מעשה באחד שיצא ללמוד פחד
מידע כללי | |
---|---|
מאת | האחים גרים |
שפת המקור | גרמנית |
סוגה | מעשייה, סיפור עם |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1812 |
"מעשה באחד שיצא ללמוד פחד" (בגרמנית: Märchen von einem, der auszog das Fürchten zu lernen) הוא סיפור עם גרמני שנאסף על ידי האחים גרים בספרם "אגדות האחים גרים"[1] . סיפור זה נכלל גם בספר הספר הכחול של הפיות מאת אנדרו לנג (1889).
מקור
[עריכת קוד מקור | עריכה]האגדה פורסמה על ידי האחים גרים במהדורה השנייה של "הסיפורים לילדים ולבית" בשנת 1819. המהדורה הראשונה, שפורסמה בשנת 1812, כללה גרסה קצרה יותר שכונתה "הקובייה הטובה ומשחקי הקלפים" (בגרמנית: Gut Kegel- und Kartenspiel). מקורם הישיר של הסיפורים היה פרדיננד זייברט מהכפר טריסה הסמוך לקאסל; האחים גרים הכירו גם מספר גרסאות נוספות של הסיפור שהתפשטו ברחבי האזור.[1]
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה פעם אב עם שני בנים. הצעיר מביניהם היה מעט טיפש, וכשאבא שלו שאל אותו מה ירצה ללמוד כדי להתפרנס, הוא ענה שהוא רוצה ללמוד להצטמרר מפחד. הכומר המקומי הציע לאב לעזור, ולאחר שלימד את הבן לצלצל בפעמון הכנסייה, שלח אותו בלילה לצלצל בפעמון בחצות, כשהוא עצמו התחפש לרוח רפאים וארב לו. אך הבן לא פחד כלל, וכששאל את הכומר לפשר המראה הזה, והלה לא ענה, דחף אותו הבן במדרגות ושבר לו את הרגל.
בעקבות האירוע, האב נחרד וגירש את הבן מהבית. הצעיר יצא לדרכו, מחפש דרך ללמוד מהו הצטמררות מפחד. בכל מקום שבו היה, התלונן: "אילו רק יכולתי להצטמרר מפחד!". מישהו הציע לו לנסות לבלות לילה ליד גרדום, שם נתלו שבעה אנשים. הוא נענה להצעה, הדליק מדורה ושם את הגופות ליד האש. כשהן החלו לרעוד מהקור ולא זזו גם כשהאש החלה לשרוף את בגדיהן, הוא כעס ותלה אותן בחזרה על הגרדום.
לאחר המקרה הזה, הבן המשיך בדרכו והצטרף לעגלון. בלילה אחד עצרו בפונדק, שם אמר לו בעל הפונדק שאם הוא רוצה ללמוד להצטמרר מפחד, עליו ללכת לטירה רדופה. אם יישאר שם שלושה לילות רצופים, יזכה באוצרות הטירה וגם בבתו של המלך. הרבה גברים ניסו לפניך, אמר לו בעל הפונדק, אבל אף אחד לא הצליח.
הבן קיבל את האתגר והלך אל המלך, שביקש ממנו לבחור שלושה חפצים לקחת עמו לטירה. הוא בחר אש, מחרטה וקרש חיתוך עם סכין.
בלילה הראשון, ישב הבן בטירה ושמע שני קולות מתלוננים על הקור. בלי לפחד, הוא אמר להם שהם טיפשים אם הם לא מתחממים ליד האש. לפתע קפצו שני כלבים שחורים והציעו לשחק בקלפים. הבן רימה אותם במשחק ותפס אותם בקרש החיתוך. מיד הופיעו עוד כלבים שחורים מכל פינה, אבל הוא נלחם בהם עם הסכין שלו והרג אותם. אז הופיעה מיטה מתגלגלת מהחושך. הוא נשכב עליה ודרש שתנוע מהר יותר כשהיא התחילה לזוז. כשהיא התהפכה עליו, הוא זרק אותה הצידה והלך לישון ליד האש.
בלילה השני, חצי גוף נפל מהארובה. הוא צעק לעבר הארובה שחסר החצי השני, וזה נפל גם כן והתחבר לגוף. בהמשך הגיעו עוד גברים שהביאו גולגולות ורגלי מתים כדי לשחק כדורת. הבן שיפר את הגולגולות עם המחרטה ושיחק איתן עד חצות, אז נעלמו כולם.
בלילה השלישי, שמע הבן רעש כבד. שישה אנשים נכנסו לחדר כשהם נושאים ארון מתים. כשהביט פנימה, חשב שהגופה שבתוכו היא בן דודו המת. הוא ניסה לחמם את הגופה, וזו לפתע התעוררה ואיימה לחנוק אותו. הבן, בלי לפחד אבל כועס על כפיות הטובה, סגר את הארון עליה. מיד הופיע זקן שהתפאר שהוא יכול להפיל סדן לאדמה. הם ירדו למרתף, וכשהזקן הראה לו את התרגיל, הבן תפס אותו בזקנו והחל להכות אותו במוט ברזל. הזקן התחנן על חייו, ובתמורה הראה לו את אוצרות הטירה.
למחרת בבוקר, המלך הודיע לו שהוא זכה בבתו, אבל הבן עדיין התלונן שהוא לא למד לפחד.
לאחר שהתחתנו, התלונות הבלתי פוסקות של הבן שיגעו את אשתו, ובסופו של דבר, אחרי שכבר לא יכלה לשאת זאת, היא שלחה דלי מים קרים עם דגיגים מהנחל ושפכה עליו כשישן. כשהוא התעורר, רועד כולו, הוא צעק עכשיו אני יודע מה זה להצטמרר מפחד!.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Ashliman, D. L. (2002). "The Story of a Boy Who Went Forth to Learn Fear". University of Pittsburgh.
- ^ יעקב גרים, שמעון לוי, האחים גרים - מעשיות: האוסף השלם, הקיבוץ הארצי, 1994. (בiw)