מחקר ופיתוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מחקר ופיתוח (בקיצור מו"פ, באנגלית: R&D - Research and Development) מוגדר כפעילות שיטתית ומדעית המיועדת ליצור ידע מדעי או טכנולוגי חדש, כולל ידע על אדם, תרבות וחברה, או לפתח יישום חדש של ידע מדעי או טכנולוגי.

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בענפים בהם יש שינויים טכנולוגיים מהירים, נדרש מחברות עסקיות להתאים את עצמן ולפעול ליצירת מוצרים חדשים. לשם כך חברות רבות מייסדות מרכזי מו"פ, שבהם מתבצעים מחקרים לפיתוח מוצרים חדשים ושיפור אלו הקיימים. חלק מהמרכזים שייכים לאוניברסיטאות ומכוני מחקר וכן לסוכנויות שונות המייצגות את המדינה.

למו"פ תפקיד מרכזי בתחום הפרמצבטיקה, במטרה ליצור תרופות חדשות, ולכן אחוז ההוצאה למחקר ופיתוח של חברות אלו גבוה מאד ומגיע לכ-15% מהכנסותיהן. ההוצאה למו"פ גבוהה גם בחברות תוכנה, אינטרנט, תקשורת ועוד. רישום פטנטים מהווה מקור מידע חשוב לגבי פעילות מחקר ופיתוח, שלה ערך כלכלי ישיר.

הייצור הלאומי של מו"פ נאמד על ידי סך הכל ההוצאה על מו"פ המיוצר במדינה, ומהווה מדד למידת היצירתיות והחדשנות שלה. ארצות הברית היא המדינה שבה מתבצעת פעילות המו"פ הגדולה בעולם (343 מיליארד דולר), ולאחריה האיחוד האירופי (231 מיליארד), סין (136 מיליארד) ויפן (130 מיליארד).

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, ההוצאה למחקר ופיתוח אזרחי, כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי, היא הגבוהה מקרב המדינות המפותחות בעולם‏[1], ושיעורה עמד בשנת 2008 על 4.9% מהתמ"ג‏[2].

לשכת המדען הראשי שבמשרד התמ"ת ממונה על ביצוע המדיניות הממשלתית לתמיכה במו"פ תעשייתי, ומקיימת תוכניות סיוע ליזמים הפועלות על בסיס תקציב שנתי, על בסיס החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד 1984 (חוק המו"פ). גם משרד המדע והטכנולוגיה הקים ותומך במרכזים למחקר ופיתוח הפזורים ברחבי הארץ. המדען הראשי של משרד התמ"ת מעודד מחקר ופיתוח בעזרת מספר נתיבים עיקריים:

  • קרן המחקר (מו"פ תעשייתי): השתתפות של עד 50% בהוצאות תוכנית מחקר ופיתוח של חברה.
  • מסלולי מנהלת מגנ"ט: מספר מסלולים עבור שיתופי פעולה מחקריים בין חברות תעשייתיות לבין קבוצות מחקר אקדמאיות עבור העברת ידע אקדמי ויישומו בפיתוח מוצרים מסחריים. בין התוכניות הקיימות במסגרת זו: מאגד מגנט, מגנט"ון, נופר ומימ"ד.
  • מסלולי שיתוף פעולה בינלאומי: מסלולים אלו פועלים תחת מנהלת מתימו"פ ונועדו לעודד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות לבין חברות זרות. במטרה לעודד יצירת קשרים עסקיים וחשיפה לשותפים בינלאומיים פוטנציאליים.
  • מסלולי תמיכה ייחודיים ליזמים מתחילים ולחברות צעירות המעניקים סיכוי למיזם ראשוני עוד טרם השלב של הוכחת היתכנות, לרבות מתן סיוע מרבי וללא השתתפות ברווחים עתידיים או במניות החברה שתוקם. הכלים העיקריים בתוכנית זו כוללים את: תוכנית החממות טכנולוגיות, תוכנית תנופה והמסלול לתמיכה בחברות צעירות.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 יזמה המדינה הקמה של חממות טכנולוגיות לקידום פעילות מו"פ ויזמות בפריפריה, תוכנית שחיזקה מאד את תעשיית ההיי-טק בישראל.

בישראל מספר רב של מרכזי מו"פ של חברות ענק בינלאומיות. ביניהם ניתן למנות את IBM, מיקרוסופט, אינטל, גוגל, סמסונג, מוטורולה ועוד. בנוסף ישנם מרכזי מו"פ ביטחוניים, המסונפים למפא"ת, העוסקים בפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית בתחום הביטחון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub comp.png ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.