מקהלה (תיאטרון יווני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המקהלה היוותה חלק בלתי נפרד מהתיאטרון ביוון העתיקה וכלי מרכזי בהתפתחותו של התיאטרון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטרגדיות הראשונות שהוצגו ביוון העתיקה, כל התפקידים גולמו על ידי שחקן אחד. כיוון שהשחקן נדרש לצאת את הבמה מדי פעם על מנת להחליף תלבושות לצורך גילום תפקידים שונים, תפקיד המקהלה, שנותרה על הבמה, היה מרכזי ביותר, והיא תיארה את ההתרחשויות שאירעו מחוץ לבמה - בדרך כלל התרחשויות אלימות יותר, שלא הוצגו על הבמה לפני הקהל.

במאה החמישית לפנה"ס מספר חברי המקהלה היה כ-50 חברים - כולם גברים. המקהלה, בניגוד למקהלות של ימינו, לא שרה אלא דיקלמה את תפקידה. עם התפתחות התיאטרון והתווספות שחקנים נוספים, תפקיד המקהלה פחת באורכו, אולם לעיתים עלתה חשיבותו, כך למשל במחזה "הבכחים" של אאוריפידס המקהלה מגלמת את תפקיד הנשים העובדות את האל - שהוא למעשה תפקיד של אחת הדמויות בהצגה, המניעה את העלילה, ולא רק מתארת התרחשויות מחוץ לבמה.

אייסכילוס הפחית את מספר חברי המקהלה ל-12 חברים בלבד, ובמחזותיו שימשו חברי המקהלה בתפקידים עיקריים במחזה - כך למשל המקהלה היא הגיבור בהצגה "המבקשות מחסה", והאנטי גיבור בהצגה "בנות החסד".

סופוקלס הגדיל את מספר חברי המקהלה ל-15 חברים, וחילק אותה לשתי תת-מקהלות של שישה חברים בכל מקהלה (ההמיכוריא), וכן אחד מחבריה היה ראש המקהלה (הקוריפאיוס). סופוקלס אף הגדיל את מספר השחקנים משני שחקנים לשלושה, ונוסף עליהם שימש ראש המקהלה כדמות לכל דבר (למעשה, שחקן רביעי), והציג את עמדת דעת הקהל או הציבור בעלילה להתרחשויות על הבמה.

שימושים מודרניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימושים מודרניים במקהלה כפי שהופיעה בסיגנונה היווני (כדמות המביעה את עמדת הציבור על ההתרחשויות המוצגות לצופים):

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Peter Wilson. The Athenian Institution of the Khoregia: The Chorus, the City and the Stage. Cambridge University Press, 2000.
  • J.R. Green. Theatre in Ancient Greek Society. London: Routledge, 1994.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]