לדלג לתוכן

מערכת סגריר-אבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מערכת סגריר-אבא הייתה מערכת מוטסת על גבי מסוק אנפה (בל 212) שעשתה שימוש בהפלת אבני חצץ קטנות מאד – שאמורות לגרום פגיעות קלות בלבד – לצורך פיזור הפגנות אלימות ומהומות.[1][2][3] המערכת הייתה בשימוש חיל האוויר הישראלי.

בזמן האינתיפאדה הראשונה עלה הצורך בשיטה לפיזור מהומות המוניות מבלי לגרום לפגיעה בנפש. בחיל האוויר פותחה מערכת שהייתה התאמה אווירית לרעיון החצצית הקרקעית.

מבנה המערכת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצידו של מסוק אנפה הותקן מיכל חצץ ובתחתיתו משפך. בתחתית המשפך היה פתח שניתן היה לפתוח אותו באמצעות ידית. את המיכל אפשר היה למלא בחצץ מתוך ארגזים שהיו בבטן המסוק. כשהמכונאי המוטס היה מפעיל את ידית הפתיחה החצץ היה נשפך מטה מכוח הכובד.[א].

שיטת ההפעלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצוע יעף הטלה מעל המפגינים מגובה של כ־300 רגל (כ-100 מטר) ובמהירות של 60 קשר (כ-110 קמ"ש).

במערכת בוצע שימוש מספר פעמים בזמן האינתיפאדה הראשונה. לאחר מכן היא נזנחה ולא נעשה בה יותר שימוש.

  1. ^ ניתן לראות תמונה של המערכת בהערת שוליים זו[3] בעמוד מספר 14

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אביתר שלוש, חילוץ משמים, ישראל: מדיה 10, 2023, עמ' 324-325
  2. ^ אור יעקב, אנפה, רות סוף, באתר חיל האויר
  3. ^ 1 2 דרור מרום, מסוקים נגד הפגנות המוניות, באתר בטאון חיל האויר, ‏מרץ 1989