3,348,017 אזרחים[97], במקום ה-135 בעולם. עם שטח עצום של 1,564,116 צפיפות האוכלוסייה במונגוליה היא הקטנה בעולם (1.91 נפשות לקמ"ר). קצב גידול האוכלוסייה במונגוליה מוערך ב-1.2% (נכון לשנת 2007)[98]. כ-59% מכלל האוכלוסייה היא מתחת לגיל 30, 27% מהם מתחת לגיל 14[99]. רק 4% מהאוכלוסייה היא מעל גיל 65, בעקבות תמותה מוקדמת.

המפקד הראשון שבוצע במונגוליה היה בשנת 1918, ובו נרשמה אוכלוסייה של 647,500[100]. מאז התפרקות הרפובליקה העממית מונגוליה חוותה ירידה דרסטית בשיעור הפריון הכולל (כמות הילדים לכל אישה), תלולה יותר מאשר בכל מדינה אחרת בעולם. על פי הערכות אחרונות של האו"ם[98], בשנים 19701975, הפריון הוערך כ-7.3 ילדים לאישה, כמות גבוהה מברוב מדינות הכדור הצפוני. עם זאת, בין השנים 20002005 הייתה כמות הילדים לאישה כ-2.1 בלבד, נתון נמוך בהרבה משל ישראל לשם השוואה[101]. הירידה הסתיימה ובשנים 2005–2010 עלה ערך הפוריות המשוער ל-2.5 והתייצב לאחר מכן בשיעור של כ-2.2–2.3 ילדים לאישה.

המונגולים האתניים מהווים כ-95% מהאוכלוסייה והם מורכבים בעיקר מהקבוצה 'חאלקה', ומקבוצות נוספות. הקבוצות השונות בתוך העם המונגולי נבדלות זו מזו בעיקר בדיאלקטים השונים של המונגולית. החאלקה מהווים כ-86% מהאוכלוסייה המונגולית האתנית. עמים טורקים (קזחים וטובנים) מהווים 4.5% מאוכלוסיית מונגוליה, והשאר הם רוסים, סינים, קוריאנים ואמריקאים[102].

תינוק ממוצא אתני מונגולי

כמות גבוהה של מונגולים אתניים נמצאים גם מחוץ למונגוליה. במונגוליה הפנימית שבסין מתגוררים כ-3.5 מיליון מונגולים, שהם יותר מאוכלוסיית מונגוליה עצמה. מונגולים מתגוררים גם במנצ'וריה, בשינג'יאנג וברוסיה. מיעוט מונגולי מתגורר גם לחופי הים הכספי ברוסיה, בצידה השני של קזחסטן. מונגולים רבים עובדים בקוריאה הדרומית.

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפה הרשמית במונגוליה היא מונגולית, והיא מדוברת על ידי 95% מהאוכלוסייה. השפה מחולקת למגוון דיאלקטים המבדילים בין הקבוצות האתניות השונות ולרוב תלויי אזור. במערב המדינה ניתן לשמוע גם קזחית וטובאן, שתיהן שפות טורקיות. שפת הסימנים המונגולית היא השפה העיקרית של קהילת החירשים.

כיום, מונגולית נכתבת באמצעות האלפבית הקירילי, בהשפעת השלטון הפרו-סובייטי בעבר, אם כי בתקופות קדומות היא נכתבה באמצעות הכתב המונגולי. בשנת 1994, ברוח השחרור המונגולי מכבלי הקומוניזם, תוכנן להעביר את השפה הרשמית לכתב מונגולי כתיקון עוול תרבותי, אך המעבר לא התרחש שכן דורות רבים של מבוגרים לא הכירו את הכתיב המסורתי[103]. כיום בתי הספר מלמדים מחדש את האלפבית הקדום[104]. במרץ 2020 הודיעה ממשלת מונגוליה על תוכניתה להשתמש הן בכתב הקירילי והן בכתב המונגולי בכל המסמכים הרשמיים שתפרסם הממשלה עד 2025[105][106][107].

רוסית היא כיום השפה הזרה המדוברת ביותר במונגוליה, ואחריה אנגלית, אם כי קיימת בעשורים האחרונים מגמת עלייה בשיעור יודעי האנגלית כשפה שנייה, וההערכה היא שהאנגלית תעקוף את הרוסית בעשורים הבאים. גם הקוריאנית הפכה למדוברת באופן נרחב כאשר עשרות אלפי מונגולים עובדים בדרום קוריאה[108].

דת ואמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דתות במונגוליה

(בקרב האוכלוסייה מגיל 15 ומעלה)[109]

דת מספר מאמינים אחוז מהכלל
ללא דת 735,283 38.6%
דתיים 1,170,283 61.4%
בודהיזם 1,009,357 53.0%
אסלאם 57,702 3.0%
שמאניזם 55,174 2.9%
נצרות 41,117 2.2%
אחר 6,933 0.4%
סך הכל 1,905,566 100%

על פי מפקד האוכלוסין של 2010, 53% מהמונגולים מעל גיל 15 הם בודהיסטים, בעוד ש-39% הם לא-דתיים.

השמאניזם היה נפוץ לאורך ההיסטוריה בקרב הנוודים המונגולים, שהאמינו במסורות אליליות כאלה ואחרות. אמונות אלו הוחלפו בהדרגה על ידי הבודהיזם הטיבטי, אולם השמאניזם עדיין הותיר חותם מסויים על התרבות הדתית במונגוליה, ומסורות שונות שנבעו ממנו במקור נשתמרו עד לימינו בחברות השמרניות הנוודיות. הקזחים ממערב מונגוליה, חלק מהמונגולים האתניים ועמים טורקים אחרים במדינה דבקים באופן מסורתי באסלאם.

במהלך רוב המאה ה-20, הממשלה הקומוניסטית דיכאה פולחן דתי מכל סוג, ופעולות הטרור הממשלתיות פעלו בעיקר כנגד הבודהיסטים. הסלידה האידיאולוגית של הקומוניזם מהדת לובתה במונגוליה על ידי הבדלי המעמדות בין הנזירים לשאר האוכלוסייה, שהיו מאז 1911 מעין אצולה במדינה[110]. בסוף שנות ה-30, המשטר, אז בראשותו של הורלוגין צ'ויבלסאן, הוביל מסע רצח כנגד הבודהיסטים, בו לפי ההערכות נרצחו למעלה מ-30,000 בני אדם[111]. בסך הכל מספר הנזירים הבודהיסטים במונגוליה ירד מ-100,000 בשנת 1924 ל-110 בלבד בשנת 1990[112].

נפילת הקומוניזם ב-1991 החזירה את הלגיטימציה של הדת. הבודהיזם הטיבטי, שהיה הדת השלטת לפני עליית הקומוניזם, עלה שוב והפך לדת הנהוגה ביותר במונגוליה. סיום הדיכוי הדתי בשנות ה-90 אפשר גם להתפשטות של דתות אחרות במדינה. על פי הקבוצה המיסיונרית Barnabas Fund שפועלת במונגוליה, מספר הנוצרים במונגוליה גדל מהמספר החד ספרתי ארבעה בשנת 1989 לכ-40,000 נכון לשנת 2008[113]. במאי 2013, כנסיית ישוע המשיח של קדושי אחרית הימים (מורמונים) ערכה תוכנית תרבותית לחגוג עשרים שנה לכנסייה המורמונית המונגולית, עם 10,900 מאמינים ו-16 כנסיות מטעם הזרם במדינה[114]. ישנם גם כ-1,000 קתולים במונגוליה, ובשנת 2003 מונה מיסיונר מהפיליפינים לבישוף הקתולי הראשון של מונגוליה[115].

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תרבות מונגולית
ציור מונגולי מסורתי
יורט אופייני בערבות הצפוניות של מונגוליה
נגן מורין חור בלבוש מסורתי

מכיוון שרבים מתושבי מונגוליה חיים עדיין באופן מסורתי, ניתן גם כיום לראות מאפיינים של תרבות הנוודים העתיקה במונגוליה המודרנית. מאפיינים מסורתיים אלו מתבטאים בכל תחומי התרבות - לדוגמה, כלי הנגינה מותאמים למסעות ארוכים. החוקרים חלוקים ביניהם האם התרבות הסינית השפיעה על המונגולית או להפך, אך ברור כי בין התרבויות הייתה קיימת אינטראקציה משמעותית.

אמנות חזותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני המאה ה-20, לרוב יצירות האמנויות הידועות במונגוליה היה תפקיד דתי, ולאמנות המונגולית, כמו במקומות רבים אחרים בעולם, הייתה השפעה גדול מהדת, בין אם מדובר באמונות אלילים מקומיות או בודהיזם טיבטי[116]. פסלי ברונזה רבים מתקופות קדומות הציגו בדרך כלל אלים או סממנים של הבודהיזם.

בשלהי המאה ה-19 פנו ציירים כמו מרזן שרב (אנ') לסגנונות ציור ריאליסטיים יותר. בתקופת הרפובליקה העממית של מונגוליה, הריאליזם הסוציאליסטי היה סגנון הציור המועדף[117], אולם ציורים מסורתיים דמויי תאנגקה שעסקו בנושאים חילוניים ולאומניים היו פופולריים גם הם, בז'אנר המכונה "זוראג מונגולי" (אנ').

בין הניסיונות הראשונים להחדיר את המודרניזם לאמנות המונגולית היה הציור "Ehiin setgel" ("אהבת אמא") שיצר האמן צווג'ב בשנות ה-60. אולם הוא הקדים את זמנו, ובעקבות הצנזורה הקשה מרבית עבודותיו לא פורסמו ומאוחר יותר הוא נרצח על ידי השלטונות, מאחר והיה בודהיסט.

האמנות החזותית המונגולית החלה להתפתח באמת רק בסוף שנות ה-80, עם יישום רפורמת פרסטרויקה בברית המועצות ובעקבות כך גם במונגוליה. אוטגונבייר ארשו הוא בין האמנים המודרניים המונגולים הידועים ביותר בעולם המערבי, בין היתר הודות לסרט "ZURAG" של טוביאס וולף, בו לקח חלק[118].

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגורים המונגוליים המסורתיים מכונים בשם "גר". לרוב הם מוכרים בשם הרוסי יורט, אולם המינוח המונגולי הולך ותופס תאוצה מאז שנות ה-90 בעולם המערבי. במשך מאות שנים אופיינו המונגולים הנוודים במגורי היורט - מבנה מעוגל ונייד שניתן לבנות ולפרק באופן מיידי, המורכב מקשתות עץ הסרוגות זו בזו שתי וערב. מן הצד החיצוני היורט מכוסה לבד עבה שמונעת כניסה של קור פנימה ותורמת לשימור החום בפנים בלילות המונגוליים הקרים. רק במאות ה-16 וה-17 החלו להיבנות במונגוליה מנזרי אבן גדולים ומבנים עמידים ולא עראיים. כאשר היה צורך להגדילם כדי להכיל את מספר המתפללים ההולך וגדל, האדריכלים המונגולים עיצבו מבנים בעלי 6-12 פאות עם גגות פירמידליים כדי לדמות את צורת היורט המעוגלת[119]. הקירות הסרוגים, עמודי הגג ושכבות הלבד הוחלפו באבן, לבנים, קורות וקרשים[120].

כיום האדריכלות המונגולית המסורתית עדיין נפוצה במדינה המודרנית. אף שמרכזי הערים לרוב מתועשים ואורבניים ודומים לערים אחרות במדינות ברית המועצות לשעבר, מרבית התושבים מתגוררים בפרברים או בכפרים בהם קיימת אדריכלות ברורה מאוד; כמעט כל בית מוקף גדר רחבה המקיפה שטח מרובע וגדול, לעיתים בו גדלים צאן או בקר; בית קטן עשוי עץ לרוב בעל גג רעפים, המשמש למגורים; ויורט או שניים בחצר המשמשים כמעין חדר נוסף. יש החיים ביורט בלבד, אולם אלה פחות נפוצים בערים ומאפיינים יותר נוודים, הנעים עם היורט בעקבות הצאן.

מוזיקה מונגולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקה מונגולית עממית

המוזיקה המונגולית מושפעת מאוד מהטבע, מהנוודות, השמאניזם וגם מהבודהיזם הטיבטי. המוזיקה המסורתית כוללת מגוון של כלי נגינה, שהבולט בהם הוא המורין חור, וגם סגנונות שירה כמו ה"חומיי" שהיא מעין שירת גרון. למונגולים גם ריקודים עממיים, כדוגמת ה"צאם", אותו רוקדים על פי המסורת כדי להרחיק רוחות רעות. מקורו של הריקוד ככל הנראה בשמניזם.

להקת הרוק הראשונה במונגוליה הייתה "Soyol Erdene", שנוסדה בשנות ה-60. הלהקה הייתה פופולרית מאוד על אף הצנזורה הקשה שהוטלה עליה מצד השלטון הקומוניסטי עקב היותה דומה מאוד במאפייניה ללהקת הביטלס. לאחר מכן נוסדו להקות שונות כמו Mungunhurhree, Ineemseglel, Urgoo ועוד, שהיו אבני דרך במויזקת הרוק המונגולית. רבות מהלהקות דוכאו על ידי השלטונות מאחר שנתפסו כאנרכיסטים ומהפכנים.

בתחילת שנות ה-90, הלהקה הר-צ'ונו הייתה חלוצה בפולק-רוק המונגולי, ומיזגה אלמנטים של מוזיקה מונגולית מסורתית אל תוך הז'אנר. הפרץ הגדול של המוזיקה הפופולרית במונגוליה הגיע לאחר יישום דמוקרטיה והסרת הצנזורה על המוזיקה. שנות ה-90 נודעו בעושר המוזיקלי שבהן עם התפתחות של ראפ, טכנו, היפ הופ ומוזיקת פופ. בתחילת המילניום שיגשגו במונגוליה גם להקות בנים שונות.

מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקשורת מונגולית מראיינת את מפלגת הירוקים המונגולית באופוזיציה. התקשורת זכתה לחירויות משמעותיות מאז החלו רפורמות דמוקרטיות בשנות ה-90.

העיתונות המונגולית החלה להופיע בשנת 1920 עקב הקשר ההדוק עם ברית המועצות, עם הקמת העיתון Unen ("האמת") שהיה למעשה פרופגנדה של המפלגה הקומוניסטית[121]. עד לרפורמות בשנות ה-90 של המאה ה-20 היו כל כלי התקשורת במונגוליה תחת פיקוח מתמיד של הממשלה, והצנזורה לא הותירה מקום לתקשורת שאינה תעמולתית[121]. לאחר המחאות כנגד הקומוניזם והפיכת מונגוליה לדמוקרטיה זכתה התקשורת להסרת הצנזורה ולחופש ביטוי.

חוק חדש על חופש העיתונות, שנוסח בסיוע ארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים ב-28 באוגוסט 1998 ונחקק ב-1 בינואר 1999, סלל את הדרך לרפורמות בתקשורת[122]. כיום התקשורת המונגולית מורכבת מכ-300 ערוצי דפוס ושידור בפורמטים רבים, בהם עיתונות, טלוויזיה, רדיו ועוד[123].

מאז 2006, הסביבה התקשורתית משתפרת כשהממשלה דנה בחוק חופש מידע חדש, והסרת כל זיקה בין כלי תקשורת לממשלה[124][125]. רפורמות בשוק הובילו למספר גדל מדי שנה של אנשים העובדים בתקשורת, יחד עם תלמידים בבתי ספר לעיתונאות[124].

פתיחת אירועי הנאדאם באיצטדיון אולן בטור

בדו"ח World Press Freedom Index לשנת 2013, ארגון עיתונאים ללא גבולות סיווג את סביבת התקשורת במונגוליה במקום ה-98 מתוך 179, כאשר המקום הראשון היא התקשורת החופשית ביותר[126]. בתוך שלוש שנים, בשנת 2016, כבר זינקה מונגוליה למקום ה-60 מתוך 180, הודות לרפורמות שונות שחוקקו[127].

על פי סקר הבנק לפיתוח אסיה משנת 2014, 80% מהמונגולים ציינו את הטלוויזיה כמקור המידע העיקרי שלהם[128].

ספורט ופסטיבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוץ סוסים בשטח הפתוח

הפסטיבל הלאומי הגדול במונגוליה הוא הנאדאם, אשר מתקיים באופן רציף מדי קיץ במשך מאות שנים, ומורכב משלושה ענפי ספורט מסורתיים מונגוליים: חץ וקשת, מרוצי סוסים והיאבקות. במשחקים רשאים להשתתף רק גברים ממקום מסורתי. במונגוליה של ימינו, הנאדאם מתקיים בין ה-11 ל-13 ביולי, לכבוד ימי השנה למהפכה הדמוקרטית הלאומית וייסוד מדינת מונגוליה.

עוד פעילות פופולרית מאוד שנקראת שגאא, שמשוחקת גם היא מאות שנים במונגוליה. במהלך השגאא מנסים לקלוע למטרה במרחק כמה עשרות מטרים עצם קרסול של כבשה או עז, תוך שימוש בתנועת תנועות רפרוף של האצבע כדי לשלוח את העצם הקטנה לרוחק ולנסות להפיל את המטרה. במהלך הנאדאם המשחק פופולרי מאוד בקרב משתתפים בפסטיבל.

רכיבה על סוסים היא מרכזית במיוחד בתרבות המונגולית. המירוצים למרחקים ארוכים המוצגים לראווה במהלך פסטיבלי נאדאם הם היבט אחד של הדבר. היאבקות מונגולית גם היא פופולרית ביותר במדינה והיא מקצוע הספורט האולמפי האהוב ביותר. ההיאבקות נחשבת גם כגולת הכותרת של שלושת המשחקים של נאדאם. היסטוריונים טוענים כי היאבקות בסגנון מונגולי נוצרה לפני כשבעת אלפים שנה לערך ונשמרה כמעט ללא שינוי מאז. בתחרות ההיאבקות הארצית לוקחים חלק מאות מתאבקים מערים שונות ומאיימאגים ברחבי הארץ.

ענפי ספורט אחרים כמו כדורסל, הרמת משקולות, כדורגל, אתלטיקה, התעמלות, טניס שולחן, ג'ו ג'יטסו, קראטה, אייקידו, קיקבוקסינג ואומנויות לחימה הפכו פופולריים בעשורים האחרונים במונגוליה. מונגוליה מצטיינת בעולם בשחקני טניס שולחן המשחקים במדינות שונות. למונגוליה יש בסך הכל 30 מדליות אולימפיות, מתוכן 2 זהב, 11 כסף ו-17 ארד. המקצועות האולימפיים שבהם מצטיינת מונגוליה הם ג'ודו, אגרוף, היאבקות וקליעה. ניידנגין טובשינבאייר היה הראשון לזכות במדליית זהב אולימפית הראשונה בג'ודו במשקל כבד[129].

משחק כדורסל במונגוליה

היאבקות בסגנון חופשי צוברת פופולריות במונגוליה מאז 1958[130]. מקצוע זה הוא בעל הכי הרבה מדליות אולימפיות למונגוליה.

אגרוף חובבים מתקיים במונגוליה מאז 1948[131]. נבחרת האגרוף האולימפית של מונגוליה נוסדה בשנת 1960. הממשלה הקומוניסטית של מונגוליה אסרה על איגרוף מ-1964 עד 1967 אך עד מהרה ביטלה את האיסור. אגרוף מקצועי החל במונגוליה בשנות ה-90.

למונגוליה ליגת כדורגל פופולרית ונבחרת לאומית. אף על פי כן, הנבחרת טרם צליחה להעפיל לטורניר בינלאומי גדול.

גם מקצוע הקליעה הוא מוביל במונגוליה, בעיקר בקרב נשים: אוטריאדין גונדגמה היא מדליסטית כסף באולימפיאדת בייג'ינג (2008), מונקביאר דוריזרן היא אלופת עולם פעמיים וזוכת מדליית ארד אולימפית (כיום מייצגת את גרמניה), ושצוגבאדראקין מונכזול דורגה במאי 2007 במקום השלישי בעולם בקליעה מ-25 מטר[132].

מתאבק הסומו המונגולי דולגוסורנגין דגוודורג' (אנ') זכה ב-25 טורנירים בליגה העליונה, והוצב במקום הרביעי בכל הזמנים. בינואר 2015, מנחבאטין דבאאג'רגל לקח את האליפות ה-33 שלו בליגה הבכירה, ובכך הפך לזוכה הכי הרבה אליפויות בהיסטוריה של הסומו.

בנדי הוא הספורט היחיד בו מונגוליה סיימה גבוה מהמקום השלישי במשחקי החורף באסיה, כשב-2011 הנבחרת הלאומית זכתה במדליית הכסף. הדבר הוביל לבחירתה כקבוצת הספורט המונגולית הטובה ביותר של 2011[133].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-29 באוקטובר 2021
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-29 באוקטובר 2021
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2019 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם ב-2021
  5. ^ Michael Jerryson, Mongolian Buddhism: The Rise and Fall of the Sangha, (Chiang Mai: Silkworm Books, 2007), 89.
  6. ^ Windows on Asia | Michigan State University, web.archive.org, ‏2015-03-15
  7. ^ Sik, Ko Swan (1990). Nationality and International Law in Asian Perspective. p. 39. ISBN 9780792308768. Archived from the original on September 4, 2015. Retrieved June 28, 2013.
  8. ^ Mongolia, The World Factbook, Central Intelligence Agency, 2021-10-25
  9. ^ National University of Mongolia, School of Social Sciences, Department of History (1999). "2. Хүний үүсэл, Монголчуудын үүсэл гарвал" [2. Origins of Humanity; Origins of the Mongols]. Монгол улсын түүх [History of Mongolia] (in Mongolian). Admon. pp. 67–69.
  10. ^ Г. Сүхбаатар (1992). "Монгол Нирун улс" [Mongol Nirun (Rouran) state]. Монголын эртний түүх судлал, III боть [Historiography of Ancient Mongolia, Volume III] (in Mongolian). 3. pp. 330–550.
  11. ^ Eleanora Novgorodova, Archäologische Funde, Ausgrabungsstätten und Skulpturen, in Mongolen (catalogue), pp. 14–20
  12. ^ David Christian (December 16, 1998). A History of Russia, Central Asia and Mongolia. Wiley. p. 101. ISBN 978-0-631-20814-3.
  13. ^ "Archeological Sensation: Ancient Mummy Found in Mongolia". Der Spiegel (באנגלית). 25 באוגוסט 2006. ISSN 2195-1349. בדיקה אחרונה ב-2 בנובמבר 2021. 
  14. ^ אוניברסיטת וושינגטון של סנט לואיס, Selections from the Han Narrative Histories, (מאורכב)
  15. ^ טקסט המקור תועד בספר "ספר האן המוקדמת" כרך 6 מאת באן גו (ראו בסינית מסורתית)
  16. ^ "The Bilge Kagan inscription. Face" באתר TURK BIGIT. תרגום הטקסט מקזחית
  17. ^ To Rule the Earth..., web.archive.org, ‏2007-07-01
  18. ^ Guzman, Gregory G. (1988). "Were the barbarians a negative or positive factor in ancient and medieval history?". The Historian (50): 568–570.
  19. ^ Thomas T. Allsen (March 25, 2004). Culture and Conquest in Mongol Eurasia. Cambridge University Press. p. 211. ISBN 978-0-521-60270-9. Retrieved June 28, 2013.
  20. ^ Kazakhstan | History, People, Map, & Facts, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  21. ^ Michael Edmund Clarke (2004). In the Eye of Power: China and Xinjiang from the Qing Conquest to the "New Great Game" for Central Asia, 1759 – 2004 (PDF) (PhD). Brisbane: Griffith University. p. 37. Archived from the original (PDF) on April 10, 2008.
  22. ^ Bawden, Charles (1968): The Modern History of Mongolia. Weidenfeld & Nicolson: 194–195
  23. ^ Thomas E. Ewing, "Russia, China, and the Origins of the Mongolian People's Republic, 1911–1921: A Reappraisal", in: The Slavonic and East European Review, Vol. 58, No. 3 (Jul. 1980), pp. 399, 414, 415, 417, 421
  24. ^ Буддизм и революция в Монголии, web.archive.org, ‏2016-03-06
  25. ^ Догсомын Бодоо 1/2 (בעברית), בדיקה אחרונה ב-3 בנובמבר 2021 
  26. ^ ORIENT: Mongolia - The Bhudda and the Khan, web.archive.org, ‏2010-08-18
  27. ^ Chahryar Adle, History of Civilizations of Central Asia: Towards the contemporary period : from the mid-nineteenth to the end of the twentieth century, UNESCO, 2005-01-01, ISBN 978-92-3-103985-0. (באנגלית)
  28. ^ Боржигон Хүсэл (January 18, 2015). "1945 ОНД БНМАУ-ААС ХЯТАД УЛСАД ҮЗҮҮЛСЭН ТУСЛАМЖ" [Mongolian People's Republic supported the Chinese Anti-Japan War in 1945]. Mongolia Journals Online. Retrieved February 2, 2019.
  29. ^ Nohlen, D, Grotz, F & Hartmann, C (2001) Elections in Asia: A data handbook, Volume II, p491 ISBN 0-19-924959-8
  30. ^ אין לבלבל עם הרפובליקה העממית של סין
  31. ^ 因常任理事国投反对票而未获通过的决议草案或修正案各段 (PDF) (in Chinese). 聯合國. Archived (PDF) from the original on March 23, 2014.
  32. ^ "The veto and how to use it" (באנגלית). 17 בספטמבר 2003. בדיקה אחרונה ב-3 בנובמבר 2021. 
  33. ^ Changing Patterns in the Use of the Veto in the Security Council, web.archive.org, ‏2013-05-08
  34. ^ Tsedenbal's Mongolia and the Communist Aid Donors: A Reappraisal | Wilson Center, www.wilsoncenter.org (באנגלית)
  35. ^ Ilya I. Kuznetsov, The Soviet military advisors in Mongolia 1921–39, The Journal of Slavic Military Studies 12, 1999-12-01, עמ' 118–137 doi: 10.1080/13518049908430419
  36. ^ Archives, Los Angeles Times (בAmerican English)
  37. ^ 404 | ICBL, www.icbl.org
  38. ^ Adiyasuren Jamiyandagva "Mongolia and the OSCE" Introduction to Mongolia, עמ' 158
  39. ^ "Mongolia profile - Leader". BBC News (באנגלית). 15 ביולי 2016. בדיקה אחרונה ב-3 בנובמבר 2021. 
  40. ^ Enkhbayar, Shagdar; Roland-Holst, David; Sugiyarto, Guntur (September 2010). "Mongolia's investment priorities from a national development perspective" (PDF). berkeley.edu. p. 9. Retrieved 25 June 2013.
  41. ^ Нүүр хуудас | Parliament, www.parliament.mn
  42. ^ Bolor Lkhaajav, With New PM, a New Generation Taking Charge in Mongolia, thediplomat.com (בAmerican English)
  43. ^ Shugart, Matthew Søberg (September 2005). "Semi-Presidential Systems: Dual Executive and Mixed Authority Patterns" (PDF). Graduate School of International Relations and Pacific Studies. Archived from the original (PDF) on August 19, 2008. Retrieved February 21, 2016.
  44. ^ Shugart, Matthew Søberg (December 2005). "Semi-Presidential Systems: Dual Executive And Mixed Authority Patterns" (PDF). French Politics. 3 (3): 323–351. doi:10.1057/palgrave.fp.8200087. S2CID 73642272. Archived (PDF) from the original on March 4, 2016. Retrieved February 21, 2016.
  45. ^ Mongolia: A Vain Constitutional Attempt to Consolidate Parliamentary Democracy, ConstitutionNet (באנגלית)
  46. ^ "Freedom in the World, 2016" (PDF). Freedom House. Archived (PDF) from the original on February 5, 2016. Retrieved January 30, 2016.
  47. ^ The preliminary results issued by the General Election Commission of Mongolia by June 29, 2012 : InfoMongolia.com : News and information about Mongolia, Mongolian language lessons, web.archive.org, ‏2013-05-22
  48. ^ "Democratic party leads Mongolia poll". Financial Times. 29 ביוני 2012. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2021. 
  49. ^ N.Altankhuyag Becomes 27th Prime Minister of Mongolia | Ubpost News, web.archive.org, ‏2013-02-08
  50. ^ Ulaanbaatar AFP, Mongolian PM resigns, The Daily Star, ‏2021-01-22 (באנגלית)
  51. ^ Mongolia: A Vain Constitutional Attempt to Consolidate Parliamentary Democracy, ConstitutionNet (באנגלית)
  52. ^ Julian Dierkes, Can Mongolia’s Brash New President Navigate Between China and Russia?, www.worldpoliticsreview.com (באנגלית)
  53. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Mongolia, The World Factbook, Central Intelligence Agency, 2021-10-25
  54. ^ Mongolia country brief, Australian Government Department of Foreign Affairs and Trade (באנגלית)
  55. ^ ממונגוליה באהבה: משלחת של חברי סגל ותלמידים מהאוניברסיטה העברית יצאה לסיור במרכז אסיה
  56. ^ Монгол Улсын зэвсэгт хүчин, gsmaf.gov.mn
  57. ^ The Secretary-General Off the Cuff, web.archive.org, ‏2011-05-03
  58. ^ Judicial System of Mongolia, www.supremecourt.mn
  59. ^ 1 2 3 Mongolia, U.S. Department of State
  60. ^ BEIJING’S GROWING POLITICO-ECONOMIC LEVERAGE OVER ULAANBAATAR, Jamestown (בAmerican English)
  61. ^ Mongolia | Data, data.worldbank.org
  62. ^ "Human Development Report 2011" (PDF). United Nations. 2011. Archived (PDF) from the original on January 11, 2012. Retrieved January 27, 2012.
  63. ^ Real GDP (purchasing power parity) - The World Factbook, www.cia.gov
  64. ^ Davaajargal Lkhagva, Zheng Wang, Changxin Liu, Mining Booms and Sustainable Economic Growth in Mongolia—Empirical Result from Recursive Dynamic CGE Model, Economies 7, 2019-06, עמ' 51 doi: 10.3390/economies7020051
  65. ^ Mongolian Statistical Yearbook 2018. Ulan Bator: National Statistics Office of Mongolia. 2018.
  66. ^ "Mine, all mine". The Economist. 21 בינואר 2012. ISSN 0013-0613. בדיקה אחרונה ב-6 בנובמבר 2021. 
  67. ^ Joe Weisenthal, FORGET THE BRICs: Citi's Willem Buiter Presents The 11 "3G" Countries That Will Win The Future, Business Insider (בAmerican English)
  68. ^ Financial News - Setting the agenda for the City, www.fnlondon.com
  69. ^ Mongolian bourse seeks foreign investment - Marketplace by Bloomberg - International Herald Tribune, web.archive.org, ‏2007-08-20
  70. ^ "Message From The Board of Chairman and the Acting Ceo" (PDF). Mongolian Stock Exchange. Archived from the original (PDF) on May 4, 2012. Retrieved June 28, 2013.
  71. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Mongolia, The World Factbook, Central Intelligence Agency, 2021-10-25
  72. ^ "White Paper 2011 Mongolia"
  73. ^ Mongolia travel, Lonely Planet (באנגלית)
  74. ^ Tough challenges in 2014 | UBPost News, web.archive.org, ‏2014-04-01
  75. ^ Mongolian People's Republic, TheFreeDictionary.com
  76. ^ Mongolian People's Republic | Article about Mongolian People's Republic by The Free Dictionary, web.archive.org, ‏2017-02-12
  77. ^ "Development Progress"
  78. ^ Release of the Global Innovation Index 2020: Who Will Finance Innovation?, www.wipo.int (באנגלית)
  79. ^ Global Innovation Index 2019, www.wipo.int (באנגלית)
  80. ^ RTD - Item, ec.europa.eu
  81. ^ Global Innovation Index, INSEAD Knowledge, ‏2013-10-28 (באנגלית)
  82. ^ Mongolia - Traveler view | Travelers' Health | CDC, wwwnc.cdc.gov
  83. ^ 1 2 A. D. Botvinkin, D. Otgonbaatar, S. Tsoodol, I. V. Kuzmin, Rabies in the Mongolian steppes, Developments in Biologicals 131, 2008, עמ' 199–205
  84. ^ The World Factbook, web.archive.org, ‏2014-02-09
  85. ^ 3. MONGOLIAN FORESTRY SECTOR, www.fao.org
  86. ^ Jennifer Wade, Ireland now has the 'second-smallest' forest area in Europe, TheJournal.ie (באנגלית)
  87. ^ Mongolia Climate - Retrieve the average temperatures and rains in Mongolia & in Ulaan baatar, www.e-mongol.com
  88. ^ Country Nicknames: Top 40 best nation aliases, Skyscanner's Travel Blog, ‏2013-05-31 (בBritish English)
  89. ^ BBC - Travel - Nomadic trails in the land of the blue sky : Adventure, Asia, web.archive.org, ‏2014-10-22
  90. ^ Weeping Camel: A Real Mongolian Tear-Jerker, web.archive.org, ‏2016-03-04
  91. ^ "Republic of Mongolia" (PDF). 2004. Archived from the original (PDF) on October 2, 2006. Retrieved February 10, 2008.
  92. ^ Untitled Document, www.icc.mn
  93. ^ Weather Underground, www.wunderground.com
  94. ^ 1 2 Mongolia : a country study, Library of Congress, Washington, D.C. 20540 USA
  95. ^ Asia - WCS.org, www.wcs.org (באנגלית)
  96. ^ Mongolia, Zoological Society of London (ZSL) (באנגלית)
  97. ^ Population - Worldometer, www.worldometers.info (באנגלית)
  98. ^ 1 2 "WPP2006_Highlights_0823.doc" (PDF). Archived (PDF) from the original on July 21, 2013. Retrieved June 28, 2013.
  99. ^ CIA, Mongolia, The World Factbook, Central Intelligence Agency, 2021-10-25
  100. ^ "Mongolia" (PDF). United Nations Economic and Social Commission for Asia and the Pacific. Archived (PDF) from the original on May 11, 2013. Retrieved June 28, 2013.
  101. ^ Spoorenberg, Thomas (2009). "The impact of the political and economic transition on fertility and family formation in Mongolia. A synthetic parity progression ratio analysis". Asian Population Studies. 5 (2): 127–151. doi:10.1080/17441730902992067. S2CID 153650562.
  102. ^ John Garnaut, Second wave of Chinese invasion, The Sydney Morning Herald, ‏2007-08-13 (באנגלית)
  103. ^ Sociolinguistics, Walter de Gruyter, 2005, ISBN 978-3-11-018418-1. (באנגלית)
  104. ^ Guardian Staff, Mongolia: Essential information, the Guardian, ‏2006-10-27 (באנגלית)
  105. ^ Mongolia to promote usage of traditional script - China.org.cn, www.china.org.cn
  106. ^ Official documents to be recorded in both scripts from 2025, MONTSAME News Agency (באנגלית)
  107. ^ gogo.mn, Mongolian Language Law is effective from July 1st, gogo.mn (באנגלית)
  108. ^ Cheongwadae, Office of the President, Republic of Korea, web.archive.org, ‏2007-09-30
  109. ^ 2010 Population and Housing Census of Mongolia. Data recorded in Brian J. Grim et al. Yearbook of International Religious Demography 2014. BRILL, 2014. p. 152
  110. ^ Mongolia | Capital, Map, Language, Population, & People, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  111. ^ "Historical Injustice and Democratic Transition in Eastern Asia and Northern Europe, London 2002, p. 156" (PDF). Archived (PDF) from the original on May 11, 2011. Retrieved December 23, 2010.
  112. ^ Mongolia | Capital, Map, Language, Population, & People, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  113. ^ Religions in Mongolia, web.archive.org, ‏2011-05-13
  114. ^ Members Celebrate 20 Years of Church in Mongolia - Church News and Events, www.churchofjesuschrist.org
  115. ^ Religions in Mongolia, web.archive.org, ‏2011-05-13
  116. ^ Terese Tse Bartholomew: Introduction to the Art of Mongolia, www.asianart.com
  117. ^ Veronika Ronge (1986). "Kunst und Kunstgewerbe". In Michael Weiers (ed.). Die Mongolen: Beiträge zu ihrer Geschichte und Kultur. Wissenschaftliche Buchgesellschaft. pp. 125–148. ISBN 978-3-534-03579-3.
  118. ^ ZURAG FILM by TOBY WULFF FILMPRODUKTION BERLIN, www.zurag.de
  119. ^ Искусство Монголии. Moscow. 1984.
  120. ^ "Cultural Heritage of Mongolia", web.archive.org
  121. ^ 1 2 Mongolia Press, Media, TV, Radio, Newspapers - television, circulation, stations, papers, number, freedom, online, broadcasting, www.pressreference.com
  122. ^ Ole Bruun; Ole Odgaard (1996). Mongolia in Transition. Routledge. ISBN 978-0-7007-0441-5. Archived from the original on January 11, 2014. Retrieved June 28, 2013.
  123. ^ "Mongolia country profile". BBC News (באנגלית). 26 בפברואר 2018. בדיקה אחרונה ב-10 בנובמבר 2021. 
  124. ^ 1 2 Indrajit Banerjee; Stephen Logan, eds. (2008). Asian communication handbook 2008. AMIC. ISBN 978-981-4136-10-5.
  125. ^ Patrick F.J. Macrory; Arthur E. Appleton; Michael G. Plummer, eds. (2005). The World Trade Organization legal, economic and political analysis. New York: Springer. ISBN 978-0-387-22685-9.
  126. ^ Press Freedom Index 2013 - Reporters Without Borders, web.archive.org, ‏2013-02-15
  127. ^ World press freedom index, RSF (באנגלית)
  128. ^ Enerelt Enkhbold, TV Drama Promotes Financial Education in Mongolia, blogs.adb.org (באנגלית)
  129. ^ Mongolia wins first-ever gold medal - CNN.com, web.archive.org, ‏2008-08-22
  130. ^ Монголын Чөлөөт Бөхийн Холбоо, wrestling.mn
  131. ^ Olloo.mn - Єдєр бvр дэлхий даяар - Д.Батмєнх: Анх дээлтэй, монгол гуталтай бокс тоглодог байлаа, web.archive.org, ‏2013-10-31
  132. ^ ISSF-SHOOTING.ORG, web.archive.org, ‏2007-04-25
  133. ^ Olympic Council of Asia : News, archive.ph, ‏2014-04-19