מנחם נחום טברסקי (טריסק)
 | |||||
| לידה |
כ"ב בסיון ה'תקפ"ט טוריסק | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
ד' בשבט ה'תרמ"ז (בגיל 57) בריסק | ||||
| מקום מגורים | טוריסק, בריסק, סלאוויטא, כפר קוטלנה | ||||
| מקום פעילות | טוריסק, בריסק | ||||
| רבותיו | אביו רבי אברהם טברסקי | ||||
| חיבוריו | דבריו קובצו בספר 'זיכרון מנחם נחום' | ||||
| אב |
אברהם טברסקי (טוריסק)  | ||||
| צאצאים |
מרדכי זוסיא טברסקי | ||||
| |||||
  | |||||
רבי מנחם נחום טברסקי (כ"ב בסיון ה'תקפ"ט - ד' בשבט ה'תרמ"ז) בן רבי אברהם טברסקי (המגיד מטריסק). היה האדמו"ר מטריסק בבריסק.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בטוריסק לרבי אברהם וריקל[1] טברסקי. נישא בי"ג בסיון ה'תר"ז לחיה בת דודו רבי דוד טברסקי (האדמו"ר מטאלנא). הוכתר עוד בחיי אביו לכהן באדמורו"ת ומקובל כי אביו רבי אברהם היה שולח אל רבי מנחם נחום חסידים כדי שיתנו לו הזכרות להתפלל עבורם.
בשנת ה'תרמ"ה עקב גזירותיה של ממשלת רוסיה נאלץ רבי מנחם נחום להימלט מטוריסק יחד עם אחיו רבי מרדכי מקוזמיר, והשתכנו בעיר סלאוויטא ולאחר מכן בכפר קוטלנה. לאחר מכן עבר לבריסק שם פתח מחדש את חצרו.
נפטר בבריסק בחיי אביו בד' בשבט תרמ"ז. רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (הבית הלוי) ספד לו. דברי תורתו והסכמותיו הודפסו בספר "זיכרון מנחם נחום"[2].
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי מרדכי זוסיא טברסקי - האדמו"ר מטריסק-הוצלס-יאס
- רבי משה יהודה לייב (תרל"ג - ב' בתמוז תרצ"ז) האדמו"ר מחלם. חתן דודו רבי מרדכי מקוריסטשוב ובזיווג שני של קרובו רבי פנחס מקונסטנטין. כיהן בבסלוב ולאחר פטירת דודו רבי מרדכי מקוזמיר רבים מחסידיו פנו אליו ועל כן עבר לחלם.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בתו של רבי יעקב אריה לייב שפירא מקובלו, בן רבי מרדכי מנעשכיז.
- ^ יצחק דוד טברסקי, זיכרון מנחם נחום (דברי תורתו של זקנו רבי מנחם נחום טברסקי) ירושלים ה'תשס"ה