מקסימוס המודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקסימוס

מקסימוס המודה (יוונית Μάξιμος ο Ομολογητής) המכונה גם התאולוג מקסימוס או מקסימוס של קונסטנטינופול (580 בערך - 13 באוגוסט 662), היה נזיר נוצרי, תאולוג, והיסטוריון. בצעירותו היה עובד מדינה, ואף שימש כעוזרו של הקיסר הביזנטי הרקליוס. עם זאת ויתר על החיים במרחב הפוליטי כדי להיכנס בעול הנזירות.

לאחר המעבר לקרתגו, למד מקסימוס ספרות נאו-אפלטונית והפך בעצמו לסופר בולט. מקסימוס היה נערץ הן בנצרות המזרחית והן בנצרות המערבית. העמדות הכריסטולוגיות שלו המיטו עליו עינויים קשים ועונש גלות, שבעקבותיהם מת. עם זאת, התאולוגיה שלו אושרה על ידי ועידת קונסטנטינופול השלישית והוא הוכתר כקדוש זמן קצר לאחר מותו.

בכתב יד שהתגלה ששמו "חיי מקסימוס המודה" שנכתב על ידי "גרגוריוס מריש עינא", בישוף שהתנגד לגישתו של מקסימוס, יש התייחסות לכך שהוא נולד ב"חיצפין קריתא" כלומר בחספיה.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקסימוס המודה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]