ארון מתים
ארון מתים הוא תיבה המשמשת להצגה וקבורה או שריפה של גופת אדם מת.
אופי הארון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארון מתים עשוי להיות קבור באדמה ישירות, או ממוקם ב"כיפת קבורה". ישנן מדינות בהן שיטה אחת נהוגה בבלעדיות. יש מדינות בהן זה תלוי בבית הקברות. גם סוגי ארונות המתים הם תלויי תרבות.
במדינת ישראל קבורה בבתי קברות אזרחיים של החברה קדישא היא בתכריכים, ללא ארון. בבתי קברות צבאיים הקבורה נעשית בארון אחיד, סגור, הנישא עטוף בדגל ישראל. במדינות המחייבות קבורה בארון, חלק מפלגי היהדות האורתודוקסית קוברים בארון מישורי-חלק, עשוי עץ שאסור כי יכיל כל סוג של מתכת או תכשיטים. בתחתית הארון חייבים להיות חורים כי על פי ההלכה היהודית המת צריך להיות מחובר לקרקע. ארונות אלה משתמשים ביתדות עץ במקום במסמרים.
בחלק מהתרבויות בהן חולפים על פני המת בטרם הקבורה נהוגים ארונות מתים פתוחים. בארצות המערב ארונות כאלו בדרך כלל מרופדים בבד, כך שהמת מוצג כשוכב במיטה, בבגדים מהודרים, וראשו מונח על כרית. גופה המיועדת להצגה בארון פתוח לרוב נחנטת ומאופרת.
בסין ויפן, ארונות המתים העשויים מעץ ריחני וחסין ריקבון כמו ארז וברוש לדוגמה, הם מבוקשים מאוד. באפריקה ארונות מתים נבנים מאובייקטים רגילים שונים, כמו מכונית או מטוס, בצורות רבות.
שימוש בארון בהפגנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפגינים רבים השתמשו בישראל ובעולם[1][2] בארון מתים סמלי בהפגנות. השימוש בארון מתים סמלי בהפגנות נעשה בישראל, בין השאר, בהפגנות פוליטיות מימין[3][4] ומשמאל[5], בהפגנות סטודנטים נגד העלאת שכר הלימוד[6], בהפגנות עובדים נגד סגירת מפעלים[7] ובהפגנות אחרות בנושאים כלכליים[8]. בנובמבר 1975 נישא ארון מתים לעולם בהפגנה נגד החלטת האו"ם שציונות היא צורה של גזענות[9].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הפגנות המוניות בארה"ב ובאירופה ביום המחאה נגד מלחמת וייטנאם, דבר, 16 באוקטובר 1969
- ^ תמר גולן, מאות מפגינים התנגשו עם המשטרה בפאריס, מעריב, 25 במאי 1983
- ^ דני צדקוני, התנחלות גוש־אמונים ־ בצפון סיני, דבר, 21 במרץ 1979
- ^ תנועת 'שלום עכשיו' תארגן כנס לפני ששר החוץ יסע לדיוני קמפ דיוויד ב', מעריב, 15 בפברואר 1979
- ^ כמה עשרות אנשי שי"ח הפגינו בירושלים, למרחב, 19 ביוני 1970
המפגינים הביאו ארון מתים, מעריב, 25 בנובמבר 1979
נחום ברנע, אידישע באנדיטן, דבר, 30 בנובמבר 1979 - ^ אם שכר־הלימוד יעלה על 4,000 ל"י לא יהיו לימודים, דבר, 17 באוגוסט 1976
- ^ "מי שסוגר את מפעל המנועים - סוגר בעצם את בית־שמש", מעריב, 13 בנובמבר 1986
צמיגים הובערו אתמול בחצר מפעל חמ"ת, מעריב, 5 באוגוסט 1988 - ^ מפגינים ערכו טקסי קבורה לפרוייקט שיקום השכונות, מעריב, 4 בנובמבר 1980
- ^ "צה"ל נושא בחובו הציונות", דבר, 14 בנובמבר 1975