מקרן קול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקרן קול
מקרן קול של חברת פיליפס

מקרן קול הוא סוג של רמקול המקרין צליל ממתחם רחב (אנ'). הוא רחב ונמוך מאוד, מסיבות אקוסטיות, וכך שניתן להרכיבו מעל או מתחת להתקן תצוגה (למשל מעל צג מחשב או מתחת למסך טלוויזיה). במקרן הקול מספר רמקולים ממוקמים במארז אחד, מה שעוזר ליצור צליל סטריאו או צליל היקפי. רמקול סאב וופר נפרד בדרך כלל כלול עם מקרן הקול.[1]

מקרן הקול נועד להחליף את מערכות הקולנוע הביתיות המסורתיות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרני הקול הראשונים היו למעשה רמקולי צד ימין, מרכז וצד שמאל שהורכבו למארז אחד, שנקרא בהתאם "LCR". בשנת 1998, חברת "Altec Lansing" (אנ'), הציגה מקרן רב-ערוצי, בעל מערכת רמקולים עוצמתית, בעל סאונד היקפי בטכנולוגיות Dolby Pro-Logic ו-AC3, וסאב וופר נפרד. במקרן נכללו ארבע יחידות הגברה ("דרייברים") המשדרות צלילים בכל טווח הקול הנשמע, 2 טוויטרים, וסאב וופר. אלגוריתמים מיוחדים אפשרו לחסוך חיווט נפרד לכל רמקול ואת המקום הנדרש לכך.[2]

אופן הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרן הקול משתמש בהחזרת גלי קול ממשטחים רפלקטיביים, כדי ליצור "רמקולי רפאים" בחלל. היתרון בשיטה הוא שאין צורך למקם מספר רמקולים אמיתיים בחלל החדר.

מקרני הקול מתחלקים למספר סוגים ובכדי לנצל את מירב היתרונות ממקרן קול וממערכת סאונד היקפית, חלק מהיצרנים מייצרים מקרני קול המייצגים רמקולים ימין, מרכז ושמאל, כולל סאבוופר ורמקולים ימין ושמאל מרוחקים אלחוטיים.[3]

מקרן קול כולל חיבורים של אחד או יותר מהאפשרויות הבאות: חיבור אנלוגי (RCA), דיגיטלי (אופטי או COAX), ובחלק ניתן למצוא חיבור HDMI אחד או יותר. ברוב מקרני הקול, קיימים בנוסף חיבורי בלוטות', חיבור Aux, Wifi או כבל רשת המאפשרים השמעת מוסיקה ממקורות שונים, כגון סמארטפון וחיבור לאינטרנט. למרות זאת, החיבור הנפוץ ביותר, הוא חיבור לטלוויזיה של כלל מקורות הקול כגון DVD וממיר וחיבור יציאת שמע מהטלויזיה למקרן הקול. חיבור זה מאפשר חסכון בכבלים.

חלק ממקרני הקול כוללים אף עוזר וירטואלי בדומה לסירי ואמזון אלכסה.

יתרונות וחסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרני הקול קטנים באופן יחסית וניתן למקמם בקלות מתחת לתצוגה, למשל מסך טלוויזיה. בנוסף, הם קלים מאוד לחיבור והרכבה, ולרוב זולים יותר מאשר אפשרויות אחרות להפקת סאונד. למרות זאת, בשל קוטן המכשיר, הוא אינו יכול להרחיב את מלוא הטכנולוגיה הנמצאת ברמקולים נפרדים ואת אפקט הסאונד המתקבל מרמקולים הממוקמים בנפרד. בנוסף, קיימת הגבלה באפשרות למקם את המכשיר באזורים שונים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Marshall Honorof, Roku’s New Soundbar Doubles as a Streaming Player, Tom's Guide, ‏2019-09-04 (באנגלית)
  2. ^ Molina, Adam (3 ביוני 2015). "DENON ANNOUNCES THE HEOS". SoundGuys. בדיקה אחרונה ב-24 ביוני 2016. 
  3. ^ "Philips HTL9100 SoundBar Announced with Detachable Speakers for 5.1 Surround". ExpertReviews.co.uk. 26 ביוני 2013. בדיקה אחרונה ב-14 ביולי 2021.