מילון ספיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מילון ספיר הוא מילון עברי שיצא לאור בהוצאת איתאב. הוא מבוסס על מילון ההווה אך מקיף יותר, ולפיכך ערכיו נכתבו בשיטת ההווה.

על המילון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילון ההווה יצא לאור בשנת 1995 בהוצאת איתאב וספרית מעריב, והוא הבסיס למילון ספיר, שהעורך הראשי שלו הוא איתן אבניאון. המילון מופיע בשתי צורות. האחת, "מילון ספיר אנציקלופדי" בשלושה כרכים שהמהדורה האחרונה שלו הופיעה בשנת 2002; והשנייה, "מילון ספיר החדש" בכרך אחד שמהדורתו האחרונה הופיעה בשנת 2007. ההבדל המהותי ביניהם אינו במספר הערכים אלא בכך שבכרך האחד לא מופיעות דוגמאות שימוש מסבירות ודוגמאות מתעדות על פי המקורות, כמו שהן מופיעות במילון בן שלושת הכרכים. בעריכת המילון השתתפו אנשי מקצוע מתחומים שונים ובעריכה הלשונית אנשי לשון כמו פרופ' רפאל ניר, שושנה בהט, ד"ר יצחק שלזינגר ויהודית אוריין.

למילון גם מהדורת כיס הקרויה "מילון כיס ספיר". הוא גם ניתן לשימוש חינם באינטרנט.

הערכים במילון מופיעים בסדר אלפביתי לפי כתיב חסר ניקוד, על פי כללי כתיב זה של האקדמיה ללשון העברית. לצד הכתיב המלא חסר הניקוד ניתן בכל ערך גם הכתיב החסר, וכדי להקל על המחפש ישנה הפניה מכתיב חסר לכתיב מלא חסר ניקוד. כמו כן יש הפניה בכל מקום שבו הכתיב הרווח אינו שווה לכתיב על פי כללי האקדמיה (כגון: עוצמה ראו: עצמה; אפיריון ראו: אפריון). מילון ספיר מציג את הפעלים בצורת ההווה שלהם, בדומה לשיטה הנהוגה ב"מילון ההווה" בעריכת שושנה בהט.

במילון מופיעות מילים ממגוון תחומים ורמות הלשון. המילון טוען להיות המילון המקיף ביותר וכולל מילים חדשות רבות, כולל עגה, ותחומים רבים שלא נכללו עד כה במילונים העבריים, אך מקובלים במילונים הלועזיים הגדולים. ב"מילון ספיר החדש" רוכזו חלק מתוספות מיוחדות אלה במספר נספחים: לבוטניקה, לזואולוגיה ולגאוגרפיה ובהם אלפי ערכים. במילון ראשי תיבות וקיצורים וציון הרובד הלשוני של המילה.

בדומה לשאר המילונים העבריים, סדר הערכים שלו בנוי על אלף-בית חיצוני ופנימי. ביטויים מורכבים למיניהם, ניבים וכן שימוש מיוחד חריג או חד-פעמי לאחת הצורות הנטויות, מובאים כערכי משנה תחת הערך הנראה כמתאים ביותר. ההוראות השונות מופרדות במספוּר פרט למקרים בהם השוני הלשוני בהוראה אינו חד-משמעי ואז מצוינת ההפרדה בנקודה ופסיק.

ביקורות על המילון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעתו של המילון לוּותה בביקורות חיוביות רבות בשל חדשנותו, למשל של אריאנה מלמד, סופרת ומבקרת, שכתבה בעיתון "העיר": "ההכרה בהיותה של העברית, ככל שפה חיה, מפולשת ונתונה תדיר להשפעות מבחוץ היא הכרעה לא פשוטה מבחינה אידאולוגית. כאן הכריעו נכון, השפה נושמת, מתפתחת ומה לעשות שהיא נוטלת מילים מהעולם הגדול". המבקר גיל חובב, נינו של אליעזר בן יהודה, כתב ב"ידיעות אחרונות": "אני יכול להסתכן ולומר על סמך הצהרותיו בחייו, שאליעזר בן יהודה היה הראשון לחגוג את חוסר תקפותו. הוא היה חוגג משום שזוהי הגשמת חזונו, הוא היה מאושר, כי המילון החדש מוכיח כאלף עדים שהעברית החילונית, החיה, התוססת, השפה שחלם עליה ושילם עליה בדמו ובנפשו, ניצחה". אך היו גם כאלה שהסתייגו מהשיטה. למשל עוזי אורנן מציין בספרו "המילה האחרונה" (עמ' 134), כי "... מילוני ספיר למיניהם [...] מחקים את השיטה הזאת [של "מילון ההווה"] בלא להבין את כוונתה". למרות הסתייגויות אלה, היה זה המילון היחידי שעם הופעתו צעד ברשימת רבי המכר בישראל, במשך 43 שבועות רצופים.

מילון ספיר המקוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מילון ספיר המקוון" הוא מילון עברי-עברי אינטרנטי המבוסס על המילונים השונים שיצאו בהוצאת איתאב: מילון ההווה, מילון ספיר האנציקלופדי, מילון ספיר למילים ומונחים לועזיים, מילון המקרא, "לשון ראשון" ומילונים נוספים. למילון גם ישומון ייעודי.
המילון והיישומון פתוחים לשימוש חינם באינטרנט.

איתן אבניאון יזם את פרויקט המילון המקוון יחד עם נכדו ובניו, ושימש עורך ראשי עד שנת 2019. החל משנה זו מונה ינון קחטן לשמש עורך ראשי של המילון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]