מנו האזנפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנו האזנפלד
Hasenfeld Manó
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1836
בלשגיארמט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בפברואר 1905 (בגיל 69 בערך)
טרזווארוש (רובע 6), הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים רופא, כירורג, רופא מיילד עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ארתור האזנפלד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנו האזנפלדהונגרית: Hasenfeld Manó;‏ בלשדיארמט, 1836בודפשט, 21 בפברואר 1905)[1] [2] היה דוקטור לרפואה יהודי-הונגרי, כירורג, מיילד ובלנאולוג.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנו האזנפלד נולד במשפחה יהודית כבנם של הרופא ארנולד האזנפלד ושל אסתר זינגר. בשנת 1860, הוא קיבל את התואר שלו ברפואה באוניברסיטת וינה. משנת 1863 הפך למרצה בכיר (פרטי, שלא חלק מהסגל) באוניברסיטת פשט, אך הקנצלריה סירבה לאשר את הסמכותו לרופא בהונגריה. לאחר מכן נסע לווינה, שם הפך למרצה בכיר לרפואת ספא. לאחר מכן אושרה הכשרתו להוראה גם באוניברסיטת פשט. תחילה השלים את התמחותו הרפואית ברפואת בספא בסליאץ' ולאחר מכן בפרנטישקובי לאזנייה (Franzensbad). הוא היה חבר נספח באגודת רופאי-המרחצאות (ספא) של פריז, באגודת הרופאים של לונדון וגם באגודה הגינקולוגית בבירת הממלכה המאוחדת וכן היה הרופא הראשי של מרפאת מרחצאות סליאץ'. הוא פרסם חיבורים רבים בנושא רפואת ספא בהונגרית, בגרמנית ובצרפתית. מותו נגרם משבץ מוחי.

הוא הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו הייתה קמילה קפיך (18481929), לה נישא ב-23 במאי 1867 בפשט.[3] גם דודו הרמן האזנפלד היה רופא.[4]

ילדיו:

  • יוז'ף האזנפלד (1868–?)
  • ד"ר ארתור האזנפלד (18701941) רופא פנימי, קרדיולוג. אשתו הייתה שרולטה אולמן (18801945) מבראניוואר.
  • ד"ר אוסקר האזנפלד (1873–1918) רופא ספא. אשתו הייתה פאולה קוהן (כהן) (1881–1915).
  • מרגיט האזנפלד (1880–1946),[5] בעלה הראשון אנדרה פרנק (1868–1916) היה בעל קרקעות, בעלה השני אלבין פונגראץ (1885–1946) היה לוטננט קולונל בצבא.

כתביו בכתבי עת שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבועון רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שרטוט קצר של ספא סליאץ' (1861)
  • התרופה ל"הפרשה לבנה", מקרה של ציסטה סיבית ברחם (1863)
  • על ההשפעה הפיזיולוגית של האמבטיה של סליאץ' (1864)
  • על הקשר בין היסודות המעורבים בתוך מים מינרליים לבין איכות הקרקע, הפראות ברחם והטיפול הרפואי שלהם (1865)
  • על היסודות האורגניים המעורבים בתוך מים מינרליים (1866)
  • על הבקע מאחורי הרחם (1866(
  • סקירה רפואית של עונת הרחצה של 1871 בסליאץ' (1872)
  • ממצאים כירורגיים מעונת הרחצה של 1877 (1878)
  • על וגיניזמוס (1878)

רפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על השפעת אמבט אוויר מוגז בחומצה פחמנית (1863)

שבועון הרוקחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על מקום היווצרות חומצה פחמנית בפנים כדור הארץ (1865)

עלוני מתמטיקה ומדעי הטבע III.[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניתוח מעורב של נביעת יוזף בסליאץ', מפת המעיין המינרלי שנמצא בפרן (1865)

עלון של החברה ההונגרית למדעי הטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התנאים הגאולוגיים של סליאץ' (1867)

עבודות של רופאים הונגרים ומדעני טבע 9.[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על ההשפעה הפיזיולוגית של הספא של סליאץ' בהתבסס על הדעות הנוכחיות (1864)

Annales d'Hydrologie[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Franzensbad dans la Saison (1889, הרצאה במפגש הקבוע של Société d'Hydrologie Medicale בפריז)

מחקריו ועבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Szliács. Bericht über die Saison 1860. Wien, 1860. (Különnyomat a Wiener-Medicinal-Halleból.)
  • Orvosi szemle az 1860. évi fürdői-idény fölött Szliácson, egybekötve a fürdőintézetnek leírásával rövid vázlatban. Pest, 1861. (Előadta a budapesti orvosegylet 1861. február 4. gyűlésén.)
  • A szliácsi vasas hévvizek élet- és gyógytani hatása. Pest, 1862. (Különnyomat az Orvosi Hetilapból.)
  • Eaux ferrugineuses thermales de Szliács (en Hongrie). Paris, 1862. (2. kiadás. Párizs, 1878.)
  • A koritniczai gyógyforrások. Élettani és gyógytani szempontból. Pest, 1862. (Különnyomat az Orvosi Hetilapból.)
  • Az ásványvizek tulajdonságairól általában. Pest, 1863. (Székfoglaló a budapesti orvosegyletben 1862. télelő 20.) Pest, 1863. (Különnyomat az Orvosi Hetilapból.)
  • Az ásványforrások erőszetéről. A kir. m természettud. társulat télhó 11-én tartott ülésében előadta... Pest, 1863. (Különnyomat a Gyógyszerészi Hetilapból).
  • Eaux minérales de la Hongrie et en particulier eaux minérale jodée de Csiz. Paris, 1864. (Kivonat az Annales de la Société d'Hydrologie Medicale de Paris X. k.)
  • A méhelhajlásokról (Flexiones uteri) és azok gyógykezeléséről Hodge-féle emeltyű méhtartaszokkal. Pest, 1865. (Előadatott a budapesti magyar királyi orvosegylet januárban tartott rendes ülésén)
  • Szliács fürdő gyógyhely Zólyom mellett. Tájképi, történeti, földtani, természettani és vegyi tekintetben, élet- és gyógytani hatásairól és a gyógyhely egyéb ügyeiről. Pest, 1871. (Egy tájképpel és egy térképpel. 2. kiadás. Budapest, 1878. Németül: Der Curort Szliács... Wien, 1867., 2. kiadás. 1872., 3. k. 1878. Wien; franciául: Budapest, 1878.)
  • Bericht über die Badesaison 1889 im Franzensbad. Wien, 1889.
  • Balneologicus tapasztalatok. Budapest, 1890. (Különnyomat a Gyógyászatból.)
  • Külföldi és hazai ásványvizek s gyógyhelyek. Budapest, 1892.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 407/1905. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-04-20.
  2. ^ Gyászjelentése (1905. február 23.) Pesti Napló, 56. évfolyam, 54. szám, 16. oldal
  3. ^ "Házasságkötési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség házassági akv. 98/1867. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-04-20.
  4. ^ Hasenfeld orvosfamília (1939. január 1.) Erdélyi Futár, 13. évfolyam, 1. szám
  5. ^ "Hasenfeld Margit halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 2856/1946. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-04-20.