מקום של אש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מקום של אש הוא שירה של המשוררת זלדה המבטא קשר עמוק לעיר ירושלים. השיר נכתב לאחר ניצחון ישראל במלחמת ששת הימים ואיחודה של ירושלים. באופן כללי, נכתבו בתקופה שלאחר איחוד ירושלים יצירות ספרותיות רבות, רובן מבטאות את שמחת הניצחון והשיבה לעיר ההיסטורית, כגון הבית שנוסף לשירה של נעמי שמר "ירושלים של זהב". השיר "מקום של אש" שונה מיצירות אחרות בכך שהוא מציג את הקשר ההיסטורי לירושלים באור של חרדה לגורל העיר וממחיר הניצחון הכבד.

היצירה הייתה כלולה בעבר ברשימת היצירות הנלמדות לבגרות בספרות.

כותרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכותרת, מקום של אש, היא רבת פנים. המשמעות המיידית של המילה מקום היא אתר, אולם מקום הוא גם שם נרדף לאל ביהדות. ההתייחסות של המשוררת לירושלים כ"מקום" בלבד ולא כעיר יכולה להעיד על חרדה מצידה לעתידה של העיר. אש היא כמובן להבה אולם הקונוטציות שעולות הם של מלחמה, סכנה ומוות. אש מחממת אך לעיתים גם שורפת. ישנה סברה שבמילה "אש" המשוררת מתייחסת לאש התמיד שהייתה בוערת במזבח.

הכותרת, כרבת גוונים ומשמעויות, מאפיינת הן את השיר והן את ירושלים, העיר שרב הנסתר בה על הגלוי, העיר שמערבבת חול וקודש, העיר שכרוכה פעמים אין-ספור בהיסטוריה של העם היהודי.

מבנה ותוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה בנויה כיחידה ארוכה אחת, ללא חלוקה לבתים ומאופיינת בשורות קצרות.

מבחינה תוכנית, החשש של הכותבת מהעתיד שזור לאורך כל השיר. הרוח נדרשת לבקש רחמים מהאל עלינו. בעלי החיים והאנשים, כולם מפחדים "שלא יתפורר האופק". הצמחייה אומנם אינה מפחדת (מלבד עצי הזית) אולם זלדה טוענת שהם, אחרי הכל, זן שונה מאיתנו. זלדה מתחלחלת מהמחשבה שישנם אנשים המנסים לנתק את גורלה של ירושלים מגורלו של העם היהודי, לבה רועד מחשש. בסיום השיר, היא מציינת את הדם היהודי שנשפך למען העיר וחותמת "העיר רובצת על חיי".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]