צג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מסך מחשב)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


Disambig RTL.svg המונח "מסך" מפנה לכאן. לערך העוסק בהפרדה בין במת התיאטרון לבין אולם הצופים, ראו מסך (תיאטרון).
צג מחשב מודרני; דגם LCD בגודל 19 אינץ', דק ורחב

צג (מִרְקָע או מַצָּג[1], המכונה בטעות[2] גם מָסָךְ) הוא התקן פלט של המחשב, אשר נכלל בקטגורית ציוד היקפי. הצג מתחבר למחשב דרך כרטיס גרפי אשר מעביר לו אות המייצג תמונה עומדת או תמונה נעה.

ישנם כמה סוגים של צגים למחשב:

  1. CRT
  2. LCD
  3. OLED
  4. פלזמה
  5. צג דק של מכשיר נייד.
    מקרן

הצגים נמדדים במספר תכונות, בהן:

  • צג מחשב מסוג שפופרת קרן קתודית
    רזולוציה: גודל התמונה בפיקסלים. לכל תמונה יש יחס גובה-רוחב, לדוגמה: תמונה שגובהה 1080 פיקסלים ורוחבה 1920 פיקסלים היחס גובה-רוחב שלה יהיה 16:9. הרזולוציות הנפוצות כיום הן 1080×1920 (Full HD) ו-768×1366. עם כניסתן של הרזולוציות הגבוהות יותר כמו 2160×3840 (4K) ו-4320×7680 (8K) לשוק ב-2012, עם הזמן הרזולוציות הנמוכות יהיו פחות שימושיות.
  • גודל נקודה: גודלו הפיזי של כל פיקסל במסך LCD. מסך המורכב מפיקסלים קטנים יותר, מכיל בגודל נתון יותר פיקסלים, דבר המשפר את איכות וחדות התמונה המוצגת עליו. גודל נקודה נמדד במ"מ. למסך CRT יש על פי רוב, גודל נקודה קטן מזה של מסך LCD בעל גודל תצוגה ויחס גובה-רוחב זהים (לדוגמה למסך CRT בגודל 17 אינץ' בעל יחס גובה-רוחב של 4:3, יש גודל נקודה קטן יותר ממסך LCD עם נתונים זהים, מה שמאפשר למסך הראשון להציג תמונה חדה ואיכותית יותר).
  • קצב רענון (נקרא גם תדר רענון): קובע את קצב פליטת האור למסך, ככל שתדר הרענון גדול יותר, כך המסך ירצד (יהבהב) פחות ויפריע פחות לעיניים, וככל שתדר הרענון נמוך יותר, המסך ירצד יותר ויפריע יותר לעיניים. קצב רענון החל מ-60 פריימים לשנייה ומעלה נחשב למהיר. למסכי LCD אין לרוב את הריצוד שיש למסכי CRT, משום שהפיקסלים של הגביש הנוזלי, מחזיקים את מצבם טוב יותר בין זמני רענון התצוגה (שבדרך כלל מתבצעת בקצבים פנימיים של 200 פריימים לשנייה ויותר, בלי קשר לקצב הריענון שמגיע מכרטיס המסך).
  • זמן תגובה: הזמן העובר מרגע קבלת האות מכרטיס גרפי, ועד להופעת התמונה על הצג. זמן זה נמדד באלפיות השנייה. ככל שזמן התגובה קצר יותר, כך ניתן לצמצם יותר את התופעה של מריחת התמונה. עקרונית, יש למסכי LCD זמני תגובה יותר ארוכים מ-CRT, ולכן יש להן יותר מריחות תמונה. לעתים, יצרני המסכים מציגים נתון דומה, הנקרא קצב רענון הנקודות.
  • יחס הניגודיות: ההבדל בין הלבן המאיר ביותר לשחור החשוך ביותר שהצג יכול להציג. ככל שהיחס גדול יותר כך מוצגים התמונה והצבעים בצורה טובה יותר.
  • בהירות: מציין את העוצמה המרבית של תאורת הצג ביחידות של cd/m² (מספר נרות הפזורים למטר מרובע). ככל שנתון זה גבוה, נקבל תמונה טובה ובהירה יותר. צגי CRT בהירים מצגי LCD, מאחר שבצגי LCD נדרש להאיר את הפיקסלים על ידי תאורה אחורית, בעוד שבצגי CRT הפיקסלים מאירים בכוחות עצמם.
  • עומק צבע שהם יכולים להציג. לצגי ה-CRT הישנים, יש את עומק הצבע הגדול ביותר מכל סוגי הצגים (למעט OLED), אולם בשל הכבדות והסרבול של צגי CRT, הקושי ליצור צגי CRT בגדלים של "40 ומעלה וכן הקושי ליצור צגי CRT רחבים וכן בהפרדה גבוהה, צגי ה-LCD והפלזמה החליפו אותם, למרות הירידה המשמעותית באיכות הצבע כתוצאה ממעבר זה.
  • סוג הטכנולוגיה בה הם משתמשים, הכוללת בין היתר את סוג הרזולוציה.

עומק צבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל נקודה על הצג ניתן לקבוע צבע. מאחר שהמחשב עובד בשיטה הבינארית כך גם מספר הצבעים שהצג מציג הוא בבסיס 2. בתחילת דרכו של הצג הוא היה יכול להציג 2 צבעים ולאחר מכן 4 צבעים. ערכים מקובלים לעומק צבע הם 16 מיליון או 4 מיליארד צבעים, כאשר מספר הצבעים המדויק הוא כאמור חזקה של 2. הגדרות המציגות כמות גדולה של צבעים דורשות בדרך-כלל יותר זיכרון מחשב ועשויות להשפיע על הביצועים. טבלת סוגי מסכים להצגת צבעים:

עומק הצבע בסיביות מספר הצבעים סוג הצג
1 2 צג monochrome (יש/אין צבע)
2 4 מסכי CGA
4 16 מסכי EGA
8 256 מסכי VGA
16 65,536 מסכי XGA
24 16,777,216 מסכי SVGA
32 4,294,967,296 ערבול אלפא, Alpha Channel

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי החלטת האקדמיה ללשון העברית צורה זו אינה תקינה, אך היא מופיעה במילון ספיר, למשל.
  2. ^ מסך מגיע מהשורש סכ"ך, והמשמעו להסתיר ולא לשקף תמונה. אך לאור השימוש הנרחב בציבור החליטה ב-2006 האקדמיה ללשון העברית לקבל צורה זו.