מערכת לייטנר
מערכת לייטנר היא שיטה נפוצה בשימוש יעיל באמצעות כרטיסים שהוצעה על ידי עיתונאי מדע גרמני בשם סבסטיאן לייטנר בשנות ה-70. זהו יישום פשוט של העיקרון שינון בסירוגין, שבו כרטיסים נבדקים בהפוגות הולכות וגדלות.
השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשיטת לייטנר כרטיסי זיכרון מסודרים לתוך קבוצות בהתאם לפי כמה טוב הלומד יודע כל אחד מהכרטיסים בקופסת למידה של לייטנר. הלומדים מנסים להיזכר בתשובה שנכתבה על כרטיס הזיכרון. אם הם יצליחו, הם ישלחו את הכרטיס לקבוצה הבאה. אם הם יכשלו, הם ישלחו אותו בחזרה לקבוצה הראשונה. לכל קבוצה מצליחה יש פרק זמן ארוך יותר, לפני שהלומד נדרש לבחון מחדש את הקלפים. בשיטתו המקורית של לייטנר, שיצאה לאור בספרו "So lernt man Lernen", (איך ללמוד כדי ללמוד)[1] תוכנית השינון נקבעת על פי גודל המחיצות בתיבת הלמידה. אלו היו 1, 2, 5, 8 ו-14 ס"מ. רק כאשר מחיצה התמלאה הלומד היה צריך לבחון כמה כרטיסים היא הכילה, להזיז אותם קדימה או אחורה, תלוי אם הם זוכרים אותם.
רעיונות דומים לאלה יושמו במספר שפות סיוע מחשב לימודיות ותוכנות כרטיסי זיכרון, כמו: אנקי וקוויזלט. רוב התכנות האלו עושות שימוש כזה שנקרא כביכול "כרטיסים אלקטרונים".
דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלוש קופסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נניח שיש שלוש קופסאות של כרטיסים הנקראים "תיבה1", "תיבה 2" ו - "תיבה 3". הקלפים בתיבה 1 הם אלה שהלומד עושה איתם לעיתים קרובות יותר טעויות, ותיבה שלוש מכילה את הכרטיסים שהוא יודע היטב. הוא עשוי לבחור ללמוד את תיבה 1 פעם ביום, תיבה 2 כל שלושה ימים, ואת תיבה 3 כל 5 ימים. אם הוא מסתכל על כרטיס בתיבה 1 ויודע את התשובה, הוא "מקדם" אותו לתיבה 2. תשובה נכונה עם כרטיס בתיבה 2 "מקדמת" את הכרטיס הזה לתיבה 3. אם הוא עושה טעות עם כרטיס בתיבה 2 או בתיבה 3, זה מקבל "הורדה בדרגה" לתיבה הראשונה, מה שמאלץ את הלומד לקרוא את הכרטיס הזה לעיתים קרובות יותר.
ההיתרון של שיטה זו היא שהלומד יכול להתמקד על הכרטיסים הקשים ביותר, אשר נותרים בכמה מהקבוצות הראשונות. התוצאה היא, באופן אידיאלי, צמצום בזמן המחקר הדרוש.
רמות שליטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוגמה זו משמשת 5 רמות מיומנות ו-12 חפיסות של כרטיסי זיכרון. הכרטיסים ברמה הראשונה של המיומנות נבדקים בכל למידה; אלה שברמה 5 סיימו את תפקידם ולא בשימוש עוד. אלה ברמות 2, 3, ו-4 נבדקים כל מחזור 2, 3, ו-4, לפי הסדר.
מחזור הלמידה ממוספר בין 0 ל-9, דאז המספור מתחיל מחדש (כלומר, ... 8,9,0,1,2 ... 0,1,2). כרטיסים ברמה 1 נמצאים בחפיסה הנוכחית; אלה ברמה 5 נמצאים בחפיסה שסיימה את תפקידה; כל שאר הקלפים הם 1 מ-10 חפיסות "מתקדמות" הללו, שכל אחד מהם מתחיל עם כותרת כרטיס הוגנת של 4 ספרות:
- 0-2-5-9
- 1-3-6-0
- 2-4-7-1
- 3-5-8-2
- 4-6-9-3
- 5-7-0-4
- 6-8-1-5
- 7-9-2-6
- 8-0-3-7
- 9-1-4-8
אם הלומד מצליח בכרטיס מהחפיסה הנוכחית, זה מועבר לתוך חפיסה מתקדמת יותר שמתחילה עם מספר זה של מחזוריות (לדוגמה, הצלחה בכרטיס במהלך חזרה 6 מעבירה אותו מחפיסה הנוכחית לחפיסה 6-8-1-5). כרטיסים מהחפיסה הזאת נבדקים בכל זמן שהמספר הרשום בחפיסה תואם את מחזוריות המספר. (לדוגמה, כרטיסים מהחפיסה 6-8-1-5 יבדקו שוב במחזורים 5,1,8.) אם ללומד יש קושי עם כרטיס במהלך ביקורת עוקבת, הכרטיס מוחזר לחפיסה הנוכחית; אחרת זה נשאר בחפיסה מתקדמת יותר שלה. כאשר הלומד מצליח בכרטיס במהלך המחזור התואם את המספר האחרון על החפיסה (לדוגמה, מחזור 5 עבור חפיסה 6-8-1-5), הכרטיס הזה נכנס לחפיסה שמסיימת את תפקידה, והכרטיס הרשום עבור החפיסה המתקדמת הזאת פנוי לשימוש במחזור הבא.
| שוטף תמידי - רשימה של ימים ורמות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
שוטף תמידי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיטה זו[2] מבוססת מערכת לייטנר לפי לוח זמנים חוזר של 64 יום, בשיטה זו ללומד יש רמות מ-1–7. הוא צריך לסקור את הכרטיסים בתדירות של: רמה 1 בכל יום, רמה 2 בכל יום אחר, רמה 3 בכל 4 ימים, כל הדרך לרמה 7, אשר הוא יבחן בכל 64 הימים לפי חוקיות המשחק. מאחר שאין 64 ימים בחודש, הלומד יצטרך להוסיף מחזור של 64 יום ליומן, ברגע שיעשה זאת, הוא יוכל פשוט להתייחס ליומן כדי להבין איפה הוא ממוקם בתוכנית 64 הימים של לוח המשחק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Sebastian Leitner, So lernt man lernen: der Weg zum Erfolg, Herder, 2001. (בגרמנית)
- ^ Gabriel Wyner, Fluent Forever: How to Learn Any Language Fast and Never Forget It, Potter/Ten Speed/Harmony/Rodale, 2014-08-05. (באנגלית)
| שינון בסירוגין | ||
|---|---|---|
| מושגים | שינון בסירוגין • השפעת ריווח • בדיקת השפעה • עקומת שכחה • כרטיס זיכרון • זיכרון • מערכת לייטנר • קריאה מצטברת | 
|
| תוכנת לימוד | רשימה של תוכנות כרטיסי זיכרון • אנקי • דואולינגו • קוויזלט • סריגו • קובוקרדס • קורס הירו • קראם • cram.com • אספנדל לירנינג • הילו אינגליש • מימרייז • נמוזין • אופן קרדס • סקריטר • סופר ממו • סינאפ | |
| מתמחים | פול פימסלר • סבסטיאן לייטנר • פיוטר ווזניאק | |
| חוקרים | הרמן אבינגהאוס • תומאס לדאואר • רוברט א. ביורק • ססיל אלק מייס • האל פאשלר | |