חסידות טריסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסידות טריסק
שורשים, סיווג והנהגה
קבוצה תנועת החסידות
התפלג מ חסידות צ'רנוביל
מייסד אברהם טברסקי (טוריסק) עריכת הנתון בוויקינתונים
ארגונים ופעילות
מיקום מזרח אירופה
נכחדה בשואה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חסידות טריסק היא חסידות ווהלינית (אז האימפריה הרוסית, כיום אוקראינה), ענף מחסידות צ'רנוביל. אדמו"רי החצר כיהנו גם בפולין. לפני מלחמת העולם השנייה היא הייתה חסידות גדולה בת כעשרים אלף חסידים. החסידות נכחדה בשואה.

כיום מכהנים מספר צאצאים של השושלת, אך אין להם חצר של ממש.

הדור הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

החסידות הוקמה על ידי רבי אברהם מטריסק (תקס"ו - ב' בתמוז תרמ"ט), בנו החמישי של רבי מרדכי מצ'רנוביל. נישא לריקל, בתו של רבי יעקב אריה מקאוולא בנו של רבי מרדכי מנישכיז. כיהן כמגיד ואדמו"ר בעיר טוריסק אחרי פטירת אביו בשנת תקצ"ז. ספרו מגן אברהם הוא ספר יסוד של חסידות טריסק בפרט ושל חסידות צ'רנוביל בכלל.

חתניו של רבי אברהם היו: אחיינו רבי אפרים מרגליות (נכדו של השערי תשובה)[1], רבי שמואל מקרילוביץ, אחיינו רבי ישראל בן רבי יצחק מסקווירא, אחיינו רבי מרדכי מקוריסטשוב וקרובו רבי דוד ממקארוב.

הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי גזירת ממשלת רוסיה נאלצו רבי מנחם נחום ואחיו רבי מרדכי מקוזמיר לנסוע מהעיר טריסק בסביבות שנת תרמ"ה. רבי מנחם נחום עבר לעיר סלאוויטא, ואחר כך עבר לכפר קטלנה שליד בריסק שבליטא.

הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו של רבי מנחם נחום מטריסק-בריסק היו:

  • רבי מרדכי זוסיא טברסקי (תר"כ - כ"ז באדר תרצ"ז) האדמו"ר מטריסק-הוצלס-יאס. נולד בטולנא. התחתן עם חוה גיטל בתו של רבי יצחק מבוהוש. לאחר פטירת סבו רצו החסידים להכתירו לממלא מקומו (בהיותו נכדו הגדול) אך סירב ולאחר שנתיים בשנת תרנ"א עבר להוצלס (מחוז חרסון) ולאחר מספר שנים לבוהוש וליאסי. נקבר שם באוהל. חתניו היו: הרב אביגדור שור, רבי מנחם נחום מרגליות, האדמו"ר משטפנשט, רבי ישראל מסקאליה, רבי דוד מרדכי מטריסק שטפנשט ו (בזיווג ראשון-) רבי מרדכי השל מבני ברק ו (בזיווג שני-) רבי משה יהושע מבנדר. תורותיו נדפסו בספר "נועם מרדכי" (ירושלים תשס"ה) על ידי נכדו רבי יצחק דוד טברסקי. בנו רבי דוד חתן דודו רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש מילא את מקום חמיו לאחר פטירתו (יחד עם גיסו רבי מנדל פרידמן). נפטר בחיי אביו בכ"ג בכסלו תרצ"ד.
  • רבי משה יהודה לייב (תרל"ג - ב' בתמוז תרצ"ז) האדמו"ר מחלם. חתן דודו רבי מרדכי מקוריסטשוב ובזיווג שני של קרובו רבי פנחס מקונסטנטין. כיהן בבסלוב ולאחר פטירת דודו רבי מרדכי מקוזמיר רבים מחסידיו פנו אליו ועל כן עבר לחלם. היה מפורסם בתפילותיו הנלהבות. מחבר הספר "אמרי מ"י" על בראשית ושמות, (ורשה תרצ"ח). נקבר בקילץ, פולין באוהל דודו רבי מרדכי מקוזמיר. בנו רבי אברהם מנחם נחום מילא את מקומו. בתחילת מלחמת העולם השנייה היה בפינטשוב משם הועבר לקילץ יחד עם משפחתו. בי"א באלול לקחו את אשתו ובניו למחנה השמדה. למחרת הגיעו נאצים לקחתו. הוא סירב ונרצח.

בניו של רבי יעקב אריה:

ניגוני טריסק[עריכת קוד מקור | עריכה]

את ניגוני טריסק שהיו שרים החסידים בערב חג שבועות בעיירה הרוביישוב (שם נפטר הרבי מטריסק)[8]. העלה על הכתב החזן אברהם שטוקהמר, ושלח את תוויהם למכון ייוו"א שבוילנא טרם השואה[9].

לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית חסידי טריסק נספו בשואה. צאצאי האדמו"רים המשיכו לכהן באדמו"רות בארץ ישראל, במערב אירופה ובארצות הברית.

  • רבי שלום יוסף טווערסקי, בנו של רבי מרדכי זוסיא, כיהן כאדמו"ר מטריסק בבורו-פארק שבארצות הברית. נולד בטריסק בשנת תרמ"ג. נישא לבתו של רבי יהושע השיל ממונסטריץ', ולאחר שהיא נפטרה בפתאומיות כחודש לאחר החתונה, נישא בזיווג שני ליענטע רייזיל בתו של רבי יוסף דוד מבאזיליה (נכד רבי שמואל אשכנזי חתן רבי יצחק מאיר מזינקוב, ורבי יוסף דוד מאליק). לאחר פוגרום בעיר פרוסקורוב בט"ו אדר א' תרע"ט, שבו נרצחו חמיו, חמותו, ושתי בנותיו, ברח לרומניה ומשם לבבורו פארק שבארצות הברית שם הקים את חצרו. בשנת תרצ"ג עלה לישראל והתגורר בתל אביב, אך נאלץ לחזור לארצות הברית עקב מצבה הרפואי של הרבנית. בזיווג שלישי נישא לאלמנתו של הרב יצחק טברסקי בן רבי מנחם נחום מטולנא טולטשין, נפטר בכ"ה בשבט תש"ח ונקבר בחלקת טריסק שבית הקברות בית דוד שבשכונת Elmont, קווינס, ניו יורק[10].
    • רבי שריהו יונה טווערסקי, נכדו של רבי שלום יוסף, מכהן כאדמו"ר מטריסק במונטריאול שבקנדה. נשוי לבתו של הרב יוחנן ואזנר ראב"ד סקווירא.

אדמו"ר נוסף בשם טריסק היה רבי דוד מרדכי העשיל מטריסק שטפנשט בארצות הברית. היה בנו של רבי יצחק מאיר העשיל (חתן רבי אפרים מרגליות ממאצ'יב חתן רבי אברהם מטריסק) ונכדו של רבי שמואל מקרילוביץ חתנו של רבי אברהם מטריסק. היה חתנו של רבי פנחס מבורשא ובזיווג שני של קרובו רבי מרדכי זוסיא מטריסק יאס. נפטר בכ"ב בטבת תשכ"ד, נקבר באוהל ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.

בשנות ה-90 החל לכהן בירושלים הרב משה מרדכי אייכינשטיין (בן הרב דב בער ר"מ באיתרי, בן הרב מנחם צבי אייכינשטיין גאב"ד סנט לואיס, חתנו של רבי משה מרדכי מטריסק).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נישא לבתו שיינא רייזא ולאחר פטירתה לאחותה מלכה. חתניו היו: משיינא רייזא; אחיינו רבי יצחק מאיר השל, רבי שלום יוסף מהוסיאטין ורבי אברהם דוב מרחמסטריווקא. ממלכה:אחיינו רבי משה (השני) מקוריסטשוב ואחיינו רבי מנחם נחום מחסידות מקארוב.
  2. ^ היה ידוע שכאשר נשלחו אליו אנשים על ידי אביו, תמיד נושעו האנשים בבקשותיהם.
  3. ^ בנו של רבי זאב מרחמסטריווקא וחתנו של רבי אברהם וינברג (השני) מסלונים
  4. ^ לפי מקור אחר נרצח בוורשה.
  5. ^ בזיווג ראשון היה נשוי לחוה בת רבי ישראל מסטולין. ראה על פרשת הגט כאן
  6. ^ ילדיו של רבי משה מרדכי היו: הרב אברהם יצחק (חתן רבי אלתר ישראל שמעון מנובומינסק) מלונדון, הרב אהרן דוד אב"ד גורשקוב (חתן דודו רבי זאב מקאוולא, חיבר ספר ייחוס לבית צ'רנוביל), הרב יוחנן אב"ד הרבישוב (חתן רבי ישכר דב רוקח מבעלז), ברוך מאיר, ריקל אשת הרב מנחם צבי אייכינשטיין מגזע זידיטשוב-חודורוב ורבי אהרן בן גיסו רבי מרדכי ישראל מחאטין.
  7. ^ חתניו היו רבי אברהם טברסקי רב באוסטראה שנרצח בשואה, רבי אברהם מרדכי שפירא מז'וריק (צאצא של רבי מרדכי מנישכיז) אף הוא נרצח בשואה עם משפחתו, ורבי אברהם יהושע העשיל ממחנובקה
  8. ^ רבי יעקב אריה לייב טברסקי
  9. ^ ברוך קפלינסקי, פנקס הרוביישוב, ארגון יוצאי הרוביישוב בישראל ובארצות-הברית, תשכ"ב 1962, תל אביב, "בשטיבל של טריסק" מאת אליהו גערטעל, עמוד 575
  10. ^ lizensk12, Rebbe Shalom Yosef Twersky | kevarim.com, ‏2007-12-03 (בAmerican English)