מנהלת מגנ"ט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"מִנְהֶלֶת מגנ"ט" (מחקר ופיתוח גנרי טכנולוגי) היא גוף הפועל לעידוד מחקר ופיתוח באקדמיה ובתעשייה הישראלית. המנהלה פועלת תחת אחריותו ובמסגרת תקציבו של המדען הראשי במשרד הכלכלה. עיקר פעילות המנהלה הוא עידוד מו"פ גנרי – מו"פ ארוך טווח, ועידוד העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה, בעזרת תמיכה במיזמי מחקר ופיתוח משותפים לחברות תעשייתיות ולחוקרים אקדמאיים.

תוכנית מגנ"ט הושקה על ידי המדען הראשי של משרד התמ"ת בשנת 1992.[1] מנהלת מגנ"ט הוקמה בשנת 1994 ומטרתה העיקרית היא חיזוק התשתית הטכנולוגית התעשייתית בישראל ועל מנת לשמר את היתרון הטכנולוגי ארוך הטווח של התעשייה הישראלית אל מול השווקים הבין־לאומיים[2]. המנהלת מנוהלת מיום הקמתה על ידי אל"ם (מיל.) אילן פלד.

מסלולי המנהלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת מנהלת מגנ"ט פעילים מספר מסלולים עיקריים:

  • מסלול מאגד – פיתוח עצמי של טכנולוגיות גנריות, ארוך טווח בשיתוף פעולה עם חברות ומוסדות מחקר.
  • מסלול מגנטון – עידוד העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה.
  • מסלול נופר – הכוונת המחקר הבסיסי ליישומים בעלי עניין לתעשייה.
  • מסלול מימ"ד – מינוף מו"פ דואלי - מסחרי וצבאי.
  • מסלול קמין – קידום מחקר יישומי נבחר באקדמיה.
  • מסלול איגוד משתמשים – איגוד משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות, שיתוף, הפצה והטמעה.
  • מסלול צת"ם – תמיכה ברכישת ציוד תומך מו"פ לתעשיית מדעי החיים.

מסלול מאגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול מאגד, הידוע גם כמאגד מגנט, הוא מסלול אשר מטרתו העיקרית היא עידוד פיתוח יתרון טכנולוגי תחרותי ארוך טווח של התעשייה הישראלית. מטרה זו מושגת על ידי יצירת מאגדי חברות וחוקרים אקדמאיים בתחומים בעלי חשיבות ופוטנציאל צמיחה משמעותי בשוק הבינלאומי[3].

מסלול מאגד פועל תחת הוראת מנכ"ל 8.5 של משרד הכלכלה[4]

מסלול מגנ"טון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול מגנטון נועד לשמש כלי לעידוד העברת טכנולוגיות (Transfer Technology) ממוסדות אקדמאים לחברות עסקיות. מטרתו העיקרית היא הגדלת נגישות התעשייה הישראלית להישגי המחקר המדעי בעלי פוטנציאל כלכלי לתאגידים תעשייתיים בישראל. עידוד שיתופי פעולה מחקריים בין חוקרים אקדמאיים לבין חברות תעשייתיות מבוצע על ידי תמיכה בתוכנית מחקר ופיתוח להוכחת יכולת המעבר של המצאה מדעית, שנחקרה במוסד המחקר, למוצר תעשייתי. בדרך כלל בכל פרויקט מעורבת קבוצת מחקר אקדמאית אחת וחברת תעשייתית יחידה.[5]

מסלול נופר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול נופר נוצר על מנת לספק תמיכה בשלבי העברת מחקר אקדמי בסיסי לשלב מחקר היישומי. המסלול מספק אפשרות לקבוצת המחקר באקדמיה להמשיך ביצוע תוכנית מחקר יישומי, שעבר את שלב המחקר הבסיסי והבאתו לכדי הוכחת היתכנות מהותית בה ניתן יהיה לזהות את הפוטנציאל העסקי של הידע המפותח.[6]

המסלול תומך במחקרים בתחומים העיקריים הבאים:

  • תחום הביוטכנולוגיה
  • תחום הננו טכנולוגיה
  • מכשור רפואי
  • טכנולוגיות מים
  • טכנולוגיות מתחום האנרגיה – מחקרים העוסקים באגירת אנרגיה ובהעברת הספקי אנרגיה בקרינה.

מסלול איגוד המשתמשים פועל תחת הוראת מנכ"ל 8.7 של משרד הכלכלה.[7]

מסלול מימ"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת מסלול מימד היא קידום מחקר ופיתוח בתחומים אשר יכולים לספק מענה לפערים מבצעיים/ביטחוניים ולהוות הבסיס לפיתוח מוצרים מסחריים עבור השווקים הבינלאומיים. [8]

במסגרת המסלול פועלים שלושה תתי-מסלולים:

  • מסלול להוכחת היתכנות לרעיון ו/או טכנולוגיה חדשה בחברה תעשייתית
  • מסלול שת"פ אקדמיה-תעשייה שתכליתו העברת טכנולוגיה מהאקדמיה לתעשייה
  • מסלול מחקר יישומי באקדמיה, המלווה על ידי חברה תעשייתית.

מסלול מימד פועל תחת הוראת מנכ"ל 8.20 של משרד הכלכלה.[9]

מסלול קמין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול קמין נועד לעידוד ביצוע מחקר יישומי במוסדות המחקר בישראל. המסלול נועד לתמוך בהעברת מחקרים מהשלב הבסיסי לשלב היישומי, תוך כדי הבאתו לרמה בה חברות מסחריות יוכלו לקבל החלטה על רצונן במסחור הידע.[10]

מסלול קמין פועל תחת הוראת מנכ"ל 8.18 של משרד הכלכלה.[11]

מסלול איגוד משתמשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגוד משתמשים הוא התאגדות של מספר חברות וגופים בעלי עניין משותף בטכנולוגיות מתקדמות בתחום הפעילות שלהם. על הטכנולוגיות בהן מתמקד איגוד המשתמשים להיות טכנולוגיות קיימות (מסחריות, הזמינות בשוק) ואינן טכנולוגיות אשר הן בשלבי פיתוח או כאלו שמוגדרות כנכס אסטרטגי של חברה ספציפית. על פעילות איגוד המשתמשים להתמקד בחשיפה והתעדכנות בטכנולוגיות מתקדמות. מסלול איגוד המשתמשים פועל תחת הוראת מנכ"ל 8.5 של משרד הכלכלה.[12]

מסלול צת"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול צת"ם – ציוד תומך שירותי מו"פ, נועד לתמוך ברכש של ציוד תשתיתי בתחום מדעי החיים. על הציוד שנרכש בתמיכת מסגרת זו לשמש עבור מתן שירותי מו"פ בסיסיים עבור חברות הפועלות בתחום זה. המסלול תומך ברכישת ציוד בשני תחומים עיקריים: תחום התרפיה התאית ותחום הביו-רפואה.[13]

מסלול צת"ם פועל תחת הוראת מנכ"ל 8.16 של משרד הכלכלה.[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]