מערכת העצבים ההיקפית
שיוך | מערכת העצבים |
---|---|
מזהים | |
לטינית (TA98) | systema nervosum periphericum |
טרמינולוגיה אנטומיקה | A14.2.00.001 |
TA2 (2019) | 6129 |
FMA | 9093 |
קוד MeSH | A08.800 |
מזהה MeSH | D017933 |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת | C0206417 |
מערכת העצבים ההיקפית (TA: Pars peripherica; Systema nervosum periphericum) היא כינוי לחלקים של מערכת העצבים בבעלי-חוליות אשר ממוקמים מחוץ למערכת העצבים המרכזית ותפקידם לקשר אותה עם הגפיים ואיברי הגוף[1].
מערכת העצבים ההיקפית מתפשטת מחוט השדרה ומהמוח בצורת עצבים רבים. היא מקשרת בין מערכת העצבים המרכזית לבין העולם החיצון, מספקת לה מידע מקולטני החישה ומעבירה הוראות מהמוח לאיברי הגוף ולשרירים[1].
חלוקה של מערכת העצבים ההיקפית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערכת העצבים ההיקפית מורכבת משתי קבוצות של סיבי עצב[1]. מרבית העצבים שייכים למערכת העצבים הסומטית האחראית על פעולות רצוניות וחלקם שייכים למערכת העצבים האוטונומית המווסתת את פעילותם של האיברים הפנימיים.
מערכת העצבים האוטונומית מורכבת משתי תתי קבוצות: המערכת הסימפתטית והמערכת הפאראסימפתטית.
בנסיבות רגילות נמצאות שתי המערכות האלה – הסימפתטית והפאראסימפתטית – באיזון ללא כל מאמץ מודע, כשהן משיגות הומיאוסטזיס. את המצב הזה משמרת פעולה החזרית שמקורה במבנים הפנימיים של בסיס המוח – ההיפותלמוס והמוח המוארך. במרכזי המוח האלה פוקדים החזרים על תגובות פנימיות לצורך תפקוד מרבי. אם משהו מתרחש ומשנה את התאים – הפנימיים או החיצוניים – מבנים אלה מכווננים אוטומטית את הרמות המטבוליות כדי לשמור על יציבות.
מערכת העצבים הסומטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מערכת העצבים הסומטית
מערכת העצבים הסומטית, המכונה גם המערכת הרצונית, מסדירה את הפעילות של שרירי השלד של הגוף[1]. היא מעבירה מסרים אל המוח ומהמוח לשאר חלקי הגוף, על ידי מערכת שפועלת בעצבים הסנסורים מעבירים מידע על גירויים דרך אברי חישה אל מערכת העצבים המרכזית.
המערכת הזאת מיידעת אותנו לגבי גירויים חיצוניים כמו: טמפרטורה, כאב ולחץ מסוים. עצבים מוטוריים נושאים מסרים או אימפולסים שמגיעים ממערכת העצבים המרכזית אל השרירים, שם הם יוצרים פעילות.
מערכת העצבים האוטונומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מערכת העצבים האוטונומית
המערכת האוטונומית מווסתת תהליכי חיים חיוניים[1] ושולטת על תפקודם הרציף של כלל האיברים הפנימיים בגוף. בניגוד למערכת הסומטית, המערכת האוטונומית אחראית על התהליכים האוטומטיים והלא מודעים בגוף, דוגמת שינוי פעימות הלב והפרשת הבלוטות.
מערכת זו מתמודדת עם שני צרכים הישרדותיים של האורגניזם: תחזוקת הגוף והתמודדות עם איום חיצוני[1]. בהתאם לכך, היא מתחלקת לשתי תת-מערכות:
- המערכת הסימפתטית – מערכת זו פועלת בעיקר במצבי מתח, חירום ולחץ, במטרה להכין את הגוף מיידית לתגובת הילחם או ברח.
- המערכת הפאראסימפתטית – מערכת זו פועלת להרגעת הגוף ולשמירתו במצב מנוחה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרול הווארד, המסע שלא ייאמן, הד ארצי 2000.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]