מנת יתר של נוגדי דיכאון טריציקליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנת יתר של נוגדי דיכאון טריציקליים
תחום רפואת חירום עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 819204 עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווגים
ICD-10 T43.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנת יתר של נוגדי דיכאון טריציקליים (באנגלית: Tricyclic antidepressant overdose) היא הרעלה שמקורה בשימוש יתר בתרופה. סימפטומים כוללים חום גבוה, ראייה מטושטשת, אישונים מוגדלים, ישנוניות, בלבול, התקפים, קצב לב גבוה ואף דום לב[1]. אם הסימפטומים לא הופיעו תוך 6 שעות, סביר להניח שלא יופיעו[2]. מנת יתר יכולה לקרות בטעות או במכוון, במטרה להוביל למוות. מנת היתר העלולה להוביל למוות משתנה בין סוגי הנוגדי דיכון הטריציקליים. בילדים קטנים, כדור או שניים עלולים להיות קטלניים[3]. נדרש לעשות אלקטרוקרדיוגרם (אק״ג) כשיש חשש למנת יתר. במצב של מנת יתר, מומלץ להשתמש בפחם פעיל. לא מומלץ להכריח אנשים להקיא. אם יש התקפים, מומלץ לתת בנזודיאזפינים ובקרים של לחץ דם נמוך, יש להכניס נוזלים לוריד. בתחילת שנות ה-2000, מנת יתר של נוגדי דיכאון טריציקליים הייתה אחת הסיבות הרווחת להרעלה. בארצות הברית ב-2004 היו יותר מ-12000 מקרים. באנגליה, היו כ-2700 מקרי מוות בשנה. המקרה המדווח הראשון של מוות ממנת יתר של נוגדי דיכאון טריציקליים היה ב-1959.

סימנים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת העצבים המרכזית, מערכת העצבים ההיקפית והלב הן המערכות המרכזיות שמושפעות ממנת יתר. סימפטומים ראשוניים דרך כלל מתפתחים תוך שעתיים וכוללים ישנוניות, פה יבש, בחילות, הקאות, חוסר יכולת להתפנות, בלבול וכאבי ראש. סיבוכים חמורים יותר כוללים הפרעות לבביות, הזיות והתקפים. התקפים והפרעות לבביות הם הסיבוכים הקטלניים ביותר.

סיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנוגדי דיכאון טריציקליים יש הפרש קטן בין המינון המרפא למינון יתר. גורמים שמעלים את הסיכוי להרעלה כוללים גיל מבוגר, בעיות לבביות ושילוב עם תרופות נוספות[4] ומחשבות אובדניות.

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרחבה בבדיקת QRS נראית אצל אנשים שלקחו מנת יתר של נוגדי דיכאון טריציקליים. אין כיום בדיקת דם ייעודית לבדוק רעילות. יש להכליל אלקטרוקרדיוגרם באבחנה כשיש חשש למנת יתר[2].

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל, אנשים עם הסימפטומים המתאימים, מאושפזים בטיפול נמרץ לתקופה מינימלית של 12 שעות בהן נותנים תשומת לב במיוחד לדרכי הנשימה, לחץ הדם, רמת חומציות בעורקים ואקג מתמשך. אם נדרש, משלבים גם טיפול מסייע כגון סיוע לנשימה ושימור על חום גוף. כאשר יש אקג נורמלי לתקופה של מעל 24 שעות, בדרך כלל ניתן לשחרר את המטפול.

סילוק התרופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול ראשוני במקרה של מנת יתר חמורה כוללת סילוק רעלים מהקיבה. עושים זאת באמצעות פחם פעיל דרך הפה או דרך צינור שמגיע מהאף. הפחם הפעיל סופג את התרופה במערכת העיכול. דרך טיפול זו יעילה ביותר תוך שעה-שעתיים מרגע לקיחת מנת היתר[5]. דרכים אחרות לסילוק התרופה כגון שטיפת קיבה, אינם מומלצים במנת יתר מסוג זה[6]. ניתן לשקול שטיפת קיבה תוך שעה מרגע לקיחת התרופה אך ההוכחות המדעיות לשיטה זו דלות.

טיפול תרופתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להשתמש בעירוי סודיום ביקרבונט כתרופת נגד כדי לשפר את התסמינים הלבביים ומטבולים. אם טיפול זה לא מסייע, ניתן להשתמש בתרופות לבביות רגילות או מגנזיום כדי להסדיר את הבעיות הלבביות. עם זאת, לא נראתה הטבה לאחר שימוש בתרופות אנטי-אריתמיות מסוג 1. הם מחמירים את חסימום הערוצים בגוף, מאיטים את מהירות שבה הנוירונים בגוף מעבירים פולסים חשמליים ולכן צריך להימנע מטיפול זה במקרה של הרעלה מנוגדי דיכאון טריציקליים. ניתן לטפל בלחץ דם נמוך עם נוזלים בשילוב ביקרבונט כדי לנרמל חמצת מטבולית (אם קיימת). אם לחץ הדם נשאר דם, ניתן להשתמש באפינפרין, נוראפינפרין או דופמין (אנ׳) כדי להעלות את לחץ הדם[7]. עוד סימפטום חמור הוא התקפים. יש מקרים שבהם ההתקפים מספיקים ללא טיפול אך מתן בנזודיאזאפין או תרופה דומה יכולים לסייע במקרים שבהם ההתקפים לא פוסקים. מתן פיסוסטיגמין(אנ') במקרים של מנת יתר של נוגדי דיכאון טריציקליים יחמירו את הבעיות הלבביות ועלולים אף לגרום להתקפים. במקרים חמורים שלא מגיבים לטיפול קונבנציונלי, ניתן להתשמש בעירוי ליפידים כדי לשפר סימפטומים.

דיאליזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנוגדי דיכאון טריציקליים יש קשרים חלבוניים חזקים ומתפשטים בנפח גדול ולכן לניסיון לסלקם באמצעות דיאליזה לא יהיה תועלת משמעותית[8].

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקרים בשנות ה-90 באוסטרליה ובארצות הברות הראו שבין 8%-12% של מקרי מנות יתר היו כתוצאה מלקיחת נוגדי דיכאון טריציקליים[9][10]. נוגדי דיכאון טריציקליים ככל הנראה מעורבים ב-33% מכל ההרעלות הקטלניות, שני רק למשככי כאבים. מחקר נוסף דיווח כי 95% של מקרי מוות מנוגדי דיכאון באנגליה ווילס בין 1993 ל-1997 היו קשורים לנוגדי דיכאון טריציקליים, בייחוד דוטיאפין ואמיטריפילין. נקבע כי היו 5.3 מקרי מוות לכל 1000 מרשמים[11].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (Validation for Tricyclic Antidepressants in Pharmaceutical Dosage by Anas Rasheed (2017

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ PMID 11435353
  2. ^ 1 2 2=Woolf, Alan D.; Erdman, Andrew R.; Nelson, Lewis S.; Caravati, E. Martin; Cobaugh, Daniel J.; Booze, Lisa L.; Wax, Paul M.; Manoguerra, Anthony S.; Scharman, Elizabeth J.; Olson, Kent R.; Chyka, Peter A.; Christianson, Gwenn; Troutman, William G.; American Association of Poison Control Centers (1 January 2007). "Tricyclic antidepressant poisoning: an evidence-based consensus guideline for out-of-hospital management". Clinical Toxicology. 45 (3): 203–233. doi:10.1080/15563650701226192. ISSN 1556-3650. PMID 17453872.
  3. ^ 3=Rosenbaum T, Kou M (2005). "Are one or two dangerous? Tricyclic antidepressant exposure in toddlers". J Emerg Med. 28 (2): 169–74. doi:10.1016/j.jemermed.2004.08.018. PMID 15707813.
  4. ^ 4=Woolf AD, Erdman AR, Nelson LS, Caravati EM, Cobaugh DJ, Booze LL, Wax PM, Manoguerra AS, Scharman EJ, Olson KR, Chyka PA, Christianson G, Troutman WG (2007). "Tricyclic antidepressant poisoning: an evidence-based consensus guideline for out-of-hospital management". Clin Toxicol. 45 (3): 203–33. doi:10.1080/15563650701226192. PMID 17453872.
  5. ^ 4=Dart, RC (2004). Medical toxicology. Philadelphia: Williams & Wilkins. pp. 834–43. ISBN 0-7817-2845-2.
  6. ^ 5=Teece S, Hogg K (2003). "Gastric lavage in tricyclic antidepressant overdose". Emerg Med J. 20 (1): 64. doi:10.1136/emj.20.1.64. PMC 1726003. PMID 12533375.
  7. ^ 6=Bradberry S, Thanacoody H, Watt B, Thomas S, Vale J (2005). "Management of the cardiovascular complications of tricyclic antidepressant poisoning : role of sodium bicarbonate". Toxicol Rev. 24 (3): 195–204. doi:10.2165/00139709-200524030-00012. PMID 16390221.
  8. ^ 7=Dargan P, Colbridge M, Jones A (2005). "The management of tricyclic antidepressant poisoning : the role of gut decontamination, extracorporeal procedures and fab antibody fragments". Toxicol Rev. 24 (3): 187–94. doi:10.2165/00139709-200524030-00011. PMID 16390220
  9. ^ 7=Buckley N, Whyte I, Dawson A, McManus P, Ferguson N (1995). "Self-poisoning in Newcastle, 1987-1992". Med J Aust. 162 (4): 190–3. PMID 7877540.
  10. ^ 9=Thomas S, Bevan L, Bhattacharyya S, Bramble M, Chew K, Connolly J, Dorani B, Han K, Horner J, Rodgers A, Sen B, Tesfayohannes B, Wynne H, Bateman D (1996). "Presentation of poisoned patients to accident and emergency departments in the north of England". Hum Exp Toxicol. 15 (6): 466–70. doi:10.1177/096032719601500602. PMID 8793528
  11. ^ 10=Shah R, Uren Z, Baker A, Majeed A (October 2001). "Deaths from antidepressants in England and Wales 1993-1997: analysis of a new national database". Psychol Med. 31 (7): 1203–10. doi:10.1017/s0033291701004548. PMID 11681546

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.